משנה נזיר ד דפוסים
משנה נזיר, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
מי שאמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר ואני, ואני, כולם נזירין.
הותר הראשון, הותרו כולן.
הותר האחרון, האחרון מותר וכולם אסורין.
אמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר: פי כפיו ושערי כשערו, הרי זה נזיר.
הריני נזיר, ושמעה אשתו ואמרה ואני, מפר את שלה, ושלו קיים.
הריני נזירה, ושמע בעלה ואמר ואני, אינו יכול להפר.
"הריני נזיר ואת", ואמרה אמן – מפר את שלה, ושלו קיים.
"הריני נזירה ואתה", ואמר אמן – אינו יכול להפר.
האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, הרי זו סופגת את הארבעים.
הפר לה בעלה, והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, אינה סופגת את הארבעים.
רבי יהודה אומר, אם אינה סופגת את הארבעים, תספוג מכת מרדות.
האשה שנדרה בנזיר, והפרישה את בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה, אם שלו היתה בהמתה, תצא ותרעה בעדר.
ואם שלה היתה בהמתה, החטאת תמות, והעולה תקרב עולה, והשלמים יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.
היו לה מעות סתומים – יפלו לנדבה.
מעות מפורשים:
- דמי חטאת – ילכו לים המלח, לא נהנים ולא מועלים בהן.
- דמי עולה – יביאו עולה, ומועלים בהן.
- דמי שלמים – יביאו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.
נזרק עליה אחד מן הדמים, אינו יכול להפר.
רבי עקיבא אומר, אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות, אינו יכול להפר.
במה דברים אמורים? בתגלחת הטהרה.
אבל בתגלחת הטומאה, יפר, שהוא יכול לומר: אי אפשי באשה מנוולת.
רבי אומר: אף בתגלחת הטהרה יפר, שהוא יכול לומר: אי אפשי באשה מגולחת.
האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר.
כיצד? גילח או שגילחוהו קרוביו, מחה או שמחו קרוביו, היתה לו בהמה מופרשת, החטאת תמות, והעולה תקרב עולה, והשלמים יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.
היו לו מעות סתומין, יפלו לנדבה.
מעות מפורשין:
- דמי חטאת, ילכו לים המלח, לא נהנין ולא מועלין.
- דמי עולה, יביאו עולה ומועלין בהן.
- דמי שלמים, יביאו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.
האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.
כיצד? מי שהיה אביו נזיר והפריש מעות על נזירותו ומת, ואמר: הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא.
אמר רבי יוסי, הרי אלו יפלו לנדבה, אין זה מגלח על נזירות אביו.
איזהו שמגלח על נזירות אביו? מי שהיה הוא ואביו נזירים, והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו ומת, זהו שמגלח על נזירות אביו.
משנה נזיר, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב