משנה נזיר ד א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ד · משנה א | >>

[עריכה]

מי שאמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר ואני, ואני^א, כולם נזירין.

הותר הראשון, הותרו כולן.

הותר האחרון, האחרון מותר וכולם אסורין.

אמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר: פי כפיו ושערי כשערו, הרי זה נזיר.

הריני נזיר, ושמעה אשתו ואמרה ואני, מפר את שלה, ושלו קיים.

הריני נזירה, ושמע בעלה ואמר ואני, אינו יכול להפר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִי שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: וַאֲנִי, וַאֲנִי,

כֻּלָּם נְזִירִין.

הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻּלָּן.

הֻתַּר הָאַחֲרוֹן,

הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּם אֲסוּרִין.

אָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ,

הֲרֵי זֶה נָזִיר.

הֲרֵינִי נָזִיר,

וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: וַאֲנִי,

מֵפֵר אֶת שֶׁלָּה, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם.

הֲרֵינִי נְזִירָה,

וְשָׁמַע בַּעְלָה וְאָמַר: וַאֲנִי,

אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מי שאמר: הריני נזיר,

ושמע חברו ואמר: ואני,

ואני, ואני - הרי כולם נזירים.

הותר הראשון - הותרו כולם.

הותר האחרון -

האחרון מותר - וכולם אסורין.

הריני נזיר,

ושמע חברו ואמר: פי - כפיו, ושיערי - כשיערו,

הרי זה נזיר.

הריני נזיר,

ושמעה אשתו ואמרה: ואני -

מפר את שלה - ושלו קיים.

הריני נזירה,

ושמע בעלה ואמר: ואני -

אינו יכול להפר.

זה שאמרנו שהאומר ואני חל עליו הנזירות, כשיהיה זה בתוך כדי דיבור והוא שיעור שיאמר "שלום עליך רבי" כדרך בינונית. וכמו כן השלישי והרביעי וכל מה שיהיה יותר מזה המניין האומר "ואני", אם היה בין אמרו ואני ובין מי שקדם ממנו שאומר ואני פחות מכדי דיבור, אז חל עליו מה שחל על הקודם ממנו.

ומה שאמר פי כפיו - על מנת שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז.

וממה שצריך שתדעהו, שהאשה שנדרה בנזיר ושמע אותה אחר ואמר "ואני", אחר כך בא בעלה והפר לה, זה שאמר ואני חייב בנזירות אף על פי שהופר נדרה, לפי שהבעל כשהפר אינו עוקר מן הנדר אלא מה שתלוי באשה בלבד. והוא מה שאמרו בזאת הכוונה "בעל מיגז גייז ולא מיעקר עקר", והיוצא מזה הוא מה שאמרנו.

וכשאמר הבעל עצמו ואני, לא יפר אחר כן, לפי שכבר קיים נדרה, כמו שבארנו בסוף פרק עשירי מנדרים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מי שאמר הריני נזיר - כולם נזירים. והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך דברי חבירו ^ב ^ג בכדי שאלת שלום תלמיד לרב, שהוא כדי שיאמר שלום עליך רבי:

פי כפיו כו' - והוא שיאמר פי כפיו מיין ושערי כשערו מלהגזז:

ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר - שכבר קיים נדרה כשאמר ואני. ואם אשה נדרה בנזיר ושמע אחר ואמר ואני, ואח"כ הפר לה בעלה. אינו מופר לזה שאמר ואני, שאין הבעל עוקר הנדר מעיקרו כמו החכם:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואמר ואני ואני. כלומר שנים שמעו לראשון שקבל נזירות והאחד אמר ואני וכן השני אמר ואני [תוספות]:

ואני ואני כולם נזירים. פירש הר"ב והוא שהתפיס כל אחד בתוך כדי דבור חבירו. דחד בחבריה מתפיס ולאו בקמא. הכי אפשיט בגמ'. ולפיכך משנתינו ששנאה ואני ואני ה"ה אפי' עד מאה דהא א"צ שיתפיסו בתוך כדי דבור של ראשון אלא דתנא לאו כי רוכלא ליחשב וליזל ומיהו תרתי איצטריך לאשמועינן משום דבעי למיתני הותר האחרון האחרון מותר מכלל דאיכא אמצעי ולמידק אחרון הוא דליכא אחרינא בתריה אבל אמצעי דאיכא אחרינא בתריה משתרי אותו שאחריו הכי מסיק בגמ' ומוכח בהדיא דל"ג אלא תרי ואני דלא כיש ספריס דגרסי תלת:

כולם נזירים. פי' הר"ב והוא שהתפיס כל אחד מהן בתוך כדי דבור של חבירו וכו' גמ'. ומסייע להו להתוס' שכתבתי בשמם בריש פ"ק גבי הריני כזה דהריני לא סגי כמו אהא דהא ה"נ ואני לחוד לא מהני אלא ע"י התפסה דתוך כדי דבור אע"פ שהנזיר עומד לפניו ושיעור הדבור כתב הרמב"ם כדרך בינונית:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על המשנה) ואני ואני. כלומר שנים שמעו לראשון שקבל נזירות והאחד אמר ואני וכן השני אמר ואני. תוספ':

(ב) (על הברטנורא) דחד בחבריה מתפיס, ולאו בקמא. גמרא. ולפיכך משנתינו ששנאה ואני ואני ה"ה אפילו מאה דהא א"צ שיתפיסו בתוך כדי דיבור של ראשון, אלא דתנא לאו כי רוכלא לחשב וליזל. ועתוי"ט:

(ג) (על הברטנורא) מסייע לדברי התוספ' דהריני לא סגי כמו אהא דהא ה"נ ואני לחוד, לא מהני אלא ע"י התפסה דתכ"ד אע"פ שהיה הנזיר עומד לפניו ושיעור הדבור כתב הר"מ כדרך בינונית:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ואני ואני: וה"ה טובא ואפילו עד מאה ויותר ובלבד שיהא כל אחד בתוך כדי דבור חברו שלפניו ומוכח בגמ' בהדיא דתרי ואני [הגה"ה אכן ה"ר יהוסף ז"ל הגיה ואני שלישי] בלחוד גרסינן דתנא לאו כי רוכלא ובחד ואני נמי הוה סגי אלא משום דבעי למיתני סיפא הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין מכלל דאיכא אמצעי ומש"ה קתני ואני ואני הרי זימני. ותוס' ז"ל כתבו וא"ת דהיא גופה תיקשי דליתני חד ואני וסיפא ליתני הותר הראשון הותר השני הותר השני לא הותר הראשון וי"ל דלמ"ד לקמן חד בחבריה מיתפיס נקט למידק מיניה אחרון הוא דליכא אחריני בתריה אבל אמצעי דאיכא אחריני בתריה משתרי אותו שאחריו כדדייק לקמן ולמ"ד דמקמא מתפיס נקט אמצעי למידק כדבסמוך ראשון הוא דשרי אחריו הא אמצעי לא הותר שלאחריו דבקמא מתפיס ע"כ. ובירוש' כן היא מתניתא ואני ואני מאן תנא ווין ר' יהודה ברם כר' מאיר אני אני. וביד פ"ג דהלכו' נדרים סימן ג' ובפ"ד סימן ט' י'. ובטור יו"ד סימן רכ"ט. וכתב הר"ב אלפסי ז"ל בר"פ שבועות בתרא דלרבא דהתם אע"ג דמתפיס בשבועה לאו שבועה מתפיס בנדר מיהא נדר הוא והביא ראיה מדתנן הכא ואני ואני הרי כולם נזירין וכתב שם עליו הר"ן ז"ל וכי תימא והא אוקימנא לההיא מתני' בגמ' דוקא תוך כדי דבור אבל לאחר כדי דבור לא ואי מתפיס בנדר נדר אפילו לאחר כדי דבור נמי. לאו קושיא היא דאי אמר ואני כמוך הכא נמי אלא התם לא אמר אלא ואני ולאחר כדי דבור לא משמע מידי וכי תימא וכיון דבתוך כדי דבור מיתוקמא מנלן דמשום דמתפיס הוא דילמא טעמא דכולן נזירין משום דכל חד מינייהו אמר ואני נזיר לאו מילתא היא דקתני סיפא הותר הראשון הותרו כולן ואילו אני נזיר קאמר אמאי הותרו כולם אלא ודאי ואני כמוך וש"מ דמתפיס בנדר נדר ותנן נמי הריני כשמשון כבעל דלילה ה"ז נזיר כ"ש היכא דאמר הריני נזיר כפלוני נזיר שהוא בימיו ותנן נמי כאמרא כדירין כעצים כאשים וכן מוכח בגמ' דנדרים בכמה דוכתי וכל זה סיוע לדברי הרב אלפסי ז"ל ע"כ בקיצור. וכתב עוד שם דמתפיס בנדר סוף דבר היינו שתלאו בנדרי הקדש דהיינו כאמרא כדירים וכו' דבלאו הכי נדר ראשון לא משכחת לה אבל שבועות במתפיס ליכא כלל דאי איתא שבועה במתפיס שבועה קמייתא במתפיס היכי משכחת לה והאריך ע"ש:

פי כפיו: וכו' פ' שני דהלכות נזיר סימן ד'. בפי' ר"ע ז"ל והוא שיאמר פי כפיו מיין. אמר המלקט אבל אם לא פירש כך אפילו אמר פי נזיר ושערי נזיר הוי כאומר ידי נדרה או רגלי נזירה דלא אמר כלום אבל אם אמר באבר שהנשמה תלויה בו כגון שאמר ראשי נזירה או כבדי נזירה ה"ז נזיר:

הריני נזיר ושמעה אשתו: וכו' ביד עד סוף סימן ב' פי"ג דהלכות נדרים סימן י"א י"ב י"ג י"ד. ובטור י"ד סימן רל"ד:

הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני: נדרים פ' נערה המאורסה (נדרים דף ע'):

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

ואני ואני: ר"ל וכן הב' שמע ואמר ואני, והוא הדין ק':

כולם נזירין: והוא שאמרו כן כל א' תוך כדי דבור של חבירו. דהיינו בכדי שיאמר שלום עליך רבי [עי' ש"ך ח"מ רנ"ה סק"ה]:

וכולם אסורין: ועי' נדרים [פ"ט מ"ז]:

ושמע חבירו ואמר פי כפיו: או שאמר:

ושערי כשערו: והוא שאמר כפיו מיין, וכשערו מלגזזן:

אינו יכול להפר: דכשאמר ואני, קיים נזירותה, מדאי אפשר שיהיה הוא נזיר אם לא יקויים נזירותה. מיהו באמר אחר ואני, והפר לה הבעל, לא הותר זה, דבעל לא עקר הנדר כחכם, רק גוזזו ומבטלו מכאן ולהבא:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי