משנה נזיר ט דפוסים
משנה נזיר, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הגוים אין להם נזירות.
נשים ועבדים יש להם נזירות.
חומר בנשים מבעבדים, שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו.
חומר בעבדים מבנשים, שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו.
הפר לאשתו, הפר עולמית.
הפר לעבדו, יצא לחירות משלים נזירותו.
עבר מכנגד פניו, רבי מאיר אומר לא ישתה, ורבי יוסי אומר ישתה.
נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא, אם טומאה ידועה, סותר.
ואם טומאת התהום, אינו סותר.
אם עד שלא גילח, בין כך ובין כך סותר.
כיצד? ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה, טמא.
נמצא משוקע בקרקע המערה, ירד להקר, טהור.
ליטהר מטומאת מת, טמא, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור, שרגלים לדבר.
המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו, נוטלו ואת תבוסתו.
מצא שנים, נוטלן ואת תבוסתן.
מצא שלשה, אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה, הרי זו שכונת קברות.
בודק הימנו ולהלן עשרים אמה.
מצא אחד בסוף עשרים אמה, בודק הימנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר.
שאילו מתחילה מצאו, נוטלו ואת תבוסתו.
כל ספק נגעים בתחילה, טהור עד שלא נזקק לטומאה.
משנזקק לטומאה, ספקו טמא.
בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה.
במאכל, ובמשתה, במשא, ובקפיצה, ובחולי, ובמראה, ובהרהור.
משנזקק לזיבה אין בודקין אותו. אנסו וספקו ושכבת זרעו, טמאין, שרגלים לדבר.
המכה את חברו ואמדוהו למיתה, והקל ממה שהיה, לאחר מכאן הכביד ומת, חייב.
רבי נחמיה אומר, פטור, שרגלים לדבר .
נזיר היה שמואל, כדברי רבי נהוראי, שנאמר (שמואל א א) "ומורה לא יעלה על ראשו".
נאמר בשמשון (שופטים יג) "ומורה", ונאמר בשמואל "ומורה".
מה מורה האמורה בשמשון, נזיר, אף מורה האמורה בשמואל, נזיר.
אמר רבי יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם.
אמר לו רבי נהוראי: והלא כבר נאמר (שמואל א טז) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, שכבר היה עליו מורה של בשר ודם.
משנה נזיר, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב