משנה נזיר ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הגוים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להם נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופף את עבדו ואינו כופף את אשתו חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים את נזירותו עבר מכנגד פניו רבי מאיר אומר לא ישתה רבי יוסי אומר ישתה.

(ב) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר אם טומאת התהום אינו סותר אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא נמצא מושקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת המת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר.

(ג) המוצא מת כתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו עימו מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן עימן מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה כמלוא מיטה וקובריה הרי זו שכונת קברות בודק ממנו ולהלן עשרים אמה מצא אחר לסוף עשרים אמה בודק ממנו ולהלן עשרים אמה שרגלים לדבר שאילו מתחילה מצאו היה נוטלו ואת תבוסתו.

(ד) כל ספק נגעים כתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לטומאה במאכל במשתה במשא בקפיצה בחולי במראה בהרהור משנזקק לטומאה אין בודקין אותו אונסו וספקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר המכה את חברו ואמדוהו למיתה הקל ממה שהיה לאחר מכן הכביד ומת חייב רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר.

(ה) נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו (שמואל א א יא) נאמר בשמשון מורה (שופטים יג ה) ונאמר בשמואל מורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר אמר רבי יוסי והלוא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי והלוא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני (שמואל א טז ב) שכבר היה עליו מורה של בשר ודם.

הדף הראשי של משנה נזיר ט