משנה בבא מציעא ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ז · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו, הרי אלו לא יאכלוכד.

אם לא הודיעןכה, פודה ומאכילן.

נתפרסו כו עיגוליו, נתפתחו חביותיו, הרי אלו לא יאכלו.

אם לא הודיעןכז, מעשר ומאכילן.

נוסח הרמב"ם

השוכר את הפועלין לעשות עימו בנטע רבעי שלו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודיעם פודה ומאכילן נתפרסו עיגוליו ונתפתחו חביותיו הרי אלו לא יאכלו ואם לא הודיעם מעשר ומאכילם.

פירוש הרמב"ם

השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו כו': כבר ביארנו במקומו דין נטע רבעי ודין הטבל בסדר זרעים ואם אתה זוכר אותם כל זה מבואר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נטע רבעי - פירות של אילן בשנה הרביעית, שאינן נאכלין אלא בירושלים או פודה אותן ומעלה הדמים לירושלים:

נתפרסו עיגוליו - עיגולי דבלה שנתפרדו ושכר פועלים לחברן, או חביות שנפתחו ושבר פועלים לסתמן:

הרי אלו לא יאכלו - שבבר נגמרו מלאכתם והוקבעו למעשר והרי הן טבל:

פירוש תוספות יום טוב

הרי אלו לא יאכלו. דלא אמרינן שהיו סבורים שיפדה אותם כדי שיאכלו. אלא מדלא אתנו בהדיא לא אכלי דאדעתא דהכי נחתי כאילו קצץ כן עמהם. נ"י:

אם לא הודיען. לא ששכרן סתם לעשות לו מלאכה דבכי האי גוונא אמאי פודה ומאכילן. אלא כגון ששכרן לבצור כרם ולא הודיען שהוא נטע רבעי ולפיכך [פודה] ומאכילן שאם הודיען שמא לא היו נשכרין עמו והרי זה כמקח טעות. המגיד פי"ב מהלכות שכירות:

נתפרסו עגוליו וכו'. רישא בעושה במחובר. וסיפא בעושה בתלוש:

אם לא הודיען. כגון שא"ל תחלה השתכר לדרום בעיגולין סבורין שזו היא תחלת דריסתן ועדיין לא נגמר מלאכתן ואם לא יאכלו יהיה מקח טעות. לפיכך מעשר ומאכילן. המגיד:

נתפתחו חביותיו. לשון הר"ב שנפתחו ושכר פועלים לסותמן וכן ל' רש"י בגמרא דף צ"ב [ע"ב]. ופריך בגמרא מאי מקח טעות איכא. מידע ידע דאטבול למעשר [כדתנן במשנה ז' פ"ק דמעשרות. היין משיקפה פירש הר"ב משיקפה בבור] אמר רב ששת שנתפתחו חביותיו לבור שנשפכו לבור פירש"י וסבורין היו שלא הוציאוהו משם משירד מן הגת לתוכו ובאתרא דההוא גברא דנגיד איהו מקפה. דלא מצי למימר איבעי להו לאסוקי אדעתייהו דלמא מקפה. ולפי זה ששכר לסותמן דקאמר הר"ב נראה לי לפרש שכך דרך לקרות למלאכת מילוי חביות יין בשם סתימה על שם סופן שסותמן אבל [אפשר לפרש דלסותמן אתיא כמשמעה]. ואליבא דמסיק כרב זביד דמתני היין משישלה בחבית [ששולה הרתיחות שעלו ומשליכן] נגמר למעשר ונתפתחו נמי כמשמעו. ובאתרא דההוא דשריק וסותם המגופות ההוא משלם]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כד) (על המשנה) לא כו'. דלא אמרינן שהיו סבורים שיפדה אותם כדי שיאכלו. אלא מדלא אתנו, אדעתא דהכי נחתי כאלו קצץ כן עמהם. נ"י:

(כה) (על המשנה) אם לא כו'. לא ששכרן סתם לעשות לו מלאכה דבכהאי גוונא אמאי פודה ומאכילן, אלא כגון ששכרן לבצור כרם ולא הודיען שהוא נטע רבעי כו' והוי כמקח טעות. המגיד:

(כו) (על המשנה) נתפרסו כו'. רישא במחובר וסיפא בתלוש:

(כז) (על המשנה) אם לא כו'. כגון שאמר להם תחלה לדרוס בעיגולין, סבורין שזו היא תחלת דריסתן ועדיין לא נגמרה מלאכתן כו'. הה"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השוכר את הפועלים לעשות עמו וכו':    בפירקין דף צ"ב:

ואם לא הודיעם:    ע"מ שיעשו עמו בנטע רבעי פודה ומאכילן משום דמקח טעות הוא שאם הודיעם לא היו נשכרין נמוקי יוסף:

נתפרסו עגוליו:    מפ' בגמ' דנתפרסו עגוליו איכא מקח טעות כשלא הודיען שכשאומר להן תחלה השתכרו לי לדרוס בעגולין סבורין היו שזו תחלת דריסתן ועדיין לא נגמרה מלאכה ולפיכך מעשר ומאכילן וכשנתפתחו חביותיו ג"כ אם לא הודיען הוי מקח טעות דאתיא כר' עקיבא דאמר בברייתא דאע"ג שירד היין לבור לא טביל למעשר אלא משיש לה שמרים הקופאים למעלה על פי החביות כשהוא תוסס וקודם שיגופו אותם החביות שולים אותן רתיחות ומשליכין אותן וזה כששכר אותן לסתום במגופות לא אמר להם שכבר נישולו רתיחותיו לחוץ דאמרי לי' לא הוה ידעינן דמשלי ואיטביל למעשר. ופרכינן ונימא להו איבעי לכו לאסוקי אדעתייכו דילמא משלי ומשני באתרא שאותו הסותם במגופות הוא השולה וזה הטעה אותם שלא הודיען שכבר נישולו ולפיכך מעשר ומאכילן. ושם בח"מ סימן של"ז כתב ר"י בעל הטורים ז"ל נפתחו חביותיו ונתפרסו עגוליו ושכרו לעשות בהן לא יאכל מהן שכבר נתחייבו בד"א שיודע הפועל שנתפתחו אבל לא ידע שנתחייבו במעשר וסבור שעדיין לא נתחייבו במעשר כגון שנפתחו לגת וסבור שעדיין לא הועלו משם חייב לעשר ולהאכילן ע"כ. ונלע"ד שלכן פירש כגון שנפתחו לגת משום דאיהו אפשר דפליג עלי' דהרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ה דהלכות מעשר כר' עקיבא דס"ל שאין היין מתחייב במעשר עד שישלה השמרים מעל פי החביות דסתם מתני' דהכא אוקימנא לה בגמרא כותי' כדכתיבנא לעיל ורבינו יעקב נראה דס"ל כרבנן דס"ל היין משירד לבור נתחייב במעשר:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי צב ב  רמב"ם הלכות שכירות יב ז  שולחן ערוך חושן משפט שלז ה