משנה בבא מציעא ז רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) השוכר את הפועלים,
- ואמר להם להשכים ולהעריב -
- מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו יכול לכופן.
- מקום שנהגו לזון - יזון.
- לספק במתיקה - יספק.
- הכל - כמנהג המדינה.
- ואמר להם להשכים ולהעריב -
- מעשה ברבי יוחנן בן מתיה,
- שאמר לבנו: צא ושכור לנו פועלים,
- ופסק עמהם מזונות.
- וכשבא אצל אביו,
- אמר לו: אפילו את עושה להם כסעודת שלמה בשעתה - לא יצאת ידי חובתך, שהם בני אברהם יצחק ויעקב,
- אלא עד שלא יתחילו במלאכה,
- צא ואמור להם: על מנת שאין לכם - אלא פת וקטנית בלבד.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לא היה צריך לומר, אלא - הכל כמנהג המדינה.
(ב) אלו אוכלים מן התורה -
- העושה במחובר לקרקע - בשעת גמר מלאכה,
- ובתלוש מן הקרקע - עד שלא נגמרה מלאכתו,
- ובדבר שגידוליו מן הארץ.
- ואלו שאינן אוכלין -
- העושה במחובר לקרקע - בשעה שאינה גמר מלאכה,
- ובתלוש מן הקרקע - מאחר שנגמרה מלאכתו,
- ובדבר שאין גידוליו מן הארץ.
(ג) היה עושה -
- בידיו - אבל לא ברגליו,
- ברגליו - אבל לא בידיו,
- אפילו על כתפו - הרי זה יאכל.
- רבי יוסי ברבי יהודה אומר:
- עד שיעשה בידיו וברגליו.
(ד) היה עושה בתאנים - לא יאכל בענבים,
- בענבים - לא יאכל בתאנים,
- אבל מונע הוא את עצמו,
- עד שהוא מגיע למקום היפות - ואוכל.
- ועל כולם, לא אמרו - אלא בשעת גמר מלאכה,
- אבל - מפני השב אבידה לבעלים,
- אמרו: הפועלין אוכלין -
- בהליכתן - מאומן לאומן,
- ובחזירתן - מן הגת.
- ובחמור - כשתהא פורקת.
- אמרו: הפועלין אוכלין -
- אבל - מפני השב אבידה לבעלים,
(ה) אוכל פועל קישות - אפילו בדינר,
- וכותבות - אפילו בדינר.
- רבי אלעזר חסמה אומר:
- לא יאכל פועל - יתר על שכרו.
- וחכמים - מתירין,
- אבל מלמדין את האדם - שלא יהא רעבתן,
- ויהא סותם את הפתח בפניו.
- אבל מלמדין את האדם - שלא יהא רעבתן,
(ו) קוצץ אדם - על ידי עצמו,
- ועל ידי בנו ובתו הגדולים,
- ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים,
- ועל ידי אשתו,
- מפני שיש בהן דעת.
- אבל אינו קוצץ -
- לא על ידי בנו ובתו הקטנים,
- ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים,
- ולא על ידי בהמתו,
- מפני שאין בהן דעת.
(ז) השוכר את הפועלין -
- לעשות עימו בנטע רבעי שלו - הרי אלו לא יאכלו.
- ואם לא הודיעם - פודה, ומאכילן.
- נתפרסו עיגוליו, ונתפתחו חביותיו - הרי אלו לא יאכלו.
- ואם לא הודיעם - מעשר, ומאכילם.
(ח) שומרי פירות - אוכלים מהלכת המדינה,
- אבל לא - מן התורה.
- ארבעה שומרים הם -
- שומר חינם, והשואל, נושא שכר, והשוכר.
- שומר חינם - נשבע על הכל.
- והשואל - משלם את הכל.
- נושא שכר והשוכר -
- נשבעים - על השבר, ועל השבויה, ועל המתה,
- ומשלמין - את האבידה, ואת הגניבה.
(ט) זאב אחד - אינו אונס,
- ושני זאבים - אונס.
- רבי יהודה אומר:
- בשעת משלחת זאבים - אף זאב אחד אונס.
- שני כלבים - אינן אונס.
- ידוע הבבלי אומר, משום רבי מאיר:
- מרוח אחת - אינן אונס,
- משתי רוחות - אונס.
- ידוע הבבלי אומר, משום רבי מאיר:
- הליסטין - הרי זה אונס.
- והארי, והדוב, והנמר, והברדלס, והנחש - הרי אלו אונסים.
- אימתי?
- בזמן שבאו מאליהן,
- אבל אם הוליכה למקום גדודי חיה ולסטים - אין אלו אונסין.
(י) מתה כדרכה - הרי זה אונס.
- סגפה, ומתה - אינו אונס.
- עלת לראשי צוקין, ונפלה - הרי זה אונס.
- העלה לראשי צוקין, ונפלה - אינו אונס.
- מתנה -
- שומר חינם - להיות פטור משבועה,
- והשואל - להיות פטור מלשלם,
- ונושא שכר, והשוכר - להיות פטורין משבועה, ומלשלם.
(יא) כל המתנה על הכתוב בתורה - תנאו בטל.
- וכל תנאי, שהוא מעשה מתחילתו - תנאו בטל.
- וכל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו מתחילתו - תנאו קיים.
הדף הראשי של משנה בבא מציעא ז
משנה בבא מציעא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב