לדלג לתוכן

משנה בבא מציעא ז ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים,

וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב,
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב,
אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן;
לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק;
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא,

שֶׁאָמַר לִבְנוֹ:
צֵא שְׂכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים.
הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת.
וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ:
בְּנִי,
אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ – לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן,
שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב;
אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בִּמְלָאכָה – צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם:
עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַּת וְקִטְנִית בִּלְבַד.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר;
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
(ב)

וְאֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה:

הָעוֹשֶׂה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה,
וּבַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וּבְדָבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ.
וְאֵלּוּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין:
הָעוֹשֶׂה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵין גְּמַר מְלָאכָה,
וּבַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ:
(ג)

הָיָה עוֹשֶׂה בְּיָדָיו אֲבָל לֹא בְּרַגְלָיו,

בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְּיָדָיו,
אֲפִלּוּ בִּכְתֵפוֹ,
הֲרֵי זֶה אוֹכֵל.
רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו:
(ד)

הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵנִים,

לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים;
בַּעֲנָבִים,
לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים.
אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל.
וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה;
אֲבָל מִשּׁוּם הֶשֵּׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, אָמְרוּ:
פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֹמֶן לְאֹמֶן,
וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת,
וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פּוֹרֶקֶת:
(ה)

אוֹכֵל פּוֹעֵל קִשּׁוּת אֲפִלּוּ בְּדִינָר,

וְכוֹתֶבֶת אֲפִלּוּ בְּדִינָר.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר:
לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יָתֵר עַל שְׂכָרוֹ.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין;
אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם,
שֶׁלֹּא יְהֵא רַעַבְתָּן וִיהֵא סוֹתֵם אֶת הַפֶּתַח בְּפָנָיו:
(ו)

קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ,

עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים,
עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים,
עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת.
אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,
וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים,
וְלֹא עַל יְדֵי בְּהֶמְתּוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת:
(ז)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים לַעֲשׂוֹת בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ,

הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ;
אִם לֹא הוֹדִיעָן,
פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן.
נִתְפָּרְסוּ עִגּוּלָיו, נִתְפַּתְּחוּ חָבִיּוֹתָיו,
הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ;
אִם לֹא הוֹדִיעָן,
מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן:
(ח)

שׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת,

אוֹכְלִין מֵהִלְכוֹת מְדִינָה,
אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה.

אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן:

שׁוֹמֵר חִנָּם,
וְהַשּׁוֹאֵל,
נוֹשֵׂא שָׂכָר,
וְהַשּׂוֹכֵר.
שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל,
וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל;
וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר,
נִשְׁבָּעִים עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה,
וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:
(ט)

זְאֵב אֶחָד, אֵינוֹ אֹנֶס;

שְׁנֵי זְאֵבִים, אֹנֶס.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים,
אַף זְאֵב אֶחָד, אֹנֶס.
שְׁנֵי כְּלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס.
יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:
מֵרוּחַ אַחַת, אֵינוֹ אֹנֶס;
מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת, אֹנֶס.
הַלִּסְטִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ,
הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן;
אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים,
אֵינוֹ אֹנֶס:
(י)

מֵתָה כְּדַרְכָּהּ,

הֲרֵי זֶה אֹנֶס;
סִגְּפָהּ וּמֵתָה,
אֵינוֹ אֹנֶס.
עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוֹקִין וְנָפְלָה וּמֵתָה,
הֲרֵי זֶה אֹנֶס;
הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוֹקִין וְנָפְלָה וּמֵתָה,
אֵינוֹ אֹנֶס.
מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה,
וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם,
נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר לִהְיוֹת פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעָה וּמִלְּשַׁלֵּם:
(יא)

כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה,

תְּנָאוֹ בָּטֵל.
וְכָל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ מַעֲשֶׂה בִּתְחִלָּתוֹ,
תְּנָאוֹ בָּטֵל.
וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמוֹ בְּסוֹפוֹ,
וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּתוֹ,
תְּנָאוֹ קַיָּם: