משנה בבא מציעא ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ז · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קוצץ אדם על ידי עצמו, על ידי בנו כא ובתו הגדולים, על ידי עבדו כב ושפחתו הגדולים, על ידי אשתו, מפני שיש בהן דעת.

אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים, ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים, ולא על ידי בהמתו, מפני שאין בהן דעתכג.

נוסח הרמב"ם

קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בנו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהן דעת אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהן דעת.

פירוש הרמב"ם

מי שיש בהם דעת לא יאכלו כפי מה שהתנה עמהן אע"פ שכולן פועלין ואותם שאין בהם דעת יאכלו לפי שאינם יודעים ענין המחילה והמקום זכה להן באכילתן לפי שהפועל משל שמים הוא אוכל ולפיכך הוא עיקר אצלנו לו זכה רחמנא לאשתו ובניו לא זכה להו רחמנא.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קוצץ - ליטול מעות ולא יאכל:

על ידי עצמו - בשביל עצמו:

מפני שיש בהן דעת - וידעי וקא מחלי:

פירוש תוספות יום טוב

על ידי בנו וכו'. עד אשתו ומדעתן טור סימן של"ז. ומש"ה לכולי עלמא גדולים ממש ולא פליגי אמוראי כמו אמתניתין ה' דפ"ק:

עבדו ושפחתו. פירוש כנענים. המגיד [פי"ב מה"ש:

מפני שאין בהן דעת. שהפועל משל שמים הוא אוכל. ולית להו למרייהו זכייה באכילתן עד שיתנהו לתוך פיו. גמרא ד' צ"ב [רש"י ד"ה א"א]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על המשנה) קוצץ כו' עד אשתו. ומדעתן. טור. ומשום הכי לכולי עלמא גדולים ממש. ולא פליגי אמוראי כמו במ"ה דפ"ק:

(כב) (על המשנה) עבדו כו'. כנענים. המגיד:

(כג) (על המשנה) שאין כו'. שהפועל משל שמים הוא אוכל (ולית להו למרייהו. זכייה באכילתו עד שיתנהו לתוך פיו. רש"י). גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

קוצץ אדם וכו':    בפירקין דף צ"ב. ובירושלמי פ' שני דמעשרות:

על ידי עצמו:    בשביל עצמו כמו ומירק אחר שחיטה על ידו בשבילו:

מפני שיש בהן דעת וכו':    פי' יש בהן דעת שלא לאכול כפי מה שהתנה עמהן אבל הקטנים שאין בהם דעת למחול הואיל והם פועלים אוכלים:

ולא ע"י עבדו ושפחתו הקטנים:    בברייתא קתני וקוצץ ע"י עבדו ושפחתו הכנעניים בין גדולים בין קטנים ובהא פליגי תנא דידן דקאמר אינו קוצץ ע"י עבדים הקטנים סבר פועל משל שמים הוא אוכל במתנת נ"ח כשאר מתנות עניים ולפיכך לית להו למרייהו זכייה באכילתן דאפילו שלהן אינה עד שיתננה לפיהן דאין לפועל קטן כלום שום זכות אלא כשנותן לתוך פיו ותנא ברא דקתני קוצץ ע"י עבדו ושפחתו הכנעניים אפילו קטנים סבר משלו הוא אוכל ותוספת שכר הוא שהוסיפה לו תורה דבכלל שכרו הוא הלכך מצי קייץ וקיימא לן כתנא דידן:

תפארת ישראל

יכין

קוצץ אדם על ידי עצמו:    ר"ל בשביל עצמו, שמתנה עם הבה"ב ליטל מעות ולא יאכל [אב"י ר"ל מהכא על רמג"א [קס"ט א'] שכתב דלענין המאכל לא מהני תנאה. תרצתי לבני הרב שליט"א דכוונת רמג"א דוקא בהתנה בתחלת השנה על כל פעם שיאכל. די"ל אפשר שלבסוף פ"א יתחרט, ולא יהיה יכול לחזור בו, אבל כאן שהתנה בתחלת המלאכה הזאת. אי לאו דקים ליה בנפשיה שלא יצטער לא היה מתנה כך]:

על ידי בנו ובתו הגדולים:    דכששכרן יכול אביהן להתנות שיטול מעות ולא יאכלו:

מפני שיש בהן דעת:    למחול אכילתן:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי צב ב  שולחן ערוך חושן משפט שלז יז