משנה בבא מציעא ו ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאֻמָּנִין,

וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה,
אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעֹמֶת.
שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִּרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת,
וּפוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה,
וְכָל דָּבָר שֶׁאָבֵד,
וְחָזְרוּ בָּהֶן,
מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם,
שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן:
(ב)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאֻמָּנִין וְחָזְרוּ בָּהֶן,

יָדָן עַל הַתַּחְתּוֹנָה;
אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ,
יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
כָּל הַמְּשַׁנֶּה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה;
וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה:
(ג)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר

לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה,
בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר,
אֲפִלּוּ זוֹ עֶשֶׂר מִילִין וְזוֹ עֶשֶׂר מִילִין,
וָמֵתָה,
חַיָּב.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה,
אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא,
אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ;
מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה,
חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה,
אִם הֶחֱלִיקָה – פָּטוּר,
וְאִם הוּחַמָּה – חַיָּב.
לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר,
אִם הֶחֱלִיקָה – חַיָּב,
וְאִם הוּחַמָּה – פָּטוּר.
אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלֶה, חַיָּב:
(ד)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרֹשׁ בָּהָר,

וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה,
אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, פָּטוּר.
בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר,
אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, חַיָּב.
לָדוּשׁ בְּקִטְנִית וְדָשׁ בִּתְבוּאָה, פָּטוּר;
לָדוּשׁ בִּתְבוּאָה וְדָשׁ בְּקִטְנִית, חַיָּב,
מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחֲלֶקֶת:
(ה)

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִטִּים,

וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים,
חַיָּב.
תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶּבֶן,
חַיָּב;
מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה לַמַּשּׂאוֹי.
לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּים וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִים,
פָּטוּר;
וְאִם הוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ,
חַיָּב.
וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּב?
סוּמַכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר:
סְאָה לַגָּמָל,
שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר:
(ו)

כָּל הָאֻמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר הֵן;

וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ: טֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְהָבֵא מָעוֹת,
שׁוֹמֵר חִנָּם.
שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לְךָ,
שׁוֹמֵר שָׂכָר;
שְׁמֹר לִי,
וְאָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנַי,
שׁוֹמֵר חִנָּם:
(ז)

הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, שׁוֹמֵר שָׂכָר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הִלְוָהוּ מָעוֹת, שׁוֹמֵר חִנָּם;
הִלִוָהוּ פֵּרוֹת, שׁוֹמֵר שָׂכָר.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
מֻתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה:
(ח)

הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ,

בֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר, יִשָּׁבַע.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
זֶה וָזֶה יִשָּׁבַע;
וְתָמֵהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִשָּׁבַע: