משנה בבא מציעא ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השוכר את האומניןא, והטעו זה את זה, אין להם זה על זה אלא תרעומת.

שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין ה וחלילים לכלה או למת, ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה, וכל דבר שאבד, וחזרו בהןח, מקום שאין שם אדם, שוכר עליהן או מטען.

נוסח הרמב"ם

השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין חלילין לכלה או למת פועלין לעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שהוא אבד וחזרו בהן מקום שאין אדם שוכר עליהן או מטען.

פירוש הרמב"ם

השוכר את האומנין והטעו זה את זה כו': שוכר עליהם או מטען בשיעור שכרן כגון ששכרם בזוז יטעה אותם ויאמר להם אתן לכם שני זוזין או ישכור אחרים בשני זוזין ויטול מהם זוז ואם הוסיף לא יוכל ליטול מהם יותר מכדי שכרו וכל זה כשלא ימצא אומנים זולתם שיעשו מלאכתו באותו שכר בעצמו וזהו מה שאמר אם אין שם אדם. ומה שאמר הטעו זה את זה כלומר שחזרו בו או שחזר בהם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השוכר - והטעו זה את זה. אחד מן האומנין ששלחו בעה"ב לשכור את חביריו והטעה אותם ב, כגון שאמר לו בעל הבית לשכור כל א' בארבעה דינרים ליום, והלך הוא ושכרם בשלשה, אין להם עליו אלא תרעומת, דהא סבור וקביל בשלשה, אלא שיכולים לומר לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פירוש אחר, הטעו זה את זה, שחזרו בהם ג ולא רצו ללכת לעשות מלאכתו של בעה"ב כמו ששכרו עמו, או בעה"ב חזר בו כגון שאמר להם אי אפשי בכם בבוקר קודם שילבו אצל המלאכה:

ואת הקרר - ברי"ש גרסינן ד, כלומר בעל הקרון:

פרייפרין - עצים משופין לעשות אפריון:

חלילים - למת או לחתן ו:

המשרה - מים ששורין בהן פשתן:

מקום שאין שם אדם - שהוא אינו מוצא פועלים לשכור ז והפשתן אבד:

שוכר עליהם - בני אדם כשיעור שכרן ט. אבל לא ביותר משיעור שכרן:

או מטען - אומר שיתן להם זוז. יתר, ואינו נותן אלא מה שהתנה מתחלה:

פירוש תוספות יום טוב

האומנין. משמע ליה בין בשכיר יום בין בקבלנות. אבל בפרקין דבתר הכי נקט פועלים משום דפועלים לא משמע אלא שכירי יום. דבהכי מיירי כדאמר התם. בזמן שאמר להשכים ולהעריב. תוספות:

והטעו זה את זה. כתב הר"ב אחד מן האומנין ששלחו בעל הבית. גמרא. ומתניתין אורחא דמלתא נקטה שכן דרך העולם ששולח א' מן האומנין וה"ה לאחר. ול' הרמב"ם פ"ט מהלכות שכירות אמר לשלוחו וכו'. ומ"ש הר"ב פירוש אחר שחזרו בהם. והאי תנא חזרו נמי הטעו קרו ליה. גמרא [דף ע"ו ע"ב] . ועיין ריש פ"ת:

הקדר. כתב הר"ב ברי"ש גרסינן. לשון תוספות בשני רישי"ן. ולספר דגרס קדר יש לומר דלהכי נקט קדר לפי שקדרין רגילים להיות להם קרונות. ע"כ:

פרייפרין. דבר האבד חשיב ליה שעתה זמנו הוא לעשות. תוספות:

חלילים. לשון הר"ב למת או לחתן נראה דלא גריס ליה במשנה. ולשון רש"י חלילין לכלה לשמת חתן וכלה. או למת לקונן:

מקום שאין שם אדם. פירש הר"ב שהוא אינו מוצא פועלים לשכור כלומר עכשיו אינו מוצא פועלים. אבל ודאי כששכר אלו היה מוצא. דאלת"ה מה הפסידו עליו. מגיד בשם הרשב"א:

וחזרו בהן. בכאן לא פירש הר"ב לאחר שעשו מקצת כדפירש לקמן דהכא אפילו קודם שהתחילו מיירי דומיא דרישא דאוקמינן בגמרא בהדיא בשלא הלכו [כמ"ש הר"ב בפירוש השני] הרא"ש בשם הראב"ד:

[שוכר עליהן. פירש הר"ב כשיעור שכרן. גמרא. ופירשו הרא"ש והטור סימן של"ג עד כדי הכפל משכר הראשונים דבהכי סמכו דעתייהו ופירש מהר"ר ואלק כהן ז"ל כי היכי דמצינו בערבוני יקון דמהדר ליה אם אחזור בי אכפול ערבתך]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) האומנין. משמע ליה בין בשכיר יום בין בקבלנות. אבל בפרקין דבתר הכי נקט פועלים משום דפועלים לא משמע אלא שכירי יום, דבהכי מיירי כדאמר התם, בזמן שאמר להשכים ולהעריב. תוספ':

(ב) (על הברטנורא) ומתניתין אורחא דמלתא נקט שכן דרך העולם שולח אחד מן האומנין וה"ה לאחר.:

(ג) (על הברטנורא) והאי תנא חזרו נמי הטעו קרי ליה. גמרא:

(ד) (על הברטנורא) בשני רישי"ן. ולספרים דגרסי קדר י"ל דלהכי נקט קדר לפי שקדרין רגילים להיות להם קרונות. תוספ':

(ה) (על המשנה) פרייפרין. דבר האבד חשיב ליה שעתה זמנו הוא לעשות. תוספ':

(ו) (על הברטנורא) נראה דלא גרס ליה במשנה. ולשון רש"י, חלילין לכלה לשמח חתן וכלה, או למת לקונן:

(ז) (על הברטנורא) כלומר עכשיו אינו מוצא פועלים, אבל ודאי כששכר אלו היה מוצא. דאלת"ה מה הפסידו עליו. רשב"א:

(ח) (על המשנה) וחזרו כו'. בכאן לא פירש הר"ב לאחר שעשו מקצת כדפירש לקמן. דהכא אפילו קודם שהתחילו מיירי דומיא דרישא דאוקמינן בגמרא בהדיא בשלא הלכו. הר"א:

(ט) (על הברטנורא) עד כדי הכפל משכר הראשונים דבהכי סמכי דעתייהו. ופירש הסמ"ע ז"ל כי היכי דמצינו, בערבוני יקון דמהדר ליה אם אחזור, בו אכפול ערבתך:


פירושים נוספים

בבלי עה ב  שולחן ערוך חושן משפט שלג א