משנה בבא מציעא ה ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה, בבא מציעא • הפרק הבא >>

פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א)

אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית?

אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ?

הַמַּלְוֶה סֶלַע בַּחֲמִשָּׁה דִּינָרִין,

סָאתַיִם חִטִּין בְּשָׁלֹשׁ;

מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ.

וְאֵיזֶהוּ תַּרְבִּית?

הַמַּרְבֶּה בְּפֵרוֹת.

כֵּיצַד?

לָקַח הֵימֶנּוּ חִטִּין בְּדִינַר זָהָב הַכֹּר,

וְכֵן הַשַּׁעַר.

עָמְדוּ חִטִּין בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין.

אָמַר לוֹ: תֵּן לִי חִטַּי,

שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמָכְרָן וְלִקַּח בָּהֶן יַיִן;

אָמַר לוֹ:

הֲרֵי חִטֶּיךָ עֲשׂוּיוֹת עָלַי בִּשְׁלֹשִׁים,

וַהֲרֵי לְךְ אֶצְלִי בָּהֶן יַיִן;

וְיַיִן אֵין לוֹ:

(ב)

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ,

לֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ חִנָּם,

וְלֹא יִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת;

מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית.

מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר,

וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר.

כֵּיצַד?

הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ:

אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי,

הֲרֵי הוּא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לְשָׁנָה,

וְאִם שֶׁל חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ – בְּסֶלַע לְחֹדֶשׁ,

מֻתָּר.

מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ:

אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי,

הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּאֶלֶף זוּז,

אִם לַגֹּרֶן – בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה,

אָסוּר:

(ג)

מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה,

וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים,

וְאָמַר לוֹ: אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה – הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ,

אָסוּר.

הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ,

וְאָמַר לוֹ:

אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים – הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי,

הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ.

וְכָךְ הָיָה בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים:

(ד)

אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר,

וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר,

אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל.

אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגוֹלִין לְמֶחֱצָה,

וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה,

אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ.

אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה,

וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין;

וַחֲמוֹר, עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעֶנֶת:

(ה)

שָׁמִין פָּרָה וַחֲמוֹר, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, לְמֶחֱצָה.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַחֲלֹק אֶת הַוְּלָדוֹת מִיָּד, חוֹלְקִין;

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל, יְגַדְּלוּ.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

שָׁמִין עֵגֶל עִם אִמּוֹ וּסְיָח עִם אִמּוֹ.

וּמַפְרִיז [נ"א: וּמַפְרִין] עַל שָׂדֵהוּ,

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית:

(ו)

אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית;

אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִן הַנָּכְרִים,

וְלוֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית,

וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב.

מַלְוֶה יִשְׂרָאֵל מָעוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי,

אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל:

(ז)

אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר.

[יָצָא הַשַּׁעַר – פּוֹסְקִין; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה, יֵשׁ לָזֶה.]

הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקּוֹצְרִים,

פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ,

וְעַל הֶעָבִיט שֶׁל עֲנָבִים,

וְעַל הַמַּעֲטָן שֶׁל זֵיתִים,

וְעַל הַבֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר,

וְעַל הַסִּיד מִשֶּׁשִּׁקְּעוֹ בַּכִּבְשָׁן.

וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אֵין פּוֹסְקִין עַל הַזֶּבֶל,

אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה לוֹ זֶבֶל בָּאַשְׁפָּה;

וַחֲכָמִים מַתִּירִין.

וּפוֹסֵק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ, יָכוֹל לוֹמַר:

תֵּן לִי כָּזֶה, אוֹ תֵּן לִי מָעוֹתַי:

(ח)

מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע,

אֲבָל לֹא לֶאֱכֹל;

שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְוֶה אֶת אֲרִיסָיו חִטִּין בְּחִטִּין לְזֶרַע.

בְּיֹקֶר וְהוּזְלוּ, אוֹ בְּזוֹל וְהוּקְרוּ,

נוֹטֵל מֵהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל.

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהֲלָכָה כֵּן,

אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ:

(ט)

לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:

הַלְוֵינִי כֹּר חִטִּין, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ לַגֹּרֶן;

אֲבָל אוֹמֵר לוֹ:

הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבוֹא בְּנִי,

אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ.

וְהִלֵּל אוֹסֵר;

וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר:

לֹא תַּלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ, עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָּמִים,

שֶׁמָּא יוֹקִירוּ חִטִּים,

וְנִמְצְאוּ בָּאוֹת לִידֵי רִבִּית:

(י)

אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:

נַכֵּשׁ עִמִּי, וַאֲנַכֵּשׁ עִמְּךָ,

עֲדֹר עִמִּי, וְאֶעֱדֹר עִמְּךָ;

וְלֹא יֹאמַר לוֹ:

נַכֵּשׁ עִמִּי, וְאֶעֱדֹר עִמְּךָ,

עֲדֹר עִמִּי, וַאֲנַכֵּשׁ עִמְּךָ.

כָּל יְמֵי גָּרִיד, אֶחָד;

כָּל יְמֵי רְבִיעָה, אֶחָד.

לֹא יֹאמַר לוֹ:

חֲרֹשׁ עִמִּי בַּגָּרִיד, וַאֲנִי אֶחֱרֹשׁ עִמְּךָ בָּרְבִיעָה.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת, וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת.

כֵּיצַד?

נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ,

וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ, וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי,

זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת.

לָוָה הֵימֶנּוּ,

וְהֶחֱזִיר לוֹ אֶת מָעוֹתָיו,

וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ, וְאָמַר:

בִּשְׁבִיל מָעוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ בְּטֵלוֹת אֶצְלִי,

זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

יֵשׁ רִבִּית דְּבָרִים;

לֹא יֹאמַר לוֹ:

דַּע, כִּי בָּא אִישׁ פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי:

(יא)

וְאֵלּוּ עוֹבְרִין בְּלֹא תַּעֲשֶׂה:

הַמַּלְוֶה, וְהַלֹּוֶה,

וְהֶעָרֵב, וְהָעֵדִים.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַסּוֹפֵר.

עוֹבְרִים מִשּׁוּם "לֹא תִתֵּן" (ויקרא כה לז),

וּמִשּׁוּם "בַּל תִּקָּח מֵאִתּוֹ" (שם, לו),

וּמִשּׁוּם "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב כד),

וּמִשּׁוּם "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שם),

וּמִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ":

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ה, בבא מציעא • הפרק הבא >>

משנה בבא מציעא, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב