משנה בבא מציעא ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ה · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מלוה אדם את אריסיו חטים בחטין לזרע, אבל לא לאכול.

שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע. ביוקר והוזלו, או בזול והוקרוכד, נוטל מהן כשער הזול, ולא מפני שהלכה כן, אלא שרצה להחמיר על עצמו.

נוסח הרמב"ם

מלווה אדם את אריסיו חיטים בחיטים לזרע אבל לא לאכל שהיה רבן גמליאל מלווה את אריסיו חיטים ביוקר והוזלו או בזול והוקרו ונוטל מהן כשער הזול לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו.

פירוש הרמב"ם

מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע כו': ובלבד שיהיה המנהג באותו מקום שיתן האריס הזרע שהרי בעל השדה עושה עמו חסד במה שהלוה לו אבל אם היה המנהג שיתן בעל השדה הזרע אסור להלוותו חטים בחטים אלא אם כן האריס הזורעה לא התחיל עדיין בעבודת השדה אבל אם עבד בשדה שום עבודה ואפילו דבר מועט אסור שילוה לו לפי שכבר נתקיימה באריסות ולא יכול בעל השדה לסלקו מן האריסות ונתחייב לתת הזרע רצוני לומר בעל השדה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חטין בחטין לזרע - סאה בסאה מותר להלוות לאריס דוקא בשרוצה לזרעו. וטעמו, דבאתרא דאריס הוא שנותן הזרע, אם אין לו זרע לזרוע השדה יסלקנו בעל הבית, וכשלוה האריס מבעל הבית וזורע וכשיוקירו חטין יתן חטין, אין זו הלואה, אלא הרי הוא כיורד לתוכה מעכשיו על מנת שיטול בעל הבית הזרע תחלה מחלק שיגיע לאריס והאריס יטול השאר שכר טרחו, ועל מנת כן ירד שיטול פחות משאר אריסין כשיעור הזרע, ואין כאן רבית:

שהיה רבן גמליאל - כלומר, לכך הוצרך לשנות משנה זו, לפי שהיה רבן גמליאל מחמיר שאם הוזלו נוטל כשער הזול כה, ואשמעינן מתניתין לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:

פירוש תוספות יום טוב

ביוקר והוזלו או בזול והוקרו נוטל מהן כשער הזול. שאם היו ביוקר והסאה עומדת בשני סלעים. והוזלו. שסאה עומדת בסלע היה נוטל רק סאה. אע"פ שבשעה שנתן. היה נותן לו מה ששוה שני סלעים ואם היה בזול כשנתן ועמד סאה בסלע. ואח"כ עמד סאה בשני סלעים לא היה נוטל אלא חצי סאה שבשעה שנתן לו. לא היה נותן אלא מה ששוה סלע אחד. והר"ב שהעתיק שאם הוזלו נוטל וכו' וכן בפרש"י בבא הראשונה נקטי אבל בזול והוקרו הוה רבותא טפי. דהשתא מקבל חטין מועטין ממה שנתן. ובנ"י העתיק שאם הוקרו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כד) (על המשנה) ופוסק וכו'. ארישא קאי, יצא השער פוסקין. ואע"פ שיש נוסחא דלא גרסינן לאותה בבא כמ"ש תוספ'. מ"מ מדיוקא שמעינן לה ועלה קאי ופוסק עמו:

(כה) (על הברטנורא) ואע"פ שאין לו. וגם מתחלה בשנתן לו המעות לא התנה. לא תוה כרישא גבי יין אין לו. דהתם זקפו עליו בהלואה אבל הכא בתורת מקח נותן לו וכ"ב התוספות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

חטין בחטין לזרע:    סאה בסאה מותר להלוות לאריס דוקא כשרוצה לזרוע וטעמא דמתני' מיירי באתרא דאריס הוא שנותן הזרע ואם אין לו זרע לזרוע השדה יסלקנו בעל הבית הלכך אפילו ירד וכבר חרשה הואיל וביד בעל הבית לסלקו בשביל שאין לו זרע כשלוה מבע"ה וזורע וכו' כדמפרש רעז"ל. וברייתא דקתני מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע בד"א שלא ירד אבל ירד אסור מיירי באתרא דרגילי דמארי ארעא יהיב בזרא וזה הי' קרקע שלו יפה ושינה ממנהג העיר והטיל על האריס הלכך אם פסק כן עמו בתחלתו קודם שירד דמצי מסלק לי' כי נחית לבציר מהכי נחית ואין זו הלואה אבל ירד ומתחלתו לא פסק עמו שיהא הזרע שלו ואחר מכאן נתרצה מאליו ע"י קבלת דמים או מתנה אין ירידתו עכשיו לתוכה דנימא לבציר מהכי נחית והלואה היא גבי' ואסור:

שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו ביוקר וכו':    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל ומחק מכאן מלות חטין בחטין לזרע. ועיין בתוס' י"ט. וביד שם פ"י סי' ה'. ובטור יו"ד סי' קס"ב:


פירושים נוספים

בבלי עד ב  שולחן ערוך יורה דעה קסב ד