מצוה:לא להתקרב לעריות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


לא להתקרב לעריות

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה. (ויקרא יח, ו)
וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ. (ויקרא יח, יט)
וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. (ויקרא יח, כו)


בחז"ל
משנה: מסכת קידושין, פרק ד, משנה יב

בראשונים
משנה תורה: הלכות איסורי ביאה, פרק כא
ספר המצוות לרמב"ם: לאו שנג    השגות הרמב"ן: אינו מונה מצוה זו    ספר החינוך: מצוה קפח    ספר מצוות גדול: לאו קכו

באחרונים
שולחן ערוך: טור אבן העזר, סימן כא-כה


המצווה בספר מצוות ה', לרב ברוך הלפרין; מתוך פורטל המצוות של אתר דעת

לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן