משנה קידושין ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קידושין פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק רביעי ("עשרה יוחסין") · >>

פרקי מסכת קידושין: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·משנה יג ·משנה יד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.

כהני לויי וישראלי, מותרים לבוא זה בזה.

לויי ישראלי חללי גרי וחרורי, מותרים לבוא זה בזה.

גרי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי, כולם מותרין לבוא זה בזה.

משנה ב[עריכה]

ואלו הם שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו.

ואסופי, כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו.

אבא שאול היה קורא לשתוקי, בדוקי.

משנה ג[עריכה]

כל האסורים לבוא בקהל, מותרים לבוא זה בזה.

רבי יהודה אוסר.

רבי אליעזר אומר, ודאן בוודאן, מותר.

ודאן בספיקן, וספיקן [בוודאן, וספיקן] בספיקן, אסור.

ואלו הן הספיקות, שתוקי, אסופי, וכותי.

משנה ד[עריכה]

הנושא אשה כהנת, צריך לבדוק אחריה ארבע אימהות שהן שמונה, אמה ואם אמה, ואם אבי אמה ואמה, ואם אביה ואמה, ואם אבי אביה ואמה.

לויה וישראלית, מוסיפין עליהן עוד אחת.

משנה ה[עריכה]

אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה, ולא מן הדוכן ולמעלה, ולא מן סנהדרין ולמעלה.

וכל שהחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה, משיאין לכהונה ואינו צריך לבדוק אחריהן.

רבי יוסי אומר, אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של צפורי.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך.

משנה ו[עריכה]

בת חלל זכר, פסולה מן הכהונה לעולם.

ישראל שנשא חללה, בתו כשרה לכהונה.

חלל שנשא בת ישראל, בתו פסולה לכהונה.

רבי יהודה אומר, בת גר זכר כבת חלל זכר.

משנה ז[עריכה]

רבי אליעזר בן יעקב אומר, ישראל שנשא גיורת, בתו כשרה לכהונה.

וגר שנשא בת ישראל, בתו כשרה לכהונה.

אבל גר שנשא גיורת, בתו פסולה לכהונה.

אחד גר ואחד עבדים משוחררים, אפלו עד עשרה דורות, עד שתהא אמו מישראל.

רבי יוסי אומר: אף גר שנשא גיורת, בתו כשרה לכהונה.

משנה ח[עריכה]

האומר: בני זה ממזר, אינו נאמן.

ואפילו שניהם אומרים על העובר שבמעיה: ממזר הוא, אינם נאמנים.

רבי יהודה אומר, נאמנים.

משנה ט[עריכה]

מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה, אם שלו קדמו, קידושיו קידושין.

ואם של שלוחו קדמו, קידושיו קידושין.

ואם אינו ידוע, שניהם נותנים גט.

ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס.

וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה, והלכה וקידשה את עצמה, אם שלה קדמו, קידושיה קידושין.

ואם של שלוחה קדמו, קידושיו קידושין.

ואם אינו ידוע, שניהם נותנין לה גט.

ואם רצו, אחד נותן לה גט ואחד כונס.

משנה י[עריכה]

מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים, ובא הוא ואשתו ובניו, ואמר: אשה שיצאת עמי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, אינו צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים.

מתה ואלו בניה, מביא ראיה על הבנים, ואינו מביא ראיה על האשה.

משנה יא[עריכה]

אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, מביא ראיה על האשה ואינו צריך להביא ראיה על הבנים.

מתה ואלו בניה, צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים.

משנה יב[עריכה]

לא יתייחד אדם עם שתי נשים, אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים.

רבי שמעון אומר, אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי, מפני שאשתו משמרתו.

מתייחד אדם עם אמו ועם בתו, וישן עמהם בקרוב בשר.

ואם הגדילו, זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו.

משנה יג[עריכה]

לא ילמד אדם רווק סופרים, ולא תלמד אשה סופרים.

רבי אליעזר אומר, אף מי שאין לו אשה, לא ילמד סופרים.

משנה יד[עריכה]

רבי יהודה אומר, לא ירעה רווק בהמה, ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת.

וחכמים מתירין.

כל שעסקיו עם הנשים, לא יתייחד עם הנשים.

ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים.

רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה (וקלה), ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.

רבי שמעון בן אלעזר אומר, ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער. והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי מעשי וקיפחתי את פרנסתי.

אבא גוריין אש צדיין אומר משום אבא גוריא, לא ילמד אדם את בנו, חמר, גמל, ספר, ספן, רועה, וחנווני, שאומנותן אומנות לסטים.

רבי יהודה אומר משמו, החמרים, רובן רשעים, והגמלין, רובן כשרים.

הספנין, רובן חסידים.

טוב שברופאים, לגיהנם.

והכשר שבטבחים, שותפו של עמלק.

רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

ושאר כל אומניות אינן כן.

כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב.

אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.

בנערותו מהו אומר, (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כח.

בזקנותו מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבה.

וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום, (בראשית כד) ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם בכל.

מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה, שנאמר, (שם כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חקותי ותורותי.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה קידושין ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) עשרה יוחסין עלו מבבל כוהני לויי ישראלי חללי גרי וחרורי ממזרי נתיני שתוקי ואסופי כוהני לויי וישראלי מותרין לבוא זה בזה לויי ישראלי חללי גרי וחרורי מותרין לבוא זה בזה גרי וחרורי ממזרי נתיני שתוקי אסופי מותרין לבוא זה בזה.

(ב) אלו הם השתוקין כל שהוא מכיר את אימו ואינו מכיר את אביו אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא את אימו אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי.

(ג) כל האסורין מלבוא בקהל מותרין לבוא זה בזה רבי יהודה אוסר רבי אלעזר אומר ודאין בוודאין מותר ודאין בספקן וספקן בוודאין וספקן בספקן אסור ואלו הן הספקות שתוקי ואסופי וכותי.

(ד) הנושא אישה כוהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אימהות שהן שמונה אימה ואם אימה ואם אבי אימה ואימה אם אביה ואימה אם אבי אביה ואימה לויים וישראל מוסיפין עליהן עוד אחת.

(ה) אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה כל שהוחזקו אבותיו שוטרי הרבים גבאי צדקה משיאין לכהונה ואינן צריכין לבדוק אחריהן רבי יוסי אומר אף מי שהיה חתום עד בארכי הישנה של ציפורין רבי חנינה בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באסרטיא של מלך.

(ו) בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם ישראל שנשא חללה בתו כשרה וחלל שנשא בת ישראל בתו פסולה מן הכהונה רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר.

(ז) רבי אליעזר בן יעקוב אומר ישראל שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה וגר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה אבל גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אימן מישראל רבי יוסי אומר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה.

(ח) האומר בני זה ממזר אינו נאמן אפילו שניהם אומרים על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנין.

(ט) מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקידשה אם שלו קדמו קידושיו קידושין ואם של שלוחו קדמו קידושיו קידושין אין ידוע שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס וכן האישה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה היא וקידשה את עצמה אם שלה קדמו קידושיה קידושין ואם של שלוחה קדמו קידושיו קידושין אין ידוע שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס.

(י) מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אישה שיצאת עימדי למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה אינו צריך להביא ראיה לא על האישה ולא על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על האישה (יא) אישה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האישה ואינו מביא ראיה על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על האישה ועל הבנים.

(יב) לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים ובזמן שאשתו עימו ישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו מתייחד אדם עם אימו ועם בתו וישן עמהם בקרוב בשר הגדילו זה ישן בכסותו וזה ישן בכסותו.

(יג) לא ילמד רווק סופרים ולא תלמד אישה סופרים רבי אלעזר אומר אף מי שאין עימו אישה לא ילמד סופרים.

(יד) רבי יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירין כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים ולא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן חנווני ורועה מפני שאומנותן אומנות ליסטים.

פירושים[עריכה]