מועד לכל חי באי מועד - מפתחות הסימנים
באי מועד[עריכה]
מפתחות הסימנים[עריכה]
סימן א[עריכה]
מפתח שפתי במשמרת ערב ראש חודש ניסן, ובקריאת הנשיאים איש יומו, ובברכת האילנות, ובהטלת חרם, ולענין תענית והספד בניסן, ובמעלת שבת הגדול, ובימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ובענין התקופה.
סימן ב[עריכה]
כל דיני חמץ במה שיש בהם אוכל נפש, ובכלים, ובביעורו.
סימן ג[עריכה]
בשאיבת המים למצה, ובבירור חיטי דפסחא, ואיזה חטים כשרים, והאוכל משעת קצירה, ובריקוד הקמח, ובהסקת התנור, ומקום עשיית המצות, ובאופני עשייתן והעומדים על גבן, ובענין מצה עשירה, ואיזה משקין הוכשרו לעשות מהן מצה עשירה, ובכלי עשייתן.
סימן ד[עריכה]
פי ידבר בבדיקת החמץ, ובדינים הנהוגים בערב פסח, וטבילת כלים, ובנין ופרקמטיא, ותענית, ובביטול החמץ, ואני מדבר בצדקה להגיד שבחן של ישראל, וסדר הלימוד בערב פסח, ובדיני ד' כוסות וכל סדר הלילה, ופירוש על קדש ורחץ כו' בב' אופנים, ועוד שם לחול המועד, ולשביעי של פסח, ושמיני של פסח, ומוצאי הפסח, ואסרו חג.
סימן ה[עריכה]
אביע עומ"ר בכל דיני ספירת העומר והמנהגים שיש בהן, והסימנים דהוקבעו כדי לאדכורי, וסדר תפילת ערבית בלילות הללו.
סימן ו[עריכה]
וי"ו מוסיף על ענין ראשון לענין תספורת ונישואין ולבוש חדש בימים אלו, וימי הפורים שחלו בהן, ואבי הבן ויום המילה, ובאהבת החברים.
סימן ז[עריכה]
במשמרת חודש אייר, ובפסח שני, ובל"ג לעומר, ובימים שאין מקיזין ואין נשבעין.
סימן ח[עריכה]
בסדר הלימוד והצדקה במשמרת ערב ראש חודש סיון, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, וטבילה במקוה, וחילוק לתלמידי חכמים וצנועים, וסדר הלימוד בערב שבועות, ואף גם זאת בענין ההפרשה ונקיות הגוף כראוי, ובקרי'אה נאמנה בב' לילות של שבועות, ובהלכות עצרת בעצרת, והימים שאין נופלין על פניהם.
סימן ט[עריכה]
במשמרת ערב ראש חודש תמוז, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ומענין יום ראש חודש תמוז ויום ט', ומתענית י"ז בתמוז, ומוסר על אכילת תולעים, ועל מקום שישנים בלילות, והנהגת זמן בין המצרים לפרי חדש ובגד חדש ונשואין וטיולים ורקודים ואכילת בשר, ובאמירת תקון רחל בימים אלו.
סימן י[עריכה]
יצא מנחם לענין משמרת ערב ראש חודש, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ובאכילת בשר בראש חודש זה, ובמשא ומתן וכביסה ותספורת ומרחץ, ובדיני ערב תשעה באב, וכשחל בשבת, ובתשעה באב שחל בשבת, ובלימוד, ובסעודה מפסקת, ובסדר הקינות וקריאת המגילת איכה, ובסעיפים של חמשה ענויים הכל בא"ר רחובו'ת.
סימן יא[עריכה]
הפותח יד בתשוב'ה לחודש רחמים במשמרת ערב ראש חודש, ובימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ובקימת אשמורות לסליחות, ובתעניות של ימים אלו, ובקביעות הגירסא בלימוד כ"ד, ומשניות, ותקונים, ולהרבות בצדקה, ובהפרשת המעשרות, ובלימוד ספרי מוסר, ודקדוקים ונוסחאות באמירת הסליחות מתחילתן ועד סופן, והלימוד מכ"ה באלול ואילך, ותוכחות מוסר על העושים יין ושכר באורך וברוחב.
סימן יב[עריכה]
מגיד מראשית לחודש תשרי במה שצריך ללמוד ערב ראש השנה, ובנתינת הצדקה, ובענין המלקות, והשתטחות על קברי הצדיקים, ובהכרזת התקופה, ובמקוה טהרה, ואמירת היהי רצון, ובדברים שאינן נאכלין בראש השנה, ובלימוד בשלחן, ובקריאת התהלים, ובענין אם חלם בראש השנה, ולהמתענה בראש השנה, ובבישול, ואבלות, וקידוש והבדלה, ושאין נשבעין ואין מקיזין בימים נספרים.
סימן יג[עריכה]
בסידור התפילות של ראש השנה, ובגירסאות לפי הנוסחאות המדוייקות, ובסדר התשליך, ובאמירת הפיוטים, ובהתעוררות הכונה, ובהנהגת השליח ציבור.
סימן יד[עריכה]
סובב הולך ויהי קול השופר הולך וחזק בדברים הנוגעים לשופר ולתוקע, וזמן התקיעות, והתעוררות הכונה, ואופן התקיעה, וטעמי התקיעה.
סימן טו[עריכה]
מדובר בו לעשרת ימי תשובה במה שצריך להתענות, ובספרים שצריך ללמוד בהם, ובתקוני התשובה ובשרשי העבירות, ודיני צום גדליה, ואזהרות לשבת תשובה, ובנוסחאות של אמירת אבינו מלכינו, ובגדרים וסייגים דצריך להזהר בעשרת ימי תשובה, ובשבעה דברים דנוהגין להכריז בשבת תשובה, ומהם כשיש שבת בין יום הכפורים לסוכות.
סימן טז[עריכה]
חיים מדבר בענין הכפרות, בהכשרן, ובאמירה בשעת השחיטה, וסדר אכילה בערב יום הכיפורים, והנהגת השליח ציבור, ומהמלקות, וטבילה והוידוי, וענין סעודת מפסקת, והדלקה, והובא גם כן בסימן זה כל סדר שהיה עושה הכהן גדול בעבודת מקדש מכניסתו ועד יציאתו, והלימוד בערב יום הכיפורים.
סימן טוב[עריכה]
לשוני תהגה מענין ליל יום הכיפורים, והלימוד בלילה הזאת, וכיצד ישן, ואזהרות שלא יראה קרי, ושמירת הנרות.
סימן חי[עריכה]
דיני דשייכי לעצומו של יום הכיפורים ולחולה ויולדת, והרחקה מאשתו, ומענין הילדים, וחמשה ענויים.
סימן יט[עריכה]
כל סדר התפילות, מתחיל מערבית ליל יום הכיפורים עד ערבית מוצאי יום הכיפורים, בנוסח אמירתן ובכונתם ודקדוקיהן, מלבד סדר עבודה דכתוב בקונטרס אחר.
סימן ך[עריכה]
הנה יום בא ערב סוכות, בלימוד וצדקה דצריך ביום הזה, ומהטבילה, ושלא יתענה, וסדר אכילת ליל סוכות, ודינים הנהוגים בסוכה, ומי הם הפטורים מהסוכה.
סימן אך[עריכה]
ידבר נא בסוכה פסולה וסוכה כשרה בכל חוקותיה ומשפטיה באורך וברוחב עד מקום שהשיגה ידי יד כהה.
סימן כב[עריכה]
יברך ישראל לישב בסוכה ושהחיינו, על איזה אופן מברכין היכא דשכח, ובאכילת עראי, ובאיזה שעה מברכין, וכשירדו גשמים אם מברך, וכשיוצא מסוכה לסוכה, ודין המתענה תענית חלום.
סימן כג[עריכה]
פי ידבר בלקיחת לולב ואתרוג והדס וערבה לענין הידור מצוה, ושאול, וגזול, וקטן, ובמתנה על מנת להחזיר, ומודר הנאה, ודין יתום, ואלמנה עשירה, ושליח, וביותר מכדי דמיהן מיד גוי, ודין תשלומי נזק, ולענין קדושין, ושלא מדעת חבירו, ודין שותפין, ושל ערלה ושביעית, ובסדר קנייתן, ועיר שאין להם, ובאתרוג המורכב, ובגווני האתרוג ובכל פיסוליו, וכן בשאר מיניו, ובענין הקשירה, וההקפות, וההפרש בין יום ראשון ליום שני, ולענין הברכה.
סימן כד[עריכה]
נכבדות מדובר בליל הושענא רבא בלימוד כל הלילה, והנהגת סדר הקריאה ויומו, בענין הסליחות וההקפות, ועצומו של יום, ובדיני הערבה, ונוסח תוספת התפילה בחבטת הערבה, וכוונת היום הזה.
סימן כה[עריכה]
לשמיני עצרת ושמחת תורה, באמירת התפילות, ומזמור החג, ובנוסח האזכרה, ובקריאת שמו"ת, וההקפות, ובענין חתני התורה, ובהדלקת הנרות, ואמירת תקון הגשם, ובזיווג, ובאמירת פסוקים בהוצאת ספר תורה, ולענין אבל, ולענין סעודת חתני התורה, ואסרו חג, ותענית לאחר המועד.
סימן כו[עריכה]
אדברה נא במהות חודש חשון, וימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ובתעניות שני וחמישי ושני, ועל עצירת גשמים, ומי נולד בחודש הזה, ועל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו בקיץ ובחורף.
סימן כז[עריכה]
ואשים דברי בבחינת החודש כסליו, ולענין תענית משמרת ערב ראש חודש, וימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ומוסר השכל במה אשה יוצאה לבקר, ובדיני הדלקת נרות חנוכה כל הכלים והפתילות והשמנים, ולענין הזיווג, ודין אונן, וזיהרא, ודין על הנסים, והנוסחאות, ומי החייבים להדליק והפטורים, ועשיית מלאכה, ותענית, ונדבות וצדקות, ובפרט לקופת רבי מאיר בעל הנס זיע"א, ובענין ההלל, והסעודה, וקריאת ספר תורה, ודין אכסנאי וג' בעלי בתים, וסומא, ואלמנה, וזמן ההדלקה, ומקום ההנחה, ושמן הנותר, ובענין המזמורים, וצידוק הדין, וקדיש על אב ואם, ובכוונות הצדקה, ולילך לברית מילה.
סימן כח[עריכה]
בבחינת חודש טבת, וביום ערב ראש חודש, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ועל התקופה, ועל שחיטת אווז, ועל תוקף החדש, ובענין שנה מעוברת, ועל התעניות בימי השובבי"ם, ותקון פ"ד תעניות וסדר עשייתן, והפסקה גדולה מששה ימים, ובגודל איסור הוצאת ז"ל, והעונשים והתקונים, והלימוד שיש להגות מתנ"ך, וכל הסגולות אשר נמצאו בספרי דבי רב לא נופל דבר אחד, והאזהרות שצריך האדם להזהר שלא יכשל, וגלגול מחילו'ת וניקה האיש מעון.
סימן כט[עריכה]
ועני"ת ואמרת בצום עשרה בטבת לענין חתן ובעל הברית, והיכא דשכח, ולענין תפילין במנחה, ובנוסח ענינו, ואם שכח לאומרו, וסגולות התענית, ובדין שליח ציבור.
סימן ל[עריכה]
בשב'ט עשויה בבחינת החדש, ומה שצריך להזהר בחודש הזה, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ובמשמרת ערב ראש חודש, ובענין ט"ו בשבט, וסדר ולימוד בראש השנה לאילנות, וסידור הפירות, ובמנהגים שיש בלילה הזאת, וברכ'ות בחשבון.
סימן לא[עריכה]
כי אקח מועד למשמרת ערב ראש חודש אדר בתענית ולימוד וצדקה, ובבחינת החדש, והימים שאין מקיזין ואין נשבעין, ומה שצריך ליזהר בחודש הזה יותר משאר חדשים, ומה גם באדר שני, ובמעלת הנולד בו, ובענין שקלים, ותענית ז' באדר, ובשבח המגיע בכנופיא של יום זה דתנו רבנן, ובענין מגילת אסתר, ובטבילת ערב פורים, ובדיני קריאת המגילה, ומשלוח מנות, ומתנות לאביונים ושיעורן, ומלאכה ובנין בפורים, ובאמירת על הנסים, ובסדר הלימוד, ולענין פורים קטן, ודיני אונן ואבל וקבורה בפורים, ודין תענית חלום, ונשואין, ופורים של יחיד, ובענין הסעודה היכא שחל בערב שבת, ובדין קריאת פרשת זכור, ודיני שהחיינו, ולענין הכפרים ועיירות, ובענין מילה, והשכמה בפורים.
ודע שדיני יו"ט וחה"מ נצבו בקונטרס אחר ותמנ"ע היתה להביאם פה כי בית הדפוס מלאה מס' ואיו הפנאי מסכים והאל ברחמיו יזכנו להוציאם לאורה אור ההחיים
ת"ו היום ח"י לח' חשון מש' תברך את שמך ה'