מועד לכל חי סימן כו
<< · מועד לכל חי · סימן כו · >>
סימן כו[עריכה]
חודש חשון אדברה נא,
בחודש שהיה גמר בנין הבית בראשונה
א הרב כמהר"י פארדו בקהלתו הקדושה, במלכים א' סימן ו' דף קס"ה ע"א כתב וזה לשונו, ונשלם מלאכת בית המקדש בירח בול שהוא באוזן ימין דזעיר אנפין דבחינת אזנים שבכל פרצוף הם בחינת נ"ה של פרצוף שלמעלה הימנו ומתלבש בו, ואם כן אוזן ימין דזעיר אנפין הוא בחינת נצח דאבא, על כן בחר דוקא בחודש הזה להיותו ענף החסד למען חוט של חסד שיאיר בעולם כו', וכבר אמרו ז"ל דשכר ירח בול גנוז לעתיד לבוא, זה תוכן דבריו, ולפי זה ראוי להזהר בחודש הזה לעשות חסד זה עם זה בגופו ובממונו לעשיר ולאביון יותר משאר חדשי השנה לפי בחינתו ומאת ה' תהיה משכורתו, ולפי מה שכתב בספר מעשה הצדקה דהחודש הזה בחינת גבורה יתגבר על יצר הרע ביותר שלא יחטא, ויתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו כי בא זמנו לקום באשמורת, ולעשות גבורה נגד חוטאים למחות בידם ולהשיב רבים מעון להיות מזכה לחייביא כי כאיש גבורתו.
ב יום ג' חשון לא ישבע, (ספר הזכירה דף מ"ח ע"א, ובספר מועד דוד), ועוד כתב שם בספר הזכירה דף מ"ט ע"ב, דיום י"ז חשון לא יקיז ולא ילכו התינוקות יחידים, והילדים כשיוציאו אותם לשוק יהיו מכוסים יעויין שם, ולמוהרח"ו זיע"א לא יקיז יום ז' י"א ט"ו כ"א, ולדעת הרמב"ם יום י"ז בלבד דלא יקיז כנזכר לעיל, ולחוקי חיים לא יקיז ט"ז וי"ז כאשר יעויין שם, ולדרך ישרה לא יקיז ט"ו ט"ז י"ז, ובכתבי מוהרח"ו הנזכרים לעיל כיון שהיו בהם מעתיקים הרבה, יש כותבין במקום יום כ"א שהוא כ"ה ומוסיפין יום ט"ז, ודע דאגב דברי הרמב"ם ומקור חיים ודרך ישרה הוא מה שאני מביא אתכם שמה ממוהרח"ו לענין הקזה לבד, דהרי עיקר דברי מוהרח"ו כבר הבאתי אותם בקונטרס נפש חיים מערכת י' לכל העניינים דאין להתחיל בימים הללו כאשר יעויין שם, ועוד משום דביני וביני מצאתי חילופי העתקות בימים של מוהרח"ו דמוסיפים וגורעים, ולצאת ידי חשש מכל ההעתקות כי הוא מילתא דסכנתא, חזרתי וכתבתי בקונטרס קטן הלזה את דבריו מידי חודש בחדשו, ודא תהא למיקם לכל הדברים שהוזכרו בקונטרס נפש חיים שם במלאות הימים האלה להזהר בהם לפי כל הנוסחאות.
ג כתוב בספר החסידים סימן רכ"ז, אחר הפסח ואחר סוכות יתענו שני חמישי ושני מפני הגשמים, ומפני שלא תלקה בשידפון ובירקון יעויין שם, ובלבוש סימן תצ"ב כתב עוד תרי טעמי, משום דהאויר משתנה ויש לחוש לסכנת שינוי האויר דיזיק חס וחלילה לבריות, ואי משום אלעבר שמא חטאו בתוך המועד, ואסמכוהו אקרא דאיוב, (ועיין שם כל סדר תעניות הללו לאחר ראש חודש חשון ואייר, ועיין עוד שם בסימן תרס"ט, ובספר כרם שלמה אשכנזי ק"ק בתשובות סימן ע"ג יעויין שם), ומה טוב דבכל מדינה ומדינה אפילו שאינן נוהגין לעשות כן, דכה יעשה לייחד עשרה מתענים בעד כל הקהל, ויבואו להתפלל כולם תפילת מנחה וסליחות עם המתענים בכנופייא אחת להגן עליהם על כל צרה שלא תבוא, והוא כתריס בפני הפורענות שלא תאונה עליהם רעה גם קיץ גם חורף, (ועיין בספר אורחות יושר סוף פרק טו"ב).
ד כתב רבינו בחיי ז"ל בספר שמות בסדר זמן לידת השבטים, בנימין הצדיק נולד ביום י"א לחודש מר חשון, ובו ביום שנולד בנימין מתה רחל כדכתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין עכ"ל, ולפי זה אשכחן טוב טעם על קריאת שם החודש הזה מר חשון על שם דנפטרה בו אמא רחל, ומ"ר ראשי תיבות מ'תה ר'חל, וכהאי גוונא כבר אמרו חז"ל דנקרא כך משום דבו מתה שרה כדאיתא במדרש מגילת אסתר, (ועיין בספר סדר הדורות דף י"ג סוף ע"ב), ועוד אמרו טעם אחר על שם שאין בו יום טוב ולא נזכר שם החודש בשום אופן, ויותר פשוט הוא הטעם דאמרו דהוא על שם טיפת הגשמים שיורד דמר הוא מלשון הן גוים כמר, (ועיין קמח סולת דף קנ"ד ע"ב), איך שיהיה אני אומר אי לדידי צייתי ראוי והגון שיתקנו לעשות לימוד גדול בכנופייא גדולה בליל י"א חשון ויומו על מצבת קבורת רחל כדי לעורר זכותה דרחל מבכה על בניה, ויקיים הקדוש ברוך הוא הבטחתו אליה ושבו בנים לגבולם, ומה טוב דמי שהוא מתופסי התורה ילמוד כהיום הזה בכל מקום שהוא במאמרי הש"ס והמדרשים המדברים ברחל אמנו כי דבר בעתו מה טוב, ועל ידי זה זכותה תהא למגן וצינה בעדינו אמן כן יהי רצון, גם מן הראוי הוא דבכל מקום שישראל מצויין שם, שיתנדבו ביום הזה לקופת רחל אמנו זכותה יגן עלינו אמן איש כמתנת ידו, והוא דבר גדול לעשות כזאת ביום פקודתה מידי שנה בשנה, ואגוני מגנא.
ה החודש הזה שבטו נפתלי כמו שכתב הרב עמודי שמים דף קמ"ד ע"ב, וראוי לרוץ בו לדבר מצוה כמדתו אילה שלוחה, וביום י' לחודש שנולד גד כמו שכתוב שם, יהיה היום הזה למזל טוב לכל העושה דבר, וביום טובה יהיה טוב כי זכות גד חופף עליו כל היום ההוא, וכן כל חודש כסליו כי מזלו גד יהיה מוצלח להרים מזלו לכל עסקיו וכל ענייניו בעזרתו יתברך שמו.
ויו בתעניות לעצירת גשמים וסדר התפילות והתחינות, נסדר יפה בספר קטן בפני עצמו, ועוד תמצא בספר עמודי שמים מדף קמ"ד ע"ב ואילך הנקרא בשם חשרת מים, תראנו משם, יעויין שם.
ז כשמארח תלמיד חכם בביתו או אורח וכדומה, אם אין לו לבעל הבית כסות לילה כראוי דהיינו קולג'ה שיכסה בה לפי מידתו, העדר טוב ממציאותו, דלפעמים יחלה האורח בשביל זה אפילו אם הוא ארוך והכסות קצר ומכל שכן כשלא יש לו כלל, גם יזהר שלא יעשה לו המיטה במקום קר או שנכנס רוח או גשמים נוטפים, ובקיץ מפני היתושין ופשפשין, וכשם דבאכילה צריך ליתן המובחר לאורח כן בענין המטה, ובכלל הוא דבין המצרים לא יפתח לו החלונות עד שיעבור חצות כי התלמידי חכמים נזהרים בזה כנודע