מועד לכל חי סימן כז
<< · מועד לכל חי · סימן כז · >>
סימן זך[עריכה]
חודש כסלו כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד, נחזי אנן
חנוכה חודש דתנו רבנן
א החדש הזה בחינת תפארת כמו שכתב בספר מעשה הצדקה יעויין שם, ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחודש הזה טפי מעלי מכל החדשים, וכן בענין סרך גזל וגניבה, ובאכילת איסור, כי הפגם גדול, ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה, ועיין כף אחת סימן כ', והחודש הזה הוא כמו בחינת חודש סיון ושקולים הם, יש לקרות ביום כ"ד בספר חגי סימן ב' בעשרים וארבעה לתשיעי עד סוף הספר, נזירות שמשון סימן תר"ע, [השמטה, י"ד כסלו נולד ראובן, סה"ד דף ט"ו ע"ב, ואתי שפיר המאמר, הדודאים זה ראובן, ועל פתחינו כל מגדים אלו נרות חנוכה].
ב זכור אל תשכח לעשות התיקון ביום משמרת ערב ראש חודש כסליו כפי אשר סידר בספר מעשה הצדקה בדף קל"א וקל"ב, ומשמרת ערב ראש חודש טבת אנחנו נוהגים לעשות התענית ביום כ"ג כסליו, וכשחל כ"ג בשבת אז הוא ביום א"ך, ועיין בספר שערי תשובה סימן תר"ע, ובכנסת הגדולה, ושיירי כנסת הגדולה משם מוהראנ"ח, ובאר היטב, ונוהג כצאן יוסף, וברכי יוסף, וזכור לאברהם חלק א', ונהר שלום, וקיצור של"ה, ומשחא דרבותא דף ס"ד ע"ב וג', ואליהו רבה וזוטא, ובעיר פירארה קיימו וקבלו להתענות ערב חנוכה כי ניצולו בלילה ההוא מן הדליקה, פחד יצחק מערכת ח' דף מ"ד ע"א, ומכל מקום בערב ראש חודש עצמו אנו חוזרים ללמוד התהלים בכנופיא בשעת מנחה כשאר החדשים ולומר יהי רצון של ראש חדש, ובו ביום יעשה כמו שכתב בספר מעשה הצדקה שם, ועיין לקמן אות ע"ב.
ג יום ב' כסליו לא ישבע, ספר הזכירה, ובקמח סולת דף קע"ג ריש ע"ג כתב י"ב, יום א' ויום ח' לא יקיז לדעת מוהרח"ו, ולחוקי חיים לא יקיז יום י"א, ולפי ספר דרך ישרה א' ז' י"א.
ד ראוי לכל מורה צדק שיוציא כרוז על אמירת ברך עלינו בעמידה יום או יומים קודם הלילה כשחל יום ששים לתקופה, דאם לא אמר אפילו בלילה ראשונה בערבית צריך לחזור ולהתפלל בתורת נדבה כמו שכתב השלמי ציבור, ואפילו בארץ ישראל בזמניהן, ומכל שכן אם חל בשבת דבליל מוצאי שבת הוא בתורת חיוב החזרה להתפלל, ויתנו לבם שלא לשכוח.
ה הביטו וראו דבכל י"ב חדשי השנה לא תמצא דהנשים יוצאות לשוק כדי לבקר לקרוביהן וכיוצא כמו בחנוכה, דיוצאות רוב הנשים ברוב הימים ואצל כל פינה ימצאו שם סיעת נשים, ובכן מן הראוי הוא דכל אחד יזהיר לאשתו ובתו ואחותו דלא תצא אשה בכל יום, וגם במה אשה יוצאה, לא מקושטת הרבה, ובבגדי חמודות כי כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וגם שתהיה מכוסה היטב בהליכתה בצניעות גדול, ועיניה למטה בארץ, שלא תשא עיניה בעוברים ושבים שלא יחטאו בה וניקה האיש מעון האשה ההיא, ועיין בספר אורחות יושר פרק טו"ב מוסר השכל כיוצא בזה, יעויין שם, וביותר מזה רחב פיו בספר חמדת ימים פרק א' מחנוכה אות נ"ג, יעויין שם
ו אין לכבות נר חנוכה בליל שבת על ידי גוי, ולומר לגוי שידליקנה בבקר יום שבת חנוכה, שערי תשובה, וכרם שלמה סימן תרכ"ד.
ז כלי חרס יועיל ללילה אחת אבל לילה שניה לא ידליק באותו כלי חרס, כרם שלמה בתשובות סימן נ"ח, ועיין בספר אורחות יושר פרק טו"ב שכתב מוסר על זה שלא יהיה בכלי חרס או בקליפים דהוא בזוי מצוה, ובכלי עץ חזק וקשה דאין האור שולט בו אין צורך להחליף, שדה הארץ חלק ג' סימן ל"ה, ועיין עמודי שמים
ח בחנוכה יש למנוע הזיווג, משפט כתוב סימן תצ"ד, ואם ידע איניש בנפשיה דלא יוכל להתאפק, מוטב לו במותר לו ולא יפגע חס ושלום באיסור קרי.
ט אונן ידליק בלא ברכה, ואם אפשר לעשות שליח ידליק, עיין אליהו רבה, וערך השולחן, ומשבצות זהב, ואבל בביתו מברך שהחיינו, אבל בבית הכנסת אפילו שהוא שליח ציבור לערבית ידליק אחר לילה ראשונה, נודע ביהודה חלק ב' סימן קמ"א, ומחזיק ברכה, ובית עובד אות ב', ועיין עיקרי הד"ט סימן ל' אות ז"ך, ואשל מפרי סימן תקפ"א אות ו', ובסימן תר"ע ותרע"א, ועיין טורי זהב סימן תרע"א ס"ק ח', ומוהר"מ מינץ סימן מ"ג, וכנסת הגדולה סימן שצ"א, ומחזיק ברכה סימן תרע"א לחזן של ערבית בבית הכנסת, יעויין שם, ועייין כסא אליהו, ועיין מזבח אדמה דגם בביתו אם יש אחר לא ידליק, יעויין שם, ועיין אדני פז
יוד אם הדליק בבית או שעתיד להדליק לא יברך על הראיה, סוכת דוד דף ח' ע"ב, ונהר שלום, וחמד משה, ועיין מה שכתב בית חדש, ופרי חדש, וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות י"ח, ועיין זרע אמת סימן ל"ז, ומזבח אדמה, ואשל אברהם, וזכור לאברהם חלק ג', וחלקו של ידיד, ותפילה לדוד דף פ"ד ע"ב כתב, דאם לא שמע הברכות מהמדליק, אף על פי שמדליקין בביתו או נשתתף בפריטי, יברך על הראיה ושעשה ניסים, יעויין שם, ועיין בית עובד אות ט"ז בדף קס"ט ע"א, ודף קע"א ע"א אות ד', ועיין בספרי הקטן לב חיים בזה.
יא בחנוכה לא ילך לבית הקברות לזיהר"א (הליכה לבית הקברות) משנה כסף דף קס"ב ע"א, ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה ונוהג לילך לבית העלמין יקדים לילך יום או יומים קודם חנוכה.
יב בחנוכה ובפורים אין לומר השיר של אותו יום, ובראש חודש ובחול המועד יש לומר השיר של אותו יום קודם מוסף, ואחר מוסף השיר של ראש חודש או מועד, עיין שלמי ציבור דף שכ"ה ע"ב, ובספר סוכת דוד דף י"ב ע"ג, ובספר כסא אליהו סימן תרפ"ט, וחלקו של ידיד סימן תרפ"ד, וזה תלוי במנהג המקום ואל ישנה אדם ממנהג בית הכנסת שלו, ומקור הדברים בשיירי כנסת הגדולה סימן קצ"ג על קהלה קדושה פורטוגאל יכוננה בצדק, שלא לדלג השיר של כל יום, ועיין פרי חדש סימן תרפ"ד, וברכי יוסף, ולהגאון מרן זקני זיע"א בספרו הנורא חקרי לב אורח חיים סימן ל"ב וסימן ק"ל
יג כתב בספר הזכירה דף ס"ט סוף ע"א, סגולה לשמירה מעולה כל השנה שיאמר בחנוכה כל לילה אחר הדלקת הנרות שבע פעמים ויהי נועם, כך מצאתי כתוב.
יד כתב רבינו שבגולה רבין חסידא זיע"א בספר המורה סימן ט' אות רצ"ט וזה לשונו, יזהר מאד בהדלקה בזמנה הוא בעצמו ואל יסמוך על ילד ומשרת דמצוה בו, עכ"ל, ואני עבדו מוסיף על דבריו, דכיון שהוא בעצמו המדליק יכול לבדוק תחילה הפתילות אם כשרות דיש בזה מבוכה גדולה, ועיין שמש צדקה סימן ל', קול אליהו חלק א' סימן ז', וקרית חנה סימן מ"ד, ועיין קיצור של"ה בחילוף הפתילות, יעויין שם, ועמודי שמים, ובשולחן גבוה, ואדני פז, ובראש יוסף כתב דיהיו של פשתן.
טו המדליק בשעוה נכון לקבוע כל אחד גבוה מחברו משום מעלין בקודש, מהר"י מברונה סימן ט"ל, ונכון להדליק בשמן זית למצוה מן המובחר, ויהדר המצוה בנרות נקיים ונאים והכל לשם שמים, כמו שכתב המורה באצבע שם אות ש', ואור הישר דף ל' ע"א כתב, שמן זית ולא שעוה, החמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"א יעויין שם, ועיין אליהו רבה, ושערי תשובה, וקיצור של"ה ס"ק י"ב, ונוהג כצאן יוסף סימן תרע"א, וכסא אליהו, וספר אדני פז סימן תרע"ג ס"ק א', וברכי יוסף, וראש יוסף, ומחצית השקל, ואשל אברהם, ושולחן גבוה, ובספר שלמי חגיגה רמז רמז בסמיכות תרומה לתצוה, וכל יתדות החצר נחשת - ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך, דנחש"ת ראשי תיבות נ'רות ח'נוכה ש'מונה ת'דליק, ומצוה מן המובחר שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, יעויין שם, ובכנסת הגדולה הביא הרמז, שמש תדליק, יעויין שם, ועיין רוקח הובאו דבריו באליהו רבה מה שרמז בתיבת נחושת בא"ת ב"ש, יעויין שם, ואשרי מי שזכה לעשות נרות חנוכה מכסף, ומה גם אם ישא בחיקו תיבה של כסף לאבק אשר ישאף, ולכלי מתיקה, וקאו"י וכיוצא, דמכל שכן דלדבר מצוה צריך שישתדל לעשות הנרות חנוכה מכסף, והוא מוציא בדבר הקיים דל"ו תוסף עליו ולא תגרע ממנו, ועיין אליהו רבה, ועיין בספר והוכיח אברהם פרק י"ב מה שכתב במוסר על זה, ובספר חסד לאברהם נהר נ"ח מנה חמשה עשר כלים הראויים לנר חנוכה, והראשון כלי זהב והשני כלי כסף כו', יעויין שם, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ב ס"ק י"ג, ועיין שדה הארץ חלק ג' סימן מ"ח, ואורחות יושר פרק טו"ב, וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ג כתב, דחסיד אחד עשה חינוך בשל כסף ליל שני כדי לומר שהחיינו, יעויין שם, ואליהו רבה, ואשל אברהם פקפק בזה
טז הזהיר מאד בספר מורה באצבע אות ש"א, שיזדרז שלא ישכח על הניסים בתפילה ובברכת המזון, יעויין שם, והתיקון הוא אמר עם הספר, ואם שכח לגמרי יאמר אחר התפילה ואחר ברכת המזון דרך בקשה, קמח סולת דף קע"ה ע"ד, וגם בכוס של מים למזיגת כוס ברכת המזון יתן עיניו בו לסימן, כי תקדמנו לומר על הניסים קודם המזיגה אם מברך על הכוס, ולענין דינא אם גמר אותה הברכה אינו חוזר, כמו שכתב בספר תפילה לדוד דף ע"ג ע"א, ועיין שערי תשובה סימן תרפ"ב, ושלמי חגיגה, ועיין יד אפרים היכא דשכח בברכת המזון ואומרו בהרחמן והוא ראש חודש דתדיר קודם, יעויין שם, ואם רוצה להחמיר ולהתפלל בתורת נדבה אפילו לא יחדש יחזור, שלמי חגיגה דף שכ"ד האריך בזה אות א', ועיין שם אות ג', וערך לחם, וחלקו של ידיד, ובין אתה להשם חוזר, שלמי חגיגה שם, ואם חזר ששכח הדין ונזכר פוסק, מכתם לדוד סימן ג', ונהר שלום על דבריו, ועיין אליהו רבה, ומשבצות זהב סימן תרפ"ב, ומאמר מרדכי, ושלמי חגיגה שם, ולפי ספר הרדב"ז החדשות סימן תקס"א, הוא דיכול לומר על הניסים קודם שים שלום בין ברכה לברכה, וברכי יוסף סימן קפ"ח גמגם על זה.
טוב עוד כתב בספר מורה באצבע אות ש"ב, נר חנוכה ידליק קודם נר שבת, ועיין בא"ח סימן סג"ר, ועיין חמד משה דבאיש אין קפידא אבל באשה יש להחמיר, יעויין שם, ומחצית השקל, ועיין חמדת ימים פ"א מחנוכה אות ל"ג, ויותר טוב לומר למי שלא קבל שבת שידליק נרות חנוכה אם כבו, משבצות זהב, ועיין עוד שם סימן תרע"ט, ואשל שם, ועיין בספר יד אבישלום, וחלקו של ידיד, וערך השולחן, עוד כתב, ובמוצאי שבת ידליק נר חנוכה אחר הבדלה, יעויין שם, ומנהגינו אחר ברכת הגפן קודם אמירת ויתן לך ושאר פסוקים, ועיין בספר והוכיח אברהם פרק י"ב, ועיין שערי תשובה סימן תרפ"א, ובית עובד דף ק"ע ע"א, ועיין בית דוד, ואליהו רבה, וחמד משה, ומחצית השקל, וראש יוסף, ושלחן גבוה, וחק יעקב סימן תע"ד, ושאלת יעב"ץ חלק א' סימן נ"ב, ובברכי יוסף, ונהר שלום, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, דיבדיל תחילה ואחר כך ידליק יעויין שם, ונוהג כצאן יוסף דף מ"ח ע"ג, ומשחא דרבותא דף ס"ג ע"ד, ודף ר"י ע"ג, וערך השולחן
חי לא יוציא הימים הללו המקודשים בשחוק וקלות ראש, כי בימי ניסים שחייבים להודות לשמו יתברך, במקום הודאה איך יחטא ואשם, ולמי שיש לו לב יספיק זה, כה דיבר האיש אדוני האר"ש בספר מורה באצבע אות ש"ג, ועיין חו"י סימן קכ"ו, ובית עובד דף קס"ח ע"א, ולקמן אות ס"ו, ועיין נוהג כצאן יוסף אות י"ב
יט מצוה מן המובחר להכין כלי מיוחד שיעור הדולק כ"ב שעות לחלק בכל לילה שיעור חצי שעה, והוא מ"ד שיעורים וסגולתן להנצל מהריגת ד"ם, אור הישר דף ל' ע"א אות ב', וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"א, ועיין בקונטרס נפש חיים מערכת ח' אות נ"ה, ובשיעור השמן הנמצא טהור בחותמו של כהן גדול היה שלש מאות שבעים ושמונה דרה"ם, שהיה מגיע לכל נר שבע דרה"ם חסר רביע שיעור לשעה וחצי דהוא שמינית מהלילה ונעשה נס להיות דולק כל הלילה, חסד לאברהם נהר נ"ה, ומדרש תלפיות דף קס"ה ע"ב, ועיין להרב פתח הדביר נר"ו דף קצ"ח ע"ב, ועיין שיורי ברכה, ועיקרי הד"ט סוף סימן ל"ה
ך לא יאמר נר של חנוכה כסברת רש"ל אלא נר חנוכה, והוא סוד גדול ואין לשנות כמו שכתב רבינו האר"י, עיין של"ה הקדוש, ובספר מדרש תלפיות דף קס"ה ריש ע"ג, וברכי יוסף, ומחזיק ברכה, ונוהג כצאן יוסף, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ו, ואדני פז, ואשל אברהם, ובחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ה - כ"ו כתב דאין לשנות דמגרעות נותן בקדשי שמים, דנח"ל הוא השם היוצא מפסוק נ'וצר ח'סד ל'אלפים, יעויין שם, ועיין מזבח אדמה משם הרא"ם לגבי איש זר יעויין שם, וחמד משה, ומחצית השקל
אך כתב רבינו האר"י, עיקר הכונה בנר חנוכה להוריד למטה הארה למלכות כאילו היתה בזיווג עם בעלה פנים בפנים שוה לו עד הכתר ברמ"ח אברים ותרין דרועין דיליה המחבקין אותה הרי רמ"ח, ושני דרועין גימטריא נ"ר, והשם הוי"ה בזיווג זה הוא יאההויה"ה, מדרש תלפיות דף קס"ה ע"ב, ובכונת הברכה אשרי שיאחז ספר עמודי שמים דף קמ"ח ע"ד, ועוד באורך בחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ו, ל"ה, ל"ו, ל"ז
בך לפי דברי רבינו יונה הוא דיגמור הדלקה הראשונה בכל לילה קודם שיגמור הברכות, ועיין מדרש תלפיות דף קס"ה ע"ב דהביא דאין נוהגים כן, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ו ס"ק ה', ובתשובות רש"ל סימן פ"ה, ובית עובד דף קע"א ע"ב, ועיין ערך השולחן, ומשבצות זהב סימן תרע"ו, ואשל אברהם סימן תרע"ב, ועיין להמחברים סימן רס"ג
כג חנוכ"ה ראשי תיבות, ח' נ'רות ו'הלכה כ'בית ה'לל, משי"ח ראשי תיבות, מ'דליק ש'מונה י'מי ח'נוכה, נחמ"ד למראה ראשי תיבות, נ'ר ח'נוכה מ"ד, והעולם שמח בראות נרות חנוכה שזוכרים הניסים שנעשו לאבותינו, ספר יורה חטאים והובאו דבריו במדרש תלפיות דף קס"ה ריש ע"ב, ועיין בספר מרא"ה בחלק ב' דף צ"ו ע"ד, עוד רמזו וגול"ה על ראשה גימטריא מ"ד, ובהגמ"ר וכנסת הגדולה הביאו, שנתי"ם נוטריקון ש'מאל נ'ר ת'דליק י'מין מ'זוזה, עוד רמז טב"ח והכ"ן, ועיין שם בכנסת הגדולה, ואליהו רבה סמך לסעודה, ועוד רמזו היש לכם אב או אח אי כבית שמאי או כבית הלל, והשיבו יש לנו אב זקן כבית הלל, יעויין שם בקמח סולת דף קע"ג ע"ד, עוד רמזו משם הכנסת הגדולה, ויה"י מק"ץ דהוא היו"ד ויגש ויחי, דתצרף לאותיות ויחי גימטריא מ"ד כמספר הנרות, ועיין מדבר קדימות מערכת ח' אות כ"א רמזים נאים בכ"ב אותיות התורה, יע"ש
כד אף על גב דגוים אינן מטמאין, ואחר מאה שנה מזה הוא מה שגזרו להיות כזבים משום חשש מגע מת כיון דאינן נזהרין ממגע מת, סתם כליהם בחזקת טמא ממגע בגדיהם, כמו שכתב הרא"ם בתוספותיו על הסמ"ג דף ל"ב ע"ב, ומשום טומאת היסת לא חששו בפך משום דהיה שקוע בקרקע, אי נמי היה פי הפך צר שאי אפשר להכניס אצבעו בתוכו, מדרש תלפיות דף קס"ה סוף ע"א וריש ע"ב, ובלאו הכי החותם היה על פי הפך ואפילו היה רחב, פיו חותמו יעיד עליו, ועיין מה שכתב הרב מועדי ה' דף ק"י ודף קי"א, ובספר שערי תשובה סימן תר"ע, ובספר נודע ביהודה חלק ב' סימן קל"ז, ובספר משחא דרבותא דף ס' ע"ד, ודף ר"י ע"ב, ובספר אדני פז, ובספר ערך השולחן
כה כיון דהנשים אף הן היו באותו הנס כמו שאמרו בשבת, אם כן אשה יכולה להדליק ולברך, ואיש לאשה יברך בהיותה עומדת אצל המברך בין מדליק האיש בין מדלקת האשה, עיין מגן אברהם סימן תרע"א, ואליהו רבה וזוטא, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, ובאר היטב, ויד אהרן, וחלקו של ידיד, ועמודי שמים, ועיין תפילה לדוד דף פ"ד ודף פ"ה, ועיין משחא דרבותא דף ס"ב ע"א אם אחר יכול לברך והאחר מדליק, יעויין שם, וערך השולחן, אבל חרש שוטה וקטן לא עשו ולא כלום וכדפסק בשלחן ערוך סימן תרע"ה, ולפי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, דהרגיל בנר חנוכה הויין ליה בנים תלמידי חכמים כמו שאמרו בשבת דהוא כמו סגולת נר שבת, כאשר יעויין שם, אם כן לאשה שייכא טפי סגולה זו ותהא זריזה לתקן הפתילות וליתן השמן, ומכל שכן אם מדלקת ברצון בעלה דתועיל במקצת לבניה שיהיו תלמידי חכמים כמו שאמר הרב שיורי ברכה שם, ועיין אליהו רבה וזוטא, ומה גם דהנס היה על ידי אשה יהודית כנודע, כמו שכתב בכנסת הגדולה, ועיין משחא דרבותא דף ס"א ע"ג, וחלקו של ידיד שם
כו אם היה טרוד לילך לעסקיו יכול להדליק מפלג המנחה ולברך כמו ערב שבת, פרי חדש סימן תרפ"ב, אך מהמגן אברהם סימן תרע"ט מבואר דאינו מברך וכן כתב בספר תפילה לדוד דף פ"ד סוף ע"א וריש ע"ב, וחיליה ממה שאמרו שם במסכת סופרים פרק כ' יעויין שם, ועיין בית עובד דף ק"ע ע"א אות א', וערך לחם, וחלקו של ידיד, וראש יוסף, ומחצית השקל, וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ט, ואשל אברהם בפריו
זך אף דמצות הדלקה היא עד שתכלה רגל מן השוק, מכל מקום עד שיעלה עמוד השחר יכול להדליק ולברך, פרי חדש, ותהלה לדוד דף פ"ד ע"ב, ועמודי שמים, ובספר אורחות יושר פרק טו"ב הוכיח במישור על המאחרים מלהדליק יעויין שם, ועיין משחא דרבותא דף ס"ב ע"ב, וחלקו של ידיד, וערך השולחן, ועיין אליהו רבה וזוטא, דאם בני הבית נעורים יברך, וחמד משה כתב דדי בשנים ושלשה נעורים.
כח מי שטעה בהדלקה וחיסר הראשונה ואחר כך נזכר אין צורך לחזור ולברך, פרי חדש סימן תרע"ב, ובית עובד דף קע"א ע"א אות ה', וערך השולחן, ואשל אברהם, וכן אם בלילה הראשונה התחיל להדליק השמש וברך עליו ושוב נזכר אין צורך לחזור ולברך, שדה הארץ חלק ג' סימן ל"ח, ועיקרי הד"ט אות ח', ומשחא דרבותא דף ס"ב ע"ג
כט אם הדליק בפני הרוח וכבתה, או שלא נתן שמן כשיעור מעיקרא אין צורך לחזור לברך דאחרי רבים הוא שלא לברך וספק ברכות להקל, תפילה לדוד דף פ"ה ריש ע"א, ועיין שם מה שהביא מספר ד"מ חלק ג' סימן י"ד, כשהמחלוקת היא בברכה אי יש לברך או לא אי אמרינן בזה אחרי רבים, ועיין בספרי הקטן נשמת כל חי חלק א' ביורה דעה סימן ס"ג מה שכתב הרב אדוני אבי, ובמה שכתבתי אני הצעיר סימן ס"ד, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ג ס"ק י"ב כשכבתה וליכא חשדא, יעויין שם, ומחצית השקל, ובספר אורחות יושר פרק טו"ב, ועיין בית חדש, ומגן אברהם, ולרש"ל, ובכנסת הגדולה, ושדה הארץ חלק ג' סימן מ"ב, ובית עובד אות ה', ומשחא דרבותא דף ס"ג ע"א, וישועות יעקב, וחלקו של ידיד, ואשל אברהם בפריו
ל המדליק בביתו וסוגר הפתח והולך לסעוד ולישון בבית אחר של חברו, הברכה שמברך על נרות חנוכה הוא ספק ברכה לבטלה ושב ואל תעשה עדיף שלא יברך בשם ומלכות, או יאמר השכן הברכות ויכוין להדליק בברכותיו, וכן מי שמדליקין עליו בביתו והוא רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו לא יברך, ועיין בכנסת הגדולה סימן תרע"ז, ופרי הארץ חלק א' סימן ט', ותפילה לדוד דף פ"ה ע"א, ועיין לקמן אות נ', ועיין פרי חדש, ובית עובד דף קס"ח ע"ב, ובספר שלחן גבוה, וזכור לאברהם חלק ג', ובערך לחם כתב דצריך להדליק בפתח היותר מפורסם דאיכא היכרא לבני הבית.
לא מי שלא היה לו שמן אלא לנר אחד ושוב נזדמן לו לנרות אחרות אין צורך לברך ברכי יוסף, ושערי תשובה, ומחצית השקל, ועיין לקמן אות מ"ז
לב טוב לסדר נרות חנוכה בבית הכנסת בין צפון לדרום מלסדר בין מזרח למערב, ועל כל פנים יותר טוב שיהיו כל הבתי כנסיות בסידורן שוין לטובה, כנסת יחזקאל, ושערי תשובה, ועיין הרדב"ז חלק ג' סימן תק"י, ומחזיק ברכה, ומוהר"י מברונה סימן ט"ל, ובית עובד דף ק"ע סוף ע"א אות א', ועיקרי הד"ט אות כ"ז כתב דהכל לפי המנהג, ועיין עוד שם אות ל"ז, ובשולחן גבוה, ומשבצות זהב, ואשל אברהם בפריו
גל אם אין עשרה בבית הכנסת לא ידליקו בברכה, מור וקציעה, ומחזיק ברכה, ובית עובד אות ב', ובית דוד סימן תע"ד, ושערי תשובה ס"ק ז', ועוד שם ס"ק י' וס"ק י"ב, ועוד שם לזכר המנורה משבת חנוכה לשאר שבתות, יעויין שם, ובמשבצות זהב, ואשל אברהם סימן תרע"ה
לד מצוה להניחה מעט למעלה מז' טפחים, שערי תשובה, ועיין מחזיק ברכה, ושיורי ברכה, ושדה הארץ חלק ג' סימן מ"ו, ובבית עובד אות כ"ד וכ"ה, וחלקו של ידיד, ואדני פז, וערך השולחן, ונהר שלום בסימן תרע"א, ועמודי שמים, ואליהו רבה, וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ב, ואשל אברהם
לה בין הדליק בבית הכנסת תחילה בין הדליק בביתו תחילה להוציא בני ביתו, מברך בשתיהן שהחיינו גם כן, שערי תשובה, ועיין זרע אמת חלק א' סימן צ"ז, ומחזיק ברכה, ובית עובד אות ד' דף ק"ע ע"ב, והמדליק לשכנו צריך לברך הברכות עוד הפעם אם לא כיון בברכותיו, רמב"ם, וחמדת ימים פ"א מחנוכה אות כ"ד, וקמח סולת דף קע"ד ריש ע"ד.
לו מה שנותן הבעל הבית לבניו הקטנים להדליק שאר הנרות מן המהדרין אין קפידא, דדוקא כשנותן בבית הכנסת לשמש השאר דמחזי כמשאוי לאו שפיר עבדי, אבל כגון דא לחנכן במצוות ולשמחן הנה מה טוב ועיין שערי תשובה סימן תרע"א ס"ק י"ג, ועיין למור"ם, ולבוש, ומגן אברהם, ומור וקציעה, ומחזיק ברכה, ובית עובד דף ק"ע ע"ב אות ו', ומחצית השקל, ואשל אברהם בפריו
לז לילה הראשונה צריך להדליק אחר ערבית, אך שאר לילות דעד שיבוא מנין יתאחרו, אז טוב להדליק קודם ערבית, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ב, ועיין כנסת הגדולה, ומגן אברהם, ומחזיק ברכה, ובית עובד אות ד', ובית הרואה, וקמח סולת דף קע"ד ע"ב, ועיין זרע אמת חלק א' סימן מ', ושב יעקב סימן כ"ב, ועיקרי הד"ט אות ט"ו, ואליהו רבה וזוטא, ומחצית השקל, ואשל אברהם
חל אם התחיל המצוה בשמן אחר או שעוה וביני וביני הביאו לו שמן זית, עיין שערי תשובה סימן תרע"ג ס"ק א', ואשל אברהם בפריו, ושער יוסף בתשובה סימן ח' הסכים כרב צבי סימן מ"ה דיניח אותו ויקח מזית, דלא כשבות יעקב חלק א' סימן ל"ו, ובית עובד אות כ"ט, ועיין להגאון מרן זקני בספר חקרי לב אורח חיים סימן קכ"ו, ועיקרי הד"ט אות ט"ז
טל לראות שלא יכשל שרי, מוהריק"ש, ופרי חדש, ועיין פני אריה סימן מ"ז אם חייב להדליק נר אחר אפילו בלתי צורך שימוש, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ג ס"ק ג' ושם בס"ק ד', דלעיין בדין נר חנוכה שרי היכא דנפל לו ספק בהדלקה דמיקרי זה לצורכה, יעויין שם, והוא מהברכי יוסף, ובית עובד דף קע"א סוף ע"ב, ועיין חלקו של ידיד, ונהר שלום, ואליהו רבא וזוטא, ומותר לחולה, אשל אברהם בפריו
מ לאור השמש אי שרי להשתמש יש מחמירין, עיין שערי תשובה סימן תרע"ג, ושלחן גבוה, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, ועיין יד אפרים סימן תרע"ה, ונהגו להחמיר אפילו להדליק מנר לנר אף בלתי אמצעי, ועיין בית עובד דף קע"ב ע"א, וערך השולחן, ומחצית השקל, וקיצור של"ה, ובספר נוה שלום, ומשחא דרבותא דף ס"א ודף ס"ב, וישועות יעקב, וחלקו של ידיד, והשמש צריך למעלה, וסימניך שרפים עומדים ממעל ל"ו, דל"ו גימטריא הנרות בלתי השמש, בנימין זאב, וכנסת הגדולה, ואליהו רבה וזוטא, ול"ו נרות נגד ל"ו שעות שהיה אור הקדמון, אליהו רבה שם, ועיין חמד משה בנוסח הנרות הללו ל"ו תיבות, (יעויין שם, ובמחצית השקל), ועיין אשל אברהם דצריך לסדר הלשון דלא יהיה פחות או יותר, וכתב שם הן לשון נקבה, יעויין שם.
מא שמן של חנוכה שנתערב, עיין שערי תשובה סימן תרע"ג ס"ק ט', וסימן תרע"ז ס"ק ד', ובית עובד דף קע"ב ריש ע"א, ומשחא דרבותא דף ס"ב ע"ד, ודף ר"י סוף ע"ב, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, וערך השולחן, ונהר שלום, ואליהו רבא וזוטא, וחמד משה, ועמודי שמים, ומחצית השקל, ולענין הזמנה עיין ערך השולחן סימן תרע"ג, ואליהו רבה, ומשבצות זהב, ואשל אברהם
בם בתוך הפנס שיש לו דפנות של זכוכית מפני הרוח אם נכון לעשות כן, עיין עמודי שמים, ובספרו שאלת יעב"ץ חלק א' סימן קמ"ט, וברכי יוסף, ובשערי תשובה סימן תרע"ג ס"ק י"ג, ומה שכתב בני ידיד נפשי ואור עיני מגן אברהם נר"ו בספרו שמע אברהם סימן מ"ו, וכבר עמדתי על זה בתשובה בספרי הקטן לב חיים בחמלת ה' עלי, ועיין נמי בקונטרס כף החיים סימן ל"ב אות מ"ד מה שרשמתי לענין הבדלה יעויין שם, ולעשות מסך מפני הרוח מותר ובפרט בליל שבת, קיצור של"ה, ועל ענין מנורה קטנה בשמונה פיות, עיין משבצות זהב
מג המניח נרות חנוכה במקום רפוי שמתנוענע יצא ידי חובתו וכן העיקר, נר חנוכה אחר שהדליקה אינו עושה מצוה, ואם חוזר ומדליק במקום קבוע אין צורך לחזור ולברך, שערי תשובה סימן תרע"ה, וחמד משה, ועיין משבצות זהב סימן תר"ף
מד גר יכול לומר שעשה ניסים לאבותינו, ואם רצה לומר שעשה ניסים לישראל יאמר, כנסת הגדולה בשם אגרת הרמב"ם, ועיין שערי תשובה סימן תרע"ו ותרפ"ב, ובית עובד דף קע"א ע"א, ושלמי ציבור דף שכ"ג ע"ג, ואשל אברהם, וחמד משה, ועיין בקונטרס חיים לראש לענין גר בהגדה, יעויין שם בסייעתא דשמיא, ולענין עבד שאינו משוחרר וחציו עבד עיין באשל אברהם שם
מה היכא דכבתה בערב שבת אחר שהדליק נר שבת במקום רוח זקוק לה, ובערב שבת יתפלל מנחה קודם הדלקת נר חנוכה, שערי תשובה סימן תרע"ט, ועיין נזירות שמשון דכתב, שיש חילוק בין נרות בית הכנסת דהוא קודם מנחה לנרות ביתו, ועיין קיצור של"ה, ונוהג כצאן יוסף דף מ"ח ע"ג, וחמד משה, ואשל אברהם
מו אף מקום שאין אומרים הלל בראש חודש בבית האבל, הנה בחנוכה יאמרו, שערי תשובה סימן תרפ"ג, ועיין אדני פז, ומשבצות זהב סימן תרע"א
מז מי שאין לו שמן מספיק לכל הלילות לא יחלק השמן, אלא ידליק ללילה שיש לו ואין מעבירין על המצוות ומשמיא ממציאין ליה, עיין שדה הארץ חלק ג' סימן ל"ד ול"ה, ובעיקרי הד"ט סימן ל"ה אות ו', דידחה ההידור נגד נר העיקרי של לילה אחר, יעויין שם, ועל כל פנים בנר העיקרי יתן כשיעור והשאר יחלק בשאר הנרות כמו שכתב המגן אברהם ובית עובד שם להיכא דיש לו שמן בצמצום כאשר יעויין שם, ועיין אדני פז, ואליהו רבה, ואם אין לו שמן כשיעור אפילו לעיקרית ידליק בלא ברכה, משבצות זהב בפריו סימן תרע"ג, ועיקרי הד"ט אות ל"ו, ואם אחר כך הוסיף שמן לא יברך, עיין אדני פז, ואליהו רבה וזוטא, ומשבצות זהב סימן תרע"ב, ואשל אברהם שם
מח אם אין לחברו לעיקר הנר מוטב שידליק הוא אחת ויתן גם לחברו כמו שכתב המגן אברהם, ואין צריך לחזור על הפתחים או למכור כסותו בשביל שאר הנרות אם כבר יש לו לנר העיקרי, יד אהרן, ובית עובד, ועל כל פנים אין לכבות הנרות אפילו דעבר זמן הראוי שצריכות להיות דולקות, וגם שלא להשתמש בשמן ההוא אחר ההדלקה, בית חדש, ושיירי כנסת הגדולה, ושלחן גבוה
מט אכסנאי שנוהג כהרמב"ם להדליק כל אחד בפני עצמו, והבעל הבית נוהג כהשלחן ערוך דדי אחד לכולם, אין כחו יפה של בעל הבית למחות באכסנאי, כנסת יחזקאל סימן טו"ב, והרב זרע אמת חלק א' סימן ל"ז כתב דנכון שישתתף בפריטי, ואם הקנה לו הבעל הבית משמנו במתנה סגי, ודוקא שאינו סמוך על שלחנו, אבל אם מפיתו יאכל ומכוסו ישתה באופן שיהיה או בחינם או בשכר אין צריך, עיין גן המלך סימן מ"א, ובמגן אברהם, ובית עובד אות י"ג, ועיקרי הד"ט אות ב', וזכור לאברהם חלק א', והרב מזבח אדמה, וחלקו של ידיד, ונהר שלום, וחמד משה, ועמודי שמים, ושלחן גבוה, וראש יוסף, ואשל אברהם, יעויין שם, והיושבים עלי חוף אניות, אף על גב דבעירם מדליקין בביתם, הם גם כן ידליקו באוד'ה שלהם, בית דוד סימן תע"ג, ושלחן גבוה
ן אם בא לבית וכבר הדליקו ורוצה להדליק עוד הפעם לא יברך, מגן אברהם, והיכי דמי שיש לו בנקל נרות אחרות קבועות או כבו מה שהדליקו, ועיין בית עובד אות י"ד, וזכור לאברהם חלק ג', ועיין באות ל' ובמנורה שיש שמונה נרות מצד אחד ושמונה נרות מצד אחר יכולין להדליק שני בעלי בתים אף דבקרנות ליכא הפסק כיון דבאמצע איכא הפסק, אדני פז, עוד כתב שם, דבליל שלישי שרי לערבב נרות של שלשה בני אדם דהויין תשעה, אבל בליל רביעי לא, והוא הדין בליל חמישי רשאים וכן בליל שביעי, יעויין שם, (ועיין שם להרש"ל), מתכת דיש בו שמונה נרות דלא ידליקו שני בני אדם בליל שלישי דליכא הכירא יעויין שם, ועיין אשל אברהם
נא שנים או שלשה בעלי בתים שאוכלים כל אחד בפני עצמו ודרים יחד, אינן צריכין להדליק כל אחד בפני עצמו אלא ישתתפו כדין אכסנאי ומדליקין כל אחד לילה אחת, ברכי יוסף, ובית עובד אות ט"ו, ועיין כנסת הגדולה, ופרי חדש, בבן הסמוך על שלחן אביו וחתן אצל חמיו, דאם רוצים להדליק בפני עצמן לא יברכו, ויותר טוב להשתתף בפריטי, ואם ישנים בפני עצמן במדור אחרת אז ידליקו, יעויין שם, ועיין חס"ל סימן כ"ד, וזכור לאברהם חלק א', ומזבח אדמה, וחלקו של ידיד, ושלחן גבוה, ואשל אברהם
בן אלמנה הנזונית מנכסי יתומים חייבים היורשים לתת לה גם לדמי שמן נרות חנוכה, שדה הארץ חלק ג' סימן ט"ל, ובית עובד אות ח"י, וכתב שם באות י"ט, דלתת לה לתוספת הנרות דמהדרין מן המהדרין אין חייבין, וסיים וצריך להתיישב בזה לדינא, יעויין שם, ולעניות דעתי נראה פשוט דחייבים לתת לה כשיעור שמדליקין כולם, דמלבד דיש לה צער בין שכנותיה ואיכא שפיכות דמים, עוד הן בה דאי לדבר הרשות עולה עמו ואינה יורדת כל שכן לדבר מצוה, ויש לי להביא ראיות בריאות וטובות על זה ואין כאן מקום להאריך, ועיין משבצות זהב סימן תרע"א ותרע"ז, ושעוה מבתי עבודה זרה אסור, מטה משה, ואליהו רבה, ואשל אברהם, וגם מאתנן אסור כמו שכתב שם, גם עכבר בשמן מצוה כו' כמו שכתב שם.
גן הרב פרי חדש דן את הדין דהעיקר דקטן שהגיע לחינוך לא ידליק לאחרים, והובאו דבריו בבית עובד אות כ', ובספר ערך השולחן, ואליהו רבה, ועיין מה שכתב עטרת ראשנו מורינו הרב המופלא חסין קדוש מר שארינו זיע"א בספרו הנכבד אות היא לעולם חלק א' מערכת ח' אות ק"ב, ועיין עמודי שמים, ומחצית השקל, וראש יוסף, ושלחן גבוה, ומשבצות זהב סימן תרע"א, ואשל אברהם סימן תרע"ה ותרע"ז
דן סומא אשתו מדלקת עליו או ישתתף בפריטי, עיין רש"ל סימן ע"ו, ומגן אברהם, ומור וקציעה, ומחזיק ברכה סוף סימן תרע"ה, ומזבח אדמה, ועמודי שמים, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, ובית עובד אות כ"א שלא יברך ואינו מוציא אחרים, יעויין שם, ואפילו הסוברים בשאר דברים דסומא חייב ומוציא, הכא דהקפידה היא לראותם בלבד יודו דלא מהני, וכיוצא בזה עמדתי במקום אחר לענין מלקות, דגלי קרא ונקלה אחיך לעיניך דלא יהיה הסומא המלקה או דיין במלקות, ועיין בספרי דבי רב דרשמתי בקונטרס חיים לראש לענין אמירת ההגדה, יעויין שם
הן אם אין לו שמן זית לכל הנרות, העיקרית יהיה בשמן זית ושאר הנרות בשאר שמנים, שבות יעקב חלק ב' סימן ל"א, דלא כשער אפרים סימן ט"ל, ברכי יוסף, ובית עובד אות כ"ז, ועיין יד אפרים, ועיין לעיל אות מ"ז ומ"ח, ודו"ק, ובספר ישועות יעקב סימן תרע"א, ואדני פז
נו חמאה שנתערבה בחלב אסור להדליק ממנו, שער אפרים סימן ל"ח, ויד אהרן, ולשון לימודים, וטל אורות סימן ב', ואגורה באהלך דף כ"ב, לענין קדרה של בשר בת יומא שלא היה שם ששים, ומחזיק ברכה סימן פ"ז אות ט"ו, ובית עובד אות כ"ח, ומשפט כתוב סימן תרע"ג, ועיין עיקרי הד"ט אות י"ז ואות ל"ד, ואליהו רבא וזוטא, ואשל אברהם סימן תרע"ג, ועיין שם לענין שמן ערלה ותרומה טמאה, יעויין שם
זן כשהגיע זמן הדלקה אסור לאכול ואפילו ללמוד, וגם התחיל ללמוד פוסק, רש"ל סימן פ"ה, ומגן אברהם, ובית עובד אות ב' דף ק"ע ע"א, ונוהג כצאן יוסף דף מ"ח ע"א, ועיין לקמן אות ע"ב, ובספר ערך השולחן כתב דללמוד שרי, יעויין שם, ועיין אליהו רבה וזוטא, ומחצית השקל
חן אם שכח או הזיד ולא הדליק כלל לילה אחת מהלילות, הנה ללילה אחרת יוסיף כאילו כבר הדליק אמש וכמו שמדליקין כל העולם, פרי חדש, ומורנו הרב הגדול מר קשישא בספר ראש יוסף כתב דיפחות, יעויין שם, ובית עובד אות ג' כתב דהעיקר כהפרי חדש, והוא תימא להרב עיקרי הד"ט סימן ל"ה אות י"ד כאשר יעויין שם, ועיין אליהו רבה וזוטא, ועמודי שמים
נט אם שכח ליל ראשון מלומר שהחיינו יאמר בליל שני, ואם הדליקה אשתו ליל ראשון אז כשידליק האיש בליל שני לא יברך שהחיינו, מגן אברהם, ובית עובד דף קע"א ע"א אות א' ואות ג' ואות ד', ומשבצות זהב סימן ל"ג, ברכות, [רמז לסדר ברכת הנרות], עשה לך שר"ף, ושים אותו על נ"ס, וראה אותו וח"י, אליהו רבה ואליהו זוטא, ואדני פז
ס מי שהיה חולה ולא יכול לקום ממטתו להדליק, והפציר שיביאו לו הנר חנוכה להדליק בידו אם שומעין לו, על זה כתבתי בתשובה בספרי הקטן לב חיים, והעליתי דימנה שליח בעדו להדליק ולא יעשו לו כן, יעויין שם בסייעתא דשמיא.
סא שמן הנותר בה משתמש ממנה לצרכו, בארות המים סימן כ"ז, אך הנותר בנרות ביום השמיני ראוי לשריפה, ואם התנה מתחילה שלא יאסר אלא כשיעור להדלקה מהני תנאה, מגן אברהם, ועיין בית עובד דף קע"ז ע"ב, ועיקרי הד"ט אות ל"ב, וכסא אליהו, וערך השולחן, ונהר שלום, ואליהו רבה וזוטא, וחמד משה, ומחצית השקל, ומשבצות זהב, ואשל אברהם, ועיין במה שכתבתי בספרי הקטן לב חיים במה שנשאלתי על שמן הנוטף מהנרות למטה שיש שם בית קיבול, אי מותר להשתמש לחולין או הוקצה למצותה ואסור, עיין שם בארוכה בעזר משדי, ואם רוצה לשמור שמן הנותר לשנה אחרת להדליק נר חנוכה אסור להניחו בכלי מאוס, טור, ים של שלמה, מגן אברהם, בית עובד דף קע"ז ע"ב אות ג', ועיין אדני פז, וחמד משה, מחצית השקל, ואשל אברהם, ואם שרתה ברכה בנותר השמן חוץ מן הפך עצמו הכל שרי, מחזיק ברכה, ועיין נוה צדק דף פ"ט ע"ג, וברכות מים דף מ"ז, ועיקרי הד"ט אות ל"ב
סב שמן של נרות חנוכה לעשות צרכי שבת בדיעבד, ולמצות עונג שבת ושלום הבית אין איסור, פרי האדמה חלק א' דף מ"ה ע"ב, ולענין הנותר מהשמן אי שרי לבית הכנסת, צידד במ"ח והצריך עיון, ועוד לו באשל אברהם שם.
סג סעודה של שמיני של חנוכה דנמשכה עד הלילה אם יאמר על הניסים, עיין מה שכתבתי בקונטרס כף החיים סימן ל"ה אות כ"ב. ומפורים אין ראיה דשם הוא מספק לדידן, ועיין עמודי שמים דף קמ"ט ע"א
סד בחנוכה לא יתחיל לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד בזמירות [פסוקי דזימרא]. הגאון הגדול הרב מרן זקני בספר חקרי לב אורח חיים סימן ל"ב עיין שם, ועיין שלמי ציבור, וקמח סולת דף ח' ע"ב ודף קמ"ה ע"ד
סה נשים בעשיית מלאכה, כתב הגאון הרב יעב"ץ ז"ל בסידור נאה שלו הנקרא עמודי שמים דף קמ"ז ע"ב וזה לשונו, נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות והוא עד חצות הלילה, והיכא דנהוג נמי גברי לאמנועי ממלאכה שפיר דמי, עיין לחם שמים, וכי נהגו איסור מלאכה אפילו כל היום הוי מנהגא, והני מילי בתלמידי חכמים הראויים ליטול השם, עכ"ל, ונכדי חתן בני הי"ו הדר הוא החכם השלם והכולל עצום ורב ונזר ישראל ספר'א נהר כמוהר"ר משה הכהן נהר נר"ו, תמ"ה יקרא על דברי הרב אלו דאיך אשתמיט מיניה דמר תורה שה"ן לא"ב מה שכתב הרב רב אבה"ו בספר חכם צבי סימן פ"ט דדעתו להיפך שיעשו מלאכה, ואומרים להם בפרוש שיעשו ולא יהיה להם בטלה כאשר יעויין שם, ושמעתתיה בפומיה בכל המקומות, ועיין כנסת הגדולה, ובספר שערי תשובה, ואורחות יושר פרק טו"ב, ובספר בית עובד דף קס"ח ע"א, ועיין משחא דרבותא דף ס"א ע"ג, וחלקו של ידיד שם, ובאליהו זוטא, ושלחן גבוה, ומחצית השקל, ומשבצות זהב, ואשל אברהם בפריו, ומכל מקום לפי דברי מרנא ורבנא בספר כנסת הגדולה, והרב שולחן גבוה, ראוי להזהיר לנשים דלא יעשו הכיבוס ביום ראשון וביום אחרון של חנוכה ומכל שכן בראש חדש, וכן שלא לעשות מעשה מחט בשני ימים אלו וכן שאר מלאכות כיוצא בהן, ועיין עיקרי הד"ט אות כ"ד, ועיין נוהג כצאן יוסף דף מ"ז ע"א, ומה שכתב בספר החסידים סימן קכ"א, דשנו חכמים דהעושה מלאכה בחנוכה אינו רואה סימן ברכה, עיין בספר ברית עולם שם
סו מה נמלצו לחיכי דברי מורנו הרב אבי התעודה בספר כנסת הגדולה דכתב, נהגו לשמוח בחנוכה ולאכול מאכלי גבינה זכר לנס, והשמחה תהא מעורבת ובלולה בשמחת התורה ואל יבטל אדם מקביעות, יעויין שם, ועיין אליהו רבה וזוטא, ועיין לעיל באות ח"י, ויוסף עוד דוד בספר לב דוד פרק כ"ח דף ס"ח ע"א וזה לשונו, ומזה ישכיל אנוש בימי חנוכה אשר קבלנו ניסים ונפלאות אשר הגדיל ה' לעשות עמנו והצילנו מכף צר אנטיוכוס הרשע ושריו בגריס ונקנור הרשעים עדת מרעים והיה לנס כמפורסם, וכאשר תיקנו רבותינו בנוסח על הניסים מסרת גבורים כו', מחוייבים אנו להודות לאלוקינו מרחם ולא להוציא לימים הקדושים האלה בשחוק וקלות ראש ומשתאות של רשות ויין ענושים המורם מהם יום ולילה לדרוש אל המתים גיעול הקארטי"ן (קלפים) להפסיד ממון ולפרוק עול תורה ומצוות, ואף לא זכר אם יש תורה בעולם, אוי להם כי גמלו לנפשם רעה, הגמול הזה מקוה ה' תחת אשר הצילנו ועשה ניסים ונפלאות, לאבד הימים האלו בשאט נפש בדבר שמכעיסים בו לאשר עשה לאבותינו ולנו הניסים והפורקן, אם הראשונים היו עושים סעודות היו מעטרים אותן בשירים ותשבחות כי כל שולחנות מלאו יראת ה' ושמחת הניסים והנפלאות ובפיהם ירצו זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, ואם בשאר הימים מארי דעובדין הללו אשר הלך לדרכו האישי"ם כמנהג פוחזים ועמדו בסוד משחקים, חלפו חק היהידות, הפרו ברית התורה ואת פושעים נמנה, קל וחומר אם כה יעשו גם בימי החנוכה ימי ניסים אשר מחיובינו להלל ולהתבונן בפרטי הנס כדי להכיר מעט מזער מתוקף רחמיו ולעסוק בתורה ולעבדו בלב שלם, והנה אלה עסוקים בשחוק וקלות ראש וחטאם כפול והם לא ידעו כי בנפשם דברו כו', יעויין שם.
סז אם גנב שמן מגוי הרי הוא גזל גמור כמי שגזל מישראל ובעי השבה, אלא דאם אין לו שמן אחר ידליק בלא ברכה דאסור לברך על הגזל, נהר שלום סימן תרע"ג
סח בנוסח על הניסים קכ"ד תיבות כמנין יוחנ"ן, ויש אומרים קכ"ה כמנין כהני"ם, אליהו רבה, ואשל אברהם, וספר הזכירה דף ס"ט סוף ע"א, לא יאמר שעשית עמנו ועם אבותינו אלא שעשית לאבותינו, כנסת הגדולה, ושלמי ציבור דף שכ"ג ריש ע"ג, לא יאמר ובזמן הזה בוי"ו אלא בימים ההם בזמן הזה, כמו שכתב רש"ל, וכנסת הגדולה, וברכי יוסף, ושלמי ציבור דף שכ"ג ע"ג, ואליהו רבה, ומחצית השקל, ואשל אברהם, ועל מה שכתב מרן בית יוסף דיש אומרים חשמונאי על דרך יאתיו חשמנים והוא דרך גדולה כאשר יעויין שם, על זה ציין בכי טוב הרב הכולל נזר ישראל גו"ר בארץ הזאת כמוהר"ר אברהם חיים דוד זצוק"ל דכן כתב רד"ק שם על פסוק זה יאתיו חשמנים, וכן כתב המצודת ציון יעויין שם, ועל מה שכתב הרב ברכי יוסף דהפרי חדש כתב דחשמונאי האל"ף בחיריק, שעל זה חלק עליו הרב ברך יצחק סדר בהעלותך, דאיתא בסדר עולם דיוחנן כהן גדול שתי שמות היו לו יוחנן וחשמונאי כאשר יעויין שם, גם על זה וישלח אברהם את ידו הרב הנזכר וזה לשונו, שוב הדר ביה בספרו כסא רחמים דף ס"ג ע"ב, דאפילו אם האמת כן הוא שפיר כתב הרב פרי חדש דלא תקנו הנוסח מתתיה בן יוחנן חשמונאי כהן גדול רק מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי וקאי על מתתיה, עכ"ל, אם כן הכי נקטינן, ועיין שלמי ציבור דף שכ"ג ע"ד אלו דבריו ז"ל, ועיין משחא דרבותא דף ס"ד ע"א, ואליהו רבה, ומחצית השקל, ואשל אברהם, כשעמדה מלכות יון, ולא יאמר עליהם, והגורס עליהם צריך שיאמר ועל עמך בוי"ו, כנסת הגדולה, ופרי חדש, ושלמי ציבור דף שכ"ג ע"ד, ואליהו רבה, הרשעה בחיריק תחת הרי"ש, פרי חדש, ועיין באר היטב, ושלמי ציבור שם, ובערך לחם, ואליהו רבה, ומחצית השקל, ומשבצות זהב סימן תרפ"ב, ואשל אברהם שם, יאמר להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, הפרי חדש, והוא כגירסת אבודרהם, ומוהרמ"ם, ושלמי חגיגה דף שכ"ד ע"א, ושערי תשובה סימן תרפ"ב, ואליהו רבה, ומחצית השקל, וזדים ביד עוסקי תורתך, הא נמי דבר והיפוכו כשאר הדברים לפי מה שכתב מרן בית יוסף, ועוד לפי מה שכתב הפרי חדש, והובאו דבריו בשלמי חגיגה שם דף שכ"ד ע"א, ואליהו רבה, ומשבצות זהב, יאמר ולך עשית בוי"ו, כנסת הגדולה, ופרי חדש, ושלמי חגיגה שם, יאמר תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה, כנסת הגדולה, ושלמי חגיגה, דלא כהרב דוד אבודרהם דאינו גורס כהיום הזה, גם יאמר וקבעו שמונה ימי חנוכה אלו, ועיין להרב דוד אבודרהם, ומגן אברהם, ושלמי חגיגה שם, ומחצית השקל, ואשל אברהם, צריך שיאמר נסים ונפלאות בחנוכה, חנוכה, נו"ן שורוק, כף דגושה, אשל אברהם, נס ופלא בפורים, וטעמו מפורש בכנסת הגדולה, ופרי חדש, והובאו דבריו בשלמי חגיגה דף שכ"ד ריש ע"ב, יעויין שם.
בברכת שהחיינו יאמר לזמן הזה, הלמ"ד בחיריק, מגן אברהם סימן תרע"ו, רס"י ה' בברכות המגילה, יעויין שם, ואשל אברהם סימן תרע"ו, והוא חידוש בעיני דהרב המאסף בספר בית עובד לא עלה על דל שפתיו שום דבר מדינים שבעל הנסים כלל, לא בענין החזרה דיש כמה חילוקי דינים ולא בחילופי גרסאות.
ודע דבברכת מעין שלש אין להזכיר חנוכה ופורים כמו שכתב מוהר"מ, ולבוש סימן ר"ח, ומחצית השקל סימן תרפ"ב, ואליהו זוטא, ואשל אברהם, והאיש החפץ לידע כל דיני חנוכה בשלימות, ילמוד בספר מטה משה מסימן תתקע"ז עד סימן תתקצ"ז שלא הניח פינה וזוית, פוק חזי.
סט אומרים צידוק הדין על חכם בפניו, טורי זהב, ובית עובד דף קס"ח ע"א, ויד אפרים, ובערך לחם כתב, דלכולי עלמא מברין בהם.
ע אין למנוע מלומר קדיש על אביו ואמו בחנוכה ובפורים, ומכל מקום יזהרו בלא תתגודדו, ברכי יוסף, ושיורי ברכה יורה דעה סימן שע"ו, ובית עובד דף קס"ח ע"א
עא קריאת ספר תורה ביום ראשון של חנוכה, הכהן קורא עד המשכן, והלוי עד חנוכת המזבח, וישראל עד עמינדב, שיירי כנסת הגדולה, ושיורי ברכה סימן תרפ"ד, ובית עובד דף עק"ב, ועיין דברי דוד סימן כ"ד, ועל כל פנים אין לבטל מנהג אי באים לידי מחלוקת כמו שכתב שם, ועיין אשל אברהם, ובקריאת היום האחרון הוא חידוש בעיני דסגר עליהם המד"בר הרב בית עובד ז"ל, כיצד יקראו הנשיאים משמיני והלאה ואיכא בזה מבוכה גדולה, ואני בעניי אספתי באומרי"ם על פתגם דנא בספרי זוטא ספר חיים סימן ט', והעליתי להלכה ולמעשה דגם ביום השמיני יש לקרות כסדר כל יום, דהיינו כל השלשה בקרבן נשיא של יום השמיני, והשלישי חוזר וקורא מיום השמיני עד כן עשה את המנורה, יעויין שם בעזר משדי, ועיין מה שכתב רב אחא משבחא הרב מעשה אברהם נר"ו באורח חיים סימן ג"ל דף ל' ע"א וב', יעויין שם, ועיין בספר נוהג כצאן יוסף דף מ"ח ע"א וב', ואליהו רבה, ועמודי שמים, ואם אמר קדיש על קריאת ספר תורה דראש חודש אין צורך לומר על קריאת ספר תורה דחנוכה, כנסת הגדולה, ועיין חלקו של ידיד
עב מתענין תענית חלום בחנוכה וצריך למיתב תענית לתעניתיה, כנסת הגדולה ממרן בית יוסף, והגהות מיימוניות, ועיין בקונטרס כף החיים סימן ל' אות נ"ח מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא, ועיין עמודי שמים, ואשל אברהם בפריו סימן תר"ם, והמתענה תענית חלום בשבת מה שצריך למיתב תענית לתעניתיה יניחנו עד אחר חנוכה, לבוש, וכנסת הגדולה, וערך לחם כתב דאין מתענין יארצי"ט, יעויין שם, ועיין אשל אברהם בפריו, אבל בכ"ד בכסליו מותר להתענות כנזכר, אפילו להאוסרים לפניו, הג"ה נוהג כצאן יוסף דף מ"ז ע"א, וכתב שם דיאכל קודם הדלקה כדי שביעה, יעויין שם, ולדידי אינו נכון דהרי אסור לאכול כדכתב שם דף מ"ח ע"א כשהגיע זמן הדלקה, ומה גם בענין זה דבעינן קודם שתכלה רגל מן השוק, אלא יטעום מתיקה וקאב"י וכיוצא כדי להדליק בשמחה וכענין בדיקת חמץ וברכת הלבנה, והוא ברור, ועיין לעיל אות נ"ז ועוד באות ב'.
עג כתב בנוהג כצאן יוסף אות י"א, בקהלות הולכים עניים לדפוק על פתחי נדיבים, וכתב מגן אברהם דאין למחות בידם, וכן ראיתי נוהגים ונראה לי המנהג דהוי קצת דומה לפורים כיון שנעשה גם כן נס בו ביום, עכ"ל, ואשרי אדם שנותן למלמד של בניו כמו פורים וכן לתלמידי חכמים הנצרכים יותר, ולפחות לרגילים אצלו דנכנסים בתוך ביתו, ויזכה בזה דהון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, דככה יעשה מדי שנה בשנה לא פחות ול"ו יותר, אמן כן יהי רצון, ובחמדת ימים פרק ג' מחנוכה אות ל"א כתב, דצריכים התינוקות להוליך מעות לרבם בחנוכה, עיין שם טעם לדבר.
עד מי יתן והיה דבכל מקום שיש עניים שיהיו מתנדבים שמן לחלק לעניים לצורך נר חנוכה, דהרי כמה בני אדם מחלקים יין לארבע כוסות, והרב המגיד למד חיוב לעני בנר חנוכה מדין ארבע כוסות, ועיין חמד משה סימן תרע"א, ובאליהו רבה וזוטא
עה שפר קדמי דבשעה שבא להדליק נר חנוכה, בלילה הראשונה לפחות יבדוק הציציות בעת ההיא אם הם כשרים כדי שיקויים בו והחוט המשולש לא במהרה ינתק, דהם מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ובעל הבית באמצע בטלית מצוייצת וכדכתב בספר שבולי הלקט, והאליהו רבה וזוטא, כאשר יעויין שם, וכל זה אם הם כשרים, לכן ראוי לבדוק אותם לעתות כאל כמו בברכת הלבנה.
עו כיוצא בזה המציא לנו חידוש זה בני נאמן אברהם אוהבי נר"ו בספרו והוכיח אברהם פרק י"ב דף מ"ז ע"א, דראוי והגון לכל בר ישראל שיתנדב בימי חנוכה ובפרט ביום ראש חודש טבת לקופת התנא האלה"י רבי מאיר בעל הנס זיע"א, וישלחו המעות לאדמת קדש קרתא דשופריא טבריא ת"ו ליד חכמי ורבני עיר הקודש הנזכרת, והוא דבר גדול בימים האלה לעשות כזאת ויראה פועל ה' מפלאות תמים דעים, עיין שם בטוב טעם ודעת, והן אמת דבכל עת ובכל זמן חיובא רמיא עלן להיות דעתן עליו בכל עסקנו ובכל מעשה ידינו ועל כל צרה שלא תבא להפריש לעילוי נשמת הצדיק רבי מאיר בעל הנס זיע"א ולשלוח המעות למכון שבתו, כי ממקומו יפן ברחמיו להתפלל בעדינו לפני שוכן מעונה, ומידע ידע שאין תפילתו חוזרת ריקם, כל שכן וקל וחומר בחנוכה, ושבח לה' יתברך דגם אשר הם חיים הצדיקים היושבים שם מתפללים בעד המתנדבים ולומדים בעד הצלחתם, וזכות גדול צריך כדי שיזכה האדם להתנדב לשם שב"ו נפש היפה גם חסידא רבי מאיר בעל הנס זיע"א, והוא בדוק ומנוסה דאשר הם מבני היכלא דמלכא יש להם הארה גדולה מהצדיק, ובעינינו ראינו ואבותינו ספרו לנו כמה ענינים נפלאים שאירע לשלוחי עיר הקודש טבריא ת"ו במהרה בימינו, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ואין כאן מקומו להאריך בזה.
עז כתב בספר מעשה הצדקה דף קכ"ט ע"ב אות מ"ו וזה לשונו, והנה זה הדרך ישכון אור באופן סדר התיקון הנזכר של נר מצות חנוכה, כי יפריש תחילה מאה פרוטות של כסף בסוד מה שאמר הכתוב כ"ף אחת עשרה זהב כו', ויחלקם לתלמידי חכמים ירכי קשוט, וכן מלת כ"ף עולה מאה כחושבן פ"ך בסוד פ"ך אחד של שמן המנורה הטהורה שהיא התורה, והם מלאים התורה והענוה שהם העולים במקום קרבן וקטורת סמים, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי אלו התלמידי חכמים שעוסקין בתורה לשמה, ואחר כך יפריש עוד ארבעים וארבע פרוטות כנגד ריבוע שם אהי"ה ורמוז באות א', והנה ק' ומ"ד עולה קד"ם אהי"ה במילואיו בריבוע גי' קדמ"ת, ולכך נקראית הבינה קד"ם המורה על הבינה כי מצידה הניסים והגאולות, (ועיין בס' עץ חיים למוהרח"ו זיע"א), ובכן בכח התיקון הקדוש הזה יעלו כל ניצוצות הקודש שלו שיצאו לבטלה שהם הם הדמים היקרים של האדם, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו שפך דמים, הנה עתה ימלא ידו וכפו ממתן דמים על גבי המזבח שהם התלמידי חכמים כנזכר לעיל, וגם אלו הפרוטות יתחלקו לקצת תלמידי חכמים שהם ירכי רבנן, ויכול לחלקם באיזה יום שירצה כולם בבת אחת, אבל המ"ד פרוטות הנשארות יחלקם אחת לאחת יום יום על פי מדותיו בסדר המדרגות, כי ביום הראשון יתן פרוטה לכבוד שבט יהודה ויזכה לכל אחיו עמו כי זכין לאדם שלא בפניו, וביום שני לכבוד השבט והנשיא של יומו השליט בו וכן על זה הדרך, עד שביום השמיני ישלים אותם, ובכן יזכה לעלות כל ניצוצות הקדש בכח קדושת הימים והדלקת הנרות, ומכאן תראה שנהגו לחלק המעות לתנוקות ולקטנים בימי חנוכה ופורים שהם בסוד נצח והוד, עכ"ל, ובחמדת ימים פרק ג' אות ל"ב כתב, דלתקון פגם נשג"ז יתן בכל שמונה ימים צדקה לעניים תלמידי חכמים, וילמוד סדר הלימוד אשר איזן ותיקן שם לכל שמונת ימי חנוכה דבר יום ביומו תראנו משם, ואשל אברהם סימן תרע"א כתב וזה לשונו, ומפני זה אנו מחוייבים בימי חנוכה ללמוד תורה הרבה, ועבודה בלב זו תפילה כראוי, והודאה וגמילות חסד בממון וגוף, עכ"ל.
עח שפר קדמי להחויא טועמיה חיים על כי בא הנס בשמן וקבעו מאורות בנרות חנוכה, והוא על פי מה שאמרו בבראשית רבה פרק ב' סימן ה' וזה לשונו, וחשך זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם שהיתה אומרת להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, וכן דרשו שם פרק מ"ד סימן כ' על פסוק והנה אימה חשיכה גדולה, שדרשו חשיכה זו מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם שהיתה אומרת כתבו על קרן השור שאין להם חלק באלהי ישראל, יעויין שם, ועיין במדרש תנחומא סדר תזריע, יעויין שם, ואם כן כיון שהגזירה לבטל מהם חודש שבת ומילה החשיך עיניהם של ישראל, לעומת זה בא הנס על ידי אור שנעשה נס פך השמן וקבעו שמונת ימי חנוכה להאיר בנרות אל ה' ויאר לנו, וזוהי כונת הכתוב במיכה סימן ז', כי אשב בחשך ה' אור לי, וזהו הרמז כי חש"ך ראשי תיבות ח'דש ש'בת כ'ריתת ברית וכמו שכתבתי בעניותי בספרי הקטן נפש חיים מערכת ח' אות נ"ז יעויין שם, ועיין בספר חמדת ימים פ"א מחנוכה אות ט' טעמים נכונים למה בא הנס בשמן והמנורה, יעויין שם.
עט כתב בספר מועדי ה' להרב הגדול מוהר"י נאג'אר ז"ל דף קי"ג ע"ג וזה לשונו, ומה שלא קבעום למשתה ושמחה במגילה, נראה לי לפי שבפורים לא היתה עיקר הגזירה רק על אובדן הגופות כי אין שליטה לאויבים בנפשותינו כי הרוח תשוב אל האלהים, והגם שפירש רש"י במגילה שעל התורה והמילה והתפילין גזר המן, מכל מקום עיקר גזרתו לא היה על זה רק שלא יגינו עליהם מצוות אלו להצילם מגזירת להשמיד ולהרוג כו', אבל בחנוכה הגזירה היתה על המצוות, ואמרו להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל חלילה וזהו אבדן הנפש חס וחלילה, ולכן קבעום בנרות כמו שכתוב נר ה' נשמת אדם, והלל והודאה על פדות בתי הנפש, ואפשר שזה ירמוז הכתוב נר לרגלי דבריך, רצה לומר נר חנוכה שנאמר בו עד שתכלה רגל מן השוק היה בעבור דבריך כי חיים הם לנשמה, אבל ואור דהיינו בפורים שכתוב בו ליהודים היתה אורה, הגזירה היתה לנתיבתי לנזקי גופי, וכיון שלא מעדו קרסולי ונתיבתי שניצולתי קבעתיהו למשתה ושמחה שהיא הנאת הגוף, עכ"ל, וטעם זה נפתח בגדולים, עיין טורי זהב, ואליהו רבה, ומחזיק ברכה, וחלקו של ידיד, ובספר נאות יעקב בדרושים, ועיין סוף מדרש אליהו
ף ירוץ לברית מילה בחנוכה אפילו שיתבטל מתלמוד תורה, וכן להמתעסק בתלמידי דבי רב, חמדת ימים פ"א מחנוכה אות מ"ז