מועד לכל חי סימן ל
<< · מועד לכל חי · סימן ל · >>
סימן ל[עריכה]
חודש שבט בש'בט עשויה,
ידי נטויה,
מילי מעלייתא סולת נקיה
א ערב ראש חודש, זכור נא לעשות הלימוד והתפילה והצדקה אשר יסד ותיקן בספר מעשה הצדקה דף קכ"ד ע"ב וקכ"ה וקכ"ו ודף קל"ב אות ח"ן, כאשר יעויין שם.
ב שבט הוא בחינת הוד והוא כמידתו של אהרן, וצריך בחודש זה להתאמץ יותר להיות אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו יותר מכל חדשי השנה, ואחר שבא הרמז שרמזו הקדמונים, [שב"ט ר"ת] ש'לום, ב'רכה, ט'ובה, ויזהר ביותר לכבד ללומדי תורה ולהחזיק ברכים כושלות, ושלא להיות הולך רכיל, ומנע רגליך מלרוץ לרעה בחודש הזה בזהירות יותר משאר ימות השנה, (ועיין כף אחת סימן כ'), [השמטה, כ' בו נולד אשר, (סדר הדורות דף ט"ז ע"א, ושם הביא כ"ב בו), והוא זמן להגות במשניות כי הלילות עדיין ארוכות, ובפרט בלימוד הנקבע ליל ט"ו כאשר רשמתי בסימן ז' אות ז'].
ג שבט שבטו יוסף כמו שכתב בספר עמודי שמים דף ק"נ ע"ב, ומה טוב דהם ימי שובבי"ם דהוא כמידתו של יוסף שומר הברית, וצריך ליזהר יותר ויותר.
ד יום ד' שבט ויום י"ב לא ישבע, (ספר הזכירה דף מ"ח ע"א, כ"ח בו, אור חדש דף נ"א ע"ב).
ה יום ה' שבט לא יקיז דם ולא ילך התינוק יחידי, ולא יוציאו ילד לשוק בלא מכסה, (ספר הזכירה דף מ"ט ע"ב), ולמוהרח"ו לא יקיז יום ז' ט' י"ז י"ח כ"ד כ"ה כ"ו שעה ששית, ולדעת הרמב"ם לא יקיז יום ה', ולחוקי חיים יום ו', ולדרך ישרה יום ג' ויום ה'.
ויו הרב מוהר"מ בן חביב ז"ל בספר גט פשוט בסימן קכ"ו דף נ"ח ע"א וב', עמד על שמות חדשי השנה לענין כתיבת הגט, וכשבא לחודש הזה כתב שבט פשוט הוא וכן הוא במתניתין פרק קמא דראש השנה, עכ"ל, ויפה תמה עליו רחימא דנפשאי הרב ועצום כמהרי"ץ דיאס נר"ו, דלמה הלך להביא ממתניתין דראש השנה מאחר דמקרא מלא דיבר הכתוב בזכריה סימן א', ביום כ"ד לעשתי עשר חודש הוא חודש שבט וגו', ושם במסכת ראש השנה דף ז' עמוד א' הביאו בגמרא מקרא דא להוכיח דניסן ראש חדשים כאשר יעויין שם, זה תוכן דבריו הי"ו.
ז ליל ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות, ונהגו רוב תפוצות ישראל לסדר בשלחן מכל פירות האילן ופירות הארץ עד אשר תשיג ידו וכל אחד מברך על פרי אחד, האיש מברך על החיטה אחר ברכת המזון חלב חיטים ישביעך כדי שיהיה לו מזונות בריוח, והאשה על הגפן כדכתיב אשתך כגפן פוריה, והבן על הזית, בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך, רמון ואגוז לבנותיו על שם כל כבודה בת מלך פנימה, דבש ותפוח לתינוקות על שם תחת התפוח עוררתיך, דבש וחלב תחת לשונך, כמו שכתב כל זה ידיד נפשי בני הגדול הי"ו בספר והוכיח אברהם פרק ל"ד, ושם הביא משם ספר ברכת אליהו דהעיקר הוא ט"ו פירות וביארם שם, ושילמוד בכל פרי פרק אחד ממשניות, והם פיאה שמונה פרקים, בכורים שלשה, ראש השנה ארבעה, והם נגד בריאה יצירה עשיה, וגם שיברך על ריח האתרוג, יעויין שם, והביטה וראה להרב אדני פז סימן קל"א דיהיב טעמא רבה למנהג זה דמרבין בפירות בט"ו בשבט, ועיין בספר חמדת ימים פ"ג משובבי"ם יעויין שם.
ח רובא דעלמא אינן נוהגין כן אלא קורין בספר "פרי עץ הדר" על הסדר לפי הפירות שיש לו, ויש שאינן נוהגין כלל לסדר פירות, ויש נוהגין דוקא שבעה מיני פירות דנשתבחה בהן ארץ ישראל, (ועיין בספר חמדת ימים פ"ג משובבי"ם), ויש מקומות דאינן לומדים כי אם ט"ו שירים שבתהלים, ונוהגין דהמלמדי תינוקות מלמדים את תלמידיהם כל ט"ו שירים כדי שילמדו בשלחן אביהם ליל ט"ו בשבט.
ט יזהר הרבה לדקדק באכילת הפירות שלא יהיה בהם ספק תולעת, דמלבד עונשו, הנה במקום שבא לעשות תקון אדרבה מקלקל ביותר, ועיין בספר והוכיח אברהם בתוכחות על עון זה.
יוד כשחל ט"ו בשבט ליל שני, מה טוב למי שחננו ה' בעושר, דיעשה חילוק לתלמידי חכמים וצנועים ביום י"ד בשבט לפחות כשחל במוצאי שבת, מפני דיצאו משבת ולית להו כלום כדי לקנות פירותיהם, ועוללים שאלו ואין ידם משגת לקנות ואית להו צערא טפי משאר שנים, ואשרי אדם דיש לו עניים ותלמידי חכמים סביב לשלחנו בלילה הזאת, ויהיה ברכת ה' בכל אשר לו ויזכה לשנים רבות נעימות וטובות אמן, ובספר מעשה הצדקה דף ק"ל ע"א אות מ"ז כתב, דיפריש צ"א פרוטות לצדקה ביום ט"ו בשבט כמנין איל"ן וגימטריא מי"ם עם הכולל, וכמנין אמן, יעויין שם.
יא לא יחתוך בפיו לאכול תפוחים ואגסים וכדומה, כי לפעמים יש בהם תולעת דק דק ונכנס ראשון התולעת חי לתוך פיו, ואם חתך הפרי בסכין ואירע שחתך בתולעת, אז ינקה היטב הסכין קודם שיחתוך מן הצדדין כדי לאכול, וצריך זהירות הרבה בזה, (ועיין בספר החסידים לענין אגוז, ובשיירי כנסת הגדולה, וקמח סולת דף מ"א ע"ב), ומצוה ללמוד ברבים פרק י"ח מספר אורחות יושר שישמע העם עד היכן צריכים להזהר בבדיקת הפירות ובענין הברכות, יעויין שם, וכן הזהיר בספר נוה שלום דף מ"א ע"ב על דבר מר וחמוץ דלא יברך אם לא יטעום תחילה, יעויין שם.
יב ברכת בורא פרי האדמה יקדים לשהכל דפרטי קודם לכללי, (עיין הטעם בספר קרבן מנחה סימן ר"א).
יג ברוך אתה יכוין לא' דאברכה, וה' אחרונה שבשם, (דרוש שמואל סדר בלק).
יד פירות חוץ לארץ בארץ ישראל אין צריך לומר על פירותיה, (פרי האדמה חלק ג' דף י' ע"ג, ובספר סוכת דוד דף ה' ע"ג).
טו מנהגי היה כצאתי מבית הכנסת בכל יום מתפילת שחרית בקהלה קדושה אורחים יכוננה בצדק, הייתי לוקח מעלי האילנות הנטועים בחצרות בית אלוקינו יפריחו, לברך ולהריח עליהם כדי לברך ברכת הריח בכל יום וממקדש קדוש, והוא מנהג טוב ויפה, (ושא נא עיניך וראה מה שכתב הרב מלך שלם סימן א' על ריח הפרחים מה מברכין עליהם, יעויין שם, ועיין זכור לאברהם חלק א', ועיין משנת כסף דף קס"א ע"א).
טז על הנאראנג'ה וקאש'קה מסידר'א, העלה להלכה מורנו הרב הגדול בעל בתי כהונה ז"ל בתשובות כתב יד דיש לברך בורא פרי האדמה, ותורת אמת היתה בפיהו מה ששמע מרבו הרב פרי חדש ז"ל, עיין שם שהאריך, ותשובה זאת נמצאת באמתחת הרב השלם סיני ועוקר הרים כמוהר"ר ניסים חיים אלגראנטי דמתקרי בכור נר"ו, וכי תאוה נפשך לראות רוץ מצא להעתיקה משם, ועיין פרי האדמה חלק א' דף כ"ז ע"ג על לימון ונאראנג'ה דפסק לברך שהכל, יעויין שם.
טוב ברכת השבח אפילו מספק צריך לברך, (פחד יצחק מערכת ב' דף נ"ט ע"ד תשובת הרבנים שם כאשר יעויין שם).
חי עוגות דקות בתוך השולחן, ספק ברכות להקל, (שביתת יום טוב דף קכ"א סוף ע"א, ועיין בקונטרס כף החיים מה שכתבתי שם בסייעתא דשמיא).
יט ברך על המים אדעתא לפטור קאב"י ושכח וברך ברכה אחרונה, עיין קמ"ר חלק א' סימן ט', ועיין בקונטרס כף החיים מה שרמזתי בזה.
ך ברכת שהחיינו על שתי פירות סגי בברכה אחת, (פרי האדמה חלק א' דף כ"ו ע"ב).
אך. על הקלאבינ"ה עצי בשמים, ובמרקחת בורא פרי האדמה, (הרב פרי האדמה חלק א' דף כ"ה ע"א, ודף כ"ט ע"ד).
בך. הטוב והמטיב באורח שבא על השלחן והביא מביתו יין, (פרי האדמה חלק ד' דף ב' ע"ב, ובית המלך סימן א' דף מ"ב ע"ג).
כג לענין בוסר, עיין למורינו הרב מוהרי"ן בספר לב מבין דף יק"ח ע"א, ולענין גרעיני הפרי עיין שם מה שכתב, ועיין ברכי יוסף, וזכור לאברהם, דעל הבוסר מברך בורא פרי האדמה, ולענין ברכת שהחיינו על משקה מהפרי ועל הגרעין, עיין מה שכתב מוה"ר החסיד מר שארינו זיע"א בספר אות היא לעולם אות ל"ה ואות ל"ו, ולענין ברכת הנהנין, יעויין שם, (ועיין נוה שלום דף מ' ע"ב).
כד כל ברכה יברך בימין, ולא יברך בעודו עושה מלאכה, (שלחן ערוך סימן ר"ו, ושם בסימן קפ"ג וקצ"א, ובאר היטב).
כה ברכת הטוב והמטיב לא יברך על יין חדש אם ברך תחילה על ישן, ואין לברך אלא אם כן יש אחר עמו, ועל הלבן מברך אף על פי שאינו חשוב, ואף בבית האבל מברכין ברכה זו, והיכא דהסיח דעתו מלשתות, אזי על היין הבא מן החדש לא יברך הטוב והמטיב אלא אם כן מברך תחילה בורא פרי הגפן, (עיין כל זה בזכור לאברהם מערכת ב', יעויין שם).
כו סוקאר רוזאד"ו פלו"ר יברך שהכל, (ברכי יוסף, ועיין סמא דחיי סימן ד', וביצחק ירנן דף ל"ב ע"ב), קאש'קה נאראנג'א וסידר"א בורא פרי האדמה, על הלימון שהכל, (ועיין אגורה באהלך סימן טו"ב, ואליהו רבה, וזכור לאברהם חלק א' וחלק ג'), על גרעיני הקאב"י בורא פרי האדמה, (שא"י, והובאו דבריו במחזיק ברכה סימן ר"ד, ועיין זכור לאברהם חלק א' וחלק ג').
זך על הקלאב"ו, הנותן ריח טוב, זינבולי"ם עשבי, אגוא"ה רוזאד"ה מיני, על הפ'לור עצי, יאסימין מיני, וכן אלמיסקלי ואנביר וקאנילה, ג'ינג'יב'רי עצי, (עיין מעם לועז סדר תולדות, ובאר היטב סימן רנ"ז).
כח הירא את דבר ה' יקח לעצמו ספר אור חדש, חיבור נפלא על כל דיני ברכות, והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, וכן יעבור כפעם בפעם בספר חסד לאלפים מסימן ר"ב ואילך ומובטח לו שלא יכשל לעולם ועד, וגם בספר קמח סולת אסף איש טהור ככל הצורך על סדר א"ב, פוק חזי, ובסוף ספר חיים וחסד למוהר"ח מוסאפייא.
כט טו"ב שבט הוא פורים לסארגוסיה וקורין בו מגילה, ועיין בתחילת ספר דברי שלום במנהגי מדרש קדוש בית אל יכוננה בצדק, יעויין שם, (ועיין השומר אמת סימן ל"ד אות י"ד ואות מ"ה).