מועד לכל חי סימן כט
<< · מועד לכל חי · סימן כט · >>
סימן כט[עריכה]
מידי דברי,
בצום העשירי,
מעם ה' עזרי
א תענית עשרה בטבת, מאת ה' היתה זאת לטובת ישראל דהוא זמן ירידת השמש ותחילת עלייתו, והתענית מגין על ישראל שלא תאונה עליהם רעה, ומאהבת ה' את עמו עשה כן, הרב עמודי שמים דף ק"נ ע"א, ובכן אל תהי קלה בעיניך תענית זה, ומה גם דהיום קצר והזמן קר, ועל מורה צדק בעירו מוטל ליתן דעתו על מוכרי מיני מאכל ומוכרי יין, שלא ימכרו כלל ביום הזה וכן בשאר תעניות ציבור, וגם על מי שהוא חולה שלא יאכל בפרהסיא לעיני בני עמי
ב חתן שהיה לו שבע ברכות בעשרה בטבת, לערב ישלים תעניתו, וכן כשחל עשרה בטבת באמצע החופה, עיין כנסת הגדולה, ובית יהודה, ובית דוד, וקמח סולת דף קכ"ה סוף ע"א, ועיין פרי האדמה חלק ד' דף מ"א ע"ג, וברכי יוסף סימן תקמ"ט, ומחזיק ברכה סימן תרפ"ו, ובברכי יוסף שם, ועיין דבר משה חלק א' סימן מ"א, וכתונת יוסף סימן ה' ליארציי"ט, ועיין מקום שמואל סימן פ', ועיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ג', וזכור לאברהם חלק א' אות ת'
ג אם שכח ביום התענית ונתן לתוך פיו, יוציאנו תיכף, ולענין חשש הברכה, עיין בספר טל אורות דף ד' ע"ד מה שהשיב על הרב נחפה בכסף סימן ו', גם בספר שבט יהודה דף מ"א ע"ב הסכים כן, אלא שיאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, יעויין שם, והביא דבריו הרב עיקרי הד"ט ריש סימן כ"ט, ועיין ברכי יוסף סימן תקס"ח, וגם כשעלה עמוד השחר עיין שם, ועיין זכור לאברהם חלק א', וערך השולחן סימן תקס"ח, ושדה הארץ חלק ג' סימן כ"ט
ד עשרה בטבת שחל בערב שבת אין להניח תפילין במנחה כמו שהבאתי בקונטרס כף החיים סימן י"ט אות ה', ולא יאמרו שום סליחה, אלא אחר חזרת העמידה יאמרו תיכף קדיש תתקבל, ולא יאמרו יענך אחר קריאת ספר תורה אלא מזמור בשוב ה', ואחר תתקבל יאמרו תפילה לעני, ומזמור ה' מלך גאות לבש, ועיין עיקרי הד"ט סימן ג' אות ח', ובספר ערך לחם סימן תק"ן כתב בפשיטות דאם חל בערב שבת אין אומרים וידוי ונפילת אפים, ובספר ערך השולחן הביא מחלוקת בזה יעויין שם, והכל כפי המנהג
ה חתן ובעל ברית אין אומרים תחנונים ונפילת אפים ולא הפיוטים אף על פי שמתענים, וכן במנחה, וכן תקון רחל כי יום טוב דידהו הוא, אך בבית הכנסת אומרים הסליחות והפיוטים מלבד נפילת אפים, חס"ל סימן קל"א אות ט"ז, והא נמי תלוי במנהג הקהלות, ועיין בקונטרס כף החיים סימן ג' אות ל"ה, וסימן ט"ז אות ב', ועיין בקונטרס זה לעיל סימן כ"ד אות י"א, ודו"ק
ויו אם אירע בעל הברית ואינו יכול להתענות ורוצה לעלות לספר תורה, לא ישתה קאב"י ואפילו מים משהאיר היום, ויתענה עד חצות כדי שיעלה לספר תורה, אלא דלענין נשיאות כפים, במקום שנוהגין במנחה סמוך לשקיעת החמה כמו בקהלה קדושה נוה שלום יכוננה בצדק, אפילו התענה הכהן מחצות עד הלילה לא יעלה לדוכן, עיין אשל מפרי סימן קכ"ט, ובספר עיקרי הד"ט סימן ד' אות ג', ובקמח סולת דף י"ט ע"ב
ז בנוסח עננו יש מדקדקים לומר ביום צום תעניתנו, ועיניך תראנה מה שכתב רב ספר"א חיים ומלך נר"ו בספרו היקר פתח הדביר סימן קב"ל גבי תתקבל צלותנא, ועיין דרך החיים דף ע"ח ע"א, יעו"ש, ועיין בית עובד דף קנ"ז ע"א לענין עשרה מתענים לעננו וספר תורה, יעויין שם
ח בתענית צבור אין קפידא לפרסם התענית, אך בתענית יחיד גדול עונו המפרסם שהוא שרוי בתענית, כמו שתראה בספר הזכירה דף נ"א, ובספר כסא רחמים דף ק"י ע"ג הביא מעשה רב בעל מעם לועז ז"ל, יעויין שם
ט כתב בספר נגיד ומצוה דף ע"א סוף ע"א וזה לשונו, כשאדם עושה תענית ישאל מן ה' יתברך שיתן לו כפרה וחיים ובנים לעבודתו יתברך, וזה בהוצאת ספר תורה, ויאמר השלש עשרה מידות רחמים שלש פעמים, ואני תפלתי שלש פעמים, עכ"ל
יוד לפי דברי הזוהר הקדוש סדר שמות דף כ' הוא, דביום התענית טוב שיאמר כלשון הזה, גלוי וידוע לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שהקרבתי לפניך חלבי ודמי והרתחתי אותם בחמימות חולשת גופי, יהי רצון מלפניך שיהא הריח העולה מפי בשעה זו כריח העולה מהקרבן באש המזבח ותרצני כשם שהקשבת לתפילת רבי אלעזר אמן סלה, עד כאן, ועיין מדרש תלפיות דף קכ"ה ע"ד, ובקונטרס עתרת החיים סימן ט"ל אות ב'
יא כתב בספר צפורן שמיר סימן י"א מאות קצ"ו ואילך, דאשריו מי שיוכל להתענות על חטאיו, ורבו סגולות התענית, ומהם כי הסטרא אחרא אין בה כח לידבק במי ששרוי בתענית, ועל ידי התענית קונה מידת הענוה דיכיר בעצמו פחיתות חולשת גופו, וזוכה דאינו בא לידי נסיון, ונקרא גבור הכובש את יצרו, וראוי להשראת השכינה, ואין לו מקטרג, ותפילתו נשמעת, וניצול מהיסורין אשר היו ראוים לבא עליו, וזוכה להעלות למלאכים שאינן יכולין לעלות, וכאילו הקריב קרבן דחלבו ודמו לריח ניחוח, וכל אלו המעלות ויותר מהמה היינו דוקא אם בתענית יפשפש במעשיו ויחזור בתשובה שלימה ויתענה לכפרת עונותיו, ואז נרצה לו לכפר עליו יעויין שם עד אות ר"ד
יב מי שאינו יכול להתענות בשלש צומות חוץ מתשעה באב מחמת איזה חולי אין צריך התרה, זרע אמת חלק א' סימן ע"ה, ומחזיק ברכה סימן תק"נ
יג שכח יחיד לומר עננו אין צריך לחזור, ואם נזכר קודם שעקר רגליו אומרו שם בלא חתימה, שלחן ערוך סימן תקס"ב, ועיין בית עובד דף קל"ד ע"א, ועוד שם בדף צ"ו סוף ע"א, ויחיד המתפלל עם השליח צבור בחזרה לא יאמר עננו בין גואל לרופא אלא יאמר לעצמו בשומע תפילה, שיירי כנסת הגדולה סימן תקס"ה, והאומר שלש ראשונות ושלש אחרונות בלבד יאמר עננו בברכת רפאינו כדי לסיים בברכה, ואינו כמו ברכת כהנים דלפעמים נותנה לאחר, ובלאו הכי יכול לומר ש, ועיין בקונטרס כף החיים מה שרשמתי שם בעזר משדי
יד אף המתענה ביום ראשון יעשה קבלת תענית במנחת שבת אחר העמידה כשאר ימות החול, אלא דלא יאמר התחינה, אלא הריני בתענית למחר אם אוכל ואם ארצה, ועיין מור וקציעה, וברכי יוסף סימן תקס"ב
טו בארבע צומות אפילו אין שם [כי אם] מתענין ששה או שבעה אומרים עננו וקורין ויחל, ברכי יוסף סימן תקס"ו, אלא דלפי מה שכתב הבאר היטב צריך לאומרו בשומע תפילה כיון דאין שם עשרה מתענין, ועיין קמח סולת דף קכ"ד ע"ג וע"ד, וברכות מים דף מ"א ע"ג, וערך השולחן סימן תקס"ו, ובספר כסא אליהו סימן תקס"ו כתב, דבתענית ציבור די בשלשה מתענים לומר עננו, יעויין שם דמצא סמך לדבר, ובענין קריאת התורה אם אין עשרה עיין ב"ד סימן שמ"ב, ועבודת הגרשוני סימן נ"ז, וערך השולחן סימן תקס"ו, וזרע אמת חלק א' סימן פ"ו, יעויין שם, ועיין עיקרי הד"ט סימן כ"ט אות י', ועוד שם אות כ"ד לשכבר התפלל, יעו"ש
טז סם המשלשל מותר לשתות ביום התענית, כתונת יוסף סימן ד', ובאר היטב סימן תקס"ז ס"ק ז', וזכור לאברהם חלק א' מערכת ת'
טוב שליח צבור שהיה מתענה יאמר דוקא בלחש ולא בחזרה, ואם אמירת בחזרה היא לחש לגביה אז מוכרח לומר עננו בשומע תפילה, שיירי כנסת הגדולה, ושלמי ציבור דף קע"ה
חי שכח השליח ציבור בתענית ציבור לומר עננו בין גואל לרפאינו, אז יאמר בשומע תפילה ויסיים העונה בעת צרה ושומע תפילה, עיין בית חדש, ומגן אברהם, ושלמי ציבור דף קע"ה, ועיין עיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ל"א מה שהביא מהרב פחד יצחק מערכת ע' יעו"ש
יט אם השליח צבור לא התענה ואין אחר לעבור לפני התיבה, מוטב לו להתפלל שלא יתבטלו מקדיש וקדושה, שלמי צבור אות ט"ז, אך לא יקרא בתורה אפילו ביום שיש חיוב קריאת התורה, כסא אליהו סימן תקס"ו אות ב'
ך המתפלל ביום תענית שלש ראשונות ושלש אחרונות דוקא בקול רם והוא תענית צבור, יאמר עננו בין גואל לרפאינו ויזכיר בקול רם עננו, ואם אמרו בשומע תפילה אין מוחין בידו, עיין כנסת הגדולה משם מוהרלנ"ח, ובספר שלמי ציבור דף קע"ה
אך עננו בלילה אין אומרים כלל, ובשחרית דוקא בארבע צומות, ובשאר תעניות דוקא במנחה, עיין כנסת הגדולה, ושיירי, ושלחן גבוה, וקמח סולת דף קנ"ד ע"ד
בך תענית עשרה בטבת אי עולה לכאן ולכאן, עיין תשב"ץ חלק ב' סימן י"א, ועיקרי הד"ט סימן כ"ט אות טו"ב, ועיין מה שכתב בני בחור"י המגן אברהם נר"ו בספר ברך את אברהם סדר ראה
כג מי ששכח ואכל בתענית צבור יפסיק ולא יאכל עוד עד הערב ודי, ואין צורך להתענות יום אחר, פאר הדור בסוף הספר, ועיין פרי הארץ חלק ב' סימן ח', ועיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ל'
כד עפר טאבאקו דרך נחירים בתענית ציבור, עיין עיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ל"ב, ועיין לעיל מזה סימן ח"י אות כ"א גבי יום הכפורים, יעויין שם מה שכתבתי שם בעזר משדי.
כה על הפסקה גדולה ותעניות רבים, עיין עיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ל"ה, ולענין תלמיד חכם עיין במה שכתבתי בדרושים לשבת תשובה באורך בסיעתא דשמיא, ועיין להרמב"ם בשמונה פרקים פרק ד', ודו"ק