כף החיים (פאלאג'י)/יט

<< · כף החיים (פאלאג'י) · יט · >>

סימן יט

משאת כפ'י מנחת זו תפילה,

ויהי בעלות המנחה

זאת תורת העולה

א. תפילת מנחה ראויה לכפר על כל חטאות האדם, ומשה רבינו ע"ה היתה תפילתו על העגל במנחה, רבינו יעקב בעל הטורים בסדר כי תשא יע"ש ולפי זה נראה דבחר אליהו הנביא זכור לטוב להתפלל על ביטול עבודה זרה במנחה, והיינו כענין משה רבינו עליו השלום דראה דהוא שעת רצון לכך והשעה גורמת להתקבל תפילתו, וממנו למדו דיהא האדם זהיר בתפילת מנחה דהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת מנחה כאומרם זכרונם לברכה, ושא נא עיניך וראה בספר שבחי בעל שם טוב ז"ל מעשה רב דתפילת מנחה היא סניגורייא גדולה על ישראל, יע"ש

ב. גם במנחה וערבית הוא מצוה להיות מעשרה ראשונים, כמ"ש בחסד לאלפים סימן ץ', ויותר במנחה כי היא התפילה ראשונה שהיה בעולם שאמר אדם הראשון. כמו שכתב במורה באצבע סוף סימן ג', ועיין בשלמי ציבור דצדיק עת'ק נועם שיח של הרב שתי ידות ז"ל, פוק חזי

ג. אם לא היה מנין ואחר כך השלימו וכבר סיים מקודם אשרי יושבי ביתך, יחזור ויאמר שלשה פסוקים מסוף תהלה לדוד כדי לומר הקדיש, ספר בן פורת יוסף, ועיין שלמי ציבור, ונוהגין לומר תהלת ה', ואנחנו, ופסוק כי לקח טוב, ותכון תפלתי, ואומרים קדיש ואינן חוזרין לפסוקי תהלה לדוד. ועיין חזון למועד סימן י"ז, וקיצור של"ה, ויד אהרן, וקמח סולת דף ס"ב ע"ב, וחסד לאלפים סימן רג"ל אות ח', ובנוהג כצאן יוסף דף כ"ד ע"א, ומחצית השקל, ועמודי שמים

ד. לפי דברי הברכי יוסף ומכתם לדוד הוא דבמנחה יניח של רבינו תם, ועיין קמח סולת דף ס"ב ע"א, ועתה כבר נתפשט דאין להפרידם אף במנחה ויהיו שתים כהלכתן. וכמו שכתב בחסד לאלפים סוף סימן ל"ד, ועמודי שמים, ושמן המאור בתחילת הספר, ועיין גולל אור בהשמטות, וחסד לאלפים סימן רג"ל אות ז', ומורה באצבע סימן ג' אות קכ"ה, ובכנסת הגדולה סימן רל"ב

ה. במנחת ראש חודש יכול להניח תפילין, קשר גודל סימן ג' אות כ"ט, ולפי מה שכתב בנגיד ומצוה נראה דהוא מצוה רבה וקצת חיוב איכא, עיין שם, אך בערב שבת אפילו אם הוא יום התענית, הגם שיהיה תענית ציבור דהיינו עשרה בטבת, לא יניחו תפילין אפילו שמתפללין מנחה גדולה, וכמו שהעליתי בספרי זוטא חקקי לב ח"א באורח חיים סימן ב', ובספרי הקטן רוח חיים סימן כ"ו בעזר משדי, ועיין מה שכתב הרב שלמי ציבור והרב מראית העין דף פ"ג ע"ד, וחסד לאלפים סימן רג"ל אות ז', וכשמניח תפילין לא יחלוץ עד אחר על כן נקוה לך נגיד ומצוה, ושלמי ציבור, וקמח סולת, ועמודי שמים

ויו. לא יברך על הטלית אלא קודם שיאמר וידבר, משבצות זהב בפרי מגדים סימן נ"ה, וכתב במור וקציעה ובעמודי שמים, דאם אינו מניח תפילין לא יתעטף בטלית, יע"ש

ז. באורחות צדיקים לגורי האר"י כתוב, דלא היה מתפלל תפילת מנחה רבינו האר"י הקדוש זיע"א אם לא היה פורע שכר שכיר, וכן הביא בקשר גודל בהנהגות אות ט"ז, וצפורן שמיר סימן י"א אות קצ"ה, אכן בספרו נחל קדומים בהג"ה עיר מקלט סימן רל"ב כתב, דלא היה מתפלל ערבית אם לא היה משלם תחילה שכר שכיר, יעויין שם, ואם נאמר דהא והא איכא, דכשהיה מתפלל מבעוד יום מנחה אז היה משלם קודם ערבית, זה דוחק דהרי כתוב שם דהיה מתפלל מנחה עם דמדומי חמה משום יראוך עם שמש ולפני ירח, כאשר יעויין שם, ועיין בספר שמן המאור סימן קפ"א, ולרש"י בספר הפרדס דף ק"ט ע"ג, ואולי היכא דלא אפשר ליה במנחה כי לא היה לו מציאות אפילו ליקח בהלואה, היה מבקש תקון על אופן שיהיה קודם ערבית. ועיין בשיירי כנסת הגדולה סוף סימן קל"ג, ועיין להרב האל"ף סימן רל"ב אות ד', ושלמי ציבור, וקמח סולת, ובספר עמודי שמים אות כ"ו

ח. אמירת מזמור מה ידידות משכנותיך אל תהי קלה בעיניך, דנתקן בכונה מכוונת משום דפסוק ה' צבאות עמנו אמרו אברהם אבינו עליו השלום, ופסוק אשרי אדם בוטח בך אמרו יצחק אבינו עליו השלום, ופסוק הושיעה המלך יעננו ביום קראנו אמרו יעקב, כמו שכתב מהרמ"ק, הובאו דבריו בספר אגדת אליהו ח"א דף ל"ב ע"ג, לכן קבעו מזמור זה במנחה דהוא מה שאמר יצחק בוטח בך, דהיינו לבטוח בשעת הדין שהוא זמן מנחה והוא בחינתו. הרב יוסף תהילות סימן מ"ו דף מ"ג ע"ב

ט. בפרשת התמיד, אני אמרתי בחפזי לתת סימן לעמי הארצות דאומרים בעל פה שלא יטעו מאליהם ללהם, והוא א"ת דגבי רבוייא ז'ה למעוטי, הגם דבירמיה סימן ז' אינו כן, הנה למקומו הוא סימנא בעלמא, ובקיצור של"ה דף ע"ט ע"ד הביא, דהאומר פטום הקטורת אחר תהלה לדוד מציל מות מביתו, יעויין שם, ולמנהגינו אין מוקדם ומאוחר בזה, ועיין סולת בלולה סימן רל"ד, ולהרב בן יוחאי, ולאבודרהם, ולהרמ"ע סימן י"ד, ועמודי שמים אות ל"א, וכתב שם דצריך לומר כל זה מיושב יע"ש

יוד. כתבו המגן אברהם, ועמודי שמים, דבכל שלש תפילות יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום, ועיין לקמן בסימן ל"ב, ולי נראה דבמנחה וערבית הנה מה טוב שיאמר מזמור לולא ה' שהיה לנו, לפי מה שכתב החיד"א בספר דבש לפי מערכת ח' אות ו' כיע"ש, אלא דמדברי רבינו האר"י זיע"א משמע דלא ניחא ליה בזה, ובקשר גודל בהנהגות אות י"ג הביא מרבינו האר"י ז"ל, דאחר שלש תפילות יאמר ה' רועי, ואלהים יחננו יע"ש ובשלמי ציבור, עוד כתב שם בקשר גודל, דמנהגו ליתן צדקה במנחה ולא בערבית. ועיין לעיל סימן א' בס"ד

יא. כתוב בספר מדרש תלפיות דף ק"ס ריש ע"ג וזה לשונו, תועלת לזכירה לכוין בשים שלום באומרך ברוך אתה ה', כי שם זה הוא נקוד בשורוק כזה, יו"י הו"י וו"י הו"י כנודע שהוא ניקוד הוי"ה היסו"ד, ותכוין כי שור'ק הוא אותיות קשר כי אתה תקשר כל העולמות על ידי היסוד שיתקשרו דברי תורה וחכמה בלבך, ושלום גם כן הוא היסוד שהוא הזווג חתן עם הכלה, והוא חיבור הוי"ו עם הה"א, הוי"ו חתן והה"א כלה, ומשם תצא השלום והטוב בעולם, עכ"ל, ובתפילת מנחה צריך לכוין בזה ביותר כי השעה מסייעת לו, דזכרון לפניו מעקידת יצחק ומתעורר ענין הזכירה בעת ההיא, וטוב לו לאדם להיות זוכר תלמודו על ידי שמכוין כאמור, וזה רמוז במה שאמרו בתענית, אפילו בשעת כעסו זוכר את הצדיקים וברוגז רחם תזכור, והבן. ועיין נמי בספר שבט מוסר פרק ל"א

יב. מימי עולם אנו נוהגים דבבתי מדרשות אנו אומרים נפילת אפים במנחה אף על פי שאין שם ספר תורה, אלא משום היכא דהוו גרסי וכמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה, אך ראיתי להבאים אחריו דאמרו, דבכל מקום שיהיה עושין נפילת אפים אפילו שאינו בישיבה של תלמוד. ועיין בספר ברכי יוסף, ושיורי ברכה, וזכור לאברהם ח"א, ובית עובד, וחסד לאלפים, וקמח סולת, ואליהו זוטא, וכסא אליהו, ונהר שלום, ובן יוחאי דף לק"ט

יג. היכא דעשו כסא של אליהו וחופת הילד בבית שכנו, אף על פי שאין הילד שם, אם יתפללו שם מנחה לא יאמרו וידוי. כן עשה מעשה מורינו הרב מרן מלכא בעל תהלה לדוד ז"ל כאשר הבאתי במקום אחר, ועיין בזכור לאברהם ח"א מערכת הו'

יד. לא יפה עושים הממתינים להתחיל תפילת שמונה עשרה כשאין שם בחזרה, אחר שאומר השליח ציבור הקדושה, אלא צריך להתחיל עם השליח ציבור מפסוק ה' שפתי תפתח, והן אמת דכונתם לשמים לענות אמן בשלש ראשונות וברוך הוא וברוך שמו, אך כנגד זה יוכלו להשיג לומר מודים דרבנן אם השליח ציבור מאריך יותר ועיין בספר הנחמד פתח הדביר הנדפס עתה לידידינו רב ספר'א נר"ו מה שכתב בזה דף ק"ג ודף קי"ג ודף רי"ז ודבריו נאמנו מאוד, ועיין בקיצור של"ה דף ע"ט ע"ד, ובעולת תמיד, ובאשל מפרי סימן רל"ב, ובשמן המאור, ומחצית השקל, ובאליהו זוטא סימן קכ"ד, ועמודי שמים

טו. נשיאות כפים במנחה, אפילו בתעניות אין אומרין, ובעירנו אזמיר יע"א, אחת היתה בבי כנישתא שהיה מתפלל בו מורינו הרב הגדול בתי כהונה ז"ל, הלא הוא קהילת קודש נוה שלום יכון בצדק, דנוהגין הכהנים לעלות לדוכן בתעניות, אך מתפללים עם דמדומי חמה כשעת הנעילה, ולאו דוקא נשיאות כפים, אלא אפילו ברכנו בברכה אין לומר במנחה. והוא תימה להרב בית עובד דף קל"ז ע"א דטרח ללא צורך, ועיין שלמי ציבור

טז. לענין אמירת השיר שהיו הלוים אומרים גם במנחה, עמד על זה רבינו שבגולה הגאון המפורסם מרן זקני זצוק"ל בספרו הנורא חקרי לב אורח חיים סימן נ', ולבסוף מסיק וזה לשונו, כי על כן נראה לי דטוב להנהיג אדם עצמו לומר אחר מנחה גם השיר של יום דאין בה טירחה כלל, כן נראה לי, עכ"ד, וגם הרב עיקרי הד"ט בסימן ה' אות ל"ט נשא ונתן בזה ואסיק הכי, אכן ראיתי להרב שבת של מי ביעקב לחק לימוד מ"ח, דגם הוא נתעורר על זה ורצה למצוא זכות על המנהג שאין אומרין אותו במנחה, עיין שם, אמנם אין בדבריו כדי שביעה נגד מה שכתב הגאון מרן זקני ז"ל כאשר יראה המעיין, ועיין בהגהות עלי חק בסוף ספר אביר יעקב, ועיין בספר ערך לחם סימן קל"ב, ובספר נוהג כצאן יוסף דף כ"ד ע"א הביא משם עשרה מאמרות דפשיטא ליה דצריך לאומרו, ועיין בקיצור של"ה, ובספר תפילת ישרים הביא דאומרים אותו בערבית, יע"ש

טוב. לענין ברכו במנחה, עיין תשב"ץ חלק ב' סימן י"ב. ולהרשב"ש סימן תל"ח, ועיין בפסקי מוהרמ"ר סימן כ"ז, וברכי יוסף, ומחזיק ברכה סימן ע"ט, ופחד יצחק מערכת ב' דף נ"ז ע"ד, והביטה וראה מה שכתב גדול אדונינו ורב מר שארינו הרב החסיד הפרד"ס זצוק"ל בספרו הנחמד אות היא לעולם מערכה ב' אות ל"ח, ולהרב נהירו דעיינין מוהרח"ף נר"ו בספרו הבהי"ר פתח הדביר דף ק"מ ואילך, עיין בהם

חי. יזהר לומר בלחש ובחזרה כמנהג רבינו האר"י הקדוש, ואם השעה דחוקה דהיינו דעובר משתים עשרה שעות קודם שיגמור, אז יקיים שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי וכמו שכתבתי בספרי הקטן רוח חיים סימן רל"ג בס"ד, ועיין לקמן במוסף שבת מה שרשמתי שם בחמלת ה' עלי, ועיין בערך השולחן בהשמטות לסימן רל"ג, ובשלמי ציבור דף ק"ס סוף ע"ד, וביד אהרן סימן רל"ד

יט. הזמן היותר נאות לומר פרשת העקידה הוא בתפילת מנחה, שתי ידות למוה"ר מנחם די לונזאנו דף ק"ב ע"ב, ובקשר גודל בהנהגות אות י"ד, ולפחות האנשים שיש להם פנאי ואין להם עסק בעת ההיא, יזהרו להתחיל מפרשת העקידה. ועיין שלמי ציבור, וקמח סולת

ך. אף שברור לו דהוא נקי כפים וידיו נקיות שקם מלימודו או מסעודתו, עם כל זה יטול ידיו קודם תפילת מנחה וערבית כמו שכתב האל"ף ועיין בספר שמן המור ריש סימן ד' לענין פניו ידיו ורגליו דהוא בשחרית דוקא, ועיין בספר מדרש תלפיות דף כ' ריש ע"ב מה שהביא מרבינו בחיי פרשת נצבים ומה שהוסיף על דבריו, ונוהג כצאן יוסף דף ל"ד ע"א, ושלמי ציבור דף קס"א ע"א

אך. לא יתחיל בשום עסק סמוך למנחה, ואפילו אכילת עראי אסור כי אם פירות ומתיקה בלבד, אבל פת אפילו כזית לא יאכל, וכן יין לא ישתה ועיין חסד לאלפים סימן רל"ב, ועיין מה שכתב הרב ערך השלחן בהשמטות ודו"ק

בך. אם רוצה לקבל תענית למחר, קודם שיעקור רגליו יאמר הנוסח שתיקן הרב הגדול חיד"א זיע"א בספר מורה באצבע סימן ג' אות קפ"ז, קחנו משם ועיין בבית עובד דף קל"ד ע"א, ועיין לקמן סימן ל"ד

כג. מנחה גדולה אין להתפלל כי אם על צד הדחק, כגון שרוצה לצאת לדרך או לישב לאכול דימשיך סעודתו, כמו שכתבו המגן אברהם ושלמי ציבור, ומנהג נכון בסעודות גדולות כגון מילה ונישואין דטרם ישבו לאכול מתפללין מנחה, והוא טוב מצד עצמו, שלא יתפללו אחר ששתו הרבה, וכמו שכתב בשיירי כנסת הגדולה, ובקמח סולת דף ס"א ע"ג, ואשל מפרי, ומשבצות זהב שם, ואליהו זוטא שם, ובשלמי ציבור, וכל זה הוא לערבית גם כן, דהותר לו להתפלל מבעוד יום, מאמר מרדכי, ובשלמי ציבור

כד. יזהר לבדוק נקביו כמו בשחרית שלא תהא תפילתו תועבה, ואם הטיל מים ישהה כדי הילוך ארבע אמות משום ניצוצות. כמו שכתב בשולחן ערוך סימן צ"ב, וקמח סולת דף ס"א ע"ד, ועמודי שמים, ושלמי ציבור

כה. אם צבור שכחו להתפלל ובאים להשלים, כל כי האי גוונא לא יתפללו בחזרה. משבצות זהב סימן רל"ד וסימן רל"ז, ודיני תשלומין לא הוצרכתי לבאר שכבר נקבצו ובאו בספר קשר גודל ובית עובד וכבר ביארו כל הצורך, וכן הובא לקמן סימן ל"ו

כו. אל יטעה אדם לומר שכל החומרות והדקדוקים והתנאים והאזהרות שנאמרו בתפילה הוא לשחרית דוקא, אלא גם במנחה וערבית דינם שוה היכא דשייכי, כגון אם שומע קול כרוז לבא להתפלל, יאמר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, וכשירוץ יכוין לקיים נדעה נרדפה לדעת את ה' יותר משחרית, וכמו כן שיזהר להתפלל בעינים סגורות, וידו הימנית על השמאלית, ויניחם על גבי החזה, וכן על זה הדרך בשאר הדברים. ועיין עמודי שמים דף שט"ו ע"ב, ושלמי ציבור דף קס"ב ע"ב