שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/יב
שאלה יב:
עוד שאלת מה שנהגו לומר ברכו את ה' המבורך לעולם ועד כשנפטרין מבית הכנסת אם יש לו שורש בגמרא:
תשובה: לא הי' מנהגן של ראשוני' ז"ל לאמרו כשנפטרין מבית הכנסת וכן הוכחתי מלשון הרי"ף ז"ל שכתב בפ' הקורא את המגלה ז"ל כששליח צבור אומר עושה שלום במרומיו אחר גמירת התפלה אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ס"ת להצניעו במקום המשתמר אם אינו משתמר בב"ה יפה. ונראה מלשונו זה שאחר עושה שלום במרומיו שאומרים בקדיש בתרא לא הי' אומר ש"צ ברכו וכן הוא היום מורגל אפי' בפי הנשים ועמי הארץ לכל סוף דבר אומר אחר עושה שלום נעשה כך וכך. וקצת הוכחה יש בזה בסוף סוטה (מט ע"א) דאמרי' התם דעלמא לא מקיים אלא אקדושה דסדרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא וזהו שאנו אומרים סדר קדושה דובא לציון גואל ואומרי' אחריו אגדה של תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ועונין אחריו קדיש ויהא ש"ר והרי לא הזכירו כאן ברכו אחר יש"ר דאגדתא. וגם הענין בעצמו מוכרע הוא מאליו שלא מצאנוהו שנזכר בגמ' אלא לרע"ק בברכת זמון בעשרה דפ' ג' שאכלו (מ"ט ע"ב) וכן בברכת התורה שנינו מה מצינו בב"ה אחד מרובים ואחד מועטין אומר ברכו את ה' המבורך וזהו בקריאת התור' וכדאמרי' בגמרא (שם נ' ע"א) רפרם בר פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר קם קרא בספרא אמר ברכו את ה' דלרע"ק כי היכי דבברכת התור' אמרי' ברכו הכי נמי בברכת זמון דתרוייהו מחד קרא נפקי מגדלו לה' אתי ומכי שם ה' אקרא ובפ' ג' שאכלו (מ"ה עא) אמרי' מנה"מ כלו' דמזמנין בג' אר אשי דאמר קרא גדלו לה' אתי וכו' ר' אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא וכו' ובפרק מי שמתו (כא עא) אמרו מנין לברכת התור' מן התור' א"ר חסדא כי שם ה' אקרא וכו' ובמס' יומא אמרי' בפ' אמר להם הממונ' (ל"ז עא) דהק להו משה לישראל בשעה שאני מזכיר את ה' אתם הבו גודל לאלהינו ומכאן למדו שם לענות אחר כהן גדול כשמזכיר את השם המפורש ברוך שכמ"לו ואע"ג דאנן בברכת זמון לא מברכין ברכו כדאיפסקא הלכתא בהדיא בגמרא אבל בברכת התורה ליכא מאן דפליג אלא אי אמרי' המבורך אי לא וקיל דאמרי' המבורך וכיון שאמר ברכו את השם המבורך אינו צריך לחזור ולומר אחר הצבור ברוך ה' המבורך וכו' וכדאמרי' בירושלמי (ברכות פז ה"ב) מכיון דאמר המבורך אף הוא אינו מוציא את עצמו מן הכלל אע"פ שיש מחמירין לחזור ולומר ברוך ה' המבורך וכו' כמו שהמזומן אחר שאמר נברך שאכלנו וכו' חוזר ואומר ברוך שאכלנו להכניס עצמו בכלל ומ"מ בעי' שיהא הוא בכלל בברכה ובקרא נמי כיון שאמר גדלו לה' אתי הרי הכניס עצמו בכלל אע"פ שלא אמר נגדל לה' הרי אמר אתי וכיון דבברכת התור' אומרי' ברכו הכי נמי בפריסת שמע אומרים ברכו שהרי ברכת אהבת עולם ברכת התורה הוא וכדאמרי' (ברכו' י"א עב) הקדים לשנו' אחר שקרא ק"ש א"צ לברך מהאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה אבל לאחר תפלה אין לו סמך אלא שלפעמים שוהין שם עשרה בני אדם שיש בהם שלא פרס על שמע אומרי' להם ברכו כדי שיעלה להם לפריסת שמע ואחר ששומעין ברכו מתחילין ברכת יוצר אור או ברכת מעריב ערבים וכן מצאתי בסדר רב עמרם גאון ז"ל וזהו שלא נהגו לאמרו אלא בתפלת השחר ובתפלת הערב שיש בהם ק"ש אבל בתפלת המנחה לא נהגו לאמרו כשנפטרין משם וכיון שנקבע המנהג מפני זה לא יש כח ביד שום אדם לבטלה: