שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה יא: עוד שאלת צבור שרצו לגזור תעניות מפני הגשמים ונזדמן בהם שהי' עשרה בטבת בא' בשבת מהו לגזור התעניות ביום שני ויתענו שני ימים רצופים או יעלה להם תעני' של עשרה בטבת במקום יום שני ויהיה זכרון אחד עולה לכאן ולכאן:

תשובה: נראה שהצום הקבוע עולה לזה לפי שלא התקינו לגזור התעניו' בשני ובחמישי (תענית ט"ו ע"ב) אלא מפני שהוא יום כנופיא לקריאת התורה ושיהיו שני תעניו' בשבוע אח' שלא להטריח הצבור ביותר מדאי שלא הטריחו לתעניו' ימים רצופים אלא לאנשי מעמד ובירושלמי פ' בג' פרקים (ה"ג) אמרו סנהדרי גדולה היו מתענין עמהם והקשו וסנהדרין יכולין להתענו' בכל יום ותרצו מחלקים היו עצמם על בתי אבות ונרא' שאין להטריח הצבור להתענו' שני ימים רצופים וכן הוא במדרש קינו' על פסוק על אלה אני בוכיה ואם יש באותה שבת יום אחד קבוע לתעני' כיון שא"א שלא יהי' סמוך לאחד משני ימים אלו שני וחמישי אין מתענין שני ימים רצופים ויעלה הצום הקבוע לאחד מאלו התעניו' של שני וחמישי הסמוך לו שיתענו האחד בשני או בחמישי כדי שיהיו שתי תעניו' בשבת אחת ולא יהיו סמוכים זה לזה ואין בזה משום הפקעת שערים כשמתענין בחמישי שהרי התענו תענית אחת והתפללו על הגשמים וכן נהגו בכאן וכן נהגו הקדמונים ז"ל בתעניו' שמתענין על הדבר להתענו' בד' בשבת במקום יום חמישי לפי שאנשי מעמד היו מתעני' ברביעי מפני אסכרה שלא תפול בתנוקות כדאיתא בפ' ג' פרקים (כ"ז ע"ב) וזו ראיה שאם יש בשבוע יום ראוי להתענו' מלבד שני וחמישי מתענין בו וא"צ להתענו' באותו שבוע ג' תעניו':