באר היטב על אורח חיים תקסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תקסז |

סעיף א[עריכה]


(א) לטעום:    אם יש בו מלח או תבלין. רש"י.


(ב) רביעית:    היינו ביצה ומחצה. ב"י.

סעיף ב[עריכה]


(ג) מעט:    וכל היום כולו מצטרף לרביעית ויותר מכאן אסור עיין סי' תרי"ב. מ"א.


(ד) רביעית:    ומותר לטעום כמה פעמים כל פעם רביעית. רשב"א מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ה) שדרכו:    מהרי"ל היה נוהג לרחוץ לעולם אך היה כופף צווארו שלא יזובו המים לגרון חוץ מיה"כ דאסור.


(ו) למעבד:    ודוקא ביותר מרביעית. מ"א ע"ש.


(ז) ואפי':    ודוקא מים וכן חומץ אבל שאר משקין אסור ביותר מרביעית מ"א ע"ש. עיין דב"ש סימן צ"ז להתיר ליקח תרופה מרה בתענית.


(ח) קנמון:    ומ"א אוסר בכל ת"צ בכל בשמים זולת פלפלין ע"ש. כתב האגודה בפ"ח דיומא מותר לבלוע הרוק ביה"כ וב"ח בסימן תרי"ב אוסר. ולי נראה דמותר ברוק כיון שאין כוונתו כלל לאכילה מ"א וכ"כ בספר חסידים. השכנה"ג אוסר שתיית הטוטין בין בי"ט בין בתענית אבל בתשו' דרכי נועם סימן ט' כתב להתיר בשניהם אלא דבט"ב ראוי למנוע מלשתותו ובשאר תענית ראוי ליזהר מלשתותו בחוץ בשוקים וברחובות ע"ש ועיין סימן תקי"ד סעיף קטן א' ובסימן תקנ"א סעיף קטן ל"ט מש"ש. אם נפל דיו בספר יכול ללחוך אותו בלשונו בתענית ס"ח.