באר היטב על אורח חיים תקסו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תקסו |

סעיף א[עריכה]


(א) ישראל:    כתב הט"ז בסידורים שלנו יש חסרון הני ב' תיבות לעמו ישראל אבל נוסחת הרמב"ם בפ"ב מתפלה העונה בעת צרה וכ"ה במשנה פ"ב דתענית.

סעיף ב[עריכה]


(ב) בה"ב:    לפי שתעניתים אלו קבעו כל ישראל בכל הארצות ומיעוט הם אותן שאינם מתענים משא"כ בשאר גזירות תענית על מדינה מיוחדת אז אין דוחין פרשת שבוע מכח ויחל. ונ"ל דהתענית שגזרו מנהיגי שלש הארצות בצירוף הגאונים להתענות בכל כ' סיון יש לקרות ויחל אפי' כשחל ביום ב' או ה' שתענית זה הוא קבוע יותר מבה"ב דאחר פסח וסוכות. ט"ז וכ"כ ל"ח.


(ג) כתענית יחיד:    וערב ר"ח נהגו שקורין ויחל במנחה ולא בשחרית וזהו כדי לפשר בין הדיעות קורין במנחה דוקא דאז מרבים קצת בסליחות ועיין ט"ז ומ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ד) עשרה:    נ"ל דאם יש בהם אחד שאינו משלים לא יאמרו עננו. מ"א. ומ"מ יאמר אותו בש"ת כיון שהוא תענית ציבור ועיין סי' תי"ז.

סעיף ד[עריכה]


(ה) סלח:    אם שכח לומר עד שגמר ברכת סלח יאמר הסליחות אחר תפלת י"ח מ"א. ויכולים לומר הסליחות אפי' אין עשרה שמתענים ועין סי' תצ"ב מש"ש. ודוקא סליחות ווידוים אבל למען אמיתך ועננו וא"מ אין לומר אלא לאחר התפלה. אחרונים.

סעיף ה[עריכה]


(ו) לא יתפלל:    נ"ל דאם אירע שעבר לפני התיבה יאמר בש"ת עננו ביום צום התענית הזה וה"ה אם אין ש"ץ אחר מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה משיבטלו לשמוע קדיש וקדושה. מ"א.

סעיף ו[עריכה]


(ז) התענה:    נ"ל דבשחרית מותר לעלות אע"פ שדוחין פרשת השבוע וקורין ויחל. מ"מ עכ"פ קורין בתור' בלא התענית אא"כ התענית באמצע השבוע. וכתב הב"ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא. אבל הט"ז כתב דאפי' אם אין שם מי שיוכל לברך או שאין כאן אחר אפ"ה לא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוי ברכה לבטלה ע"ש. וכ"כ הב"י סי' קל"ה ע"ש והמ"א כתב דליכא איסור אם עולה ע"ש. ובספר בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפי' לכתחל' יכולים לקרותו ועיין בתשו' אמונ' שמואל סי' מ"ו וע' לעיל סי' קל"ה. ודע דמחלוק' זה שייך נמי בבן א"י שבא לח"ל אם יכול לעלות בתור' בי"ט שני של גליות ועיין בדבר שמואל סי' שכ"ד ובהלק"ט.


(ח) יצא:    כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ"מ אם הוא בבה"כ אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענות ב"י סי' קל"ה. ואם יש כהן אחר בבית הכנסת פשיטא שיכנס לבה"כ וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו. מ"א.

סעיף ז[עריכה]


(ט) מזה:    ועכשיו שכולן אומרים סליחות עם הש"ץ אין צריך להעמיד אצלו. מ"א ע"ש.