באר היטב על אורח חיים תצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תצב |

סעיף א[עריכה]


(א) ושני:    שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב. (וכ"ש שבקל אדם עובר עבירות באיזה מלאכה דלא הותר בי"ט אלא צורך קצת ואף בחה"מ לא הותר רק דבר אבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד ואין איש צדיק בארץ וכו' בימים האלו לעבור דת במקצת ח"ץ) אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין.


(ב) ותשרי:    ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ"מ אין קובעין בו תענית בתחלה ומברכין אותו בבה"כ מיד בשבת הראשון שאחר ראש חודש דלא כהגמ"י להמתין עד י"ז לחשון. ומברכין מי שמתענה בה"ב ומי שעונה אמן א"צ קבלה. וכתב המ"א כשיש מילה או חתונה נוהגין לברך במנחה משום מהיות טוב אל תקרא רע ע"ש.


(ג) תענית ציבור:    ואם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה עיין סי' תקס"ו ותקס"ח ויכולים לומר סליחות אפי' אין עשרה מתענים רק שלא יאמרו ת"צ קבעו שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ז.