באר היטב על אורח חיים תצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תצג |

סעיף א[עריכה]


(א) לישא:    וכ' הב"ח ונ"ל דאין חילוק בין נישואין של מצוה כגון שאין לו בנים או יש לו כי כן נהגו שלא לחלק עכ"ל. אבל מהר"ם לונזאנ"י בספר שתי ידות כ' דבזמן שיש סיבה כגון שלא קיים פו"ר או שאין לו מי שישמשו וכיוצא לא חיישינן למנהגא וכן הסכים הפר"ח. והריק"ש בספר ערך לחם כתב דלחזור גרושתו מותר.


(ב) לארס:    שמא יקדמנו אחר. וכתב המ"א ומותר לעשות גם כן סעודת אירוסין. ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפי' סעודת רשות נוהגין היתר רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור. מ"א וח"י ע"ש.


(ג) שרי:    היינו לאותן הנוהגין לספר מל"ג ואילך אבל לדידן שנוהגים איסור תספורת אסור גם כן לישא. ב"ח ולבוש ומנהגים וד"מ:

וכתב בתשובת חינוך ב"י שמי שאין לו אשה ובנים שמותר לישא אשה אחר ל"ג בעומר. ובתשו' שבות יעקב ח"ב סי' ל"ה חולק עליו וכתב דחמירא סכנתא שפ"א הקיל חכם אחד להתיר בענין הנשואין ולא עלתה זיווגם יפה עיין שם. מיהו עד ראש חודש אייר מותרין לישא כשם שמותרין לספר כמו שכתב ס"ג מ"א. וכתב במנהגים וב"ח הסכמת אחרונים דאם חל ראש חודש אייר בשבת מותרין הכל לישא באותו שבת אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ראש חודש וכ"כ הח"י עיין שם: וא"ז כתב שזקינו הגאון הנהיג בפראג לאסור בנשואין וכן שלא להסתפר בר"ח רק בל"ג בעומר וערב עצרת דוקא ע"ש. ועיין ט"ז סעיף קטן ב' וכתב הח"י דכל מקום ומקום יתפוס כפי מנהגו ובספק אין להחמיר עיין שם. וכתב הכנה"ג מ"ש בש"ע אין עונשין אותו היינו דוקא בנשואין שעושה מצוה אבל אם נסתפר בימי העומר נוהגין לקנוס ולענוש עיין שם.

סעיף ב[עריכה]


(ד) שמחה:    וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג ונענש עיין שם.


(ה) תחנון:    גם בערב של יום ל"ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א"א תחנה משא"כ בערב אומרים תחנה וא"כ מ"ש הרב ג"כ דאין להסתפר עד ל"ג בעצמו הוא ע"פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה"ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ"כ המי"ט. ח"י.


(ו) שבת:    זהו דעת מהרי"ו. ומהרי"ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ"מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ"ש בסעיף קטן ג'. ח"י.


(ז) ברית:    ע"ל בב"י סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה"כ כ"כ במנהגים וכ"כ הח"י והפר"ח דלא כשכה"ג ע"ש וכן נוהגין.

סעיף ג[עריכה]


(ח) מקומות וכו':    הטעם דלכ"ע נוהגין איסור ל"ג יום וא"כ כשמספרין עד ר"ח אייר ור"ח בכלל נשארו ל"ג יום עד עצרת ואע"פ שמספרין ביום ל"ג וא"כ חסר יום אחד מ"מ קי"ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא"כ אסור להסתפר אפי' בר"ח סיון עד עצרת כ"כ הב"ח: וכתב המ"א אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בשלשה ימי הגבלה לכן נ"ל דלא ישאו ויסתפרו בר"ח אייר ובראשון של ימי הגבלה אמרינן מקצת היום ככולו וכ"מ במהרי"ל עכ"ל ע"ש.


(ט) מקצת:    פי' שמקצת ב"א לא ינהגו כך ומקצת כך דהוי לא תתגודדו ועיין מ"א שהאריך בסוגי' דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ע"ש. מי שנהג לגלח ביום ל"ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח"כ נהג להסתפר בל"ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו נ"ש סי' י'.


(י) בשתיהן:    אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכ"כ המ"א ס"ס זה.

סעיף ד[עריכה]


(יא) הנשים:    ה"ה אנשים כנה"ג ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט"ז ע"ש.