צפורן שמיר
|
ספר צִפֹּרֶן שָׁמִי"ר
עט לשמור משמרת[1] עט הזמיר[2].
לנער ישראל ב"ן עובד אלהים[3] לא יחליפנו ולא ימיר[4] מאת: חיים יוסף דוד אזולאי
|
| מחבר | חיים יוסף דוד אזולאי |
|---|---|
| שפת המקור | עברית |
| שנת הוצאה | 1786 |
| קריאת היצירה | |
| היברובוקס |
 |
| ספריא |
 |
  | |
סימן א'[עריכה]
- רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה
- רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה
א לדעת רוב הפוסקים מִצְוֹת צריכות כונה, וכמה מִצְוֹת מקיים האדם בבקר ואינו נותן אל לבו, על כן טוב לומר תפלה זו אחר ברכות התורה.
ב וגם יש כמה מִצְוֹת שאין בידינו לקיימם, וצריך לקבל לקיים כל תרי”ג מִצְוֹת, וה' הטוב ברחמיו יעלה עליו כאלו קיימם.
ג ולכן הוזכרו בתפלה זו כל מִצְוֹת דאוריתא ודרבנן, ומנהגי צדיקים וענפי מִצְוֹת שיוכל לקיים בפרק תפלת השחר וקבלת כל המִצְוֹת, והיא תפלה כוללת מלוקטת מסודרת ומבוררת מיסודן של ראשונים והיא התפלה אשר יעדנו בקונטרס 'מורה באצבע', וכבר נדפסה משמי זה פעמים, ופה תהא קאי בסדר יותר נכון בסיעתא דשמיא, וזה נֻסחה:
ד לשם יחוד קֻדשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ליחדא שם י”ה בו"ה ביחודא שלים; בשם כל ישראל, הריני מקבל עלי אלהותו יתברך שמו שציונו במעמד הר סיני.
א אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.
ב ומִצְוַת אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא.
ג ומִצְוַת וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ והריני אוהב השם יתברך בכל לבי ובכל נפשי ובכל מאֹדי והריני ירא ממנו בגין דאיהו רב ושליט עִקרא ושֹרשא דכל עלמין וכֹּלא קמיה כְּלא והריני ממליכו על כל אבר ואבר וגיד וגיד מרמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופי נפשי רוחי ונשמתי מלכות גמורה והנני עבד לה' הוא ברחמיו יזכנו לעובדו בלב שלם ולעסוק בתורה לשמה ובמִצְוֹת וגמילות חסדים ויהיו כל מעשינו לש"ם שמי"ם.
ד והריני מקיים מִצְוַת ואהבת לרעך כמוך והריני אוהב את כל אדם מישראל כנפשי ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם על כל איש ואשה קטון או גדול יחיד או רבים מעמך ישראל אשר הם שרוים בצער אנא ה' הצילם מצרתם ותברכם מברכותיך ותחזירנו ותחזירם בתשובה שלימה ותגאלנו גאולה שלמה למען שמך.
וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
י”ד והריני מקיים מִצְוַת עשרה זכירות: יציאת מצרים. והשבת. והמן. ומעשה עמלק הרשע. ומעמד הר סיני. ומה שהקציפו אבותינו להקדוש ברוך הוא ובפרט בעגל. ומה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'.
ומעשה מרים הנביאה. וזכירת ירושלם. ומִצְוַת וזכרת כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל.
ט”ו (וקיימתי מִצְוַת השכמת בית הכנסת ולהשתדל להיות מעשרה ראשונים).
ט"ז וקיימתי מִצְוַת לרוץ בהליכת בית הכנסת.
טו"ב ומִצְוַת לשהות בפתח ליטול רשות בפסוק וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.
ח”י ומִצְוַת להשתחוות נגד ההיכל ששם השראת שכינה.
י"ט ואני מקיים ישיבת בית הכנסת.
ך ומִצְוָה לירא מבית הכנסת.
כ"א והריני מוכן לקיים מִצְוַת מפני שיבה תקום אם תזדמן.
כ"ב והריני מכוין לקיים מִצְוַת תלמוד תורה.
כ"ג והריני מקיים מִצְוַת עשה של ציצית בטלית קטן וטלית גדול.
| סעיף | בחול | בשבת ויום טוב |
|---|---|---|
| כ"ד | וּמִצְוַת תפילין דְּיָד בסדר רש"י (ורבנו תם) | ואני מוכן לקיים מִצְוַת קריאת שמע דקרבנות |
| כ"ה | וּמִצְוַת תפילין דְּרֹאשׁ בסדר רש"י (ורבנו תם) | וּמִצְוַת קריאת פרשת התמיד והקטורת ופסוקי דזמרה והמזמורים שתקנו להוסיף בשבת (ביום טוב) ואני מכוין לערוך שלחן לפני ה' אחד מתיקוני השכינה ולירא ממנו |
| כ"ו | (וקיימתי מִצְוַת לצאת מן הבית מעוטף בציצית ומוכתר בתפילין לבא לבית הכנסת ונשקתי המזוזה) | וּמִצְוַת ברכות פסוקי דזמרה |
| כ"ז | והריני מוכן לקיים מִצְוַת צדקה | וּמִצְוָה לומר אשרי והללויות ושירת הים |
| כ"ח | ולקיים מִצְוַת קריאת שמע דקרבנות | וּמִצְוָה לומר נשמת כל חי וכו' ושבחי ישתבח בלי הפסק |
| כ"ט | וּמִצְוַת קריאת פרשת התמיד והקטורת ופסוקי דזמרה לערוך שלחן לפני ה' אחד מתיקוני השכינה ולירא ממנו | וּמִצְוַת ברכות יוצר שבת (יום טוב) וקריאת שמע לתקן כסא לה' יתברך אחד מתיקוני השכינה |
| ל' | וּמִצְוַת ברכות פסוקי דזמרה | וּמִצְוַת קריאת שמע דיוצר ליחד ה' יחוד גמור ולמסור עצמי על קדושתו יתברך ולומר פרשה ראשונה דקריאת שמע שהם מ"ב תיבות ופרשה שניה שהם ע"ב תיבות ועוד ן' תיבות ופרשת ויאמר ע"ב ועל ידי זה יאירו ויושלמו רמ"ח אברי נפשי רוחי ונשמתי |
| ל"א | וּמִצְוַת לומר אשרי והללויות ושירת הים | וּמִצְוַת וראיתם אותו |
| ל"ב | וּמִצְוָה לומר שבחי ישתבח בלי הפסק | וּמִצְוַת סמיכות גאולה לתפילה |
| ל"ג | וּמִצְוַת עניית אמנים ועניית ברכו | וּמִצְוַת תפילת שחרית של שבת קודש (יום טוב) שתקן אברהם אבינו עליו השלום שהיה איש החסד ואני מכוין לתקן המנורה אחת מתקוני השכינה |
| ל"ד | וּמִצְוַת ברכות דיוצר וקריאת שמע לתקן כסא להשם יתברך אחד מתיקוני השכינה | וּמִצְוַת לענות קדושה לקדש שמו יתברך אם אוכל |
| ל"ה | וּמִצְוַת קריאת שמע דיוצר ליחד ה' יחוד גמור למסור עצמי על קדושתו ולומר פרשה ראשונה דקריאת שמע שהם מ"ב תיבות ופרשה שניה שהם ע"ב תיבות ועוד ן' ופרשת ויאמר ע"ב ועל ידי זה יאירו ויושלמו רמ"ח אברי נפשי רוחי ונשמתי | וּמִצְוַת עניית ברכו ועניית אמנים |
| ל"ו | וּמִצְוַת וראיתם אותו | (וּמִצְוַת לקרות ההלל) (וּמִצְוַת לשמוע קול שופר) (וּמִצְוַת נטילת לולב ונִענועיו והקפת התיבה) |
| ל"ז | וּמִצְוַת סמיכות גאולה לתפילה | וּמִצְוָה לשמוע קריאת פרשת השבוע (יום טוב) (ופרשת זכור וכיוצא) בספר תורה |
| ל"ח | וּמִצְוַת תפלה שחרית (של ראש חודש) שתקן אברהם אבינו עליו השלום איש החסד ואני מכוין לתקן המנורה אחד מתיקוני השכינה ואני מכוין לומר שבחיו יתברך בשלש ראשונות ושלש אחרונות ולזכור שאני עני ודל ובשמע קולנו חסיד ובשלושה אחרונות עבד ולשאול צרכנו ופרנסתנו ממנו יתברך ולצפות לישועתו | וּמִצְוָה לומר ההפטרה |
| ט"ל | ומצות לענות קדושה אם אוכל | ומצוה להתפלל תפלת מוסף שבת (ור"ח) (ויו"ט) |
| מ' | ומצות וידוי ונפילת אפיים. (בר"ח במקום זה יאמר: לקרות ההלל ולהתפלל מוסף ר"ח ולענות קדושה, אם אוכל) (בפורים יאמר: "מצות קריאת המגילה") |
ומצוה לענות קדושת מוסף אם אוכל |
| מ"א | וּמִצְוַת לומר סדר גמר התפלה ועלינו לשבח | וּמִצְוַת לומר סדר גמר התפלה ועלינו לשבח |
מ”ב (ומִצְוַת קביעות עת לתורה בטלית ותפילין).
מ"ג (ומִצְוַת לקרות פרשת השבוע יום הששי שנים מקרא ואחת תרגום).
וכל המִצְוֹת הכללות בהם ונלוות עמהם ואני מכוין בכל המִצְוֹת האלה ובכל המִצְוֹת שעשיתי מעודי ואעשה כל ימי חיי בעזרתך וכן בכל תלמוד תורה שלמדתי מעודי ואלמוד כל ימי חיי בעזרתך וכל מחשבה ודיבור ומעשה בכל דבר שבקדושה הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל לעשות נחת רוח לפניך שלא על מנת לקבל פרס בשום צד ואני מכוין לתקן שֹרש התפלות והברכות והלימוד והמִצְוֹת במקום עליון ואני מכוין לקשר נפשנו ולהדביקה אל שרשה להשלים אילן העליון ואדם העליון לתקנו ולחבר הדודים יחדיו באהבה ואחוה ולהביא כל אומות העולם תחת יד ה' שכינתא תתאה ולהביא כל אלהים אחרים תחת רשות השכינה עילאה.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאל יעכב שום חטא ועון והרהור ואשמה ורשע את תפלותינו וברכותנו ומִצְוֹתינו ולימודינו ויהיה הכל חשוב ומקובל ומרוצה לפניך להעלות על ידיהם כל ברורי וניצוצי הקדושה אשר נתפזרו על ידינו בין הקליפות חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל ותצרפם עם שאר תפלות וברכות ומִצְוֹת ולימוד בניך היודעים והמכונים כל הכונות הראויות לכוין ומעכשיו אנו מכונים בכל לדעת רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו ויותם בן עוזיהו הקדושים והרי אנו סומכים עליהם בכל מכל כל.
והריני מקבל עלי כל תרי"ג מִצְוֹת דאוריתא וכל מִצְוֹת דרבנן הן מדברי קבלה והן מדברי סופרים הם וענפיהם ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתזכנו שלא נעבור היום ובכל יום ויום על שום מִצְוָה ממִצְוֹת לא תעשה דאוריתא ולא על שום לא תעשה וגדר וסייג וגזרה מדברי קבלה ומדברי סופרים ותזכנו להתרחק מגאוה וכעס וכל גובה לב ולהתרחק מלשון הרע וכל דבור אסור ומתאות התענוגים ולהתרחק מכל מיני עצבות ודאגה ותזכנו לקיים היום ובכל יום ויום כל מִצְוַת עשה שתזמן לפנינו מרמ”ח מִצְוֹת עשה דאוריתא וממִצְוֹת עשה דרבנן כתקנן במחשבה ודבור ומעשה ביראה ובאהבה ושמחה רבה. ומה שלא נוכל לקיים תצרף מחשבתנו הטובה דרך כלל למעשה ותעלה עלינו כאלו קיימנו גם אותם במעשה וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.
סימן ב׳[עריכה]
בתפילין ותפלה. אר"ש נתנה יבולה
ה. אחר הנחת תפלה של ראש יכרוך שלשה כריכות על אצבע האמצעי, שהוא האמה. כריכה ראשונה בפרק אמצעי של האצבע, וכריכה ב׳ וג' בפרק התחתון.
ו. יש נוהגים לומר בשעה שכורך הג' כריכות באצבע פסוקי וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה' : ויזהרו הנוהגים כן לומר הברכות של שחר וברכות התורה מקודם:
ז. כשחולץ התפילין יסיר קודם ג' כריכות אצבע ואחר כך תפילין של ראש ביד שמאל, ומעומד, (וכן עיקר ודלא כמו שכתב הרב סֹלת בלולה דחולץ של אצבע מיושב והבאתיו בספרי הקטן מחזיק ברכה סימן כ"ה ונשמט בספרי הנזכר לומר דהנכון לחלוץ כריכות אצבע מעומד שלא כמו שכתב הרב הנז' וכן המנהג), ואחר כך יחלוץ תפילין דיד מיושב וסימניך:
כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ .
ח. אין לחלוץ תפילין עד שילמוד בהן אחר תפלה, אחד המרבה ואחד הממעיט, כי לא יזכה האדם לקנות חלקי נפש רוח ונשמה אלא אם כן ילמוד בתפילין, וביותר בתפילין של רבנו תם.
ואנא נפשאי כתבית הכי מסברא בריש קונטרס מורה באצבע, ועתה ראיתי לגדול אחד כנסח הזה.
ט. יכול להניח התפילין על הסדור, ודלא כהספר מאירת עיניים סימן פ"ז.
יוד. כשיוצא מביתו מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין ללכת לבית הכנסת, ישק המזוזה, ויכוין בשם שד"י ואחוריו שם כה”ת להכניע יצר הרע, ויכוין כי יצר במלוי יוד צדי ריש סופי - תיבות שד"י, ואמצע התיבות יו"ד, לבטל מחשבות רעות.
ואני נהגתי לומר שדי יצילני מיצה״ר, ומכל חטא, ומכל לשון הרע, וכעס ומדות רעות ומכל צרה יְחַלֵּ"ץ (יחל"ץ - ראשי תיבות: יצר, חטא, לשון הרע, צרה) עָנִי בְעָנְיוֹ, כדכתיב: וְהָיָ"ה שַׁדַּ"י בְּצָרֶיךָ (יכוין כי הויה מבפנים ושדי מבחוץ שהוא פנים דשם כה"ת) ויש מי שכתב שיאמר פסוק ״שמע ישראל״ במזוזה, ומועיל מאד.
י"א. פרשת העקידה יאמר בכונה גדולה, וישים עיניו ולבו עד כמה מגעת עבודת ה', שאברהם אבינו עליו השלום גמר בלבו בלב שלם ושמח לשחוט בן יחיד אשר אהבו יותר ממנו, ולהעלותו עולה, ויצחק אבינו עליו השלום בן ל"ז שנה סבר וקביל, וילכו שניהם יחדיו ברצון גמור; ובמרירות יאנח על קיצורו בעבודתו יתברך מאד מאד, ויתעורר התעוררות קדוש ליזהר מכאן ולהבא ליראה את ה' רָצוּף אַהֲבָה.
י”ב. כשיאמר וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, יכוין שיעקוד ה' שרי מעלה, שהם מקטרגים על ישראל.
י”ג. סגולת העקידה לכבוש הדין, ולכן יתאמץ בכונתה, וכתבו זכרונם לברכה דאם שב בתשובה בכונת העקידה יכופר עונו.
(ועיין בסוף קשר גודל בהנהגות אות ג').
י”ד. פטום הקטרת יכוין בו הרבה, כי הפליגו בזֹהַר הקדוש, פרשת ויקהל דף רי”ח מאד בזה, וזה לשונו: מלא דא גזרה קיימא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאסתכל וקרי כל יומא פרשתא דקטרת ישתזיב מכל מילין בישין חרשין דעלמא, ומכל פגעין בישין, ומהרהורה בישא, ומדינא בישא, וממותנא, ולא יתזק כל ההוא יומא, דלא יכיל סִטְרָא אַחְרָא לשלטאה עליה; ואצטריך דיכוין ביה.
אמר רבי שמעון: אי בני נשא הוו ידעין כמה עילאה עובדא דקטֹרת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מלה ומלה מיניה והוו סלקין לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא וכו', ואי יכוין ביה בכל יומא, אית ליה חולקא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ויסתלק מותנא מיניה, ומעלמא, וישתזיב מכל דינין דהאי עלמא, מסטרין בישין, ומדינא דגהינם, ומדינא דמלכותא אחרא. עד כאן לשונו אמרי קדוש.
ט"ו. הדברים עתיקי"ם, לשון הזֹהַר הקדוש ממש, שלא כדרכנו בקונטרסים אלו; להלהיב נפש אדם מישראל, עין בעין יראה הפלגת השבח הזה, ומִזה ישכיל לכוין בו הרבה ולאומרו בשמחה, לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולא יכוין לתועלת עצמו חס ושלום :
ט"ז. כשאומר אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ יכוין מאד שה' ינקום נקמת עשרה הרוגי מלוכה וגופין קדישין יבררו נצוצי הקדושה אשר בעולם העשיה, וזהו: הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים (ואפשר כי הסִטְרָא אַחְרָא בעת הריגתם קִבלה כל הקללות וכו׳, כמו שכתב בספר עמק המלך, באורך, לזה אמר: השב גמול וכו' עד מתי וכו').
טו"ב. יתעורר מאד ביראה, ואהבה, והכנעה ושמחה לומר כל הזמירות - ובפרט ה' מלך - ויזהר שלא לבלוע התיבות או האותיות - ובפרט האזכרות - וידע נאמנה כי בכל אות ותיבה יש סודות נוראות להפליא, ודי לנו צע”ר בנגע כי לֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה בסדר עליית העולמות והיחוד העליון על פי מדותי"ו, ותכסנו כלימתנו, ולפחות נזהר לומר התיבות במספרם כמשפט, ולהבין פשטן ביראת ה', ולידע דרך כלל כי הכל סודות עמוקים, ולצורך היחוד.
ח”י. מה מאד הפליגו באמירת ״למנצח בנגינות״ בציור מנורה, וכתבו זכרונם לברכה ששכרו רב ועצום. וראיתי קונטרס בכתב יד לראשונים בזה בסודותיו ותועלותיו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בכונה בציור מנורה, כתוב על קלף.
י"ט. שבח ״ברוך שאמר״ רם ונשא וגבה מאד, וצריך לאומרו בנֻסח של פ”ז תיבות, ולא ישתנה בשום זמן - בל תוסיף ובל תגרע.
ואם הקהל יאמרו נֻסח אחר, הוא יאמר בצנעא נֻסח של פ”ז תיבות, כי יש בו סודות עמוקים, כמו שכתבו גורי האר”י זצ”ל.
כ. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל האומר “תהלה לדוד” בכל יום מובטח לו שהוא בן העה”ב, לכן צריך לכוין ולהבין לפחות פשט הדברים ושבחי השם יתברך כב יכול, שאם אומרו ולבו בל עמו - וקל וחומר אם יאמרנו במרוצה - כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, במקום רנה תהא רעדה, וענש יענש חס ושלום.
כ"א. אמרו בזֹהַר הקדוש שצריך להתעורר באמירת פסוקי דזמרה ליראה את ה' בכל לבו.
כ"ב. באמירת “ויברך דוד” כשמגיע לlואתה מושל בכלl יתן ג' פרוטות לצדקה: ה-ב' בבת אחת ואחר כך השלישית, וסודם נשגב.
כ"ג. בגמרא אמרו: רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, דכתיב: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. ויש לרמוז כי ר"ת צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ הוא: צלי, כי בתחילה צדק לפניו יהלך - שיתן צדקה - ואחר כך צלי.
אי נמי, אפשר כי על ידי התפילה צדק שהיא מלכות לפניו יהלך פב"פ וישם לדר"ך פעמי"ו, והמשכיל יבין וסוד ישנה.
כ"ד. הפליגו בזֹהַר הקדוש באמירת שירת הים וסודה אחר פסוקי דזמרה, שהוא עילוי מאד ונחת רוח לשכינת עוזנו. ועל כן צריך לאומרה בשמחה רבה ובנעימה, ויצייר בדעתו כאלו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים נטבעים והוא ניצול, והוא סגולה לכפרת עונותיו, כידוע.
כ"ה. אמירת ״ישתבח״ צריך לומר מן ״שיר ושבחה״ עד ״ומלכות״ ועד בכלל, בלי שום הפסק; וכל המפסיק, כרוז יוצא: מאן דפסיק - יתפסק, ובל יראה גאות ה', חס ושלום.
כ”ו. כשמתפלל ביחיד יאמר בריתא זו: אמר רבי עקיבא: בכל יום שחרית מלאך אחד פותח פיו ואומר: ה' מֶלֶךְ ה'מָלָךְ ה' יִמְלוֹךְ לעולם ועד, עד שמגיע ל״ברכו״. וכשמגיע ל״ברכו״ חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ״ישראל״, וחקוק על מצחה ״ישראל״, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: ״ברכו את ה׳ המבורך״, וכל גדולי מעלה עונים ואומרים: ״ברוך ה' המבורך לעולם ועד״.
כ"ז. וזה לא יעשה אלא באונס גדול, כגון שהוא בדרך או שהוא חולה, אבל אם אין לו אונס גדול לא יעשה בנפשו שקר לבטל תפלה בצבור, שמבטל כמה מִצְוֹת ועונשו גדול, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש כונן: מי שמגרע אמן, יהא שמיה רבא וברכו - חייב נדוי.
כ"ח. קריאת שמע בזֹהַר הקדוש הפליג בעונש מי שאינו מכוין ושבח גדול למכוין כי פרשה ראשונה מ”ב תיבות וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ עד וְשַׂמְתֶּם ע"ב תיבות.
אֶת דְּבָרַי עד הָאָרֶץ ן' תיבות.
וַיֹּאמֶר עד סוף עם חזרת ש”ץ ע"ב תיבות ושם נאמר כי יש מדורין וממונין בג"ע על זה בפרטות וכנגדן חס ושלום עיין בזֹהַר חדש באורך .
כ"ט יזהר מאד באמירת אמת ויציב כתקנו התיבות כמשפטן שלימות ונפרדות ואמרו בזֹהַר כ”י הביאו הרב החסיד המקובל מהר”ם ניגרין בספר היראה כי אחד חלה מעת לעת ומת פתאום ואמר קודם מותו הנני מת על שלא נזהרתי בדבקים שבאמת ויציב עד כאן לשונו.
ל כשיאמר עוזר דלים וכו' תהלות לאל עליון וכו' יעמוד על עומדו ויכין גופו ולבו להתפלל.
ל"א קודם אמירת אלהי נצור יש לומר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי ואז יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ויאמרנו ביראה גדולה ולא יצפה לשום טובה חלילה.
וכשיענה קדושה יסגור עיניו וישאם למרום שיש לו נחת רוח להקדוש ברוך הוא מזה והוא מקרב הגאולה כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה ויהיה באימה ויראה בכל לב ולא יזעק בעניית קדושה כי הזעקות הללו סימן למיעוט היראה והכונה ומבלבל אחרים המכוונים.
ל"ב וְהוּא רַחוּם יש לאומרו בקרוּב רגלים כי הוא כנגד י”ח ברכות ויבין מה שמוציא מפיו ויהיו דבריו רחמים ותחנונים בהכנעה.
ל"ג אל ארך אפים וכו' שאומרים קודם הוצאת ספר תורה הוא וידוי וצריך לאומרו מעומד:
ל”ד כרוב רחמיך אל יכוין כרוב מיכאל שהוא כרוב ומראה אפרו של יצחק הצבור על גבי מזבח של מעלה וזהו רחמיך אל ראשי תיבות גימטריה יצחק והשאר אותיות מיכאל.
ל"ה נהגו אנשי פרובינצא לומר בכל יום בסוף תפלתם ג' פסוקים אלו: אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא : עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל :
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט :
וכך היה נוהג הרב החסיד מורנו ורבנו הרב רבי יהודה בן שושן כמו שכתב הרב מנות הלוי דף קכ"א והרב משה זכות כך היה מנהגו ומוסיף נֻסח זה רבון העולמים זכנו לעסוק בתורה לשמה ובמצות וגמילות חסדים ולהשכים בהם ולהערִב וזכנו לראות בבנין בית מקדשנו החרב אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הראנו בבנינו וכולי עד תמידין כהלכתן.
סימן ג׳[עריכה]
אר”ש חפץ מרבותינו זכרונם לברכה בעלי אסופות . פקח עיניך והיו לטוטפות
ל”ו יתפלל כמו שהיה מתפלל רבי עקיבא בכל יום יהי רצון שלא אכעוס ולא אכעיסך.
ל"ז בזֹהַר חדש דף ל"ד ע"ג אמרו שיאמר בבקר יהי רצון מלפניך ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שיהא לבי נכון ומסור בידי שלא אשכחך.
ל"ח שם דף ס"ז אמרו שיאמר בבקר פרשת בראשית עד יום א' ופרשת עולה.
ט"ל צריך לקרות כל יום בעוד התפילין עליו הד' פרשיות של התפילין וכבר שתים זו שמע”נו נאמרות בקריאת שמע
ולכן יקרא קַדֶּשׁ וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ והנה אמת נכון הדבר.
מ בזֹהַר הקדוש הזהיר לכוין בד' תיקוני השכינה כב יכול מִטה ושלחן כסא ומנורה בערבית מִטה ביום בקרבנות ופסֻקי דזמרה שלחן, ביוצר כסא, בתפלת י"ח מנורה.
מ"א ששה מצות תדיר בלי הפסק:
- א' להאמין בה'.
- ב' לא להאמין בזולתו.
- ג' ליחודו יחוד גמור.
- ד' לאהבו בכל לב ובכל נפש ובכל מאד.
- ה' ליראה אותו בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין וכולא קמיה כלא.
- ו‘ שלא לתור אחר מחשבת לבו וראות עיניו
- א' להאמין בה'.
וסימניך שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תהיין .
מ”ב שבועת שוא אחת דוחה מאה זכיות. חילול ה' אחד דוחה ק' תפלות. ביזוי תורה אחת דוחה ק' שמחות. נבלות הפה אחת דוחה ק' הבטחות. גזל אחד דוחה ק' ברכות. מחלקות א' דוחה ק' פרנסות.
לשון הרע א' דוחה ק' תשובות והם ז' דחיות שמנו רבותינו זכרונם לברכה .
מ"ג אל תתן לבך מה ידברו ממך אחרים כי זה שרש פורה נזיקין וחבלות לנפש. ואמר הפלסוף רוב הצרות באות לאדם שרוצה להיות נכבד בעיני אחרים וזה הבל גדול. כי מה יתן לאדם אם אלף אנשים מכבדיו או אם ידברו רע עליו ויבזו אותו. ומה יקרו דברי השלם ר׳ לויטס איש יבנה מאד מאד הוי שפל רוח ואפשר שאמר מאד אחד כנגד תאות החומר שיכבדוהו והשני כנגד צער החומר אם יבזוהו ולזה הזהירנו מאד מאד הוי שפל רוח. וכבר השמיענו הרב החסיד בחובת הלבבות שתכלית מדת הענוה הוא להגיע למדת הנשתוון.
מ"ד ומלבד אשר הורנו רבי לויטס שתִקְות אנוש רמה. עוד אחרת היתה הן בעודנו חי כִּי לֹא בְמוֹתוֹ כי כל אשר יאכל וישתה יתהפך בקרבו צואה וגללים הלא יבוש ויכלם מעשות בשרו וגופו בית מגואל ותועבה. וכבר כתב רבינו הרמב”ם שהתקבצות בני אדם לשתיה המשכרת חרפה גדולה יותר מקבוץ אנשים ערומים להתריז וכן
להתקבץ במשתאות וסעודות הרשות כי אחד מטהר והשני מטמא הבשר ובזה השפיל החכם את גאות המלך כמו שכתב בספר איומה כנדגלות דף ך' עיין שם באורך ובמורה נבוכים חלק ג' פרק ח'.
מ"ה ותימה היא על בני אדם אשר שבתם וקימתה וכל מעינם בסדר אכילתם עם בני ביתם נועצו יחדיו מה נאכל היום ומה נאכל הלילה ועושים שקלא וטריא ומסקנא והלא האכילה היא מהג' דברים אשר בני אדם דומים לבהמה הטוב הוא לשאת ולתת ולאבד הזמן במה שדומין לבהמה.
ובמה שדומין למלאכים היא הדעת לא עלה על לב לישר דעתם ומדתם ומסילות לבבם ולשאת ולתת בסדר עבודת ה' לא בא בפיהם אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל וחולי רע.
מ"ו אמר הפִלוסוף הצֳרי הגדול לשכוח הרעות הבאות לאדם ולמשול ביצר הוא לחשוב בדברים אחרים זולת עצמנו כי הנפש לא תוכל לחשוב שני דברים כאחד ולזה אם תעמיס עליה מחשבת דברים אחרים חכמה ודעת תשכח עצמה ותהיה שקט ושאנן ואני מוסיף לבאר שיחשוב בתורתנו הקדושה שאם יעמיק עיונו בחכמות חיצוניות וחקירות למודיות טבעיות הצרי אינו אלא שר”ף כי אותיות צרי יתהפכו לאותיות יצר כי יצרו חכם ממנו והוא ידע עת ורגע לפתותו וכאשר קרה לגדול הפלוסופים אריסטוטולוס כמו שכתב רבינו יצחק דמן עכו בספר מאירת עינים כ”י.
אמנם אם זכה לחשוב ולהעמיק בתורה הקדושה ובתורת ה‘ חפצו ודאי ינצל כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין וכאשר הארכנו בעניותנו בדרושים בסיעתא דשמיא.
מ"ז באמת אמרו קשה עונשן של מדות רעות ואסורות וכבר רבינו הרב מהר”חו זצ”ל בספר שערי קדושה בקצרה כלל כל הנזק ועונש הבא לאדם בכל מדה ומדה וכל קבל דנא ריוח ושכר המדות טובות והם דברים קדושים נצרכים וצריך האדם להתמיד בקריאת ענין זה שם בספר הנזכר וכשמו כן הוא במטותא מנייכו בואו שערי”ו ובמעט זמן עיניכם תחזינה מצרי”ם אדם להבל שיורד על פי מדות”יו לבאר שחת ועל כן כל מד"ה בחב”ל מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ ונבקשה מאלהינו בדמע לב יעזרנו על דבר כבוד שמו אשר הן חליפות למו ונזכה למדות קדושות הטובות בעיני אלהים ואדם.
סימן ד׳[עריכה]
בענין הלימוד ואביזריה, פרק היה קורא
מ”ח כל תופסי התורה ישגיחו ויתבוננו ללמוד תורה לשמה דוקא וכמו שאמר רבי יהודה אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו כי זה כל פרי הלִמוד בתורה לעשות נחת רוח ליוצרו דוקא וזהו לשמה שלא יהיה לו פניה אחרת לא מפני הכבוד ולא מפני הממון ולא משום צד ואופן שבעולם כללא אלא לתקן שרש לימוד התורה במקום
עליון וליחד הדודים ויחשוב כי יש סודות עליונים בכל למוד ודרך כלל הוא מכוין לקיים מצות הבורא יתברך דוקא והוא יתברך בוחן לבות ויודע עומק מחשבותיו וחרדה ילבש.
וכבר רבינו מהרח"ו זצ"ל בהקדמת עץ החיים הארוכה והנוראה מאריך בזה והן בפיו תוכחות ובה אמר אם יאמרו חכמי דורנו שלומדים תורה לשמה התנא הגדול רבי מאיר מכחישם שאמר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' וכל משכיל ראֹה יראה שלא זכה אפילו לקצת המעלות שאמר רבי מאיר והן הן עדיו שלא הגיע עדיין ללמוד לשמה ועוד האריך בזה מאד עיין שם ועל זה ידוו כל הדויים ועל כיוצא בזה כתיב אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אלהִים תִּמְצָא: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה וגו':
מ"ט אמרו בתנא דבי אליהו לא חרב העולם אלא בפשעה של תורה ולא חרבה ארץ ישראל אלא מפשעה של תורה וכל הצרות הבאות לאדם אינן אלא בפשע התורה שנאמר בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת וכולי ומי שיש לו לב יתעורר מתרדמה אשר הפיל עליו יצרו ואחז שמורות עיניו וישוב אל ה' ויעסוק בתורה בשמחה כאשר יוכל ולא יוציא זמן
היקר מפנינים בהבלי העולם הזה אשרי אדם שומע.
נ מי שחשקה נפשו בתורה כל כך עד שיום ולילה לא יחשוב כי אם בתורה וישליך אחרי גוו עניני העולם השפל הגשמי והעכור הגופני הזה ובתורתו יהגה ובאהבתה ישגה ישיג מעלה נפלאה שלא יצטרך כלל לתעניות וסיגופים.
נ"א שֹרש הכל ההתבודות כי הוא ענין נשגב גדול ורם לזכות לסדר קדושה ואתנח סימנא מרבוואתא קמאי בַּ"ד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ הכונה בד שהוא מתבודד אז קדש ילבש ואפשר לרמוז בפסוק בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ ראשי תיבות בדד כי כאשר יתבודד יהיה דבק בה' אפילו בצרכי גופו וסופי תיבות דרכיך דעהו כ"ו גימטריא שם המיוחד שְׁיָשִׂים נגדו ע”ד שויתי ה'
לנגדי תמיד.
דעהו דע – ה"ו רוצה לומר שהכל יהיה ליחד ולזווג ה”ו קודשא בריך הוא ושכינתיה וזהו דע לשון וידע אדם.
נ"ב השגת החכמה למעט בדבור ולהרבות בשתיקה וכדתנן סייג לחכמה שתיקה ובשוחר טוב באלפא ביתא אות מ' אמרו התורה משולה לחבית מלאה דבש אם נתת לחבית רביעית מים יצאה כנגדה רביעית דבש מתוכה כך אם הכנסת דברים אחרים בתוך לבך יצאו דברי תורה עד כאן לשונו וזהו בעצם סייג לחכמה דאם מדבר יוצאים דברי התורה והסייג שלא יצאו היא השתיקה מדברים בטלים וכל בעל נפש יאנח בשברון על זה וכתבו זכרונם לברכה כי על ידי השתיקה מתעלה מפעולת ו"ק ועולה למקום המחשבה וזהו סייג לחכמ”ה שתיקה שתק י"ה ונעשה מרכבה לשכינה.
נ"ג צריך בכל יום לקרות מוסר איזה שיעור וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ ספרי מוסר לכן יקרא בספר אחד שיעור בכל יום עד תומו ואחר כך יקח אחר וכן על זה הדרך ובכל אחד ימצא התעוררות חדש ויקיים הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף ולא עוד אלא אפילו בספר שקראו כמה פעמים כשיחזור לקרותו יתעורר בדבר שעדין לא נתעורר ואף על פי שכבר ידע הדבר ההוא מכל מקום הזמן והמצב שעומדת נפשו בעת ההיא עושה חדשה כאשר צדיק יבחן ויזהר מאד בזה ויראה שלא יאבד זמנו ותבא עליו המיתה פתאום ואז הוא בעצמו יחרט חרטה גדולה על שקלקל מעשיו וכילה בהבל כחו ועונותיו כמשא ואין מושיע.
נ”ד יזהר שיהיו ידיו ובגדיו ומקומו שקורא שם נקיים.
נ”ה טוב מאד שירגיל עצמו במסכת אבות ולהבין מה שמוציא מפיו כי מסכתא זו היא היתה אם לבינה ואב בחכמה לכל מין מוסר דברים קצרים והם אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים ודברים היוצאים מלב קדושי עליונין ואם ישים לבו לדבריהם הקדושים בדקדוק תתעורר נפשו בנועם מוסרם וישוב אל ה׳ וירחמהו .
נ"ו בסדר לימוד הפסוקים שנים מקרא ואחד תרגום אשר יסד רבינו האר"י זצ"ל ומסודר בספר חק לישראל אור הששי לא ילמוד כי אם כ"ו פסוקים שנים מקרא לבד בלי תרגום.
ז"ן טוב לקרות הסדר הנזכר יום יום מחול המועד ולהשלים בעד יום טוב.
ח”ן אם נאנס יום הששי ולא קרא הפרשה שמו”ת יקראנה יום שבת שמו"ת ודלא כמי שכתב דבשבת לא יקרא תרגום.
סימן ה'[עריכה]
הקול מתוקן לסעודה . אר”ש חמדה
נ"ט יזהר בכבוד נשמתו יותר מכבוד גופו וקודם אכילתו ילמוד מעט שהוא מזון הנפש ואחר כך יסעוד מזון הגוף.
ס יזהר לאכול בעתו קודם שירעב ויחל"ש חושי"ם .
ס"א צריך להתפלל על הפרנסה קודם אכילה ואני בעניי נהגתי לומר נֻסח זה: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ: וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל: וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ : וִיבָרְכוּ את שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה : יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ויושפע טל העליון מתרין מזלין נוצר ונקה דרך חיך וגרון לאבא ואמא ומאבא ואמא לזעיר אנפין ומזעיר אנפין לחקל תפוחין קדישין ומשם ישתלשל ויגיע ויראה השפע ההוא בכל העולמות ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך כי אתה האל הטוב והמטיב לכל וזן ומפרנס ומכלכל בחסדיך לכל בריותך כדכתיב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון וכתיב נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו וכתיב וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה אנחנו וכל בני ביתינו בכלל הרחמים והחן והחסד שתתן לנו מזונותנו במלוי וריוח בהתר ובנחת וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים .
עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך עשה למען זכות אברהם יצחק ויעקב משה אהרן יוסף דוד.
יהיו לרצון אמרי פי וגו'.
ס”ב יהיה בכבוד על שלחנו כי על שֻלחן המלך הוא אוכל.
ויאכל בכבוד לא כרעבתן ולא יהיה גרגרן כי אמרו ברעיא מהימנא כי נאחז הסִטְרָא אַחְרָא באותו שֻלחן.
ס”ג אם יבא עני בעוד שהוא בשלחן ישמח מאד ויתן לו פת ומסעודתו אם יוכל ועל כל פנים לא ישלחנו ריקם וישים בין עיניו כי זה חלק גבוה מסעודתו ובשמחה רבה יתאמץ לעשות נחת רוח ליוצרו והיא המעולה שבצדקות לתת מידי דמיזן ומגוף סעודתו.
ס"ד יטבול פרוסת המוציא במלח ג' פעמים ויכוין כי על ידי זה יומתקו הגבורות ותסתלק הסִטְרָא אַחְרָא מהשלחן
ס"ה אם מאכל אחד ערב לו ומסלק ידו מלאכול לסגף עצמו על חטאתיו הוא חשוב לפניו יתברך ועביד ומהני להיות לו כפרה ואם יתמיד בזה הוא פקח שאוכל ומתענה בבת אחת כי מעט סיגוף זה שמסלק ידו מאכילת הערב לחיכו נרצה לו כעין תענית.
ס”ו אמרו בתנא דבי אליהו לא נתקבצו בני אדם למיתה ואין כל בריה יורדת לידי צער אלא מתוך אכילה ושתיה ושמחה בהבלי העולם הזה עיין שם באריכות ומי האיש אשר ישמע דברי אליהו הנביא ז"ל ולא יקרע לבו לשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים קרועי”ם והולכים לתומם למאוס במשתאות וסעודות הרשות ושמחות המדומות.
וממה נפשך אם מאמין לדברי אליהו הנביא ז"ל ויעשה בנפשו שקר הוא פתי וסכל המשתדל לגרום רעה לעצמו צערא דגופא או מיתה חס ושלום.
ואם אינו מאמין מאיזה אופן שיהיה זו רעה חולה וענֹש יענש מאד גם על זה.
ואם כה יאמר סוגיין דעלמא הכי הוי וכאשר שמענו כן ראינו בעלי עושר הרבה עשו מרוחים רבים שתו וישכרו ערוך השלחן מלא מכל טוב מעדני מלך ויושיבו מחבריהם כי שם נשבע"ו נשבעי"ן ונוטלין קופרא טבא לפומא כסא טבא לפומא לא חדש ולא שבת אף אתה אמור לו תא חזי מאי סליק בהו מלבד העונש של עולם הבא שאינו נגלה לעינינו אבל הוא אמת בלי ספק כנודע מרבותינו זכרונם לברכה הקדושים וכל דבריהם חיים וקיימים ודי בזה אם בעל נפש אתה.
ועל פי השכל עין לו ראתה האמור לעיל אות מ"ד ומ"ה עיין שם.
ס”ז יזהר ליטול מים אחרונים אפילי דלא שייך טעם מלח סדומית כגון שאכל פת לבד וכיוצא כי יש טעם גדול על פי הזֹהַר הקדוש וכתבי רבינו האר”י זצ"ל.
ס"ח אחר מים אחרונים יאמר למנצח בנגינות וכו’ ופסוק אברכה את ה' בכל עת וגו' סוף דבר הכל נשמע וגומר תהלת ה' ידבר פי וגומר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה’ כמנהג רבינו האר"י ז"ל.
סימן ו'[עריכה]
הערות וגדרות משום תקנת אות ברית. בחר"ט אנוש עלה בכב"ס וירבה בורית
ס"ט על נה"ר כב"ר נפתחו שערי קדושה בספרן של צדיקים מְלֵאִים מְפִיקִים דרך ארוכה בתמרור עון פגם הברית ותיקונו ואולם נקוט נפשך בקציר"י קצירת האומר קמח סלת כשם שאנו רוקדי"ן בנפת הקצור
קמחא טחינא מיסוד רבותינו זכרונם לברכה קמאי ובתראי.
וכשם שמי שיש לו חולי בגופו יבקש למען דעת בסב”ת עשויה בא לו החולי ויתאוה לרפאתו וישמור עצמו מן הוא והלאה מדבר הגורם לחולי.
כן צריך להכיר חולי הנפש וסיבתם ורפואתם ושמירתם כדת מה לעשות .
ע יתעורר האדם שבפגם הברית הוא פוגם מאד בנפש רוח ונשמה ובחותם המלך ופוגם בשרשי נפש רוח ונשמה למעלה.
ע"א בפגם זה מתו ער ואונן אף שהיו קטנים בני ח' שנים ועל חטא זה בא מבול לעולם.
ע"ב אין בשום עבירה מי שבורא גוף למזיקים כעבירת פגם הברית.
ע”ג הוא מעכב הגאולה כי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וזה מוריד מחדש בקליפות וזה צע”ר השמים וצער כל העולמות שמעכב תשועת ה' ואוי לו ולרוע מזלו אם לא חזר בתשובה כי אחר מותו נפרעין ממנו על הכל מלבד עונשו על עצם העבירה.
ד"ע ביותר יחרד חרדה גדולה כי עתה אנחנו באלף הששי והוא כנגד היסוד ומעשיו המקוללים ערו ערו עד היסו”ד ב”א .
ע"ה מה עצמו וגדלו סעיפי ושריגי חטא זה בכמה אופנים פנים מפנים שונים כי בשגם לא חטא בערוה ונדה וכיוצא בפועל, אם חשב והרהר ועל ידי זה בא להשחית בהקיץ גדול עון זה מאד מאד.
ע"ו ולא זו בהקיץ אלא אפילו בחלום אם יטמאוהו דבקתו הרעה ועתיד ליתן את הדין וענש יענש כי נפש הוא חובל ונבראים מזיקין כמו שפירשו זכרונם לברכה פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַ"רְעָם מִבְּנֵי אָדָם :
ע"ז יתר על כן באשתו אמרו אם לא נזהר לקדש עצמו ולשהות באופן שיכלו הניצוצות עונו ישא.
ע"ח ואם חשב מחשבות רעות הוא אִסור גדול וממשיך נפש רעה והן הן פריצי הדור וחוצפא יסגא.
גם את הכל פר"ע לו ישלחו על מה שחשב ועל שגרם לבניו שיהיו רעים וחטאים וכל עבירה אשר יעשו בניו מכל חטאות האדם הוא נוטל חלק בראש בעונש ולד הטומא וקורא לו שם א"ב הטומאה.
ע”ט מי ימלל עד היכן מגיע פגם הברית וכבר גורי האר"י זצ"ל הפליאו לדבר ותסמר שערת האדם מפני מראית העין רואה תוקף הפגם בקדשי שמים תצלנה אזנים .
פ' אמרו רבותינו זכרונם לברכה המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי ויזכור פרק בהמה המקשה כמה וכמה פעמים שנתחייב נדוי בב"ד של מעלה וכל שכן וקל וחומר אם בא לידי עון.
פ"א לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ איך יאכל מעדנים והוא מוכן לפורענות ויגרס בחצץ שיניו . איך ילבש בגדי משי והוא לבֻש בטומאת הסִטְרָא אַחְרָא ולבוש נשמתו קרוע הוא בוצ"ר הוא גירוע קרעים קרעים לבוש הבו"ז ומעיל סרו”ח . איך ישתרר על משרתיו ועל הסרים למשמעתו והוא בזוי מאד לפניו יתברך וכל צבא השמים נתעב ונאלח בעיניהם. איך יישן על כ”ר נרחב כיקר כרי”ם וכסתות ומוכן לחבק אשפתות וללכת מדחי אל דחי ביד מלאכי חבלה אכזרים מידו נגזרו ובפועל כפיו נוצרו. איך יטרח וכל מאויי נפשו להרויח ממון והוא מפסיד ומשחית נפשו איך ישמח ועונו קבע לו בכיה לדורות. איך יתקן גופו ובגדיו שיהיה נקי מסודר ומהודר. ומלאכי חבלה מתקנים ומסדרים מיני עצב”י בשמי"ם רא”ש ולענה שיהיה מלוכלך ומבולבל די לעלמין יתחבל. איך מניח עסקי נפשו וקובע עתים לשחוק במקום קביעות עתים לתורה ותשובה ומלאכי חבלה יעשו שחוק בנפשו בעונותיו וחטאתיו העתידים עורר לוי”תן זה רודה וזה מרדה זה מורט וזה פורק זה מכה מכת אכזרי וזה יעלה ג' סלי חורי וכהנה וכהנה רבות אנחותיו על פי מדותיו.
פ"ב אי לזאת בריש כל מראי"ן ישב בדד וידום להסתכל יפה יפה מעת היותו מה היה לו ומה בידו מחטאות נעורים בכל פרטי פרטות מיני חטאים אלו כי עָצְמוּ מִסַּפֵּר וכשיזכור וידע רובם ככֻלם אז תבין ותשקול בפלס עד היכן מגיע פגם כל אחד.
וכשתגיע לזה הלא תבוש הלא תכלם ותתחרט חרטה גדולה ופלגי מים ירדו עיניך ובמרירות תאנח אנחה שוברת מקוטרת מ"ר עובר על אשר הכעסת את הבורא יתברך ועברת על כמה שבועות ובריתות שנכרתו על קיום התורה והמצות ואשר השביעוך בחדרי בטן ומרית את פי המלך אשר בטובו הגדול יצרך והביאך לעולם והִרבָּה להטיב עמך מאד מאד אשר לא ישוער.
ואם תעמיק העיון בזה אין ספק כי תהיה בזוי בעיניך נמאס שפל ואפל.
אדהכי והכי עין במר בוכה ולב נשבר כמו חי כמו חרו"ן נאנח בשברון.
ותכף תקבל על עצמך לגדור כמה גדרים וסייגים שלא תבא לידי חטא מהיום והלאה ועיקר הכל להתרחק משחוק וקלות ראש המרגילין לערוה.
פ"ג וידע נאמנה כי איסור גמור להסתכל בנשי ולבושיהן ותכשיטיהן וכמו שאמר הכתוב וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שלא נסתכל אפילו במלבוש בתולה העומד בכֹתל.
פ”ד וקל וחומר ליגע בהן ולבושן ולשחוק עמהן כי כל זה גורם לטמא נפשו וחבלי"ם נפלו לו חבלי עבותות לירש גהינם ובשעת פטירתו מלאכי חבלה יראוהו כל הצורות ההם ויצערוהו צער בנגע .
פ”ה וכל שכן שצריך להמנע מהן בנדתן כי מה שסוברים ההמון כי אין איסור נדה אלא באשתו שקר ענו כי סתם אשה נדה אסורה ועבר על לאו וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב נִגַּש והוא נהנ”ה נוסף על איסור אשת איש או אפילו פנויה ליהנות בקריבתה ואפילו להריח בבשמים שעליה דכתיב לא תנאף לא תהנה אף .
פ"ו וקל וחומר לחבק ולנשק כל אשה שבעולם אפילו היא קרובתו ולא כמו שטועים ההמון לנשק קרובתם כי הוא זימה ועון פלילי ובפרט אם היא נדה שהוא איסור כפול שנהנה מן הערוה ומן הנדה.
פ"ז וכמה צְוָחות צָוחו רבנן קמאי ובתראי ובפרט הגאון בעל שני לוחות הברית והרב יהונתן בספריהם על המנהג הרע שנהגו קצת כי המשודך סובר שבעשיית שטר שדוכין הותרה לו משודכתו בנשוק וחבוק וכיוצא ואין צריך לומר שחוק וקלות ראש ולא ידעו ולא יבינו כי אפילו קִדשה קדושין גמורים וכתב לה כתובת אירוסין אסורה לו דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ולא הותרה אלא אחר שבעה ברכות. וכל שכן שהיא נדה ממש דאוריתא כל זמן שלא טבלה. וקל וחומר כי תחת אהבתו יקד יקוד כבשרא אגומריה ואין ספק שיבא להשחית בין בחלום בין בהקיץ ואפשר שהוא לא ירגיש. והם עבירות תדירות נמשכות חֹדשים או שנים. ועושין בנין לסִטְרָא אַחְרָא וירם קרן באוצר גהינם. אם לא שישובו בתשובה שלימה.
פ"ח והאיש הירא את דבר ה' יזכור אשר הוא יהודי ויאמין בתורה ובדברי רבותינו זכרונם לברכה הקדושים ולא ישיאנו יצרו במשאות שוא ומדוחים וידע שעל הכל יבא לחשבון גם על אשר לא האמין בדברי רבותינו זכרונם לברכה וכל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן וכו' .
פ"ט ואחר שיכיר חטאו אם חס ושלום חטא בערוה או נדה או גויה במעשה ילך אצל חכם בקי ברפואות הנפש לסדר לו פרקי הרפואה על פי הש”ס והזֹהר והאר"י זצ"ל ולא יתרשל שמא יספה בעונו ולא יזכה לעשות תשובה.
צ ואם חטא בכל אופני קרי התקון הוא להתענות בימי שובבי”ם ת"ת שמונים וארבע תעניות דהיינו מפרשת שמות עד סוף תצוה שהוא ראשי תיבות שובבי"ם ת"ת יום יום ובתוכם יעשה ב' הפסקות קטנות מב' ימים וב' לילות שעולה כל אחד עשרים ושבע תעניות ויושלמו השמונים וארבע וכבר ימים אלו ידועים ומנהג קדום בכל תפוצות ישראל שהם מסוגלים לעֲונות אלו ודומיהם.
צ"א וצריך שיהיו שמונים וארבע תעניות אלו רצופים שיתענה בכל הימים מלבד שבתות וראשי חודשים וט”ו בשבט.
ולענין ההפסקות שצריך לאכול ולהפסיק מבעוד יום מבטלים יום שיקבל ההפסקה ואין לחוש לזה מאחר שגם היום ההוא מקבלים תענית עוד היום גדול.
צ”ב אמנם ראיתי מאן דחש להכי ומפקפק שמא לא יהיו רצופים אם אוכל יום שמקבל ההפסקה.
ולכן אם אינו נוהג לאכול בליל מוצאי שבת קודש איזה דבר לסעודה ד’ ואפילו פת הבאה בכסנין כי אינו סובל האכילה מכח סעודות שבת, אז יכול לקבל ביום שבת קודש ולהפסיק סמוך לשקיעת חמה ודלא כמי שכתב איפכא.
צ”ג והיותר טוב להפסיק ביום ראש חודש ויום ט”ו בשבט כי בזה לא יש פקפוק.
ואם חלין בשבת והוא נוהג בליל מוצאי שבת קודש לעשות סעודה ד' כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת , לא יבטלנה חס ושלום אפילו שאינו אוכל אלא פת הבאה בכסנין כי היא מִצְוָה רבה וחובה.
ויכול לעשות הפסקה א' מיום ב' של פרשת שמות שיאכל יום א' ויפסיק בערב, או שיעשנה יום
ה' ויום הששי מפרשת ויחי.
והפסקה השנית יום שהוא רוצה לקבלה לא יאכל עד שאוכל סעודה המפסקת ונראה דגם בזה אין פקפוק ונחשבים התעניות רצופים.
ויותר טוב אם סמוך ראש חודש אדר לקבלה בראש חודש אדר והכל לפי מה שהוא אדם שאם הוא חלוש יש להקל.
צ"ד אך מה שנוהגים בערי איטאליא להתענות בשובבי"ם שני וחמישי לא עשו כלום לתקון זה רק נחשבים לתעניות בעלמא כמי שמתענה איזה תענית בשאר ימות השנה.
ומכל מקום יתכן שאיזה תועלת יהיה לתקון זה.
ועוד כי בזה מתעוררים לישמר מחטא זה הרגיל ומצוי בעוונותינו הרבים.
צ”ה ומה שנתחכמו קצת לקבל יום אחד מבעוד יום שעה אחת ומתענים עד שעה אחת בליל שלישי ואומרים שזה נחשב כשלשה ימים לתשושי כח לא עשו כלום דבפירושא אתמר מפי הרב מהרח"ו זצ"ל שקבל מרבינו האר"י זצ"ל שאפילו אם יתענה כיום כפור אינו נחשב אלא לתענית אחת.
ומִי עָלָה שָׁמַיִם או נגלה אליו אליהו זכור לטוב בקבע אחרי רבינו האר"י זצ"ל לעשות פשר דבר בענינים העומדים ברומו של עולם ותקון בשמות ועולמות העליונים למעלה.
צ"ו והפסקת שלשה ימים נחשבת לארבעים יום ויותר על כן לא נמצא בכתבי האר"י זצ“ל האמיתיים וענין הפסקת שישה ימים וחשבון כל יום ויום אומרים שהוא מהרמ”ע זצ"ל.
וכבר הרב החסיד בראשית חכמה זכר הפסקת ששה ימים אך לא בא חשבון תעניות העולים יום יום.
צ"ז אם לא עצר כח להשלים שמונים וארבע תעניות לא ימנע מלהתענות ארבעים יום רצופים כי הוא תקון קרי פשוט לתקן מה פגם בארבע יודין דע"ב.
צ"ח כתבו גורי האר”י זצ”ל שעיקר תקון שובבי"ם בשנה מעוברת ולכן מי שהוא תש כח ואינו יכול להתענות בכל שנה יתאמץ בשנה מעוברת לעשות תקון שובבי”ם.
צ"ט הזוכה לעשות תקון זה יזהר שבלילה שאוכל לא יאכל יותר מדי שמא יבא לידי קרי חס ושלום ומה יועיל בתקונו ותקנתו קלקלתו.
לכן יזהר למעט באכילה ולא תהיה מדברים המרגילים ויתודה ויבכה כשהולך לישן וביום בשעת הוידוי ויקיים וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד .
ק יש שמחזירין להיות סנדק בימי השובבי”ם כי הוא מכלל תקוני פגם הברית ואוכלים בסעודת מִצְוָה כי יום טוב שלו הוא אך יש לפקפק שמא לא יחשבו התעניות רצופים כיון שהוא גרם לזה אף שכונתו לתקן.
וירא שמים ישתדל להיות סנדק אחר גמר התקון.
אמנם אם אבי הבן מאליו ומעצמו מכבדו להיות סנדק אפילו שיהיה באמצע
שובבי"ם לא ידחה המִצְוָה ליכול ולחדי כי שמים לו זכ"ו ויום טוב שלו הוא.
ובלי ספק נחשבים התעניות רצופים כיון דאתיא ליה ממילא, ולא טוב לדחות המִצְוָה.
ולא נכון לימנע מסעודת מִצְוָה ובפרט אם נוהג להיות בסעודת מִצְוָה כשהוא סנדק.
סימן ז'[עריכה]
דברים הבאים , כמה נאים, להזהר מדרך חטאים
ק”א הרוצה לינצל מקרי לא יטמא ברית הלשון ובפרט מנבלות הפה ולשון הרע כי הלשון והמעור מכוונים ומי שפוגם בלשון ודאי יחטא במעור.
וזה אפשר רמז הפסוק אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי דרך גבר מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי.
ק"ב עוד יזהר מברכה לבטלה שידע ברכת הפרי וכיוצא שהוא אוכל ויברך בנחת ולא ידלג ה׳ או מלך העולם או איזה תיבה מנֻסח הברכה שאז יהיה ברכה לבטלה ואוכל בלא ברכה.
ואם אינו מדקדק חס ושלום בזה הוא גוזל לה'.
וכשם שבממון אִסור גזל כל שהוא, לכתחילה גם אות או תיבה מהברכה בסוג גזל דאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקדוש ברוך הוא אם כן בחסרון תיבה ואות הוי בסוג גזל.
והמון העם אומרים במקום ה' אלהינו מלך העולם נאיילינו מליכולם ואוי לה לאותה בושה במקום רעדה להיות חרד בהזכרת ה' כמו שאומר הפסוק כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' , לא זו אשר לא שם לבו הגא מפיו יצא , עוד בה שפוגם בהזכרה ובמלכותו חס ושלום ואוכל בלי ברכה וגם אם אומר ה' אלהינו מלך העולם כתקנו ובולע תיבה בברכה אפשר דבחסרון התיבה ההיא לא תחשב ברכה ואוכל בלא ברכה.
ומרעה אל רעה יצא שבא לידי קרי ועל הכל עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו
גְּדֹל הָעֵצָה .
ק”ג מסורת היא שהמגלה סודות התורה לשאינם הגונים בא לידי קרי ואסמכוה אקרא סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִית"וֹ לְהוֹדִיעָם .
ק”ד מסורת היא שהרואה קרי וטובל ביום ההוא דוקא ומתודה כראוי נמחה המזיק של קרי.
ק”ה הנודר ואינו מקיים בא לידי קרי והוא בכלל מה שכתבו רבותינו זכרונם לברכה בעון נדרים בני”ו מתים.
ק”ו מאכלים המרבים ושתיית יין בלילה פרצה קוראה לגנב וישתו וישקר”ו עמו זֶרַע שָׁקֶר .
ק”ז ישן יחידי בלילה בביתא דמיחדא משאר בתי הוא באחריות לבא לידי מקרה לילה .
ק” ח העצבות ובעל אנחה גורם ליטמא כי היא מדת פלונית בשמה ונותן לה יד לעשות בו תאותה כיון שהוא מסטרא דילהּ וסימניך עצ”ב מזריע זרע .
ק”ט המסתכל בצורות עבודת כוכבים ומזלות אינהו ואביזרייהו גורם דהסתכלותו מקלקלת הצו”רה ואפשר דהיינו דקרו לרבי מנחם בן סימאי בנן של קדושי”ם דלא אסתכל בצורת"א כי כל מקום קדושה שם גדר ערוה והיה נזהר מאד אף בצורתא דזוזא.
ק"י השומע קול שיר שאינו של קדושה ומטמא אזניו אזן ששמעה תרש"ע ויבא לידי קרי חס ושלום.
קי"א אם סביב למטתו יהיו כלים צואים עבי"ט ומהנ"י כלי מי רגלים בלי כיסוי כדחזי נותן מקום לשלוט בו ויכסוהו בבגדי”ם ולו יחם לו .
קי”ב אם יהיו סמוך למראשותיו מנעלים או מכנסים וכיוצא יגביר כחם להכשילו חס ושלום.
קי"ג אם יהיו עליו מפתחות ב"רזל וכיוצא יתן להם יד להחטיאו חס ושלום.
קי"ד אל יאמר אדם בראותו אזהרות אלו הן אני עובר כֻּלן או מקצתן ובל יראה קרי, דיש להשיב דאפשר שנעקרה הטיפה ויוצאה דרך מי רגלים או אפשר דכל זה ברוצה להפרד ואינו מהסִטְרָא אַחְרָא אבל אם כבר החזיקה בו בעֲונות גדולות אינה חוששת לפרוטרוט וקים ליה בדרבה ודברי רבותינו זכרונם לברכה קדושים ונאמנים ולא יחטיאו השׂערה .
או שמא
יש לו מִצְוָה המגינה עליו לשעה.
סימן ח׳[עריכה]
מילי דמטמר”ן מועילים לשמירה. לו לעולם יטו”ר זוהי נטיר”ה
קט”ו יזהר לעסוק בתורה סמוך לשכיבה איזה שיעור גרסא במשניות או בספר הזֹהַר הקדוש אשר קדושת התורה אשר למד בשכבו תשמור עליו.
קט"ז יקרא קריאת שמע כהוגן תיבה בתיבה וסדר המתוקן מהאר"י זצ"ל.
קי"ז בשכבו יהרהר בדברי תורה במה שלמד ביום או בלילה ואפילו הוא בעל מקרא לבד יהרהר בפסוקים הרגיל בהם ומתוך זה יישן וערבה שנתו.
קי"ח יצייר דיוקנו של אביו נגד עיניו ויועיל לו ואתנח סימנא דש"א מזריע זרע למינהו דש”א ראשי תיבות דיוקנו של אביו דין גרמא שיהא מזריע זרע למינהו בבת זוגו כמצותו ויוסף הצדיק ניצול במה שנראית לו דיוקנו של אביו כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה ואפשר שזהו רמז הפסוק וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת ראשי תיבות ואין איש
ודמות אביו יעקב נראה אל יוסף שם.
קי"ט ישכב על צדו השמאלית וזה יועיל להכניע צד שמאל וגם על פי הרפואה הוא טוב בתחילת שכיבתו.
וכל קבל דנא אם ישכב על צד ימין הסִטְרָא אַחְרָא שמאל בעשותו ולו אח”ז לקרו”א לו .
ק"כ ישכב עם ד' כנפות והציציות הני מיגנו לשומרו מחטא וכבר נודע שרבינו האר"י זצ"ל לא היה מסיר טלית קטן אף בעת זיווגו.
קכ”א כשהולך לישן יצייר שם המיוחד הוי”ה ברוך הוא כאלו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה וכתיב עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי .
קכ"ב כשהולך בדרך טוב לעשות טבעת כסף וחקוק עליו שמות הקדש ככתוב בספר קב הישר פרק ע' והטוב שיעשה כמין טס קטן של כסף דק ויחקוק השמות לאורכו ושוב יכסהו בטס דק כסף כמותו וידביק שפתיו ועושהו כמין טבעת ולא יראו השמות החוצה וגם יעשנו צורף יהודי והוא טבול.
קכ"ג לומר פסוקים ולכוין שמות הקדש לשמירה נראה שימנע מזה שלא יתגרו בו ובפרט כשישכח מלאומרם.
קכ"ד רבינו האר”י זצ”ל בליל טבילה עסק בתורה עד חצות ולא סמך לישן ולהתעורר בחצות פן יבא חס ושלום לידי איזה דבר.
סימן ט׳[עריכה]
משום תקנת השבים הני מילי בספר נכתבים
קכ”ה יען כי הגדיל לעשות ילדי פש"ע ירבה שפ"ע ראשי תיבות שבת פיזור ענוה לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע .
קכ"ו שמירת שבת בכל הפרטים ולענגו כפי כחו בכל זה יועיל לכפר חטאותיו כמו שאמר הכתוב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וכו' שֹׁמֵר שַׁבָּת וכך שנו רבותנו אפילו עבד עבודה זרה כאנוש מוחלין לו ובשמירתו מיחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ויתוקן אשר גרם להיות נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף חס ושלום.
קכ"ז פזור פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִי"ם צִדְקָת"וֹ עֹמֶדֶת לָעַד .
ירבה בצדקה כפי כחו יום יום ולא יעבור יום אחד שלא יתן צדקה אם מעט ואם הרבה ובזה מיחד שם המיוחד הוי"ה ברוך הוא כמו שכתב האר"י זצ"ל והוא תקון גדול להחיות נפשות אביונים ובזה יעלו ניצוצי הקדושה אשר פיזר והוא רמז הפסוק פִּזַּר כלומר אם פיזר נצוצי קדושה אם נתן
לאביונים צדקת”ו עומדת לעד מתקן השכינה וזכות הצדקה עמדה ונשא"ת להגין עליו.
קכ"ח יהיה עניו באמת ובזה יהיה מרכבה לשכינה ויעלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות ותפלתו אינה נמאסת וממילא רווחא להשיב נדחיו וירבה שפע.
קכ"ט עוד יזהר לבכות כשמתודה ובפרט באומרו שחתנו זרע קודש כל עצמותיו יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד במר"ה איפקוד שבעים תמרי”ם ומאה צערי"ם .
ק"ל ילמֶד פושעים דרכיו יתברך וחטאים אליו ישובו והיה תמורת אשר פיזר ניצוצי הקדושה עתה יחבר נפש החוטאים אליו יתברך ואין קץ לשכר מזכי לחייבא כמו שכתבנו במקומות אחרים ובקונטרס מורה באצבע
והאריכו הרבה בזֹהַר הקדוש ואתיא מכללא יתוקן אשר פגם בחטא זה ותשובת"ו הרמת"ה .
קל"א יזהר שלא לדבר בבית הכנסת אפילו אחר תפלה בשום אופן לכבוד השכינה השורה שם ויהיה תקון למה שפגם בכבודה.
קל”ב יזהר לטרוח בלישת מצת מִצְוָה בכח גדול וכן כשמקיים מִצות גמילות חסדים לקבור מתים ולחפור קבר וכיוצא והזיעה שמזיע מועלת לחטא זה לתקן אשר פגם.
קל"ג ישלים בכל יום צ' אמנים ד' קדושות י' קדישים ק' ברכות ראשי תיבות צדיק והוא אחד מתקוני צדי”ק יסו”ד עול"ם .
דק”ל יטרח במחשבה ודיבור ומעשה לעשות שלום בין איש ובין אחיו בין איש לאשתו בפה רך מחמאה מתוק מדבש וירבה שלום ובו יהיה מתחיל שיהיה לו שלום בביתו שלום עם מכיריו ואולי יזכה לעשות שלום בין יצר הרע ובין יצר הטוב שיהפך הרע לטוב ויעשה שלום מתוך חומ"ר שבו מכלכל את הצור"ה ומלאכי שלום יצאו לקראתו ויהיה שלום במנוחתו .
קל”ה ישתדל להיות ראשון בבית הכנסת שחרית וערבית וכמה האריכו בזֹהַר תרומה דף קל"א ההוא קדמאה דאשתכח בבי כנישתא קיימא בדרגא דצדיק עיין שם באורך.
קו”ל יתגבר לקנֹאת לכבוד ה' בכל כחו לאפרושי מאיסורא במתק שפתים ובנחת רוח וישתדל בכל כחו בזה ואין ספק אשר יש"א ביום ההוא קל וחומר בעצמו להיות נקי מחטא זך כתית למאור וידבק ביוצרו.
קל"ז לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ותנן הכל לפי רוב המעשה וישתדל להרבות מצות בשמחה רבה ויתרחק מכל חטא אולי יזכה שיהיה רובו זכיות.
קל“ח כבר שנינו ושלשנו על ענין הענוה והשפלות ישפיל עצמו כאזוב ויהיה שגורה בפיו תדיר משנת רבי לויטס מאד מאד הוי שפל רוח .
קל”ט יאהב צדקות להיות עושה ומְעַשֶה יתן ויתנו אחרים וכתיב צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב ויפייס העני.
ק”מ ירוץ לדבר מִצְוָה בין בלכתו לבית הכנסת ובית המדרש בין בלכתו לעשות שלום או גמילות חסדים דכתיב בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב וכשירוץ לא יהיה באופן שילעיגו עליו רק בדרך בינוני.
קמ”א ישתדל להיות תוכו כברו ויתרחק מתחבולות וערמומיות דכתיב מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק באופן שכל יודעיו יאמרו שהוא בר לבב.
קמ”ב לעולם ילמד סניגוריא על ישראל כלל ופרט יצדיק ישראל וילמוד עליהם זכות וגדעון נגלה עליו ה' בעבור שלמד סניגוריא על ישראל כמו שכתבו חכמינו זכרונם לברכה .
סימן יו"ד[עריכה]
דברים המסוגלים לכפרה. באפס דמי"ם כעשבי דדברא.
בכל עש”ב יהיה מותר. ורפואות תעלה לחולי פצע וחבורה.
קמ”ג כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו.
קד”ם כל השומר שבת כהלכתו אפילו עבד עבודת כוכבים ומזלות כאנוש מוחלין לו.
קמ"ה כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ועיין בריש קונטרס מורה באצבע.
קמ”ו כל השומע אגדה מפי הדורש ועונה אמן יהא שמיה רבא מכפרין לו עונותיו.
קמ"ז כל האומר שירת הים בשמחה ובעצמו שיער כאילו הוא ניצול מהים ופרעה וחילו והם נטבעו ואומר שירה, הנה משורר ששי”ער כך מכפרין לו עונותיו.
קמ”ח כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.
קמ"ט כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת אומרים לו וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר .
ק"נ יסורין ממרקין עונותיו של אדם ואם קבלם מאהבה יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלָח ואפשר דהיסורין דין והוא מקבלם באהבה חסד וממתקין הדינין והיה שכרו בני חיי ומזוני דבמזלא תליין ובמקומות אחרים הארכתי בסיעתא דשמיא.
קנ"א כל העוסק בסדר הקרבנות כאלו הקריבם ומוחלין לו על כל עונותיו ומליצי יושר מלמדין עליו זכות בשמים.
קנ"ב כל העוסק בתורה לשמה עונותיו מתכפרין ורבו מעלותיו כמו שיאמרו פרק קנין תורה.
קנ”ג כל המתעטף בציצית ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל מוחלין לו על כל עונותיו.
קנ”ד כל המצטער ובוכה ביום הכיפורים כשקורין פרשת אחרי על אבודהון דצדיקיא קודשא בריך הוא אכריז עליה וְסָר עֲוֹנֶךָ .
קנ"ה כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שנמחלו עונותיו.
קנ"ו נֻסח שירה קטנה מלוקטת ממקראי קדש למי שנעשה לו נס:
אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי : אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי :
אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי : אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד :
אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי: ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי :
מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ : הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה :
וַאֲנִי בַּה' אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי: אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי : ה' אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן :
הֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי :
זק"ן כל הסגולות הנאמרות באמת הם מפניני רבותינו זכרונם לברכה בש"ס ומדרשים וזֹהַר הקדוש וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ להזדרז בהם כי בלא סגופים ותעניות ומתן דמי"ם יתכפרו לו עונותיו ובלבד שיעשה הדברים כהלכתן וכמשפטן ביראה ואהבה לש”ם שמים .
סימן י”א[עריכה]
הנהגות ישרות. נשי"ם באו”ת מאירות
קנ"ח ירגיל עצמו להיות בישן כי הבושה מביאה לידי יראת חטא ושנינו עז פנים לגהינם ובושת פנים לגן עדן והבושה אחד משלשה סימני ישראל.
קט"ן יתרחק ממדת אכזריות כי היא מהסִטְרָא אַחְרָא ויהיה לבו רך ורחמן וכל המרחם מרחמין לו וידיעת ההפכים אחת היא וגם זו מסימני ישראל להיות רחמנים.
ק"ס יקבל כל אדם בסבר פנים יפות ואמר רבי טוביה המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב שנאמר וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב .
קס"א הִדור מִצְוָה שיהא שמח הרבה בעשייתה וכתבו זכרונם לברכה דנוטל שכר על עשייתה בשמחה יותר מהמִצְוָה גופה ואפשר דנוטריקון שמחה הוא שמחת מִצְוָה חיוב הוא.
ויצדק מאד דרך המפרשים במאמר גדול הנהנה מיגיעו ששמח במצות דהשמחה לבד חוץ מגוף המִצְוָה הוא גדול מירא שמים שעושה המצות דהשמחה גדולה מהמִצְוָה.
קס"ב יזהר ממחשבות רעות ואם בא לו מחשבה רעה יעביר יד ימינו על מצחו ג‘ פעמים וישתוק מעט ויכוין בשם קר"ע שט"ן (ועיין בספר שושן סודות כ"י:)
קס"ג מִצְוָה שאין לה תובעין רדוף אחריה בלב שלם וטוב לך.
קס"ד טוב להסתכל תמיד לשמים כי הוא מועיל ליראת שמים כמו שאמר הכתוב כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ .
וכתיב עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב .
קס"ה יחשוב תחילה מה שרוצה לדבר ויהיו פיו ולבו שוין ואז מקדש הפה הרומז לשכינה כב יכול.
ורעדה יהיה לו כי הפה רומז לשכינה שָׂפַ"ה גימטריה שכינה לשו"ן גימטריה שכינה עם הכולל.
קול ודיבור רומז לקדוש ברוך הוא ויראה כמה פוגם הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אר"ש לא מטוהרה אוי לו אוי לנפשו אשר בדברו מעריב ערבים הָלַךְ חֲשֵׁכִים .
קס"ו מאהב”ה ראשי תיבות מחניפין את הרשעים בעולם הזה.
ומותר להחניף ג' :
אשתו משום שלום הבית, רבו שילמדנו תורה, תלמידו כדי שילמד ממנו.
קס”ז חייב לחברו מנה ואין לו, טוב שיפייסנו שימתין לו ולא ידחנו בלך ושוב וכיוצא כי האמת יסוד בנין וכזב”י בת נשיא מדין .
קס"ח לעולם יודה על האמת ולא יבוש אף מקטן שבקטנים ואמרו מודים דרבנן היינו שבחייהו.
קס”ט מִצְוָה רבה לדון לכף זכות אף אם נראה חובה יכריעהו לזכות ודע כי כפי הנהגתך עם בני אדם כך יתנהגו בשמים עמך מדה כנגד מדה שיורד על פי מדותי”ו .
ק"ע על כל מִצְוָה שחושב יאמר בלי נדר.
ועל דבר הרשות יאמר אם יגזור ה'.
ואם עשה והצליח או הרויח יאמר עשיתי או הרוחתי בחסדו יתברך ועזרתו.
קע"א אם ידעת בשורה טובה לחבירך מה”ר ימהרנ”ה לו את בש”ר במדב"ר וחייתה נפשו בגללך כי המבשר טוב משיב הרו”ח וכל קבל דנא הזֹהַר מלבשר בשורה רעה ואם ידעת דבר רע או שמועה רעה לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ כי אתה גורם נזק גדול שהשומע יתעצב וימעט בעבודת ה׳ והעון תלוי בך וכתיב מוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל .
קע"ב המספר שבח אדם בחכמה או עושר או בנים וכיוצא חייב לברכו שלא ישלוט בו עין הרע.
ואם נותן עין הרע בחבירו כן ינתן בו.
מלבד ענשו יעלה באשו .
קע"ג אם יכעיסנו חבירו ישתוק ואם ידבר לו יהיה בקול רצוי ונמוך ויועיל שלא ישלוט גם בו כעס וזה תועלת בעת המחלֹקת שלא יפרה וירבה ויהיה עקר שאינו מוליד ואמר כל העם ברוך שעקר”ו המקום יהיה בעזרו וְהָיָה אַדִּירוֹ .
קע"ד אסור לשמוח בתקלת חבירו או במיעוט ידיעתו בתורה או בעבודת השם יתברך.
קע"ה המתלוצץ ושוחק במי שזהיר בעבודת ה' אוי לו כי דְבַר ה' בָּזָה וכו' ועוד שמא ימנע הצדיק מעבודתו ועוד כי מי שעדיין לא נתחנך בעבודה ועלה על לבו למלא את ידו נמנע מתוך השחוק.
ועוד שדומה ללסטים העומד בדרך והורג או מבזה המביא דורון למלך.
קע"ו יתרחק מהכיעור ומהדומה לו ולא יביא עצמו לידי חשד ויחטיא רבים שיספרו בגנותו ונשא הצעי"ר עליו את כל עונותם .
קע"ז וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף כגון שאומר פלוני שדיבר כך כיוין לרעה או לרמוז זה וכיוצא ופירשו זכרונם לברכה מַפְרִיד אַלּוּף היינו מפריד אל מדת חסד מאלהים גימטריא פ”ו ומעורר הדינין ומסלק הרחמים וגחלים חותה על ראשו .
קע”ח הפוגם פיו בדבר נבלה פוגם בנפשו ואפילו נחתם לו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך לרעה ומטמאין אותו בקרי או לבטלה ונדון במיתה עולמית ואין תפלתו נשמעת ארבעים יום ובהיכל נוגה ששה מלאכים עם רמ”ה כתות מנדין אותו למוציא לבטלה.
קע"ט לא יוציא דבר מגונה מפיו והכתוב עִקם כמה אותיות לומר אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה כי האדם עלול לקבל טומאה והתורה אף שאינה מקבלת ולכך מזכרת טומאה כיוְנה התורה ללמד לאדם העלול לקבל שישנֶה דיבורו כל מה שיוכל.
ק"פ ידרוש שלום כל אדם - הכל לאתויי שונאו.
קפ"א לא יכנה שם רע לחבירו שיורד לגהינם ואינו עולה.
קפ”ב יתרחק מהאונאה ובפרט מאונאת דברים ואונאת אשתו שדמעתה מצויה וכל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה ונפרע על ידי הקדוש ברוך הוא כב יכול והוא פרעון קשה וחזק מאד.
קפ"ג לא יקלל אשתו שהוא מקלל את עצמו כי היא פלגא דגופא וכן לא יקלל לשום אדם כי הוא חלק אלוה כב יכול ונמצא מגדף כלפי מעלה חס ושלום.
קפ"ד יזהר להשיב שלום לעני כי אם אינו משיב אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהוא גוזלו דכתיב גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם ופירשו זכרונם לברכה הֶעָנִי קרי ביה עניה.
קפ”ה לא יתקוטט עם בני ביתו כי על ידי מריבה וקטטה בתוך ביתו זֶה עָנִי קָרָא לסִטְרָא אַחְרָא לָשֶׁבֶת בָּיִת ופוגם בשכינה כב יכול.
קפ"ו המריבה בבית היולדת גורם סכנה לולד ובבית חתן וכלה גורם רע”ה חס ושלום.
קפ"ז יזהר שלא יזרוק שום דבר בחמתו כי הוא תקרובת לעבודה זרה וסִטְרָא אַחְרָא אומרת דא קרבנא דאקריב להו פלניא .
קפ"ח לא יקלל אדם את עצמו כי יש מלאכי חבלה הנקראים אוררי יום שעונין אמן ומעלין אותה אל הנחש למעלה וכולי כמו שכתב בזֹהַר הקדוש .
קפ"ט לא יפחיד לתנוק לומר כלב קח אותו וכיוצא כי הסִטְרָא אַחְרָא נקרא בשמות כאלו והוי כנותן לו רשות לבא לקחת התנוק ושמעתי מאדם גדול מעשה נורא בזה.
ק"צ אוי לו ולנפשו העלובה לעושה מצות או נותן צדקות בשביל שיכבדוהו בני אדם והוא מאותם שאומרים נעשה לנו שם וכמו שהאריכו בזֹהַר הקדוש ובתקונים.
קצ”א לא יפתח פיו לשטן כי יש סכנה ובפירוש אמרו בזֹהַר הקדוש דאפילו אם הוא הדיוט בזה דבריו עושין פירות ורעה תבא אליהם של שונאי ישראל.
קצ”ב אמרו רבותינו זכרונם לברכה אומרים מקצת שבחו בפניו וכלו שלא בפניו ואוי על הנוהגים לומר שבח שאין בו בפניו וגנותו שלא בפניו.
קצ"ג אמרו רבותינו זכרונם לברכה גמירי אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות ואמרו זכרונם לברכה אין לך דבר עומד בפני התאוה כעצימת העין.
צד”ק כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה וילפי לה רבותינו זכרונם לברכה מגזרה שוה .
קצ”ה יזהר לפרוע שכר שכיר קודם תפלה מנחה ואפילו שיקח המעות בהלוואה והרבה הקפיד רבינו האר"י זצ”ל על זה.
קצ"ו אשריו מי שיוכל להתענות על חטאתיו ורבו סגולות התענית ומהם כי הסִטְרָא אַחְרָא אין בה לידבק במי ששרוי בתענית.
קצ"ז על ידי תענית יבא לידי ענוה כי יכיר מה הוא האדם דבמניעת מעט פת יותש כחו.
קצ”ח השרוי בתענית אינו בא לידי נסיון כי השם יתברך רואה שהוא מנסה עצמו בתענית.
קצ”ט נקרא גבור הכובש את יצרו וראוי שתשרה עליו שכינה.
ר אין לו מקטרג ותפלתו נשמעת.
ר"א אם חייב יסורין הוא מראה שמקבלם מאהבה.
ר”ב יש מלאכים שאינם יכולים לעלות אלא בכח תענית בני אדם.
ר"ג הוא סוד הקרבן וחלבו ודמו החלו עולין לריח ניחוח כמו שהאריכו בזֹהַר הקדוש פרשת שמות.
ר"ד כל המעלות האלו ויותר מהמה שכתבו זכרונם לברכה כאשר תראה בספר אור צדיקים (כי משם ושאר ספרי מוסר ומרבותינו זכרונם לברכה לִקטתי פנינים בקונטרסים אלו) היינו אם בתענית ופשפש במעשיו ויחזור בתשובה ויתענה לכפרה.
ר”ה כתבו זכרונם לברכה דאם יעבור אדם חס ושלום אפילו עבירה קלה שבעולם כאלו כופר בעיקר דנראה דאינו מאמין שהקדוש ברוך הוא מלֹא כל הארץ כבודו שאם היה מאמין מי פתי אשר לפני המלך יעבור על גזרתו עד כאן דבריהם.
ובאמת דעל זה ידוו הדווים והרבה יש להאריך בזה ובעל נפש אל יליז מחשבה זו מנגד עיניו ויעמיק בזה והיה לאיש צדיק ויום יום יוסיף בפרישות ודבקות בו יתברך ובתורתו.
סימן י”ב[עריכה]
סדר התרת קללות. ושאר נֻסחי תפלות
ר"ו מנהג החסידים בעיר הקֹדֶשׁ יְרוּשָלַים תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן שראיתי למעלת הרב המקובל המופלא קדוש יאמר לו כמורנו הרב רבי שלום שרעבי זלה"ה ויחידי סגולה שלפני ראש השנה אחר התרת נדרים הרגילה בישראל.
לא רצו לקבל נזיפה חס ושלום לא לפני ראש השנה ולא לפני חדש אלול.
מטעם שאין אנו יודעים בדור יתום הזה אם אותם עשרה מתירין הנזיפה יהיו כדאים להתיר דלא אפשר לבקש גדולי הדור שיבואו להתיר וכיוצא ונמצא שהנזיפה ודאי וההתרה ספק ועוד מטעם שהנזוף ארבעים יום אין תפלתו עולה לשמים כמו שכתב בזֹהַר.
ולכן בחרו להתיר התרת קללות בלי קבלת נזיפה.
והתרה זו היו עושים אותה אף בשאר ימות השנה ולפעמים בערבי שבתות.
אך קודם ראש השנה לא יעבור מלעשות בעשרה.
וזו נֻסחה כאשר נהגו בתוספות קצת נֹפך בסיעתא דשמיא.
יתקבצו יותר מעשרה ובכללם יהיו איזה תלמידי חכמים ויראי שמים ואם באולי לא ימצאו שם עשרה סגי בשלשה.
יעמוד מתוך העדה אחד ויאמר: הריני מבקש ממעלתכם להתיר לי קללות ונזיפות ודברים אסורים ולבטל עין הרע הן וכיוצא בהן.
ואם הם שנים או יותר יאמרו בלשון רבים.
ואז יאמרו העדה קדושה נֹכח פני המבקש ההתרה בלשון הזה:
מותרים יהיו כל קללות אלות ושמתות וחרמים נדויים וארורים ונזיפות וביטוים וכשפים וכל דברים רעים וכל חלומות רעים ופתרונות רעות ומסירת דין ופתחון פה לרעה וכל מיני דברים אסורים וכל מיני גזרות קשות ורעות וכל מיני עין הרע שהושמו עליך או על שום אחד מבני ביתך וכן קללות שקללו אתכם אחרים או שקללתם עצמכם בכל אופן שיהיה או שנתחייבתם שום קללה או ארור או חרם או נדוי או נזיפה או שום גזרה רעה באיזה צד ואופן שיהיה על הכל מעכשיו אנו מתירין ומבטלים הכל וכך אנו אומרים:
בצירוף וברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה ברשות בית דין של מעלה וברשות בית דין של מטה וברשות תורתינו הקדושה וברשות סנהדרי גדולה וברשות סנהדרי קטנה
מותרים לכם מותרים לכם מותרים לכם
שרוים לכם שרוים לכם שרוים לכם
מחולים לכם מחולים לכם מחולים לכם.
אין כאן קללות אין כאן אלות אין כאן שמתות אין כאן ארורים אין כאן חרמים אין כאן נדויים אין כאן נזיפות אין כאן
בטויים אין כאן כשופים אין כאן חלומות רעים ופתרונות רעות אין כאן מסירת דין אין כאן פתחון פה לרעה אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים אין כאן גזרות קשות ורעות אין כאן עין הרע דאנשים אין כאן עין הרע דנשים אין כאן עין הרע דשונאים ואוהבים כֻּלם יהיו בטלים ומבוטלים וחשובים ככלי חרשׂ הנשבר וכדבר שאין בו ממש וכל מיני עין הרע יוסרו מעליכם ומבתיכם ויושלכו למצולות ים ככתוב וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
אנא ה' התמלא רחמים ויכבשו רחמיך את כעסיך ויגולו רחמיך על מדותיך ויתמתקו הדינים וזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו עליו השלום כאלו אפרו צבור ומונח על המזבח ותביט באפרו להצילנו לנו ולכל ישראל מכל רע ותבטל מעלינו ומעל כל ישראל כל גזרות קשות ורעות בשם (קר"ע שט"ן) וכשם שמסכימים ומתירים לכם בית דין של מטה כך יסכימו ויתירו לכם בית דין של מעלה וכל הקללות וחלומות ופתרונות רעות ופתחון פה לרעה וכל גזרות רעות כֻּלם יתהפכו לכם לטובה ולברכה ככתוב וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ:
וכתיב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.
עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם :
נֻסח מסירת מודעא שנהגתי לומר לפני ראש השנה[עריכה]
הריני מוסר מודעא לפניכם שכל מחשבה רעה והרהור רע ורעותא דלבא אם יעלה בלבי ומוחי ובפרט בעת התפלה ותלמוד תורה באיזה צד ואופן שאינו לכבוד ורצון הבורא יתברך מעכשיו אני מבטל אותן מחשבות והרהורים רעים ורעותא דלבא אשר הם נגד רצון קֻדשא בריך הוא ושכינתיה ביטול גמור כחרס הנשבר.
ומכל שכן אם אדבר איזה דבור רע ואסור מעכשיו יהיו הכל בטלים ומבוטלים ועתה אני מברר ומפרט באר הטב ואני מגלה דעתי ורצוני בכל לבי כי רצוני ומאויי וכונתי לעבוד את בוראינו אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל עבודה שלימה עבודה תמה במחשבה ודבור ומעשה ביראה ואהבה ושמחה כדת מה לעשות וכל מחשבה דבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך מעכשיו הם בטלים ומבוטלים כי הם מצד יצר הרע והכל הבל.
באופן שכל עבודתינו להבורא יתברך במחשבה ודיבור ומעשה הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה כלל ועיקר והכל הוא לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל.
לדעת רבי שמעון ן יוחאי ור׳ אלעזר בנו ולדעת רבינו יצחק לוריא אשכנזי עליו השלום המקום ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו מעתה ועד עולם יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי:
נֻסח תפלה שנהגתי לומר יום ראש השנה לעת ערב אחר מי אל כמוך וגו' בסדר התשליך[עריכה]
רִבּוֹנוֹ של עולם בהעלותנו על לבבנו רוב קִצוּרֵנוּ בעבודתך ובעסק תורתך הקדושה וקיום מִצְוֹתֶיךָ כָּל עצמותינו יאחזמו רעד ונמס לבנו והיה למים.
מה נענה ומה נאמר כי הצר הצורר בחברת החומר העכור היו בעוכרינו גם אסו"ר נלוה עמם אסורים ולטושים בגלויות קשים גלות הנפש והגוף.
האמנם גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ולשקוד על דלתותיך כי טוב יום בחצריך מאלף בחרנו .
ויראים וחרדים אנחנו מאימת דינך הקדוש על כן באנו אליך בכפיפת ראש ונמיכת קומה וחלישות חיל להזכיר ולעורר רחמיך.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו אל עליון מוכתר בתלישׂר מכילן דרחמי שתהא שעה זו עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת י”ג מדות של רחמים שבפסוקי מִי אֵל כָּמוֹךָ המכוונים אל י"ג מדות אֵל רַחוּם וְחַנּוּן וגו' אשר קרינו לפניך כאלו השגנו כל הסודות וצרופי שמות הקדושים היוצאים מהם וזיווגי מדותיהם אשר אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ להמתיק הדינים תקיפים ובכן תרחמנו ותשליך במצולות ים כל חטאתנו ואתה בטובך תעורר רחמיך ונהיה נקיים מכל טומא וחלאה וזוהמא.
ויעלו כל נצוצי הקדושה אשר נתפזרו ויתבררו ויתלבנו במדת טובך אתה אל ישועתנו נוצ”ר חס”ד לאלפ”ים וברֹב רחמיך תתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חילוץ עצמות חיים שיש בהם יראת חטא חיים שאין בהם בושה וכלימה חיים של עושר וכבוד לעבודתך חיים שתהא
בנו אהבת תורה ויראת חטא חיים שתמלא כל משאלות לבנו לטובה.
זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים וקרע רוע גזר דינינו ויקראו לפניך זכיותנו.
אל מלא רחמים יהמו נא רחמיך לקבל ברצון הכנעתנו והרהורי תשובה המתנוצצים בנו בשגם לבנו אטום סתום וחתום ולא אתנו יודע זוהי ביאה זו היא שיבה מה אנו ומה באנו לתקן.
רב להושיע האר עינינו כאשר בגודל רחמיך הבטחתנו פתחו לי פתח כחודה של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם וראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואין חונן ואין מרחם זולתך כי חנוניך הם חנונים ומרוחמיך הם מרוחמים כדכתיב וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם ובכן לב טהור ברא לנו אלהינו ורוח נכון חדש בקרבנו ורשפי התעוררות לבנו באהבתך ובתורתך יתמידו ויתרבו בלי הפסק עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך תחל שנה וברכותיה.
ותזכנו
שיהא לבנו נכון ומסור בידינו ולא נכעוס ולא נכעיסך ותספיק בידנו להתרחק מכל המדות הרעות והאסורות ובפרט זכנו להתרחק מהגאוה והכעס וההקפדה וכל גֹבָה לב ונהיה מיושבים בדעתנו ונכיר מיעוט ערכנו.
ונפשנו כעפר לכל תהיה ולא נתכעס ולא נקפיד ונהיה אוהבי שלום ומרבים שלום.
ובצל כנפיך נחסה ותזכנו להתרחק מליצנות ושקר וחנופה ולשון הרע ודיבור חול בשבת וכל דבור אסור.
ויהיה רוב דיבורנו בתורה ובסדר ואופן עבודתך עבודת הקדש ותאזרנו חיל לשמור לפינו מחסום מחטוא בלשוננו .
אב הרחמן תן בנו כח ובריאות וזכנו להתרחק מתאוות תענוגי והבלי העולם הזה ונאכל לשובע נפשנו .
וכן בכל צרכנו יהיו כל מעשנו לשם שמים ותזכנו להיות שמחים בעסק תורתך ומצותיך ולהיות בטחוננו בך תדיר ויהיה לנו לב שמח לעבודתך.
אנא מלך רחום וחנון הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך ובכן יהמו רחמיך עלינו ותזכנו להשלים תקון נפשנו רוחנו ונשמתנו בגלגול זה ולא נאבד חס ושלום ותשפיע שפע קדוש על נפשנו רוחנו ונשמתנו להתמיד בעבודתך ולעשות רצונך כרצונך כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו ותזכנו לעסוק בתורתך הקדושה לשמה ולכוין לאמיתה של תורה ותצילנו מכל טעות בהלכה ובהוראה ואל תצל מפינו דבר אמת לעולם ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך
לשמה ומקיימי מצותיך ולא ימצא בנו ולא בזרענו ולא בזרע זרענו שום פגם ושום פסול ולא יתחלל שמך על ידינו חס ושלום.
וראה כי עמך הגוי הגדול הזה זרע אהוביך אברהם יצחק וישראל עבדיך בניך בני בחוניך ובגלותם ודלותם ושפלותם ולחצם ודוחקם זה כמה מאות שנים קוראים בשמך ומאמִנים בך ובתורתך וכמה אלפים ורבבות מסרו עצמן להריגה ולשריפה על קדושת שמך.
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם ותתמלא רחמים עלינו ועל כל אחינו בית ישראל הנפוצים בד' כנפות הארץ ובפרט על יושבי ארץ ישראל ועל יושבי העיר הזוֹ ועל כל הקהל הקדוש הזה ותרחם עלינו ועליהם ותצילנו ותצילם מרעה ומרעב וממצור ומשבי ומביזה ומכל חטא.
ותשלח רפואה שלימה לכל חולי עמך ישראל אֵל נָא רְפָא נָא
להם ותקיים בכל אחד מהם מקרא שכתוב ה' יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶ"שׂ דְּוָ"י כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ.
והבריאים מעמך ישראל תתמיד בריאותם שלא יחלו חס ושלום ותצילנו ותציל לכל ישראל מכל נזק ומכל צר ומשטין ומקטרג ומרוח רעה ומדקדוקי עניות ומכל מיני פורעניות המתרגשות בעולם ותפקוד בזרע של קיימא זרע קודש לכל חשׂוּכי בנים והיושבות על המשבר תוציא אותן מאפלה לאורה ויצא הולד בשעה טובה ולא יארע שום צער ושום נזק לא ליולדות ולא לילדיהן ואל ימשול אסכרה ושדין ורוחין ולילין לכל ילדי עמך ישראל ותגדלם לתורתך ולמצותיך בחיי אביהם ואמם.
ובני ישראל עמך יורדי הים פצם והצילם ממים רבים מיד בני נכר הצילם מטיט ואל יטבעו ינצלו משונאים וממעמקי מים .
ובני ישראל הולכים ביבשה הדריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב והצילם מכף כל אויב ואורב בדרך.
וכל האסורים בכלא מעמך ישראל התר התר מאסריהם ותוציאם לרוחה.
ותשיב ליראתך כל האנוסים ביד גאים ותחון זכות אבות להוציא לאור משפטנו כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים.
וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי .
אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך בנה ביתך כבתחילה כונן בית מקדשך על מכונו הראנו בבנינו שמחנו בתקונו והשב שכינתך לתוכו והשב כהנים לעבודתם ולויים לדוכנם לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם ומָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' ליראה ולאהבה את שמך הגדול הגבור והנורא אמן כן יהי רצון.
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִ"תִּי (ראשי תיבות מִצְוָה אהבה תורה יראה ) נְאֻם ה' : לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים וכולי
סדר שנהגתי בהקפות שמחת התורה[עריכה]
בישיבת מעלת הישיש המשכיל הרופא המובהק הגביר
נִשא ורם איש חסד כמורנו הרב רבי מיכאל פירירא די
ליאון נשמתו עדן ובניו הגבירים עושה חסד המשכיל
כמורנו הרב רבי גבריאל והנחמד כמורנו הרב רבי יעקב ישמרהו צורו ויחיהו
אתה ה׳ תשמרם כן יהי רצון.
תחילה וראש יניחו ספר תורה בתיבה ויהיה אצלו ירא שמים וידו אוחזת בספר תורה כל זמן ההקפות כי כן קבלתי מהמקובל המופלא מורנו הרב רבי שלום שרעב”י זלה"ה שהיה מקפיד על זה וכך היה מנהגו.
ואני בעניי סדרתי תפלות אלו בסיעתא דשמיא.
וקודם ההקפות יאמר:
לשם יחוד קֻדשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י”ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מנהג ישראל קדושים להקיף שבעה הקפות לתיבה שבה הספר תורה ולהרבות בשמחת התורה לתקן את שרשן במקום העליון ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח הקפות אלו תפול חומת ברזל המפסקת בינינו לבינך.
ונהיה מוקפים מתורה ומצות מבית ומחוץ ונדבק בך ובתורתך תמיד אנו וזרענו וזרע זרענו וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
אחר הקפה ראשונה כה יאמר[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד .
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ:
וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים:
אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה:
יהר"מ יֶהֶוֶהֶ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אב הרחמים שתהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה ראשונה שהקפנו לתיבה בשמחת תורתך הרומזת לחסד, כאלו כווננו בכל הכונות הראויות לכוין ואתה בטובך תרחם עלינו.
יהי חסדך ה' עלינו ותזכנו לעבדך ביראה ואהבה ותהיה אהבתך תקועה בלבנו תמיד כל ימי חיינו ותהיה יראתך על פנינו לבלתי נחטא ובכל מדה ומדה שתמדוד לנו נודה לך במאד מאד ותזכנו להשכיל להטיב ולגמול חסד בכל כחנו בגופנו וממוננו בלב שלם ויהיו כל מעשנו לשמך ולזכרך תאות נפש ותזכנו להתרחק מהקנאה ואכזריות וכעס ולקנות מדות החסד בקנין גמור.
ולמען תורתך הקדושה הנִתנת בימין ולמען אברהם אהובך איש החסד תמלא משאלות לבנו לטובה יוָדע לעיני הכל טובך וחסדך עמנו (פסוקים ראשי תיבות חסד)
חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי: סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה שנית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ:
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא.
יהר"מ יְהְוְהְ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שתהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה הזאת השנית הרומזת לגבורה כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ואתה בטובך תרחם עלינו ותזכנו להתגבר על יצרנו ותן בנו כח לכבוש תאותינו הגופניות ולמען יצחק עקידך נאזר בגבורה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו וכמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עמנו ה' אלהינו במדת החסד ותכנס לנו לפנים משורת הדין ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך ותבטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות ותגזור עלינו גזרות טובות כרב רחמיך.
(ראשי תיבות גבורה)
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם : בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ :
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ : רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה : הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה שלישית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ : תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ :
וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר :
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם.
יהר"מ יֹהֹוֹהֹ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שתהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה שלישית הרומזת לתפארת ותזכנו להיות מעבדיך הנאמר עליהם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָ"ר : ותזכנו לעסוק בתורתך הקדושה תורת אמת ותזכנו לעבדך באמת ותהיה כל מגמתנו לבקש האמת ותחננו למען דעת אמיתות דיני התורה ותזכנו להתרחק מהשקר והכזב וכל פינות שנפנה יהיו על דבר אמת ובזכות תורת אמת וזכות יעקב אבינו החתום בתפארת מדת אמת וכתיב תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב תעננו ותעשה בקשתנו ונקראה ירושלם עיר האמת על כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך.
(ראשי תיבות תפארת) תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ ה' כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי : פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן : אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם : רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי :
תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה רביעית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה : תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח :
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גומלם:
יהר"מ יִהִוִהִ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אל מלא רחמים שתהא חשובה ומקובלת ומרוצה לפניך הקפה הזוֹ הרביעית הרומזת למדת נצח כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ואתה בטובך תרחם עלינו ורחמיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד ונשמחה ונראה נעימוּת בימינך נצח ותזכנו לכל הבטחות ונחמות שהבטחתנו על ידי נביאיך הקדושים וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם ותחזקנו ותאמצנו לנצח וּתְנצח אויבינו ותסתום ותחתום פי כל המקטרגים עלינו ולמען זכות משה רעיא מהימנא החתום במדת הנצח תאיר עינינו בתורתך ואחרי מצותיך תרדוף נפשנו ותגאלנו גאולת עולם מגלות החל הזה בזכות משה רעיא מהימנא ותבנה בית המקדש במהרה בימינו וקול בן לוי תסוב על שיר"ה ונבל"ה עמו כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה' (ראשי תיבות נצח) נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ : צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו :
חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה חמישית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם : גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו : חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך:
יהר"מ יֻהֻוֻהֻ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שתהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה חמישית הרומזת להוד כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ואתה בטובך תרחם עלינו ותזכנו לכבד התורה ולומדיה ולהחזיק ולאמץ ברכים כושלות הני ברכי דרבנן דשלהי ותזכנו שלא נלך בעצת רשעים ולא נהיה מהולכי רכיל.
ולמען זכות אהרן קדוש ה׳ החתום במדת הו”ד לטובה תזכנו לרדוף שלום ולבקש שלום ולשים שלום ולהרבות שלום בעולם ולמעבד עובדא דאהרן.
ותשים שלום בינינו ותברכנו לחיים טובים ולשלום.
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו במהרה בימינו (ראשי תיבות הוד) הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ : וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי : דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ כִּי תַרְחִיב לִבִּי :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה שישית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו :
יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה :
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך.
יהר"מ יוּ הוּ ווּ הוּ אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שתהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה הששית הרומזת ליסוד כאלו כיוננו בכל הכונות הראויות לכוין ותרחם עלינו ותצילנו מכל חטא ועון והרהורים רעים ואתה בטובך הגדול תלקט אשר פזרנו ותיחד אשר הפרדנו ותתקן אשר עותנו ותוציא לאור כל הניצוצות של קדושה אשר נטמעו בין הקליפות חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל : ותזכנו לשמור עצמנו ודרכנו מכל חטא ולא ימצא בנו ולא בזרענו שום פגם ויהיה כל זרענו זרע קדש ובזכות יוסף צדיקך החתום במדת היסוד תרחם עלינו אל שדי יסד יסוד ציון תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק ובזכות יוסף יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ ויגאלנו גאולת עולם במהרה בימינו.
(ראשי תיבות יסוד) יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ : סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ : וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ : דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ :
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.
אחר הקפה שביעית[עריכה]
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד :
ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ : מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר :
לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ :
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות.
יהי רצון מלפניך יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אל מלא רחמים שתעשה למען רחמיך ותהא חשובה ומקובלת ורצויה לפניך הקפה שביעית הרומזת למלכות כאלו כוננו בכל הכונות הראויות לכוין ותרחם עלינו ותגלה ותראה מלכותך עלינו מהרה מלוך על כל העולם כֻּלו בכבודך וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד : ועשה למען דוד המלך עליו השלום החתום במדת מלכות ותשרה שכינתך עלינו יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ :
(ראשי תיבות מלכות) מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ : לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם :
כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה : וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד :
תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ :
עוד אני מדבר בתפלה אחר הז' הקפות[עריכה]
רבונו של עולם הנה אנחנו באים ביראה ואהבה ושמחה רבה ומודים אנחנו לך על אשר קדשתנו במצותיך ובחרת בנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ותתן לנו את תורתך הקדושה תורה שבכתב ותורה שבעל פה וקרבתנו לעבודתיך.
מה אנו מה חיינו אשר עשית עמנו חסדים גדולים רבים ועצומים כאלה.
לפיכך אנחנו חייבים להודות לך תמיד ולומר לפניך שירה בכל יום תמיד.
אמנם גדל צערינו בהעלותנו על לבבנו כל אשר נתרשלנו מלעסוק בתורתך הקדושה וכל אשר פגמנו בלימודינו הן מצד לימוד להתגדל.
הן מצד שלא למדנו בקדושה ויראה כדת מה לעשות.
והן שלא טרחנו להבין דבר על בוריו מיצוי הדין ועומק ההלכה.
והן אשר קטפנו מָלוח עלי שיח .
והן אשר לא תמכנו וחזקנו ברכי רבנן דשלהי ולא אִמצנו ברכים כושלות .
וכזאת וכזאת פגמנו בכ"ב אותיות תורתך.
וטעינו בלימוד ובהוראה ולא נהגנו בטכסיס תלמיד חכם ועוד אחרת אשר נפלו ניצוצי תורתנו ומצותינו לבורות נשברים וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי .
על הכל בושנו ונכלמנו ובמסתרים תבכה נפשנו יראה ורעד יבא בנו ותכסנו פלצות .
והן עתה בבושת פנים אנו שבים ומתחרטים ואנו רוצים לעשות רצונך כרצונך.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו אל רחום וחנון הטוב והמטיב שתקבל כונתנו כי אתה בוחן לבות וידעת שרצונינו לעשות רצונך ולעסוק בתורתך הקדושה כדת מה לעשות ואתה הבטחתנו על ידי עבדיך חכמי ישראל הבא ליטהר מסייעין אותו ובכן יהמו נא רחמיך וראה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב ואויר ארץ העמים וביטול הטהרה ותוקף גלות גוף ונפש הן הנה היו בעכרינו כִּי גָבַר אוֹיֵב יצרנו הרע ועשה אשר זמם להדיחנו מתורתך ומעבודתך.
ובכן אין לנו גואל ומושיע בלתך.
הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך.
ובכח שבע הקפות שהקפנו לתיבה שבה ספר התורה ושִׂמְחתנו לכבוד תורתך תתמלא רחמים עלינו השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך ויתמתקו הדינין ויכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותוציא לאור כל נצוצי תורתנו ומצותנו וישוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידח ממנו נדח ותזכנו לעסוק בתורה לשמה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולהוציא לאור כל חלקי פרד"ס תורתנו השייכים לנפשנו רוחנו ונשמתנו ותחננו מאתך חכמה ובינה ודעת לחדש חידושים רבים אמיתיים בפרד”ס תורתך הקדושה וקושיות והויות וישובים אמיתיים וחידושי דינים לאמיתה של תורה.
וברב רחמיך תזכנו לזרע קדש בנים חכמים וחסידים זרע אנשים ובריא מזלייהו ולא ימצא בנו ולא בזרענו שום פגם ושום פיסול ולא יכרת זרענו חס ושלום.
ואתה ברֹב רחמיך תתן בנו כח ובריאות ויכולת מספיק וחוזק ואומץ באברינו וגידינו וגופנו לעמוד על המשמר.
ולא יארע לנו שום מיחוש ושום כאב ונהיה שמחים וטובים ובריאים לעבודתך ותצילנו מכל רע.
אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עֻזָך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל (עשיה) פעול כי אתה פעלתו ויבין כל (יצירה) יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר (בריאה) נשמה באפו ה' אלהי (אצילות) ישראל מלך ומלכותו בכל משלה.
קדשנו במצותיך שים חלקנו בתורתך שבענו מטובך שמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת ואל תדיחנו מפני שום נברא שבעולם ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים ומלא שנותינו שמֹנים שנה אורך ימים ושנות חיים תוסיף לנו לעבודתך ובצל כנפיך תסתירנו ותצילנו לנו ולכל בני ביתנו מכל גזרות קשות ורעות ותחדש עלינו שנה טובה ונהיה שקטים ושאננים דשנים ורעננים לעבודתך וליראתך כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ .
הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ .
וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי .
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה :
ר"ז כל מי שיש לו צרה או צער או חולי יסדר תפלה להתפלל לפני ה' בכונה ואם אינו בקי כל כך בלשון הקודש יתפלל בלשון שהוא בקי בו וכן כל יום יתפלל על התמדת הבריאות לעבודתו ושינצל מיצר הרע ומכל חטא ושלא ימצא פסול בזרעו ושיוכל להדריך בניו לעבודת ה' ולעסוק בתורתו הקדושה.
סימן י"ג[עריכה]
התעוררות ותוכחות. מוס"ר מעי"ר לקט שיח"ה באר”ש נכוחות
ר”ח החי יתן אל לבו ומחשבתו דבר מראשיתו תחילת יצירתו והוייתו מהותו ואיכותו שבתו וקימתו שבטו ומשענתו מיום היותו מה חובתו לעבוד עבודתו בגופו ונשמתו ליוצר הכל אין חקר לתבונתו ואין פוט"ר אותו.
ובכן חרדה ילבש וכל עצמותיו יאחזמו רעד כי לא נברא כי אם לעבוד את בוראו רק כי אי אפשר לגוף בלי מחיה ומזון וכסו למלבש וכיוצא מצרכי הגוף ומותר להתעסק לבקש מחיתו.
אך לא נברא לזה ליגע להעשיר וכל היום והלילה עד חצות טרוד בפועליו ועסקיו וסחורותיו.
כי עִקר מה שנברא הוא לעבוד בוראו.
אלא שהוא יתברך חפץ למען צדקו שישתדל להחיות הגוף כי מבלעדי זה אי אפשר לעבוד עבודת עבד.
ומאחר שכן איך יעשה הטפל עיקר והעיקר טפל.
כי כל ימיו ושנותיו יוציא בעמלו אשר הוא עמל במשא ומתן וטיולים וכיוצא אשר לא נברא לזה והוא הטפל
והעיקר שנברא לתורה ומצות וסדר עבודה ישליך אדם אחר גיוו ואדם לא זכר מתורה ומצות כלל.
כאלו כל מה שנברא וטרח כב יכול ביצירתו ואשר הוא משפיע לו חיים תדיר הוא בעבור שישא ויתן ויטייל.
וזהו דבר שאין השכל מקבלו כלל.
כי כל אשר יחכם במשא ומתן ויהיה חריף גדול ובקי בסחורות וחילופיהן ושינוייהן אין בזה שום עבודה לבורא יתברך.
וזה כל פרי הסחורות וכל הטורח הזה לאסוף הון ועושר ולהיות לו שם על פני חוץ כי הוא סוחר גדול ודעתו רחבה.
האם בזה יקנה שלמות לנפשו? האם כל אשר השיגה ידו לעשות חיל ירחיב פיו וימלא בטנו מכסף וזהב ומרגליות? האם יצבור כעפר כסף לכסות גופו בקבר וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ ? ומה תועלת יהיה לו להניח בתים מלאים כל טוב שיתעדנו בהם אחרים שונאיו או אוהביו והוא בעולם האמת יהיה עני ואביון רעב וצמא בּערום
וחוסר כל ומדיו קרועים .
ולא די לו צער תמידי כי אז יכיר באמת שכילה ימיו ושניו להבל וריק.
אלא אפשר שממונו יפול ביד שונאי ה' וישתמשו בממונו להכעיס חס ושלום לבורא יתברך ועל כל עבירה שעושים בממונו יוסיפו לענותו וכדי בזיון וכצ”ף אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
והתימה על בני אדם קולעים אל השערה וחריפים מאד במשא ומתן ובקיאים מאד ברמאים איך לא ירגישו במרמת יצרם כלל אשר בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ להורידם לבאר שחת וטַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם .
הלא טוב לתת אל לבם בכל כ”ד שעות של יום ולילה כמה שעות יתעסקו בעבודתו יתברך כי אפשר שבין שלש תפלות וקצת מזמורים לא יעלו שתי שעות.
וכמה יגיע לאדם בושה וכלימה כאשר יעמיק בזה.
אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד את פני האדון איני יכול לעובדך כי אם שתי שעות והיה הנשאר כ"ב שעות בכל יום אני רוצה לעשות
בהן רצוני.
ועל זה ידוו הדווים.
ויקח האדם מוסר מעבדו ומשרתו ופועלו אם לא ישמור לעשות כל היום או רובו מלאכתו ועבודתו.
מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ ומשנה קצ"ף יסתיר פניו ויתן בהם עיניו כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ אמרי”ם המאררים מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם חי וחי אם כה תוסיפו וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם ומה יענה ליום פקודה כאשר ישאלוהו איה אֵפֹה מִסְפַּר יָמֶיךָ וכיצד סדר משנה אשר קרית ושנית בימי חלדך בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן כמה שעות ביום ולילה היית עובד בוראך מה ידבר ומה יצטדק כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן הלא יודע בעצמו כי תמיד נתמלא רוגזו על משרתו.
ואם כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ ברעהו כי עבדו ומשרתו אין לו עליו אלא מעט מזונות או ממון בצרות עין מה יעשה לאדם אשר לא עבד את בוראו הנותן לו חיים ועושר וכבוד ולכבודו בראו.
ולא עבד כי אם שתי שעות ביום וגם אלו אם תדקדק הם שתים שלא כהלכתן.
וכמה חטאות עשה בתוך תפלתו וכיוצא.
והגורם לכל זה הוא ביטול תורה כִּי אָז יֶעְשַׁן בעשנן של אלו הסברות בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת ויקבע בלבו עסקי העולם ותאותיו ושְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה ויוציא כל ימיו בעבודת יצרו הרע ולא ירגיש כי קצר ועָצֹר עָצַר בעבודת יוצרו כי יֵצֶר סָמוּךְ אחז שמורות עיניו באין מבין על מה בא לעולם ותמיד נגוע ומוכה בחלאת זוהמת החומר העכור.
באופן שמי שאינו עוסק בתורה או
קובע עתים לתורה אין ספק שהוא נמסר ביד יצרו ויום יום הולך וחוטא ומשתרש בחטא עד אשר יתעורר ויחזיק בהתעוררות לשוב אל ה' ולעסוק בתורה לשמה ובאמצעות התורה יעלה בידנו לשוב בתשובה וכך תקנו רבותינו זכרונם לברכה השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה כי עיקר ותחילת הכל לקבל עליו עול תורה כל אחד כפי ערכו וכבר הארכנו בזה בעניותינו במקומות אחרים בסיעתא דשמיא.
ר”ט מאד יכנע אדם להתבונן במה שפירש רבינו מהר”ם קורדובירו בי"ג מדות בספר תומר דבורה ובקצור נזכיר פה ריש מילין שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים .
מי אל חסד כמו שאמר הכתוב חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם .
וגם אל לשון תוקף וחוזק כמו וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח וידוע כי אין שום דבר נסתר מהשגחתו ועוד אין רגע שלא יהיה האדם ניזון ומתקיים מכח עליון המשפיע עליו והרי תמצא שלא חטא אדם כנגדו שלא יהא הוא יתברך כב יכול באותו רגע משפיע לו חיים לחיות ולנוע אבריו.
ועם היות שהאדם חוטא בכח ההוא המשפיעו לא מנעו ממנו כלל אלא סובל כב יכול עלבון כזה שיהיה משפיע בו כחו ותנועת אבריו והאדם מוציא כחו ותנועת אבריו בעת ורגע שהוא נשפע מה' לעבור תורתו
ומצותיו.
ובכחו היה לאסוף שפעו ולפסוק חיותו באותו רגע והיה מת.
והוא סובל כב יכול וזה שכתב מִי אֵל כָּמוֹךָ תקיף ובעל היכולת ועם כל זה מי אל רב חסד להשפיע חיים ברגע שהאדם חוטא.
וכמה יזדעזע הבעל נפש בקַל זִיעַ סגיא לחשוב בזה כי יאמר איך ישתמש בשפע וחיות המשפיע לו הבורא יתברך לחטוא בו ולנוע אבריו לעשות רצון יצרו שלא כרצון יוצרו.
וְכָזֹאת וְכָזֹאת איך ישתמש בכח הדברי אשר נתן לו יתברך לדבר לשון הרע וכל דבור אסור וישתמש במתנה גדולה שנתן לו יתברך והבדילו מהבהמות
להכעיסו חס ושלום בה בדבריו האסורים וכל פה דובר דברים רעים וחטאים אוי ואבוי וכבר הארכנו בזה בדרושים בסיעתא דשמיא ושם הבאתי אשר יִּשָּׂא מְשָׁלוֹ הרב בינה לעתים בענין זה.
ר"י נושא עון זה ענין גדול על הקודם שאין עבירה שיעשה האדם שלא יברא משחית כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחת ואותו קטיגור עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר פלוני עשאני ואין לך בריה שתתקיים בעולם אלא בשפעו של הקדוש ברוך הוא והמשחית עומד לפניו ובמה יתקיים והדין נותן שיאמר הקדוש ברוך הוא איני זן משחיתים אשר עשו להכעיסני ילך אצל מי שעשאו ויתפרנס ממנו והיה המשחית תכף נוטל נשמתו וכב יכול אין הקדוש ברוך הוא עושה כן אלא נושא עון וסובל אותו וכמו שהוא זן את העולם כֻּלו זן ומפרנס המשחית ההוא ומאריך אפו אולי ישוב החוטא.
ובתשובתו וסיגופיו יבוטל המשחית.
והוא דבר המבהיל הרעיון למי שיש לו לב שהחוטא מזקיק לו יתברך כב יכול לזון המשחית אשר נעשה להכעיסו ולא יסבלהו השכל כמה מהגנות והשטות לחוטא ובאמת אם יעמיק האדם בזה קִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן ואחזה רעדה עצמותיו.
עד היכן מגיע סכלותו ופתיותו להתפתות מיצרו.
וְאַתָּה תֶחֱזֶה להרב ז"ל הפליא עצה בספר הקדוש הזה ואַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לשקוד על דלתותיו.
רי"א הרא"ש ז"ל בהנהגותיו הכי אמר רב מטתך בדמעה תשחה ויבהלוך רעיוניך מידי זכרך חרדת רבן יוחנן בן זכאי.
וקושטא קאי דמרתע כוליה גופא פשט המאמר פרק תפלת השחר שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה ואומר שתי דרכים לפני אחת לגן עדן ואחת לגהינם ואיני יודע באיזה דרך וכו' ורבן יוחנן בן זכאי אמרו עליו פרק הישן שלא הניח מקרא משנה ותלמוד ומעשה בראשית ומעשה מרכבה וכו' ועליו נאמר לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא ושמונים תלמידים וכו' ואמרו פרק אין דורשין דגילו לו שהוא ותלמידיו מזומנים לכת שלישית ואחר כל השבח הזה חרד חרדה גדולה.
והגם דהמפרשים פירשו בזה, מכל מקום לכל הדברות תסמר שערות בשר אדם כשיתן לבו אחד מריבוא ממעלת רבן יוחנן בן זכאי ורוב פחיתותו ובפרט בדור יתום כזה.
רי"ב הגם הלום אמרו רבותינו זכרונם לברכה והביאו מורנו הרב חיים ויטאל זצ”ל בספר דרך חיים כתיבת יד כשנפטר האדם המלאכים המלוים הנשמה מניחין אותה במקום שיש ל”ב אלף רבבות נתיבות וכלם נקראים מוקשי מות דרכי שאול ובכל נתיב אש אכלה ויש שם מזיק כדמות כלב וכשהנפש רוצה להכנס לאיזה נתיב הכלב צועק ומלאכי חבלה והמזיקין באין ותופסין הנפש וקולעין אותה לגהינם ודוד המלך עליו השלום אמר על זה הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי ובין אותם הדרכים יש דרך אחד ששמו אֹרח חיים שנאמר אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל והוא חֹשך בתחילתו ואחר כך כֻּלוֹ אור שנאמר וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם וכל שאר נתיבות חוץ מזה תחילתן וסופן אש אוכלה וחֹשך ואפלה וכלם הולכים עד גהינם עד כאן לשונו וכשיצייר האדם בדעתו ענין זה יזדעזע ויותש כחו וימהר לשוב לה'.
רי"ג מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי כמה יבכה וידאג על עונותיו כאשר ישים בין עיניו מה פעל ומה עשה ומה הגיע אליו ולאחרים ולכל העליונים ותחתונים בעונותיו.
מה הגיע אליו אשר נשמת שדי חלק אלוה ממעל חיללה וטימאה וגופו במקום שהיה משכן קדוש לשרות עליו שכינה נעשה משכן לסִטְרָא אַחְרָא ואבריו נתגדלו בטומאה.
סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ וכרוזא קרי בחיל זה האיש מרגיז ומורד במלכו של עולם וכל השומע ממלאכי עליון וכיוצא בעל כנפים ועוף השמים מקללין אותו.
ואפשר יצאה הגזרה עליו מיתת בניו קטנים שהם כגופו ורבים מכאובים בעורו ובשרו ואף בית גרמ"ו ואם יצליח בעושרו הוא לרעתו ולטורדו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ ואם רוע מזלו גרם שהעולם חציו זכאי וחציו חייב והוא עשה עבירה והכריע העולם לחובה ועל ידי זה נגזר מיתה ורעב וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר
אז נפרעין ממנו על מות ישרים ועל צערן של עניים עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹ"ת וכל צער מכל עני ועני וילדיו קובעין עליו עונשין להכאיב נפשו.
וגם הבהמות לוקין בשבילו כי לא ימצאו עשב בשדה למרעיתם והיו הָעֲטוּפִים בְּרָעָב וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ וכל שרים ומלאכים הממונים על הנהרות ועשבים כמו שאמר הכתוב אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ כֻּלם בטלים וגדל צערם כמו שאמר רבי פנחס בן יאיר פרק קמא דחולין גוזרני שלא יעברו בך מים לעולם אלמא צער גדול הוא גם לשרים ומלאכים הממונים להנהיג העולם ברחמים כשחס ושלום נגזר דין קשה גדל צערם צפד אור"ם וַנִּירָם
גם כמה שוערים ומלאכים הממונים לקבל התְפִלות מתיש כחן כי אין התְפִלות נשמעות ויש להם עלבון גדול וכמה פגם עושה החוטא בהיכלות ומלאכים ומדות ועולמות חס ושלום.
והנשמה ממקום מחצבה כשנשתלשלה משם ולמטה בכל ספירה ובכל עולם נשאר שרשה ודיוקנה שם וכשחוטא פוגם כל אותם שרשי נשמתו ונסתמים הצנורות ואין מימי ההשפעה נוזלים.
ויותר מזה ראֹה תראה להרב הקדוש מורנו הרב רבי אברהם גלאנטי ב'קול בוכים' כמה פגמים פועל סד”ק החוטא וגם הרב הקדוש בעל ראשית חכמה בריש ספר תוצאות חיים הוא היה מונה כמה פוגם החוטא עיין שם באורך.
וזה פירש הרב מהר”א גלאנטי שזה שאמר הכתוב נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ אותם הדרכים שהם דרכינו ושֹרשי נשמתנו המושרשות בעולמות העליונים שהם נעשים דרכים ומסילות לעלות נחפש העֲונות שפגמנו בהם שם לטהר אותם וכיצד נחפשה על דרך החקירה לידע עבירה זו פוגמת במדה זו וכיוצא.
וְנָשׁוּבָה עַד ה' שלא יהיו עֲונותינו מבדילים בינינו לבין ה’ וכיצד נעשה נִשָּׂא לְבָבֵנוּ יצר הטוב ויצר הרע אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם ויהיה היצר הרע טוב וזדונות כזכוית עיין שם באורך.
רי”ד אמרו בזֹהַר הקדוש תנא על תלת מילין מתעכבי ישראל בגלותא על דעבדין קלנא בשכינתא בגלותא ומהדרי אנפיהו משכינתא ועל דמסאבי גרמיהו קמי שכינתא.
ופירש הרב הקדוש בראשית חכמה פרק ה' משער היראה דעבדין קלנא בשכינתא על שהם מחללים את ה‘ כמו שאמר הכתוב וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ וכו' מהדרי אנפיהו עוסק דברי תורה על דברים בטלים פוסק באמצע הזמירות ובתפלת י”ח מחזיר פניו לכאן ולכאן.
מסאבי גרמיהו בטומאת מאכלות אסורות ועריות ולשון הרע המטמא כל אבריו והכעס והגאוה ופגם הברית שבכל זה יש טומאה עיין שם באורך וברוחב.
טו”ר אנו אומרים באמת ויציב אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על לבו.
שאין לעשות המִצְוָה עראי כשתזדמן רק יתאוה ויבקש לעשותן מקודם.
וישא קל וחומר ממה שרודף יום יום ולילה תמיד אחר הממון ומתאוה תמיד להיות הולך וקובץ בחשק נמרץ ויותר על כן הרבה צריך לרדוף אחר התורה והמצות כמו שאמר הכתוב אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה' ותמיד יבקש אופן שיוכל להוסיף בעסק התורה ובקיום המצות ויעשה המצאות וכה יהיו מחשבותיו כיצד יוכל לקיים המצות ובאיזה אופן יוכל לעסוק בתורה והבא ליטהר מסייעין אותו והאריך בענין ותועלת לימוד המִצוֹת בְּצַוָּאַת הרב מהר”ר משה עיין שם באורך.
רי"ו אמרו במרגניתא דרבי מאיר העֲוֹנוֹת הם כאש לבגד כחרב לצואר כחץ ללב ככבלים לרגלים כחֹשך לעינים כמרה לפה כחרישה לאזנים כיסורין לגוף אין לך קשה אלא מי שעוסק בדברי הבאי אוי למי שהעולם מטעה בו אוי למי שהשעה משחקת לו אוי למי שנעשה סניגורו קטיגורו אוי למי שיצרו מנצחו אוי למי שמאבד את עמלו.
ואפשר לפרש אוי למי שהשעה משחקת לו שפורעין לו מצותיו בעולם הזה ואוי לו שנשאר ריקם ריקם .
ומ”ש אוי למי שנעשה סניגורו קטיגורו פירוש שעשה מִצְוָה בדבר גזול כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה.
אי נמי דהתורה והמצות ברשעו הולכים לסִטְרָא אַחְרָא ונענש או אפשר שמפרסם צדקותיו ומעשיו הטובים ליוהרא ונענש.
אוי למי שמאבד את עמלו אפשר שמדבר לשון הרע והנדבר לוקח זכיותיו ומאבד את עמלו.
רטו”ב זה לשון מורנו הרב חיים וטיאל זצ"ל.
בקצור וקצת תוספת.
בן אדם פקח עיניך מהעִורון וראה כי כל הנאות וטובות העולם הזה הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים ואיך תכעוס על זולתך ולא תכעוס עליך שאתה עצמך טורף נפשך באפך ועובד עבודה זרה בכעסך.
ואין תקפיד על הבלי העולם הזה וסופך למות.
איך תתעצב על עולם שאינו שלך ולא תתעצב על פרידת נפשך מגופך ברתת וזיע ואימה חשכה נופלת עליו .
איך תחמוד לצבור זהב ולבנות בתים ועליות מרווחים בתמורות ופטורי ציצים והוא לקברות יובל בד' אמות וכל אוהביך מתעסקים לכסותך בעפר וכל אשר יגעת היה לאפס ותהו כי פתוח תפתח את ידך אשר סגרת לתת לעניים ועזבת לאחרים חילך ואין כל מאומה בידך .
איך תמאס תורת חיים חיי עולם לאסוף ממון חיי שעה.
איך תתענג בדשן ועצמותיך יחליץ ומחר על עפר תשכב תחתיך יוצע רימה ותכסך תולעה.
איך תבקש שררה ומעלה רמה ותקות אנוש רִמה .
איך תספר לשון הרע על רעך הטוב ממך וכמה קטיגורים מספרים רעתך ומזכירים עונותיך.
איך תשנא אויביך ואין לך אויב גדול ממך גורם רעה לעצמך מאבד הון עתק מתורה ומצות ומרויח לפי שעה אלילי כסף וזהב.
איך תחניף ותתביש מילוד אשה ולא תתבייש ממלך אדיר אָיֹם וְנוֹרָא שֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ איך תשכח יוֹם הַמָּוֶת ודין הקבר ויום הדין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וּמִי יְכִילֶנּוּ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם ואין מוכרח לבא כמוהו.
אַשְׁרֵי אָדָם שמשים עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי וקורא ושונה בכל יום תמיד ושב בתשובה שלימה בכל כחו ולא ישוב לְכִסְלָה וישמור עצמו אפילו מחטא קל יבטח בה' וישען באלהיו ישלח עזרו מִקֹּדֶשׁ ויאיר עיניו לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים .
רי"ח כתיב וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ: אפשר דרך רמז ותּוֹכְחוֹת מוּסָר (ובמקומות אחרים הארכתי בעניותי ברמזים אלו ועתה אקצר רמז הרומז על האר”ש ) כי הן אדם גברא דשפיר חזי ישתדל הוא עצמו לשים אורחותיו ולהטיב דרכיו ולטהר רעיוניו להיות כמקדש שתשרה בו עצמו השכינה וכל כלי הקדש יהיו בו בעצמו.
הא כיצד:
מזבח רמז שיעשה הכנה בגופו מזבח גדול לזבוח יצרו וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ אלו הן הנשרפין באש יראת ה' אשר תלהט בקרבו והיא אש של גבוה ומִצְוָה להביא מן ההדיוט להתעורר בצום ובכי ותכף משמיא מיהב יהבי אש של גבוה רבוצה כארי בלבו לב טהור וזבח כל יצר הרהורים רעים והיו לבער .
ויקריב קרבנות צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח אוהב את הבריות ומקרבן לתורה מדות המזבח שלמות ה' אֹרך וה' רֹחב וג' קומה גימטריא אח”ד שיהיה כל כונתו ליחד הדודים וכל יום מצֻוֶה בהרמת הדשן להסיר שירי שיריים מהרהורים רעים.
מנורה כתבו גורי האר"י שכל עניניה רמז לתורה.
ואפשר לרמוז מִקְשָׁה שהתורה באה על ידי יסורין.
תֵּעָשֶׂה מאליה רמז שאפילו אביו עם הארץ ונגזר עליו שיהיה טִפש, אם יגע בתורה יזכה מאליו.
זָהָב טָהוֹר שיהיה תורה לשמה
יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ ה' מינים כנגד פרד"ס וגימטריאות.
מִמֶּנָּה יִהְיוּ בהקדמות אמיתיות תורת אמת.
ו' קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ ג' וג' נגד ששת ימי השבוע ימי אב"ג להשאיר הארה משבת שעברה.
וימי דה”ו להכנת הארה משבת הבאה.
והנרות להאיר לו ולישראל מקדושת נשמתו על ידי התורה וכֻלם פונים לאמצעי נר ז' הרומז לשבת קֹדש.
וגם רמז למדות שיהיו פונים לאמצעי דרך ממוצע כמו שכתב הרמב"ם.
גביעים כ"ב לתקן ולהאיר כ"ב אותיות.
מנורת המאור להאיר אור תורה ונר מִצְוָה.
כפתורים י”א ליחד קֻדשא בריך הוא ושכינתיה הרומזים לו”ה שבשם הויה הכוללת.
ארון רמז שיהיה דרופתקא דאוריתא חצ”ר תבונות ברכא דכלא ביה שמעתא אגדתא פרד”ס וכל חכמות התורה.
מִדות הארון שבורות אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ רמז שיהיה בעצמו כלא יודע ושכל ידיעותיו שבורות הם לעומק התורה וגדולתה בין בגרסא שדומה לאורך בין בעומק העיון שדומה לרֹחב בין לסוד ושעור קומ”ה יאמין כי חכמתו שבורה ולא ידע כדחזי.
ג‘ ארונות ב' של זהב וא' של עץ בתוכם.
של עץ רמז לגוף וב' של זהב רמז לנפש רוח שצריך להשוותם גוף ונפש רוח גר"ן נכון שהחומר יעשה צורה כשם שהעץ לא היה נראה כי אם זהב וכך הגוף יהיה כמו הנפש והרוח מִבַּיִת וּמִחוּץ שיהיה תוכו כברו כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה.
כרובים רמז שיהיה כתִנוק נקי מחטא כמו שכתבו רבותינו זכרונם לברכה בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ נקי מחטא כבן שנה.
סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם רמז שיפרוש כנפיו לתלמידים ודלים בְּצֵל כנפיו יֶחֱסָיוּן .
שֻלחן יערוך שֻלחן לת”ח וַעֲנִיִּים מְרוּדִים יביא בית .
מדות השלחן אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
מקצתן שבורות ומקצתן שלמות.
שם רמז אורך מדות שלמות רמז לשבת שהוא מעין עה"ב שכֻּלוֹ ארוך וכן יום טוב יהיה שלחנו שלם כברכת ה' אשר נתן לו .
רֹחב אמות שלמות רמז להכנסת אורחים ועניים שירחיב לבו ואמות שלמות יהיה שלחן מלא.
קומה רוב זמן שהוא חול המדות שבורות שבחול לא יאכל אלא לקיום הנפש ויהיה נראה כאלו חסרה הסעודה ושבורה.
וגם יהיה לבו נשבר שיזכור מחרבן בה”מ כמו שכתב בזֹהַר הקדוש.
כיור רמז להכין בתוכו מתק שפתים ולהגביר החסדים הרומזים למים וירחצו בדבריו הטובים כל הקפידות ומריבות שבין איש לרעהו ואיש וביתו וירבה שלום ביניהם שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה במתק ודשן שפתיו ידעון רצון .
ורמז שירחצו בתוכחתו החוטאים מצואת עונתם ויטהרו.
יכין ובעז רמז שיהיו לו שני עמודים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק ועיקרים גדולים לישר עניניו וכל מעיניו.
האחד יכין - אַל יהי מהיר בשום דבר כי פרי המהירות חרטה ולכן יתיישב בכל דבר ויהיו כל עסקיו ודבריו בהכנה דרבה הכנת גוף ונפש בלי חפזון ומהירות כי כאשר יתישב ויהיה מתון מתון קודם שידבר אז יעשה שום דבר ביראת ה' על פניו אז יהיו כל מעשיו מתוקנים לשם שמים.
והשני בֹּעז.
רמז שיאגור כעסו ותקופו בו בקרבו וזהו בּוֹ עַז ולא יכעוס על זולתו ובני ביתו כי אם יכעוס על עצמו אשר עונותיו הטו אלה שיעשה נגד רצונו וזהו בו עז שהקושי שיבא לו הוא הגורם.
וגם רמז שיהיה מלא תורה ואין עֹז אלא תורה וזהו בו עז שתדיר יחשוב בתורה אף כשמתעסק בצרכיו והולך לדרכו כמו שאמרו זכרונם לברכה (ועוד הארכתי ברמזים אלו בסיעתא דשמיא) וזה רמז הכתוב וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם ממש.
אימתי? כשיהיה להם מדות והנהגות הרומזות לכלי הקֹדש וזה שכתוב כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו אשר הכל רומז למדות טובות תרומיות תוריות וְכֵן תַּעֲשׂוּ בעצמכם תַּבְנִית כָּל רמ"ז משכן וכליו.
ובזה יהיה מקום להשראת שכינה ויתקיים וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
טוביה לדזכי להתעורר תדיר ליראה את ה' ולעסוק בתורה ומצות ומוס"ר מלכים בספריהם הקדושים יחפוץ ועל דלתותם ישקוד.
וגמירי הבא ליטהר מסייעין אותו וְהָיְתָה עִמּוֹ השמח”ה במעונו
להיות עבד ה' אלהים חיים
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
- ^ לשה"כ (במדבר ח', כ"ו)
- ^ מליצה ע"פ לשה"כ (שיר השירים ב', י"ב), ושינה "עת" [-זמן] ל"עט" [-כלי כתיבה]
- ^ מליצה נפלאה ע"פ לשה"כ (מלאכי ג', י"ח), כי בפסוק המקורי כתוב "בין", במשמעות של הבדלה, ושינה ל"בן" - בנו של האב והאם
- ^ לשה"כ (ויקרא כ"ז, י')
- ^ הכוונה לספרו הקודם והראשון מתוך ז' כוכבי הלכת, המכונים "עבודת הקודש"
- ^ לשה"כ (איוב א', י"ז)
- ^ לשה"כ (בראשית מ"ז, י"א)
- ^ הכוונה לספרו "מורה באצבע", ר"ל: ספר זה - ציפרון שמיר, "מחובר לאצבע", - לספר מורה באצבע
- ^ לשה"כ(ישעיהו י"ז, ו') "בראש אמיר" - בראש הצמרת, והוא מורה על הגובה
- ^ לשה"כ(מלכים א ה', כ"ג)
- ^ מליצה ע"פ (שמואל א י"ז, מ'), ושינה "רועים" [-רועי צאן] ל"רואים" [-לשון ראייה]
- ^ לשה"כ(מיכה ד', י"ב), "עמיר" הם כמות קטנה של שיבולים; והכוונה שקיבץ את דברי רז"ל ראשונים ואחרונים כמו שאוספים את העומרים לגורן
- ^ מכסה את הנעלם
- ^ לשה"כ(שמות י"ח, ט"ו)
- ^ לשה"כ(שמואל א ט', ט')
- ^ (הוריות ב:)
- ^ ע"פ לשה"כ(במדבר ט"ז, ה')
- ^ לשה"כ(ישעיהו ה', ו')
- ^ לשה"כ(דברי הימים א כ"ג, כ"ז), ורומז לשמו - "דוד"
- ^ לשה"כ(ישעיהו ל"ו, ג'), ועוד. "אסף" - כאן הכוונה לשון אסיפה, כמו אדם האוסף ומקבץ; "מזכיר" - לשון זיכרון, כמו שכתב בשער מורה באצבע - "מנחת זיכרון מזכרת סוד העבודה"
- ^ לשה"כ (ישעיהו י', כ')
- ^ לשה"כ (בראשית ל"א, נ"ד)