לדלג לתוכן

מועד לכל חי סימן ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן ז חדש אייר

[עריכה]

עץ חיים תאוה,

והיה לבא"ר בחדש זיו הוא זיוה

א משמרה דאייר יעשה תענית ולא יתרשל משום דאין אומרים בהם תחנונים, ומה גם אם אינו עושה התעניות שלאחר העומר דצריך להזדרז לעשות התענית, ועיין בספר חמדת ימים פ"א מראש חודש אות כ', וטוב לומר התפילה הסדורה שסידר החסיד כמהר"י ישראליג'ה ז"ל בספר מעשה הצדקה ליום המשמרה של החודש הזה, קחנו משם בסימן נ"ד ונ"ה, ובמשמרה הלזו צריך להתחנן שלא יפול אסכרה ומקרה רע להתינוקות, וגם על הוצאת שכבת זרע לבטלה שיחזרו לבחינת הטוב וכמו שכתב הרב הנזכר שם, הנה כי כן בחודש הזה מקל וחומר נפקא דצריך יותר ויותר זריזות גדול ומשמרת למשמרת שלא יבוא לידי טומאה ח"ו ולהיות טהור ונקי, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים

ב בראש חודש יתן דעתו שלא יאמר את חג המצות הזה, וזה שייך גם כן [לחודש] דלא רגל על לשונו מהמועד באמירת יעלה ויבא בתפילה וברכת המזון ועל המחיה ועל הגפן.

ג יום ה' אייר לא יתן בית הדין שבועה לשום אדם, וביום ט"ו וי"ז וכ"ט לא יקיז, מועד דוד, ודרך ישרה, וקמח סולת, וביום כ"ט לא ילך תינוק יחידי ובלא מכסה, ע"ש, ובספר הזכירה, ומוהרח"ו כתב דיום ה' ז' ט"ו כ"ב לא יקיז, ולהרמב"ם יום ט', ולחוקי חיים י"ז.

ד אייר דהוא חדש זיו תראה בספר מגלה עמוקות אופן ר' מה שרמז שם בשם החודש הזה דהוא ראשי תיבות א'ברהם י'צחק י'עקב ר'חל דהם סוד המרכבה, עיין שם נפלאות מתורתו, ואתי שפיר דאנו קוראים מסכת אבות בחודש הזה דהוא זמן לעורר זכות אבות, ואשריו לאדם שמתנדב בחודש הזה לקופת אבות העולם ישני חברון עיר הקדש ת"ו במהרה בימינו, ולקופת רחל אמנו זיע"א, ואם אין ידו משגת להתנדב יהיה גדול המעשה לקב"ץ על הגבאו"ת בחודש הזה כי הזמן גרמא, ותהיה לו למגן וצינה ומוצלח בכל עניניו יפרח כשושנה

ה לא ישחוט אווז בחודש הזה כמו שכתב בספר אור חדש דף נ"א

ויו יום י"ד אייר שהוא פסח שני ירבה בשמחה קצת כי קדוש היום כמו שכתב החיד"א במורה באצבע אות בר"ך, ומי שחננו ה' בעושר יהיו על שולחנו תלמידי חכמים וצנועים ומקיים כל דכפין כפסח ראשון, ועטרת ראשי הרב אבא מארי אביר יעקב ז"ל נסתפק אם יש לפקפק לאכול צלי בפסח שני, ונשא ונתן בכל הספיקות שנסתפק הרב כמוהר"א פארדו ז"ל חתנא דבי נשיאה הרב הגאון חיד"א ז"ל כאשר הובא בספרו יוסף אומץ סימן ו' עש"ב

ז ל"ג לעומר בכל תפוצות ישראל עושים הלולא רבה על הקדוש התנא האלהי רשב"י זיע"א, ובמדרשים יתנו דעתם החכם שלהם והגזברים לבל יעשו קלות ראש ח"ו בלילה הקדושה הלזו כי יהיה להם לפוקה ולמכשול, ובדוק ומנוסה דלא יתקיים המדרש ההוא ובמהרה ינתק וספו תמו רחמנא ליצלן, והירא לנפשו יהיה במורא ויראה ופחד כל הלילה כדי שתהא זכות רבי שמעון בר יוחאי וחבריו חופף עליו כל היום, וזכור לטוב להגביר מסגני לויה דעשה הקדש והתקין לדורות ללמוד הזוהר הקדוש שלם בביתו ביום הזה בכנופיא כל התלמידי חכמים שבעיר ה' עליהם יחיו אמן, אין ספק שקנה שם טוב קנה לעצמו קנה לו חיי העולם הבא

ח אשרי שיאחז בספר שבחי רשב"י או בספר הלולא רבה להגות לילו ויומו, וצדיק יבחן התלהבות גדול בנפשו בקריאתו, ומה טוב אם יוסיף לקרות במאמרים אשר אסף וקיבץ בספר קמח סולת כאשר יעויין שם, וגם התלמידי חכמים לקרות באיזה מאמרים מהספרי בזה היום, ועיין מה שכתב ידיד נפשי בני בחור"י מגן אברהם נר"ו בספר והוכיח אברהם.

ט תענית לתעניתיה היכא דחל ל"ג ביום ראשון, עיין להרב פני אהרן סימן כ', ועיקרי הד"ט אות ט"ז

יוד ליל ל"ד לא יאמר תחנונים בקריאת שמע אם בא לישן קודם ד' שעות כדין מוצאי שבת וראש חדש, ועיין מה שכתבתי בקונטרס כף החיים

יא יום כ"ח אייר שמת שמואל הנביא דהובא בשלחן ערוך סימן תק"ף דמתענים, הנה שמעתי בקושטא כי בישיבת הרב החסיד מוהר"א חאיון ז"ל עושין הלולא רבה ביום הזה ונאספו שמה כל ההדרי"ם לעשות בו יומא טבא.