מדרש רבה על ואתחנן
<< · מדרש רבה על · ואתחנן · >>
סדר ואתחנן
פרשיות: ב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה ב
דברים רבה פרשה ב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז
א. [ עריכה ]
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'". הלכה אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול. כך שנו חכמים (ברכות לא, א) היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו כבר פרשה חנה (ש"א א, יג): "וחנה היא מדברת על לבה" יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת כבר פירש בדניאל (דניאל ו, יא): "וְזִימְנִין תְּלָתָא בְּיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ" יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה כבר פירש דוד (תהלים נה, יח): "ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי" יכול יהא תובע צרכיו ויוצא לו כבר פירש שלמה (מ"א ח, כח): "לשמוע אל הרנה ואל התפלה". רנה זו קילוסו של הקב"ה ותפלה לצרכיו של אדם.
אבא שאול אומר זה סימן לתפלה אם כוון אדם לבו לתפלה יהא מובטח שתפלתו נשמעת שנאמר (תהלים י, יז): "תכין לבם תקשיב אזנך".
א"ר יוחנן עשרה לשונות נקראת תפלה ואלו הן. שועה. צעקה. נאקה. רנה. פגיעה. ביצור. קריאה. ניפול. ופילול. ותחנונים.
- שועה צעקה. שנאמר (שמות ב, כג): "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו וגו'".
- נאקה דכתיב (שם, כד) "וישמע אלקים את נאקתם".
- רנה ופגיעה דכתיב (ירמיה ז, טז): "אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי".
- ביצור וקריאה דכתיב (תהלים יח, ז): "בצר לי אקרא ה'".
- ניפול. דכתיב (דברים ט, יח): "ואתנפל לפני ה'".
פילול. דכתיב (תהלים קו, ל): "ויעמוד פנחס ויפלל".
- ותחנונים דכתיב "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'"
ומכולן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן מכאן אתה למד שאין לבריה כלום אצל בוראו שהרי משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים. אמר רבי לוי למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים. המשל אומר הוי זהיר שלא תתפס מקום דבורך. כיצד כך אמר הקב"ה למשה (שמות לג, יט): "וחנותי את אשר אחון" אמר לו מי שיש לו בידי ורחמתי במדת רחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו. ובשעה שהיה משה מבקש ליכנס לארץ ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא "רב לך" אמר לפניו רבונו של עולם לא כך אמרת לי כל מי שאין לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו. עכשיו איני אומר שמתבקש לי אצלך מאומה אלא חנם עשה עמי מנין ממה שקרינן בענין "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'":
ב. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" זה שאמר הכתוב (תהלים לט, יב): "בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם" מהו "בתוכחות על עון" על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ, י): "שמעו נא המורים" יסרת אותו והוכחת אותו ואין "איש" אלא משה שנאמר (שם יב, ג) "והאיש משה ענו מאד". מהו "ותמס כעש חמודו" כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן ואין "חמודו" אלא ארץ ישראל כענין שנאמר (ירמיה ג, יט): "ואתן לך ארץ חמדה וגו'". ואם כך הגיע למשה הצדיק על אחת כמה וכמה שאר כל הבריות שהם מתוקנין להבל ומתוקנין ליום הדין "אך הבל כל אדם" א"ר אחא שנעשה אלוה שנאמר (שמות ז, א): "ראה נתתיך אלהים לפרעה" עכשיו הוא מתחנן ומתחבט וָאֶתְחַנַּן אֶל ה':
ג. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וָאֶתְחַנַּן" זה שאמר הכתוב (דניאל ב, כא): " וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא וגו'" אמר רבי אבין למה הדבר דומה למלך שהיה לו אהוב והוא ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרטליטין לאחר ימים ראו אותו שהיה מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו היו הכל תמהין ואומרין אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואסטרטליטין ועכשיו הוא מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואינו מניח לו אמרו לו שעתא עברת. כך משה גוזר על הקב"ה והוא מקיים קומה ה' שובה ה' ואם בריאה יברא ה' אם נברא לה פה מששת ימי בראשית הרי מוטב ואם לאו יברא ה' ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לארץ ישראל ואינו מתקבל שעתא עברת "בעת ההיא לאמר":
ד. [ עריכה ]
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'". זש"ה (משלי יח, כג): "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" א"ר תנחומא "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ" זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים. "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת" עשירו של עולם זה הקב"ה ענה אותו עזות שנאמר "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר רבי יוחנן "תחנונים ידבר רש" אלו נביאי ישראל "ועשיר יענה עזות" אלו נביאי עבודת כוכבים א"ר יוחנן אין לך צדיק באו"ה יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחות שנאמר (איוב כג, ד): "אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות" אין לך גדול בנביאים ממשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים ישעיה אמר (ישעיה לג, ב): "ה' חננו לך קוינו" ומשה אמר "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" למה"ד למה הדבר דומה למטרונה שילדה בן כל ימים שבנה קיים היתה נכנסת בפלטין בזרוע מת בנה התחילה מבקשת ליכנס בתחינות כך כל זמן שהיו ישראל קיימים במדבר היה משה נכנס לפני הקב"ה בזרוע (שמות לב, יא): "למה ה' יחרה אפך בעמך" (במדבר יד, יט): "סלח נא לעון העם הזה וגו'" כיון שמתו ישראל במדבר התחיל מבקש ליכנס בארץ ישראל בתחנונים. "וָאֶתְחַנַּן":
ה. [ עריכה ]
"בָּעֵת הַהִיא". באי זה עת באותו עת שנתמנה יהושע שנאמר (דברים ג, כא): "ואת יהושע צויתי".
א"ר הונא כיון שאמר לו הקב"ה למשה הגיע ארכי ליהושע אותה שעה התחיל לבקש רחמים ליכנס לארץ למה הדבר דומה לאיפרכוס שהיה בארכי שלו והיה גוזר על המלך והוא עושה היה פודה למי שרוצה וחובש למי שרוצה וכיון שנתחלף ונתמנה אחר תחתיו התחיל לבקש מן השוער ליכנס ולא היה מניח לו כך משה כל ימים שהיה בארכי שלו היה חובש למי שרוצה שנאמר (במדבר טז, לג): "וירדו הם וכל אשר להם חיים וגו'" ופודה למי שרוצה שנאמר (דברים לג, ו): "יחי ראובן ואל ימות" וכיון שנתחלף ונתמנה יהושע תחתיו שנאמר (במדבר כז, יח): "קח לך את יהושע בן נון" התחיל להתחנן ליכנס לארץ אמר לו הקב"ה "רַב לָךְ":
ו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר" מהו לאמר א"ר עזריה לאמר לדורות שיהיו מתפללין בשעת הצרה שהרי משה אע"פ שנאמר לו (דברים ג, כז): "לא תעבור את הירדן הזה" התחיל מתחנן.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "לאמר" א"ר עקיבא אמר משה רבש"ע השיבני על דברי אם אני נכנס לא"י אם איני נכנס.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף מהו "לאמר" אמר לפניו רבש"ע תכתב חטייה שלי לדורות א"ר שמואל למה הדבר דומה למלך שגזר ואמר כל מי שילקט ויאכל מפירות שביעית מחזירין אותו בקומפין הלכה אשה אחת ולקטה ואכלה התחילו לחזר אותה בקומפין אמרה לו אדוני המלך בבקשה ממך יתלו הפגין הללו בצוארי שלא יהו בני המדינה אומרים נמצא בה דבר כשפים או דבר ניאוף ומתוך שהן רואים את הפגים בצוארי יודעים שבשבילן אני מחזרת בקומפין כך אמר משה רבש"ע תכתב חטיה שלי לדורות שלא יהיו ישראל אומרים זייף משה בתורה או אמר דבר שלא נצטווה וידעו שלא היה אלא על המים הרי "בעת ההיא לאמר":
ז. [ עריכה ]
"ה' אלהים אתה החילות" מהו ה' אלהים אמר רבי יהושע בן קרחה בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם ולא הועיל לו כלום כיצד אברהם קרא לו הקב"ה ואמר הנני שנאמר (בראשית כב, א): "ויאמר אברהם ויאמר הנני" מהו הנני הנני לכהונה הנני למלכות זכה לכהונה זכה למלכות. זכה לכהונה מנין שנאמר (תהלים קי, ד): "נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק" וזכה למלכות שנאמר (בראשית יד, יז): "אל עמק שוה הוא עמק המלך". ואף משה בקש לעשות כן שנאמר (שמות ג, ד): "ויאמר משה משה ויאמר הנני" הנני לכהונה הנני למלכות אמר לו הקב"ה (משלי כה, ו): "אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד" (שמות ג, ה): "ויאמר אל תקרב הלום" אין לך עסק בכהונה שנאמר (במדבר ג, י): "והזר הקרב יומת". אין לך עסק במלכות כענין שנאמר (ש"ב ז, יח): "כי הביאתני עד הלום".
אברהם אמר (בראשית טו, ד): "ה' אלהים מה תתן לי" א"ר לוי אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן לי ואם לאו ברחמים תתן לי אמר לו הקב"ה חייך בדין מתבקש לך (שם). ואף משה כך אמר "ה' אלהים אתה החילות". אם מתבקש בדין שאכנס לא"י אכנס ואם לאו אכנס ברחמים. אמר לו הקב"ה "אל תתהדר לפני מלך וגו'" "כי לא תעבור את הירדן הזה" כיון שראה משה היאך הדברים חזקים התחיל מדבר דברים קשים:
ח. [ עריכה ]
"ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ" אמר לפניו רבש"ע למה איני נכנס לארץ מפני שאמרתי (במדבר כ, י): "שמעו נא המורים" אתה הוא שאמרת תחלה (שם יז, כה) "למשמרת לאות לבני מרי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אתה החלות" אמר רבי ראובן אמר משה לפני הקב"ה למה את עושה לי כך אתה התחלת לבא אצלי מנין שנאמר (שמות ג, ב): "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" א"ל משגדלת אותי אתה מורידני מגדולתי אמר לו הקב"ה והרי נשבעתי אמר לפניו רבש"ע "אתה החלות" כשבקשת לא חללת השבועה לא נשבעת שאתה מכלה את בניך בעגל וחזרת בך שנאמר (שם לב, יד) "וינחם ה'".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו מנין גבירתו אומרת (בראשית לט, יד): "ראו הביא לנו איש עברי וגו'" ולא כפר אלא (שם מ, טו) "גנב גנבתי מארץ העברים" נקבר בארצו מנין שנאמר (יהושע כד, לב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם" את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך כיצד בנות יתרו אומרות (שמות ב, יט): "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק לפיכך לא נקבר בארצו:
ט. [ עריכה ]
"כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". אמר לו הקב"ה למשה אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך א"ר לוי למה"ד למה הדבר דומה לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה אמר אם אומר אני האירו לי שאקבץ מעותי אין בריה משגחת עלי מה עשה נטל זהוב אחד והשליך בתוכם והתחיל צווח ואומר האירו לי זהוב אחד היה לי ונפל ממני כאן והאירו לו מה עשה משנטל את הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי שאלקט את המעות וליקטן בזכות הזהוב נתלקטו המעות כך אמר לו הקב"ה למשה אם נקבר אתה אצלם במדבר הן באים בזכותך ואת בא בראשם שנאמר (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו וגו' ויתא ראשי עם":
י. [ עריכה ]
"כי מי גוי גדול וגו'" הלכה אדם מישראל שהיה קורא את שמע מהו שיהא לו מותר להמתין אחר ק"ש ואח"כ יתפלל כך שנו חכמים שלשה תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת ידים ברכה תכף לגאולה תפלה. ומי שהוא עושה כן מהו מתן שכרו אמר רבה בר אבהו אם סמך ושחט יהא מובטח שקרבנו נתקבל ואם נטל ידיו ובירך מיד יהא מובטח שלא יהא שטן מקטרג בסעודתו ואם קרא ק"ש ונתפלל מיד יהא מובטח שתפלתו נשמעת. א"ר יהודה ב"ר סימון את מוצא עבודת כוכבים קרובה ורחוקה והקב"ה רחוק וקרוב כיצד עבודת כוכבים קרובה עובד כוכבים עושה עבודת כוכבים ומעמידה בתוך ביתו אצלו הרי קרוב ומנין שהיא רחוקה שנאמר (ישעיה מו, ז): "אף יצעק אליו ולא יענה וגו'" הרי רחוקה. והקב"ה רחוק וקרוב כיצד א"ר יהודה בר סימון מכאן ועד לרקיע מהלך ת"ק שנה הרי רחוק. וקרוב מנין שאדם עומד ומתפלל ומהרהר בתוך לבו וקרוב הקב"ה לשמוע את תפלתו שנאמר (תהלים סה, ג): "שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו" אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע כשיהיו אומות העולם באים להתפלל לפניך אל תענה אותן שאין באין אצלך בלב שלם אלא הולכין אצל עבודת כוכבים שלהן ואינה עונה אותן והן רואין צרתן צרה ובאין להן אצלך אף אתה לא תענה אותן שנ' (שם יח, מב) "ישועו ואין מושיע על ה' ולא ענם" מהו ישועו ישועו לעבודת כוכבים שלהן ולכשיבואו אצלך על ה' ולא ענם אבל כשישראל קוראין אצלך מיד שמע תפלתנו שנאמר (שם ד, ב) "בקראי ענני אלהי צדקי" אמר לו הקב"ה מה אמרת בקראי ענני חייך עד שלא תקראני אני אענה אתכם שנאמר (ישעיה סה, כד): "טרם יקראו ואני אענה" שאין לי אומה אחרת אלא אתם מנין ממה שקרינן בענין "כי מי גוי גדול":
יא. [ עריכה ]
(תהלים כ, ב): "יענך ה' ביום צרה" רבנן אמרי למה הדבר דומה לבן מלך שיצא לתרבות רעה והיו לו שלשה פדגוגין הראשון אמר יעשה לו כבלים של מאה ליטרין והשני אמר אינו יכול לעמוד בכבלים של ק' ליטרין אלא יעשה לו כבלים של שנים עשר ליטרין בא השלישי ואמר היאך הוא יכול לעמוד בכבלים של שנים עשר ליטרין יעשה לו כבלים של ליטרא אחת כך אמר משה יעשו לו כבלים של מאה ליטרות שנאמר (דברים לא, יז): "ומצאוהו רעות רבות וצרות" דוד אמר יעשה לו כבלים של י"ב ליטרין שנאמר "יענך ה' ביום צרה" כשם שהיום י"ב שעות. כיון שעמד ירמיה אמר לפניו רבש"ע אין בהם כח לסבול כשם שאמר דוד ביום צרה אלא יעשה להם כבלים של ליטרא אחת שנאמר (ירמיה ל, ז): "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "יענך ה' ביום צרה" מהו ביום צרה אמר ר"ל למה הדבר דומה לאשה שישבה על המשבר לילד והיתה מצטערת לילד אמרו מי שענה את אמך הוא יענה אותך כך אמר דוד לישראל מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם מה התפלל יעקב ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי אף אתה "יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב" אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם מיד ענה אותן אמר לו הקב"ה משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם דכתיב (דברים ד, ז): "כה' אלהינו בכל קראנו אליו":
יב. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כה' אלהינו" זה שאמר הכתוב (תהלים סט, יד): "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמן מהו דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים אבל שערי תשובה לעולם פתוחים אמר לו מנין דכתיב (שם סה, ו) "נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים" מה המקוה הזה פעמים פתוח פעמים נעול אף שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים אבל הים הזה לעולם פתוח כך ידו של הקב"ה לעולם פתוחה לקבל שבים אמר רב ענן אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם דכתיב כה' אלהינו בכל קראנו אליו ואין קריאה אלא תפלה כענין שנאמר (ישעיה סה, כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה".
א"ר חייא רבה כתיב (תהלים כז, יד): "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" הוי מתפלל וחוזר ומתפלל ויש שעה שיתנו לך.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף ואני תפלתי וגו' דוד בשביל שהיה יחידי אמר עת רצון אבל תפלתן של ציבור אינה חוזרת לעולם ריקם הוי כה' אלהינו בכל קראנו אליו:
יג. [ עריכה ]
"כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" שאלו המינים את רבי שמלאי כמה רשויות בראו את העולם אמר להם אני ואתם נשאל לששת ימי בראשית אמרו לו מי כתיב בראשית ברא אלוה בראשית ברא אלהים כתיב אמר להן מי כתיב בראו ברא כתיב ומי כתיב ויאמרו אלהים יהי רקיע יקוו המים יהי מאורות ויאמר כתיב. כיון שהגיעו למעשה יום הששי היו שמחים אמרו לו הרי כתיב (בראשית א, כו): "נעשה אדם בצלמנו". א"ל מי כתיב ויבראו את האדם בצלמיהם אין כתיב כאן אלא ויברא את האדם בצלמו. אמרו לו והא כתיב "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו". אמר להם מי כתיב כה' אלהינו בכל קראנו אליהם בכל קראנו אליו כתיב:
יד. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אשר לו אלהים קרובים אליו" א"ר יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה ואימתי יום הכפורים הקב"ה אומר להם לי מה אתם שואלים אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה מנין דכתיב "אשר לו אלהים קרובים אליו" אשר לו אומה קרובה אין כתיב כאן אלא אשר לו אלהים קרובים אליו הוא וכל פמליא שלו אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה עד שלא נעשית אומה שלי מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אתם:
טו. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אשר לו אלהים קרובים אליו" אדם אם יהא לו קרוב עשיר הוא מודה בו ואם עני הוא כופר בו ואומר שאינו קרובו אבל הקב"ה כביכול ישראל היו נתונים במצרים בשעבוד הקב"ה אומר קרוביהן אני מנין שנאמר (תהלים קמח, יד): "לבני ישראל עם קרובו" ואם קרובו עני הוא עושה עצמו עיקר ואותו טפילה מהו אומר פלוני מתקרב לי אבל הקב"ה כביכול עושה לישראל עיקר אשר לו גוי קרוב אין כתיב כאן אלא אשר לו אלהים קרובים אליו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כי מי גוי גדול" א"ר חמא בר ר' חנינא איזה אומה שגידלה אלהיה כאומה זו בנוהג שבעולם אומה מבקשת לעשות מלחמה ואינן יודעין אם נוצחין ואם אין נוצחין וישראל ודאי נוצחין שנאמר "כי מי גוי גדול וגו'":
טז. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף אמר רבי תנחומא:
מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של עובדי כוכבים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנס אחד. אמרו לאותו יהודי פלוני טול מעות ועלה לנס הזה וקח לנו משם מאומה. אמר להם לא אכסנאי אני מכיר אני להיכן אלך אמרו ויש אכסנאי יהודי בכל מקום שאתה הולך אלהיך עמך הרי "אשר לו אלהים קרובים אליו":
יז. [ עריכה ]
מהו "בכל קראנו אליו" אמרו רבנן יש תפלה שנענית לארבעים יום ממי את למד ממשה דכתיב "ואתנפל לפני ה' ארבעים יום וגו'" ויש תפלה שנענית לכ' יום ממי את למד מדניאל דכתיב (דניאל י, ג): "לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשה שבועים ימים" ואח"כ אמר "ה' שמעה ה' סלחה וגו'" ויש תפלה שנענית לשלשה ימים ממי את למד מיונה דכתיב (יונה ב, א): "ויהי יונה במעי הדגה וגו'" ואח"כ "ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ממעי הדגה" ויש תפלה שנענית ליום אחד ממי את למד מאליהו דכתיב (מ"א יח, לו): "ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו'" ויש תפלה שנענית לעונה ממי את למד מדוד דכתיב (תהלים סט, יד): "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" ויש תפלה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הקב"ה יענה שנאמר (ישעיה סה, כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה":
יח. [ עריכה ]
"כי תוליד בנים" הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו להקיף פאת ראשו כך שנו חכמים אלו דברים אסורים מפני דרכי האמורי המספר קומי והעושה בלורית מהו המספר קומי זה המספר פאת ראשו ועושה תפיסות קורצין.
מהו חייב סופג את הארבעים אבל העושה בלורית אינו מגדלה אלא לשמה של עבודת כוכבים ואין עונש קשה משל עבודת כוכבים שהרי הקב"ה אינו מקנא אלא בה. מנין שנאמר (שמות כ, ג): "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וגו'" וכתיב (דברים ד, כד): "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא".
רבנן אמרי הואיל ואין בעבודת כוכבים ממש למה קורא אותן אלהות אמר ר' פנחס בר חמא כדי ליתן שכר לכל מי שפורש ממנה אמר הקב"ה אע"פ שאין בה ממש כיון שפורש אדם ממנה מעלה אני עליו כאלו הוא עובד למי שיש בו ממש ובא לו אצלי. אמר ריב"ל אמר הקב"ה הואיל וכך הוא עונשה של עבודת כוכבים קשה צריך אני להזהיר אותם עליה שלא יאמרו אילו הזהירנו עליה פירשנו ממנה אמר לו הקדוש ב"ה לישעיה לא תהא סבור שמא לא הזהרתי אותם על עבודת כוכבים תחלה עד שלא באו לסיני לקבל את התורה הזהרתי אותן על עבודת כוכבים מנין שכך כתיב (ישעיה מח, ה): "ואגיד לך מאז בטרם תבא השמעתיך" בטרם תבא לסיני השמעתיך ברכות וקללות למה "פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום" לפיכך הזהרתי אותם עליה ועל ידי מי הזהרתי אותן ע"י משה עבדי מנין ממה שקרינו בענין "כי תוליד בנים ובני בנים":
יט. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף זה שאמר הכתוב (הושע ד, ז): "כרובם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר" מהו "כרובם" אמר ר' שמואל בר נחמני שכל מה שהגדולים עושין הדור עושה כיצד הנשיא מתיר ואב ב"ד אוסר הנשיא מתיר ואני אוסר והדיינים אומרים אב ב"ד מתיר ואנו אוסרים ושאר הדור אומרים הדיינין מתירין ואנו אוסרים מי גרם לכל הדור לחטוא הנשיא שחטא תחלה.
א"ר שמלאי כתיב (שם ב, ז) "כי זנתה אמם הובישה הורתם" שהן מביישין דבריהם בפני עמי הארץ כיצד החכם יושב ודורש בצבור לא תלוה בריבית והוא מלוה בריבית. אומר לא תגזול והוא גוזל. אומר לא תגנוב והוא גונב.
א"ר ברכיה מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו והלך לקבול לדיין עליה ומצאה פרושה על מטתו.
וא"ר ברכיה מעשה באדם אחד שנגנבה קומקמוס שלו ועלה לקבול עליו לדיין ומצאו על הכירה שלו הוי "כרובם כן חטאו לי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "כרובם כן חטאו לי" אמר רבי תנחומא כל שהרביתי להם ארצות כן חטאו לי מנין שנאמר (שם יב, יב) "גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כל שהרביתי להן עושר כן חטאו לי מנין שנאמר (שם ח, ד) "כספם וזהבם עשו להם עצבים".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כל שהרביתי להן מלכים כן חטאו לי מנין שנאמר (שם ז, ז) "כל מלכיהם נפלו אין קורא בהם אלי". ד"א דבר אחר - פירוש נוסף כל שהרביתי להן בנים כן חטאו לי שנאמר "כי תוליד בנים וגו'":
ד"א כי תוליד בנים. זש"ה "פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת". פעולת צדיק לחיים א"ר תנחום זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. ותבואת רשע לחטאת זה עמלק שגדל בחיקו של עשו. ד"א פעולת צדיק לחיים כל מה שפעל דוד ושלמה בנו לחיים של ישראל. מהו ותבואת רשע לחטאת בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל. שעשה צלם של ארבע פנים והכניסו להיכל. מנין שנאמר "והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה". א"ר אחא הא בייא רבא לעלמא התושב מפנה לבעל הבית. ולמה עשה צלם של ארבע פנים כנגד ארבע חיות שהן סובלות כסאו של הקדוש ברוך הוא. דבר אחר למה ארבע פנים כנגד ארבע רוחות העולם אמר כל מי שיבא מד' רוחות העולם יהא משתחווה לצלם זה. ומה עשה לו הקב"ה מסרו ביד שונאיו מנין שנא' "ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור ויאסרוהו בנחושתים". עשו לו מולין של נחושת והכניסו אותו לתוכו והיו מדליקים תחתיו והוא היה נשרף מבפנים. אותה שעה קרא מנשה לכל אלוהות שבעולם שהיה מזבח להם ולא ענה אותו אחד מהם שנאמר "אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו". כיון שראה מנשה צרתו צרה שלא ענה אותו אחד מהם התחיל קורא להקב"ה. אמר לפניו רבש"ע הרי קראתי לכל אלוהות שבעולם וידעתי שאין בהם ממש. רבש"ע אתה הוא אלוה על כל אלהים ואם אי אתה עונה אותי אני אומר שמא ח"ו כל הפנים שוות. א"ל הקב"ה הא רשע בדין הוא שלא אענה אותך שהכעסת אותי. אלא שלא לנעול דלת לפני השבים שלא יהו אומרים הרי מנשה ביקש לעשות תשובה ולא נתקבל. לפיכך הריני עונה אותך מנין שנאמר "ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו". מלמד שהיו מלאכי השרת מסתמין את חלונות של רקיע שלא תעלה תפלתו לשמים. מה עשה הקב"ה חתר את הרקיע מתחת כסא הכבוד וקיבל את תפלתו וישיבהו ירושלים למלכותו. א"ר שמואל בר אוניא בשם ר' אחא ברוח השיבו. כמה דתימא משיב הרוח. באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים.
ד"א פעולת צדיק לחיים אלו באי הארץ הצדיקים שהיו בימי משה. ותבואת רשע לחטאת כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגו' מהו להכעיסו א"ר אלעזר היו יושבין ומחשבין איזו ערוה חמורה שנא' "ואיש את אשת רעהו וגו' טמא בזימה". מאי בזימה במחשבה. היו אומרים מי שבא על אשת איש בחנק. ומי שבא על כלתו בסקילה. הרי הכלה חמורה מאשת איש. תני ר' ישמעאל "איש ואביו ילכו אל הנערה" יכול לתאוה? ת"ל "למען חלל את שם קדשי". הוי אומר להכעיסו. א"ר לוי לא גלו ישראל עד שנעשו שבעה בתי אבות רשעים. בנים תרין. בני בנים תרין. ונושנתם והשחתם ועשיתם הרי שבעה.
כב. [ עריכה ]
ד"א ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה. מעשה שהיו רבותינו ברומי ר' אליעזר ור' יהושע ורבן גמליאל. וגזרו סנקליטון של מלך לומר מכאן ועד שלשים יום לא יהיה בכל העולם יהודי. והיה סנקליטו של מלך ירא שמים. בא אצל רבן גמליאל וגילה לו הדבר. והיו רבותינו מצטערים הרבה. אמר להם אותו ירא שמים אל תצטערו מכאן ועד שלשים יום אלהיהן של יהודים עומד להם. בסוף כ"ה ימים גילה לאשתו את הדבר. אמרה לו עוד חמשה ימים. והיתה אשתו צדקת ממנו אמרה לו אין לך טבעת מוץ אותה ומות. וסנקליטון נטל עליך שלשים ימים אחרים והגזירה עוברת. שמע לה ומוץ את טבעתו ומת. שמעו רבותינו ועלו אצל אשתו להראות לה פנים. אמרו רבותינו חבל לספינה שהלכה לה ולא נתנה המכס. כלומר הצדיק הזה לא מל. אמרה להן אשתו יודעת אני מה אתם אומרים חייכם לא עברה הספינה עד שנתנה מכס שלה. מיד נכנסה לתוך הקיטון והוציאה להן קופסא שהיתה המילה בתוכה וסמרטוטים מלאים דם נתונים עליה וקראו עליו רבותינו המקרא הזה "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגיני ארץ מאד נעלה". מהו מגיני ארץ? אמר הקב"ה לאברהם נעשיתי מגן עוז. מנין שנאמר "אנכי מגן לך" לזה אני נעשה מגינים הרבה. כיצד אמר הקב"ה לאברהם "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך" ואח"כ מל. וזה לא הבטחתי אותו. מהו מאד נעלה? זה נתעלה מאד מאברהם.
כח. [ עריכה ]
מה ראה משה לתן נפשו על ערי מקלט, אמר רבי לוי מי שאכל את התבשיל הוא יודע טעמו, כיצד כשהרג משה את המצרי יצא ביום השני ומצא לדתן ואבירם מריבין זה עם זה, שנאמר (שמות ב, יג): "ויצא ביום השני וגו'", רבי איבו אמר זה דתן, התחיל מבזה אותו, אמר לו (שם, יד) "הלהרגני אתה אמר", כיון ששמע פרעה כך, אמר כמה דברים שמעתי ושתקתי, כיון שהגיע עד שפיכות דמים תפסו אותו. והיאך ברח מלפני פרעה, דכתיב (שם טו,) "ויברח משה מפני פרעה", אמר רבי ינאי בא הקוסטינר לתן את החרב על צוארו וקהתה החרב מעל צוארו שנעשה של שיש, ושלמה מקלס אותו (שיר ז, ה): "צוארך כמגדל השן".
אמר רבי אביתר ולא עוד אלא שקהתה החרב מצוארו והיא נהפכה על הקוסטינר, מנין, שנאמר (שמות יח, ד): "ויצלני מחרב פרעה", אמר משה לי הציל הקדוש ברוך הוא אבל לא לקוסטינר. אמר בר קפרא מלאך ירד בדמות משה והבריחו, והיו סבורין במלאך שמשה הוא.
אמר רבי יהושע ראה נסים שעשה הקדוש ברוך הוא למשה, כל אסכולי פרעה, מהן נעשו אלמים, מהן נעשו חרשים, ומהן נעשו סומין, וברח משה ולא ראו אותו, תדע לך בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לשלח אותו בשליחות התחיל מעכב, אמר לו הקדוש ברוך הוא אי אתה זכור מה שעשיתי לאסכולי פרעה, שנאמר (שם ד, יא) "ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם וגו'", ואותה שעה עמדתי לך ועכשו איני עומד לך.
אמר רבי יצחק בוא וראה שאין מעשיו של הקדוש ברוך הוא כמעשה בשר ודם, בנהג שבעולם בשר ודם עושה לו פטרון שהוא מתקים עליו, והוא נתפס באנקליטון, הלכו ומצאו לפטרונו ואמרו לו נתפס בן ביתך, אמר להם אני מתקים עליו, יצא להרג, היכן הוא והיכן פטרונו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אמרו לפניו מלאכי השרת נתפס משה בן ביתך, אמר להם אני מתקים עליו, אמרו לו הרי הוא עומד לפני פרעה, הרי איפומניטא שלו נקרין, הרי הוא יוצא להרג, אמר להם אני מתקים עליו, יצא להרג, והצילו הקדוש ברוך הוא, מנין שנאמר "ויצלני מחרב פרעה".
דבר אחר, אדם יש לו פטרון והוא נתפס בחטיה שלו והשלך למקום חיות, היכן הוא והיכן פטרונו, דניאל השלך לגוב אריות והצילו הקדוש ברוך הוא, מנין, שנאמר (דניאל ו, כג): אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא.
דבר אחר, אדם עושה לו פטרון והוא עושה חטיה והדין גוזר עליו שישרף, היכן הוא והיכן פטרונו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא נתפס אברהם בן ביתך, אמר להם אני מתקים עליו, אמרו לו הרי הוא עומד לפני אמרפל, הרי איפומניטא שלו נקרין, הרי הוא עומד לשרף, אמר להם אני מתקים עליו, השלך לכבשן האש, ירד הקדוש ברוך הוא והצילו, מנין, שנאמר (בראשית טו, ז): ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.
דבר אחר, אדם עושה לו פטרון והוא נתפס בחטיה שלו, והדין גוזר עליו שישלך בים היכן הוא והיכן פטרונו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, יונה השלך לים והצילו הקדוש ברוך הוא, מנין, שנאמר (יונה ב, יא): ויאמר ה' לדג ויקא את יונה.
דבר אחר, אז יבדיל משה, אמר רבי איבו כיון שברח משה, התחיל אומר שירה, שנאמר (שמות ב, טו): וישב בארץ מדין וישב על הבאר, מה ישראל אמרו שירה על הבאר אף משה אמר שירה על הבאר, אמר רבי לוי לפי שארעה פרשת רוצח על ידו בערי מקלט.