קטגוריה:דברים ג כו
ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.
וַיִּתְעַבֵּר יְהֹוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיִּתְעַבֵּ֨ר וַ - ו' החיבור
יִּתְעַבֵּ֨ר - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5674 b
מורפ': HC/Vtw3ms יְהוָ֥ה יְהוָ֥ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp בִּי֙ בִּ - מילת יחס
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp1cs לְמַ֣עַנְכֶ֔ם לְמַ֣עַנְ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 4616
מורפ': HR/Sp2mp וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn שָׁמַ֖ע שָׁמַ֖ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqp3ms אֵלָ֑י אֵלָ֑ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֤ה יְהוָ֤ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֵלַי֙ אֵלַ - מילת יחס
י֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs רַב רַב - תואר, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAamsc־לָ֔ךְ לָ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2fs אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תּ֗וֹסֶף תּ֗וֹסֶף - פועל, הפעיל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3254
מורפ': HVhj2ms דַּבֵּ֥ר דַּבֵּ֥ר - פועל, פיעל, מקור נסמך
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpc אֵלַ֛י אֵלַ֛ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp1cs ע֖וֹד ע֖וֹד - תואר הפועל
צורת יסוד: 5750
מורפ': HD בַּדָּבָ֥ר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
דָּבָ֥ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1697
מורפ': HRd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיִּתְעַבֵּ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) בִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְמַ֣עַנְכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁמַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
אֵלָ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אֵלַי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
רַב־לָ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַל־תּ֗וֹסֶף רביעי (משנה, דרגא 3)
דַּבֵּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלַ֛י תביר (משנה, דרגא 3)
ע֖וֹד טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּדָּבָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיִּתְעַבֵּר כעס יְהוָה בִּי עלי לְמַעַנְכֶם בגללכם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "רַב מספיק לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עֲלַי בְּדִילְכוֹן וְלָא קַבֵּיל מִנִּי וַאֲמַר יְיָ לִי סַגִּי לָךְ לָא תוֹסֵיף לְמַלָּלָא קֳדָמַי עוֹד בְּפִתְגָמָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּרְגֵיז יְיָ עָלַי בִּגְלַלְכוֹן וְלָא קַבֵּיל צְלוֹתִי וַאֲמַר יְיָ לִי סַגִי לָךְ לָא תוֹסִיף לְמַלָלָא קָדָמַי תּוּב בְּפִתְגָמָא הָדֵין: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
למענכם - בשבילכם נעשה לי כך: ולא שמע לי - לא קיבל תפלתי: ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה - משל לאדם נודר, לאין הולך לו? אצל רבו שיתיר לו נדרו. מה עליך? לשמוע דברי רבך.
ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - אמר לו: דוגמא אתה עושה לדיינים, שיאמרו: מה משה, חכם גדול, לא נשא לו פנים, על ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר גזירה שלא יכנס לארץ - המענין את הדין והמעוותין את הדין עאכ"ו! ומה משה, שנ' לו רב לך אל תוסף - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום - שאר בני אדם עאכ"ו! ומה חזקיה, שנאמר מלכים ב כ צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה - לא נמנע מלבקש רחמים מלפני המקום, שהיה דורש, אפילו חרב חדה על צוארו של אדם לא ימנע עצמו מן הרחמים, שנא' מלכים ב כ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל - שאר בני אדם עאכ"ו!
ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - א"ל: משה, הרבה לך בידי לעולם הבא! כאדם שאומר לחבירו הרבה לך בידי, אל תביישני.
ד"א ויאמר ה' אלי רב לך - כאדם שאומר לחבירו עובר פלוני על דרך פלוני:
אל תוסף - מכאן א"ר אלעזר בן יעקב: יפה שעה אחת בתפלה יותר ממעשים טובים, שבשביל כל מעשיו של משה לא נאמר לו עלה, וכאן נאמר לו עלה. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ הופכים פניהם כנגד ארץ ישראל ומתפללים, שנא' מלכים א ח והתפללו אליך דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד בית המקדש ומתפללים, שנא' והתפללו דרך ארצם; העומדים בארץ ישראל הופכים פניהם כנגד ירושלם, שנאמר והתפללו אל העיר הזאת; העומדים בירושלם הופכים פניהם כנגד בית המקדש, שנא' ויתפללו אל הבית הזה; העומדים בבית המקדש מכוונים לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללים, שנא' ויתפלל את המקום הזה.
נמצאו עומדים בצפון - פניהם לדרום, בדרום - פניהם לצפון, במזרח - פניהם במערב, במערב - פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללים אל מקום אחד:רש"י
"למענכם" - בשבילכם אתם גרמתם לי וכן הוא אומר (תהלים קו) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם
"רב לך" - (ספרי) שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר ד"א רב לך הרבה מזה שמור לך רב טוב הצפון לך
גור אריה
[כ] אתם גרמתם לי. פירוש, אלמלא שהכעיסו את משה במעשיהם - לא היה בא לכלל החטא. וכדי שלא תפרש "ויתעבר ה' למענכם" שבשביל שקרא אותם "מורים" (במדבר כ', י') היה העונש עליו, וזהו משמעות "ויתעבר ה' בי למענכם", בשביל כבודכם, הביא ראיה שהרי הכתוב מספר מה שעשו ישראל "ויקציפו על מי מריבה" (תהלים ק"ו, ל"ב), וכתיב אחריו (שם) "וירע למשה בעבורם", ולא נוכל לפרש בשביל כבודם, שהרי מזכיר כל הרעות שעשו, כמו שנאמר "ויקציפו על מי מריבה", ולא היה לו להזכיר שהיה מעניש את משה, אם לא שפירושו שבשביל שהכעיסו את משה היה מעניש אותו:
[כא] שלא יאמרו הרב כמה קשה וכו'. דאם לא כן, למה אמר "רב לך" שאל יתפלל עוד, יתפלל ומה בכך. ובספרי משמע שפירושו "רב", כלומר יש לך רב, כי אני רבך, ואל תתפלל עוד, שאין לתלמיד להפציר כל כך ברב, 'שלא יאמרו כו:
[כב] דבר אחר. שקשה ללשון ראשון, דלא הוי לכתוב "רב לך", ודי במה שכתוב אחריו "אל תוסף דבר בדבר הזה":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְמַעַנְכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם; אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" (תהלים קו,לב; ספרי שם ושם).
רַב לָךְ – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְהַתַּלְמִיד כַּמָּה סַרְבָן וּמַפְצִיר (סוטה יג ב|סוטה י"ג ע"ב]]). דָּבָר אַחֵר: רַב לָךְ – הַרְבֵּה מִזֶּה שָׁמוּר לְךָ, רַב טוּב הַצָּפוּן לָךְ (ספרי שם ושם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש ויתעבר ה' בי, זהו שכתוב (שמות לד) ויעבור ה' על פניו, כלומר אותה שעה כשנתן לי גדולה בשבילכם והעביר כבודו לפני בסיני התחננתי לפניו על זאת ולא שמע אלי.
וע"ד הקבלה ויתעבר ה' בי, ירמוז לסוד העבור, וזהו לשון בי כי היה ראוי שיאמר עמי, כענין שכתוב (תהלים פט) התעברת עם משיחך, וידוע כי לשון סוד העבור מלשון עברה, כי סוד הגלגול בענין היצירה מדה מתנהגת בעוה"ז במדת הדין, והוא סוד (שמות ז) פוקד עון אבות, וכבר רמזתיו שם, וזהו שאמרו רז"ל בברכות אפילו בשעה שאתה מלא עליהם עברה באשה עוברה יהיו צרכיהם לפניך. ויש מן החכמים קורין כאשה עוברה בכ"ף, ובהרבה ספרים נמצא כן, וגרם להם שלא הבינו פנימיותו של ענין ולא לקחו ממנו רק נגלהו, אבל העיקר כי הוא באות בי"ת, וכן קבלת החכם רבי יצחק בן הרב ז"ל באשה עוברה באות בי"ת. ומה שנקרא סוד העבור על שם כח הדורות שהוא קורא הדורות מראש שהוא מעובר מן הכח הפנימי, ועל שם שכל המתגלגל יתגלגל מכח הדורות לכך נקרא סוד העבור כח הדורות, ועוד שלשון עבור מלשון רבוע, ועל שם שהענין עם רבעים עם המגולגל וזולתו פעמים שלש, ועוד לשון עבור על שם שאינו עובר ממשפחתו.
רב לך אל תוסף. דרשו רז"ל, רב לך דייך מה שצפון לך, ממה שכתוב (שם לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.
ובמדרש תנחומא רב לך אל תוסף, כיון שאמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף, אמר לו משה, רבש"ע יוכבד אמי שקהו שיניה בשני בניה יקהו עוד שיניה במיתתי, אמר לו כך עלה במחשבה, וכך מנהגו של עולם, עד כאן. ופירוש מחשבה העליונה שכלן נאצלו ממנה וכלן נכללות בה, וזהו לשון מחשבה, והמשכיל יבין.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
או ירצה על זה הדרך ויתעבר ה' בי למות חוץ לארץ למענכם מטעם הידוע כדי שיעמדו עמו לעולם הבא, כאומרם ז"ל, ולזה דקדק לומר ויתעבר לשון עברה על דרך אומרו (צפני', א) יום עברה היום ההוא שהוא יום המיתה, ואומרו ולא שמע אלי שלא רצה ה' שיכנס לארץ כל עיקר, אפילו בתנאי שיצא ממנה אחר כך ויקבר במקום ההוא שבו נקבר עם מתי מדבר כמו שפירשנו למעלה במאמר אעברה נא:
ויאמר וגו' רב לך וגו' אל תוסף. כפל לומר רב לך אל תוסף, בא להשיב לב' דברים הבאים בתפלת משה, כנגד מה שהתפלל על עצמו אמר לו רב לך רמז לו בתיבת רב כי כלום טעם תפלת משה לעבור אל הארץ הוא כדי לקיים מצות התלויות בארץ, לזה השיבו שאינו צריך לזה כי יש לו רב טוב אשר יתן לו ה', והוא אומרו רב לך ואינך צריך לשום תוספת זכות, וכנגד מה שהיה מתפלל על ישראל השתיקו בגערה ואמר לו אל תוסף דבר וגו':
או נתכוון לומר על זה הדרך כי כל זכות שתגיע לבאי הארץ מן המצות התלויות בארץ יש לך חלק בכלן ומה זה הוא החלק שאתה הוא המצוה אותם לעשות, והוא אומרו רב לך פירוש הרבנות של קיום המצוה לך היא ואם כן יש לך חלק עם כל א' בכל מעשה אשר יעשו שם ואשר ע"כ אל תוסף דבר בדבר זה:
עוד נתכוון במאמר רב לך להשיב על טענת אעברה נא שפירשנו שרצה לומר שיעבירהו מהמלכות משום מלכות יהושע, לזה אמר רב לך פירוש הגדולה והרבנות היא מיועדת ומיוחדת לך כל זמן שאתה בנמצא ולא אפשר לתת הגדולה לתלמידך בחיים חיותך, ומעתה אין תיקון לטעם אין מלכות נוגעת בחברתה וכו' (ברכות דף מח:), ולדרך זה המאמר אל תוסף צריך לעצמו ואינו מיותר:
עוד נראה לפרש על זה הדרך רב לך לגופא, ואומרו אל תוסף נמשך עם מה שלאחריו שהיא מאמר עלה ראש הפסגה וגו', פירוש לפי שאמר לו ה' עלה ראש וגו' שנתקבלה חצי תפלתו שאמר ואראה את הארץ הטובה, חש ה' שיאמר משה אוסיף לשפוך שיחי וזה לך האות כי ה' שמע קולי בשיחי, לזה אמר לו אל תוסף וגו' בדבר הזה פירוש בדבר זה שאני אומר, והוא מה שגמר אומר כי לא תעבור פירוש דבר זה מוחלט הוא:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- במדבר כז יב (10 דפים)
דפים בקטגוריה "דברים ג כו"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.