ספורנו/דברים/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · דברים · ג· >>

י[עריכה]

"ערי ממלכת עוג בבשן" כי רק עוג מלך הבשן נשאר. והטעם שמלך עוג באותו הגליל היה כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים כי ממלחמת אמרפל וחבריו שהכו את רפאים בעשתרות קרנים נשארו רפאים רבים ואותם הנשארים הכו אותם כני עמון כמו שכאר למעלה וממלחמת העמוניום נשאר הוא לבדו ובהיותו גבור כגבורת שאר הרפאים לכן מלך:


יא[עריכה]

"באמת איש" באמת כל אחד מאותם הרפאים ומלת איש תורה כל אחד ואחד כמו איש לבצעו מקצהו. ויכו איש אישו וזולתם. אמר אע"פ שאותה הערש היתה תשע אמות ארכה באמת כל אחד מהם והיתה בלי ספק אמות בינוניות הרבה מאד יותר מתשע אמות אולי על אחת כמה וכמה. ובזה יובן גודל אותם הענקים וחזקם. ועכ"ז השמידו אותם בני עמון בגזרת האל ית' כמו שבאר למעלה:


כד[עריכה]

"ואתחנן אל ה' ואת ידך החזקה." לשנות טבע הנכראים הבלתי נפסדים שלא יוכל זה זולתך. וכל אלה עשית כדי להביא את ישראל לארץ ולכן ראוי להשתדל בקיום שבתם בה:


כה[עריכה]

"אעברה נא" להכרית כל יושבי כנען כדי שלא יגלו ישראל ממנה: " ואראה את הארץ הטובה" אתן עיני בה לטובה בברכתי שתהיה טובה לישראל לעולם:


כו[עריכה]

"ויתעבר ה' למענכם" מפני שהייתי מתאוה לקיים אתכם בה שלא תגלו ממנה לעולם והוא כבר נשא ידו לזרותם: