ספורנו/דברים/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · ספורנו · דברים · ד · >>

א[עריכה]

"ועתה ישראל" מאחר שאתה רואה גזרת האל ית' להגלותכם אם תחטאו השמרו מחטוא ושמרו מצותיו בלי תוספת וגרעון כי התוספת והגרעון בכל שהוא יביאו אתכם לתכלית הקלקול:


ב[עריכה]

"ולא תגרעו ממנו לשמור" ולא יחשוב החושב שכאשר תסור סבת האיסור אצלך לא יהיה חטא לגרוע כמו שחשב שלמה המלך אני ארבה ולא אסור אני ארבה ולא אשוב ונכשלה:


ג[עריכה]

"עיניכם הרואות" הנה יעיד על זה מה שראיתם שקרה בענין בעל פעור כי אמנם אותם שחטאו בעבודת בעל פעור לא התכונו לזה בתחלה אבל היתה תחלת כונתם לזנות בלבד. כאמרו ויחל העם לזנות. ואע"פ שהתורה אסרה זה מפני חשש עבודת גלולים כאמרם וזנו בנותיו והזנו את בניך חשב כל אחד מהם שזה לא יקרה לו כלל והנה קרה ההפך כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור להדבק בבנותיו אין גם אחד מהם שנשמר בחכמתו מהכשל בעבודה עצמה עד שהשמידו ה' אלהיך:


ד[עריכה]

"ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" - הייתם כולכם חכמים להישמר מהיכשל בעבודת בעל פעור.


ו[עריכה]

"כי היא חכמתכם" - בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים.


ז[עריכה]

"כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו" - והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים הוא, שהאל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו, וזה יורה שבחר בנו מכל העמים. ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים, יהיה חילול ה', באמור לכם "עם ה' אלה".


ח[עריכה]

"ומי גוי גדול אשר לו חוקים..." - והטעם שתיחשבו חכמים בעיני האומות, בשמרכם את חוקי האלהים ואת תורותיו, הוא, שלא היו אז שום גוי במציאות כזה שיהיו לו חוקים מורים מציאות האל ודרכיו, ומשפטים צדיקים שאין בם עניין לתועלת הדיין ולא לשכר חזניהם וסופריהם, אבל כל עניינים משפט וצדק, כעניין אמרם ז"ל (סנהדרין ו:): "משפט לזה וצדקה לזה - משפט לזה שהחזיר לו את שלו, וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו".


ט[עריכה]

"רק השמר לך" - אף על פי שאמרתי שראוי שתהיו נחשבים חכמים בעיני האומות, הישמר לך מרעות אותם הטועים והמכחישים מציאות האל יתברך ויכולתו והשגחתו, וחשבו הם להביא על כל זה ראיות שכליות.

"פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" - והטעם שהזהרתיך מאד להישמר מזה הוא, שיש לחוש פן תשכח מה שראו עיניך הגשמיים בסיני ועיניך השכליים גם כן בפירוש התורה, אשר בה הראית לדעת היפך דעותיהם במופתים שכליים.

"והודעתם לבניך" לבניך שלא ראו אז תודיע במופתים שכליים:


טו[עריכה]

"כי לא ראיתם כל תמונ'" וזה הפך דעת כת הצאב"א שחשבו שאין במציאו' דבר יותר נכבד מן הגרמים השמימים ושהם לבדם קדמוני' ונצחיים ראשוני':


יט[עריכה]

"חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים" סדר אותם על סדר נאות לצורך כל אחד מחלקי הארץ כפי השתנותם והשתנות העם אשר בה וזה הסדר המוחש יורה על הפך דעות התועים כי אמנם יורה בהכרח שיש איזה נמצא מסדר לתכלית מכוון מאתו אשר המציא' לסדרם למען יושג תכלית מציאות' וסדרם כי לא יהי' כל זה במקר' בלי ספק:


כ[עריכה]

"ואתכם לקח" ללכת בדרכיו ולדבקה בו ולזה לא יהיו עיניכם בהנהגת צבא השמים וסדרם:


כב[עריכה]

"כי אנכי מת" צריך אני להזהירכם מאד מאחר שאיני עובר עמכם כענין אמרו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון:


כד[עריכה]

"אש אכלה הוא" אש אוכלת אש ובזה יכלה את הנפש עם הבשר: " אל קנא" כי מבלי אין מציאות שום נמצא זולתו דומה למציאותו כלל הנה כל מי שיעבוד לזולתו יעשה אמנם לזולתו מה שראוי לו לבדו כענין אשת איש שתתן לזולתו מה שראוי לאישה לבדו ובזה יהיה מקנא:


כה[עריכה]

"להכעיסו" לסלק השכינה מישראל כדי להיות בלתי משועבדים לתורת האל ית' ומצותיו:


כט[עריכה]

"ומצאת" אע"פ שאין שם מקדש ולא כלי קדש: " כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" והטעם שתמצאנו הוא כי אמנם תדרשנו בכל לבבך:


ל[עריכה]

"באחרית הימים" לקץ הימין כמו שהעיד באמרו והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו:


לב[עריכה]

"כי שאל נא" והראיה על זה שאמרתי שלא ישכח ברית אבות היא כי אמנם מה שעשה עם כל ישראל במתן תורה שתהיו כלכם זוכים לאותה המדרגה מן הנבואה לא היה זולתי לקחת את כלכם לו לעם בשביל ברית אבות שלא כל אחד מכם היה ראוי לה:


לד[עריכה]

"או הנסה אלהים" אע"פ שקרה לאיזה יחיד או יחידים שימלטו מבין רשעים. מכל מקום לא קרה זה בכלל: " במסות באותות" מורות שלא היה זה במקרה אלא בכונת פועל רצוניי: " ובזרוע נטויה" מוכנת להכות עוד להורות שאם לא ישוב החוטא שתשוב להכות:


לה[עריכה]

"אתה הראית" את כל אלה הראך האל ית': " לדעת" כדי שתתבונן ותדע בלי ספק כי ה' הוא האלהי'. הוא אותו הקדמון הנמצא בהכרח:


לו[עריכה]

"ליסרך" להביאך למדרגת הנבואה בקבלה התורה כענין באליהו והנה רוח גדולה וחזק. וכן ועל הארץ הראך את אשו. כענין שם כאמרו ואחר הרעש אש:


לז[עריכה]

"ותחת כי אהב את אבותיך" ומאחר שעשה כל אלה הנה תחת שאהב את אבותיך: " ויוציאך בפניו" בפעולות באות מפניו למעלה מן הטבע לא מאחוריו כפעולות טבעיות: " ממצרים להוריש" שהתכוון להוציאך מעבדות אשר בו לא היית יכול להתבונן:


לח[עריכה]

"לתת לך את ארצם" שהיא ארץ ה' המוכנת לקנות השלמות המכוון:


לט[עריכה]

"וידעת היום" אם כן ראוי בלי ספק שתתבונן ותדע כל חלקי הסותר: "והשבות אל לבבך" ואחר ההתבוננות תשיב אל לבבך החלק האמיתי מהם והוא כי ה' הוא האלהים. המסדר הנצחי המפורסם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. כי אמנם על זה יורה סדרם וקשרם והתכלית המושג מהם אשר לא יושג זולתם ובהם נודע שיש נמצא מכוון שהמציא כל זה לתכלית מכוון מאתו: "אין עוד" ומזה יודע שאין עוד כי הוא מן ההכרח שלא יהיה כל זה זולתי בכח איזה נמצא נבדל מחומר מאד נעלה בתכלית האפשר והוא נמנע שיהיה יותר מאחד בזאת המדרגה מהעלוי אשר אין כמוה כי בנבדלים לא יפול מספר זולתי בהיותם בלתי שוים במדרגה:


מ[עריכה]

"ושמרת את חקיו" וכשתדעהו תשמור את חקיו בלי ספק. כאמרו מי לא ייראך מלך הגוים:


מא[עריכה]

"אז יבדיל משה שלש ערים" אחר שסיים ההקדמה לבאור התורה הבדיל הערים להראות לישראל מה נכבד ענין שמירת המצוה שהקפיד לקיים קצת מצות עשה:


מד[עריכה]

"וזאת התורה" החלק העיוני:


מה[עריכה]

"אלה העדות" החלק שבא עליהם עדות המופת:


מז[עריכה]

"ויירשו את ארצו" אחר שכבשו ארץ נושבת שיכלו לקיים בה המצות ואין מחריד הואיל לבאר את התורה והמצוה ולהזהיר עליהם: