דברים רבה ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ב · ה · >>


הוסף ביאור

ה. [עריכה]

"בָּעֵת הַהִיא". באי זה עת באותו עת שנתמנה יהושע שנאמר (דברים ג, כא): "ואת יהושע צויתי".
א"ר הונא כיון שאמר לו הקב"ה למשה הגיע ארכי ליהושע אותה שעה התחיל לבקש רחמים ליכנס לארץ למה הדבר דומה לאיפרכוס שהיה בארכי שלו והיה גוזר על המלך והוא עושה היה פודה למי שרוצה וחובש למי שרוצה וכיון שנתחלף ונתמנה אחר תחתיו התחיל לבקש מן השוער ליכנס ולא היה מניח לו כך משה כל ימים שהיה בארכי שלו היה חובש למי שרוצה שנאמר (במדבר טז, לג): "וירדו הם וכל אשר להם חיים וגו'" ופודה למי שרוצה שנאמר (דברים לג, ו): "יחי ראובן ואל ימות" וכיון שנתחלף ונתמנה יהושע תחתיו שנאמר (במדבר כז, יח): "קח לך את יהושע בן נון" התחיל להתחנן ליכנס לארץ אמר לו הקב"ה "רַב לָךְ":