ירושלמי מועד קטן פרק ג מנוקד ומעוצב
תַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי • סֵדֶר מוֹעֵד
מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן • פֶּרֶק שְׁלִישִׁי
פרק זה בתלמוד הבבלי
תלמוד ירושלמי מנוקד ומעוצב ע"י הרב דן בארי[עריכה]
פרק זה מתוך מהדורת התלמוד המנוקד, המפוסק והמעוצב לפי שורות, מבוסס על קובץ שהכין הרב דן בארי. לפרטים נוספים על המהדורה, ראו את דפי המידע על התלמוד הירושלמי ועל התלמוד הבבלי.
[מוֹעֵד קָטָן ג,א][עריכה]
[הֲלָכָה א]
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
וּמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר,
וְהַנָּזִיר, וְהַמְצֹרָע,
מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.
[תַּלְמוּד]
הָא שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אֲסוּרִין.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן:
גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָרֶגֶל מְנֻוָּלִין.
תַּמָּן תְּנֵינַן:
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד
אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
הָא שְׁאָר כָּל הַיָּמִים, אֲסוּרִין.
רַבִּי יוֹסֵה, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן,
רַבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם חִזְקִיָּה:
גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְשַׁבָּתָן מְנֻוָּלִין. <לשבוע משמרתם>
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי יוּדָה:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם,
אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ.
רַבִּי יוּדָה כְּדַעְתֵּיהּ, דְּרַבִּי יוּדָה אָמַר:
אָסוּר לְפָרֵשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל. <להפליג>
מֵעַתָּה, כֹּהֵן שֶׁיֵּצֵא חוּץ לָאָרֶץ,
הוֹאִיל וְיָצָא שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים,
יְהֵא אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ.
חַד כֹּהֵן אֲתָא לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָה, אֲמַר לֵיהּ:
מַהוּ לָצֵאת לְצוֹר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה,
לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם?
אָמַר לֵיהּ:
אָחִיו שֶׁלְּאוֹתוֹ הָאִישׁ יָצָא.
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנְּגָפוֹ.
וְאַתְּ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ?
אִית דְּבָעֵי מֵימַר, הָכֵן אֲמַר לֵיהּ:
אָחִיו שֶׁלְּאוֹתוֹ הָאִישׁ הִנִּיחַ חֵק אִמּוֹ וְחִבֵּק חֵק נָכְרִיָּה,
וּבָרוּךְ שֶׁנְּגָפוֹ,
וְאַתְּ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כַּיּוֹצֵא בוֹ?
שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי חֲנִינָה,
אֲמַר לֵיהּ:
כְּתֹב לִי חֲדָא אִגְּרָא דְּאִיקָר, <המלצה>
נִפּוּק לְפַרְנָסָתִי לְאַרְעָא בַּרָיְתָא. <לחוץ לארץ>
אָמַר לוֹ:
לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתֶיךָ,
יְהוּ אוֹמְרִים לִי:
נְטִיעָה אַחַת שֶׁל חֶמְדָּה
שֶׁהָיְתָה לָנוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
הִתַּרְתָּ לָהּ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ!
"וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין".
הֲוֵינַן סָבְרִין מֵימַר,
בְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ אֵצֶל הַגּוֹיִם,
אֲבָל אִם הָיָה חָבוּשׁ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, לֹא.
אֲתָא מֵימַר לָךְ,
וַאֲפִלּוּ חָבוּשׁ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל,
אֵינוֹ עָרֵב לָאָדָם לְגַלֵּחַ בְּבֵית הָאֲסוּרִין.
"וְהַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים".
מָה אֲנַן קָיְמִין? <במה אנו עוסקים>
אִם בְּשֶׁהִתִּירוּ לוֹ קֹדֶם לָרֶגֶל, יְגַלַּח!
אִם בְּשֶׁלֹּא הִתִּירוּ לוֹ קֹדֶם לָרֶגֶל, אַל יְגַלַּח!
אֶלָּא כִּי נַן קָיְמִין,
כְּשֶׁהִתִּירוּ לוֹ קֹדֶם לָרֶגֶל,
וְחָל יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בָּרֶגֶל,
שֶׁאֵין נִדּוּי פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים,
וְאֵין נְזִיפָה פְּחוּתָה מְשִּׁבְעַת יָמִים.
אֵין נִדּוּי פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, [810]
(בְּמִדְבָּר יא, כ) "עַד חֹדֶשׁ יָמִים,
עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם",
וְאֵין נְזִיפָה פְּחוּתָה מְשִּׁבְעַת יָמִים,
(בְּמִדְבָּר יב, יד) "הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים".
רַבִּי הֲוָה מוֹקַר לְבַר אֶלְעָשָׂא.
אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא:
כָּל עַמָּא שָׁאֲלִין לְרַבִּי,
וְאַתְּ לֵית אַתְּ שָׁאֵל לֵיהּ!
אֲמַר לֵיהּ:
מָה נִשְׁאֹל לֵיהּ?
אֲמַר לֵיהּ:
שְׁאוֹל מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָפָה,
הֹמִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתָהּ,
מַפְחֶדֶת כָּל בַּעֲלִי כְנָפַיִם.
רָאוּהָ נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ,
וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ.
הַנָּס יֹאמַר "הוֹ הוֹ",
וְהַנִּלְכָּד נִלְכַּד בַּעֲוֹנוֹ.
הֲפַךְ רַבִּי וַחֲמָתֵיהּ גָּחֵיךְ.
אֲמַר רַבִּי:
אֵינִי מַכִּירָךְ זָקֵן.
וִידַע דְּלֵית הוּא מִתְמַנֵּי בְיוֹמוֹי.
בִּקְּשׁוּ לְנַדּוֹת אֶת רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר לָהֶן:
אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם,
עַד שֶׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת מִי מְנַדִּין,
וְעַל מַה מְנַדִּין וְעַל כַּמָּה דְּבָרִים מְנַדִּין.
בִּקְּשׁוּ לְנַדּוֹת אֶת רַבִּי לִיעֶזֶר.
אָמְרִין:
מַן אָזֵל מוֹדַע לֵיהּ.
אֲמַר רַבִּי עֲקִיבָה:
אֲנָה אֲזַל מוֹדַע לֵיהּ.
אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ:
רַבִּי, רַבִּי! חֲבֵרֶיךָ מְנֻדִּין לָךְ.
נְסָתֵיהּ, נְפַק לֵיהּ לְבָרָא, אֲמַר: <לקח אותו>
חֲרוּבִיתָא, חֲרוּבִיתָא!
אִן הֲלָכָה כְּדִבְרֵיהֶם, אִתְעַקְרִין!
וְלָא אִתְעַקְרַת.
אִן הֲלָכָה כִּדְבָרַי, אִתְעַקְרִין!
וְאִתְעַקְרַת.
אִן הֲלָכָה כְּדִבְרֵיהֶם, חֻזְרִין!
וְלָא חַזְרַת.
אִן הֲלָכָה כִּדְבָרַי, חֻזְרִין!
וְחַזְרַת.
כָּל הָדֵן שְׁבָחָא,
וְלֵית הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָה:
מִשֶּׁנִּתְּנָה, לֹא נִתְּנָה אֶלָּא
(שְׁמוֹת כג, ב) "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת".
וְלֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָדַע שֶׁ"אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת"?
לֹא הִקְפִּיד אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁשָּׂרְפוּ טַהֲרוֹתָיו בְּפָנָיו.
תַּמָּן תְּנֵינַן:
חִתְּכוֹ חֲלָיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חָלְיָא לְחָלְיָא,
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר,
וַחֲכָמִים מְטַמִּין.
זֶה תַנּוּרוֹ שֶׁלַּחֲכִינַי.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
חֲכָךְ גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם: <פגע>
כָּל מָקוֹם שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁלְּרַבִּי לִיעֶזֶר מַבֶּטֶת,
הָיָה נִשְׁדַּף
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ חִטָּה אַחַת,
חֶצְיָהּ נִשְׁדַּף וְחֶצְיָהּ לֹא נִשְׁדַּף,
וְהָיוּ עַמּוּדֵי בֵּית הַוַּעַד מְרוֹפְפִין.
אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
אִם חֲבֵרִין מִתְלַחֲמִים,
אַתֶּם, מָה אִכְפַּת לָכֶם?
וְיָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה:
הֲלָכָה כֵּאלִיעֶזֶר בְּנִי.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ:
"לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא".
רַבִּי קְרִיסְפִּי, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי:
אִם יֹאמַר לִי אָדָם:
"כָּךְ שָׁנָה רַבִּי לִיעֶזֶר",
שׁוֹנֶה אֲנִי כִּדְבָרָיו.
אֶלָּא דְּתַנַּיָא מְחַלְּפִין.
חַד זְמַן הֲוָה עָבַר בְּשׁוֹקָא
וַחֲמָת הָדָא אֶתָּא סְחוֹתָא דְּבַיְתַהּ, <ראתה אשה אחת אשפה של ביתה>
וְטַלְקַת, וְנַפְלַת גּוֹ רֵישֵׁיהּ. <וזרקה>
אֲמַר,
דוֹמֶה שֶׁהַיּוֹם חֲבֵרַי מְקָרְבִין אוֹתִי,
דִּכְתִיב:
(תְּהִלִּים קיג, ז) "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן,
לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ."
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי
שְׁלַח בָּתַר חַד בַּר נָשׁ תְּלָתָה זִמְנִין,
וְלָא אֲתָא.
שְׁלַח אָמַר לֵיהּ:
אִלּוּלֵא דְּלָא חָרְמֵית בַּר נָשׁ מִן יוֹמַי,
הָוֵינָא מְחָרַם לְהָהוּא גֻּבְרָה,
שֶׁעַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְנַדִּין,
וְזֶה אֶחָד מֵהֶן:
(עֶזְרָא י, ח) "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים,
כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים,
יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה."
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֵּירַבִּי לְעָזָר:
אִית סַגִּין מִנְּהוֹן מְבַדְּרָן בְּמַתְנֵיתָא. <יותר מהן מפוזרות>
תַּמָּן תְּנֵינַן: (משנה תענית ג, ח)
"שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אָמַר לוֹ:
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת."
(ברייתא) "שֶׁאִלּוּ נִגְזְרָה גְּזֵרָה כַּשֵּׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִּימֵי אֵלִיָּהוּ,
לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם?
שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם,
צָרִיךְ נִדּוּי."
תַּמָּן תְּנֵינַן: (משנה ראש השנה א, ו)
"שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים,
נִמְצֵאתָ מְכַשְּׁלָן לֶעָתִיד לָבֹא."
לֹא נִמְצֵאתָ מְעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה?
שֶׁכָּל הַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה,
צָרִיךְ נִדּוּי.
תְּנֵי:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
תֵיוֹדוֹס אִישׁ רוֹמִי הִנְהִיג אֶת אַנְשֵׁי רוֹמִי
שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין גְּדָיִים מְקֻלָּסִין בְּלֵילֵי פְסָחִים.
שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ:
אִלּוּלֵי שֶׁאַתְּ תֵיוֹדוֹס,
לֹא הָיִינוּ מְנַדִּין אוֹתָךְ?
וּמָהוּ תֵיוֹדוֹס?
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה:
דַּהֲוָה מְשַׁלַּח פַּרְנָסַתְהוֹן דְּרַבָּנִין.
לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבִּים
לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוּץ?
שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים
לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוּץ,
צָרִיךְ נִדּוּי.
תַּמָּן תְּנֵינַן: (עדויות ה, ו)
"אֶת מִי נִדּוּ?
אֶת אֶלְעָזָר בֶּן חַנָּךְ,
שֶׁפִּקְפֵּק בְּטַהֲרַת הַיָּדַיִם."
הָדָא אָמְרָה,
הַמְּפַקְפֵּק בְּדָבָר, אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,
צָרִיךְ נִדּוּי.
תַּמָּן תְּנֵינַן: (עדויות ה, ו)
"דִּכְמָה הִשְׁקוּהָ."
מַהוּ דִּכְמָה?
דִּכְוָתַהּ.
"נִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ.
וְסָקְלוּ בֵית דִּין אֲרוֹנוֹ."
לְלַמְּדָךְ,
שֶׁכָּל הַמְּנֻדֶּה וּמֵת, סוֹקְלִין אֲרוֹנוֹ. [811]
הָדָא אָמְרָה,
הַמְּבַזֶּה זָקֵן, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה,
צָרִיךְ נִדּוּי.
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי זְעוֹרָה,
הֲווֹן מְרַחֲקִין וּמְקָרְבִין. <מנדים ומתירים מיד>
אֲמַר לוֹן רַבִּי לָא:
הָשָׁתָא מְרַחֲקִין וְהָשָׁתָא מְקָרְבִין!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
חָזְרוּ וְנִמְנוּ:
לִכְשֶׁיַּחְזֹר בּוֹ, יְהוּ מְקָרְבִין אוֹתוֹ.
הַמְּנֻדֶּה לָרַב, מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד;
הַמְּנֻדֶּה לַתַּלְמִיד, אֵינוֹ מְנֻדֶּה לָרַב.
הַמְּנֻדֶּה לְאַב בֵּית דִּין, מְנֻדֶּה לֶחָכָם;
הַמְּנֻדֶּה לֶחָכָם, אֵינוֹ מְנֻדֶּה לְאַב בֵּית דִּין.
הַמְּנֻדֶּה לַנָּשִׂיא, מְנֻדֶּה לְכָל אָדָם.
עַד כַּדּוּן חָכָם שֶׁנִּדָּה, וַאֲפִלּוּ חָבֵר שֶׁנִּדָּה?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
חֲדָא אַמְהָה מִן דְּבַר פַּטָּא
הֲוָת עָבְרָה קֻמֵּי חֲדָא כְּנִישָׁא.
חֲמָת חַד סָפַר מָחֵי לְחַד מַיְנוֹק <ראתה מורה אחד מכה ילד>
יַתִּיר מִן צָרְכֵיהּ.
אָמְרָה לֵיהּ:
יֶהְוֵי הָהוּא גֻּבְרָה מְחָרַם!
אֲתָא שְׁאַל לְרַבִּי אַחָא.
אָמַר לֵיהּ:
צָרִיךְ אַתְּ חָשֵׁשׁ עַל נַפְשָׁךְ.
הָדָא אָמְרָה,
הָעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַשּׁוּרָה, צָרִיךְ נִדּוּי.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה מְעַיְּנֵי תֵּינִין בְּבַרְבָּרִית. <שומר תאנים>
אֲתוֹן לִסְטַיָּא וְגַנְבוּן מִנְּהוֹן בְּלֵילְיָא,
וּבְסוֹפָא אַרְגַּשׁ בְּהוֹן.
אֲמַר לוֹן:
לֶהֱווֹן אִלַּיִן עַמָּא מְחָרְמִין! <יהיו האנשים האלה מנודים>
אַמְרוּן לֵיהּ:
יְיֵא הַהוּא גֻּבְרָה מְחָרַם! <תהיה אתה מנודה>
חָשׁ עַל נַפְשֵׁיהּ, אֲמַר: <חשש לעצמו, חשב>
מָמוֹן אִנּוּן חַיָּבִין לִי, דִּלְמָא נַפְשָׁן.
נְפַק פָּרֵי בָּתְרֵיהוֹן, אֲמַר לוֹן: <יצא רץ>
שְׁרוֹן לִי! <התירו נידויי>
אַמְרוּן לֵיהּ:
שְׁרֵי לָן, וַנַן שָׁרַיִי לָךְ!
הָדָא אָמְרָה,
הַמְּנַדֶּה אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ,
וְנִדָּה אוֹתוֹ, נִדּוּיוֹ נִדּוּי.
מִי מַתִּיר?
לָא כֵן תְּנֵי:
מֵת אֶחָד מִמְּנַדָּיו, אֵין מַתִּירִין לוֹ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הָדָא דַתְּ אָמַר, בְּשֶׁאֵין שָׁם נָשִׂיא;
אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם נָשִׂיא, הַנָּשִׂיא מַתִּיר.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי בָּא בַּר מַמָּל:
מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁמֵּת אֶחָד מִמְּנַדָּיו,
וְלֹא הִתִּירוּ לוֹ.
וְלֹא כֵן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
"הָדָא דַתְּ אָמַר, בְּשֶׁאֵין שָׁם נָשִׂיא,
אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם נָשִׂיא, הַנָּשִׂיא מַתִּיר"!
וְקַמַת מָה דְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי בָּא בַּר מַמָּל
בְּשֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיֵּי בְּשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת:
נִמְנוּ בְאוּשָׁא שֶׁלֹּא לְנַדּוֹת זָקֵן.
וְאָתְיָא כַּיִי דְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
זָקֵן שֶׁאֵרַע בּוֹ דָּבָר,
אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ,
אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ:
(מלכים ב יד, י) "הִכָּבֵד וְשֵׁב בְּבֵיתֶךָ.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיֵּי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא:
זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ,
נוֹהֲגִין בּוֹ כִּקְדֻשַּׁת אָרוֹן.
רַבִּי אַחָא, רַבִּי תַנְחוּם,
רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
זָקֵן שֶׁנִּדָּה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, אֲפִלּוּ כַּהֲלָכָה,
אֵין נִדּוּיוֹ נִדּוּי.
בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי יִרְמְיָה אֲתָת עָקָה עַל טִבֶּרְיָאֵי.
שְׁלַח בְּעִי מְנָרְתָא דְּכַסְפָּא גַּבֵּי רַבִּי יַעֲקֹב בֵּירַבִּי בּוּן.
שְׁלַח אֲמַר לֵיהּ:
אֲדַיִן לֹא שָׁב יִרְמְיָה מֵרָעָתוֹ?
וּבִקֵּשׁ לְנַדּוֹתוֹ.
וַהֲוָה רַבִּי חִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק עֲטוֹשָׁיָא יָתִיב תַּמָּן.
אָמַר לֵיהּ:
שָׁמַעְתִּי שֶׁאֵין מְנַדִּין זָקֵן,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה כְּיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו.
אָמַר לֵיהּ: (עדויות ה, ו)
"דִּכְמָה הִשְׁקוּהָ."
וּכְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו עָשָׂה?
וְנַדּוֹן אִלַּיִן לְאִלַּיִן,
וְחַשּׁוּן אִלַּיִן עַל אִלַּיִן,
וְצַרְכוּן מִשְׁתְּרָיָא אִלַּיִן מִן אִלַּיִן.
"וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר".
מָה אֲנַן קָיְמִין? <במה אנו עוסקים>
אִם בְּשֶׁנִּשְׁאַל קֹדֶם לָרֶגֶל, יְגַלַּח;
אִם בְּשֶׁלֹּא נִשְׁאַל קֹדֶם לָרֶגֶל, אַל יְגַלַּח.
אֶלָּא כִּי נַן קָיְמִין,
בְּשֶׁנִּשְׁאַל קֹדֶם לָרֶגֶל,
וְלֹא מָצְאוּ פֶּתַח לְנִדְרוֹ אֶלָּא בָּרֶגֶל.
כְּהָדָא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי,
לֹא מָצְאוּ פֶּתַח לְנִדְרוֹ,
עַד שֶׁבָּא אֶחָד מִזִּקְנֵי הַגָּלִיל.
וְאִית דְּאָמְרִין:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הֲוָה.
וַהֲוָה נָסֵיב לֵיהּ מִן הָכָא וּמְקִים לֵיהּ הָכָא,
נָסֵיב לֵיהּ מִן הָכָא, וּמְקִים לֵיהּ הָכָא,
עַד דַּאֲקֵמֵיהּ גּוֹ שִׁמְשָׁא מְפַלֵּי מָנוֹי. <בודק בגדיו מכינים>
אַמְרוּן לֵיהּ:
אִלּוּ הֲוֵיתָה יָדַע דְּהָדֵן סָבָא עָבֵד לָךְ הָכֵן,
נָדֵר הֲוֵיתָה?
אֲמַר לוֹן:
לָא.
וּשְׁרוֹן לֵיהּ.
וְלֵיהּ אַמְרוּן:
הָדָא, מִנָּן לָךְ?
אֲמַר לוֹן:
מְשָׁרֵת רַבִּי מֵאִיר הָיִיתִי, בְּבָרְחוֹ שֵׁנִית.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים:
מַקְלוֹ שֶׁלְּרַבִּי מֵאִיר הָיְתָה בְיָדוֹ,
וְהִיא הָיְתָה מְלַמַּדְתּוֹ דַּעַת.
תְּנֵי: (תוספתא מועד קטן ב, א)
כָּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד,
מֻתָּרִין לְגַלֵּחַ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁלָּאֵבֶל.
אִית תַּנַּי תָּנֵי: <יש תנא ששונה>
אָסוּר.
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי:
מֻתָּר.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
מַן דְּאָמַר "מֻתָּר", בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם רֶגֶל;
מַן דְּאָמַר "אָסוּר", בְּשֶׁאֵין שָׁם רֶגֶל. [812]
מַתְנֵיתָא פְלִיגָה עַל רַב חִסְדָּא:
"הֲרֵי שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלָיו זֶה אַחַר זֶה,
הֲרֵי זֶה מֵקֵל בְּסַכִּין וּבְמִסְפֶּרֶת,
אֲבָל לֹא בְמִסְפָּרַיִם."
וְיַעֲשֶׂה אֵבֶל הַשֵּׁנִי אֵצֶל הָרִאשׁוֹן כְּמִי שֶׁהוּא אָנוּס וִיגַלַּח.
הֱוֵי,
לָא אִתְאַמְרַת אֶלָּא מִפְּנֵי כְבוֹד הָרֶגֶל.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי:
נִיחָא בְּתוֹךְ שִׁבְעָה; בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים!
הֲתֵיב רַבִּי חֲנַנְיָה חַבְרוֹן דְּרַבָּנִין:
וְהָא תְנֵי: (שמחות ו, א)
"אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָבֵל אָסוּר בָּהֶן כָּל שִׁבְעָה."
אִם בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים הוּא אָסוּר,
בְּתוֹךְ שִׁבְעָה, לֹא כָל שֶׁכֵּן?
לָא אִתְאַמְרַת אֶלָּא כְּשֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבָלִים.
הָדָא אָמְרָה, שֶׁהוּא מֻתָּר.
אָמַר רַבִּי מַתַּנְיָה:
מַן דְּאָמַר "אָסוּר", כְּדַרְכּוֹ בְּמִסְפָּרַיִם.
שָׂפָם וּנְטִילַת צִפָּרְנַיִם.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
בָּרֶגֶל מֻתָּר וּבָאֵבֶל אָסוּר
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
בָּרֶגֶל אָסוּר וּבָאֵבֶל מֻתָּר.
מַן דְּאָמַר בָּרֶגֶל מֻתָּר, שֶׁיֵּשׁ שָׁם רֶגֶל,
וּבָאֵבֶל אָסוּר, בְּשֶׁאֵין שָׁם רֶגֶל.
מַן דְּאָמַר בָּרֶגֶל אָסוּר, בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם הָעֲרָמָה,
בָּאֵבֶל מֻתָּר, שֶׁאֵין שָׁם הָעֲרָמָה.
רַב חִיָּה בַר אָשֵׁי בְשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵקֵל כָּאן וְכָאן.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵקֵל בְּהִלְכוֹת אֵבֶל.
רַב אָמַר:
שָׂפָם, כִּנְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּכָל דָּבָר.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
וּבִלְבַד בַּנּוֹטוֹת. <מכסות את הפה>
רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא:
זוֹג בָּא לִפְנֵי רַבִּי בְּשָׂפָם וּבִנְטִילַת צִפָּרְנַיִם, <בעניין שפם>
וְהִתִּיר לָהֶם רַבִּי.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
שְׁנֵי זוֹגוֹת הָיוּ,
אֶחָד מֵעַמְּתָן וְאֶחָד מִדַּרְעָלַָה.
אֶחָד בְּשָׂפָם, וְאֶחָד בִּנְטִילַת צִפָּרְנַיִם,
וְהִתִּיר לָהֶן רַבִּי.
כְּהָדָא:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, דַּמְכַת אַחָתֵיהּ,
וַהֲוָה יָתִיב מְצַמֵּי טֻפְרוֹי. <קוצץ צפורניו>
סְלַק רַבִּי לְעָזָר לְגַבֵּיהּ, וְלָא כַסֵּיתוֹן.
סְלַק רַבִּי נָתַן בַּר אַבָּא לְגַבֵּיהּ, וְכַסֵּיתוֹן.
אָמַר לֵיהּ:
מִן קֻמֵּי רַבִּי לְעָזָר לָא כַסֵּיתִנּוּן,
וּמִן קֻמּוֹי אַתְּ מְכַסֵּי לוֹן!
אָמַר לֵיהּ:
וּמָה אַתְּ סָבַר?
דְּאַתְּ חָבִיב עָלַי כְּרַבִּי לְעָזָר?
[מוֹעֵד קָטָן ג,ב][עריכה]
הֲלָכָה ב
וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין,
וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר;
מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם,
וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים,
וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג;
וְכָל הָעוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין;
וּשְׁאָר כָּל אָדָם אֲסוּרִין.
[תַּלְמוּד]
תְּנֵי:
"בַּלְנֵרֵי נָשִׁים, <balnearia: בגדי רחצה>
מֻתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד."
הִיא בַּלְנֵרֵי נָשִׁים, הִיא בַּלְנֵרֵי אֲנָשִׁים.
מַהוּ בַּלְנֵרֵי נָשִׁים?
רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָמְרִי:
(אנטינייא) אִימַטְיָא. <himatia: מעילים>
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד,
מֻתָּר לְכַבְּסוֹ בַּמּוֹעֵד.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וּבִלְחוֹד תְּרַיִי דִּיְהֵא שָׁלַח חַד וְלָבֵשׁ חַד. <פושט>
בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
בִּגְדֵי קְטַנִּים מָהֵן?
אֲמַר לוֹן:
כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד.
בְּעוֹן קֻמּוֹי:
תְּנֵינַן: (מועד קטן ג, ז)
"אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מַבְרִין,
אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁלַּמֵּת."
הֲוָת מְטַלְּתֵיהּ זְעֵירָא, <סוכתו>
וּקְרִיבוֹי בְּעוֹן מֵיעוֹל לְגַבֵּיהּ,
מַהוּ דְּיֵתְבוּן פַּלְגּוּן מִן לְגָו וּפַלְגּוּן מִן לְבַר? <חציים מבפנים וחציים מבחוץ>
אֲמַר לוֹן:
יְעַלּוּן פַּלְגּוּן יוֹמָא דֵן, וּפַלְגּוּן לִמְחַר. <ייכנסו>
אָמַר רַבִּי מָנָא:
הָן דַּהֲוֵינַן סָבְרִין דּוּ מַחְמַר, קַלַּל,
הָן דַּהֲוֵינַן סָבְרִין דּוּ מְקַלְּלָה, חָמַר. <היכן שהיינו חושבים שהוא מקל, החמיר>
תְּנֵי:
מִטְפְּחוֹת סְפָרִים,
אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּמֵי רַגְלַיִם,
אֲבָל מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּנֶתֶר וּבוֹרִית,
מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
[מוֹעֵד קָטָן ג,ג][עריכה]
הֲלָכָה ג
וְאֵלּוּ כוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד:
קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין,
דְּיָתֵיקֵי, וּמַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין,
אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן,
שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין,
וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין וְאִגְּרוֹת שֶׁלִּרְשׁוּת.
[תַּלְמוּד]
וְאֵינוֹ מֵצֵר? <מצטער>
אָמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לְגָרֵשׁ, אֵינוֹ מֵצֵר.
"וְשׁוֹבָרִים", אוֹמוֹלוֹגִין. <homólogon: מתאים>
"אִגְּרוֹת שׁוּם", שׁוּם הַיְּתוֹמִין.
"אִגְּרוֹת מָזוֹן", מְזוֹנוֹת אַלְמָנָה.
"שְׁטָרֵי חֲלִיצָה".
אֵילוּ הֵן שְׁטָרֵי חֲלִיצָה?
תַּמָּן אָמְרִין: <בבבל אומרים>
"דְקַרְבַת קֳדָמֵינָא,
וְשַׁלְפַת סִינֵיהּ מֵעִלּוֹי רִגְלֵיהּ דִּימִינָא,
וְרַקַּת קֳדָמֵינָא רוֹקָא דְמִתְחֲזֵי עַל אַרְעָא,
וַאֲמֵירַת:
(דְּבָרִים כה, ט) "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ
אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו."
"וּשְׁטָרֵי מִאוּנִין".
אֵילוּ הֵן שְׁטָרֵי מִאוּנִין?
"לָא רָעֲיָנָא לֵיהּ", <אני לא רוצה אותו>
"לָא שָׁוְיָנָא לֵיהּ", <אני לא מסכימה לו>
"לָא צָבְיָנָא לְאִתְנְסָבָא לֵיהּ." <אני לא רוצה להנשא לו>
"שְׁטָרֵי בֵרוּרִין".
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
קוֹמְפְּרוֹמִיסִּין. <compromissum: הסכם לקבל החלטת בורר>
זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד, וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. [813]
"וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין", אֵלּוּ גִזְרֵי דּינִין.
"וְאִגְּרוֹת שֶׁלִּרְשׁוּת", זוֹ שְׁאִילַת שָׁלוֹם.
[מוֹעֵד קָטָן ג,ד][עריכה]
הֲלָכָה ד
אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד,
אִם אֵינוּ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב.
אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת בַּמּוֹעֵד,
וְאֵין מַגִּיהִין אוֹת אַחַת,
אֲפִלּוּ בְסֵפֶר הָעֲזָרָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ,
וְטוֹוֶה לְעַצְמוֹ תְכֵלֶת לְצִיצָתוֹ.
[תַּלְמוּד]
"אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֲרִיסִיּוֹת וְקַבְּלָנוּת בַּמּוֹעֵד.
וּמְקַבְּלִין קִבֹּלֶת בַּמּוֹעֵד, <עבודה קבלנית>
לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
וְאֵין מְקַבְּלִין קִבֹּלֶת בַּמּוֹעֵד
לַעֲשׂוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד.
הַשָּׁם שָׁם כְּדַרְכּוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָמוֹד וְשֶׁלֹּא יִשְׁקֹל וְלֹא יִמְנֶה."
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
אִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ לַלּוֹוֶה,
אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל לַלִּבְלָר. <librarius: סופר>
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵה:
אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן,
נִמְצֵאתָ מַתִּיר אֶת הָאֻמָּנוּת בַּמּוֹעֵד.
אֶלָּא אִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, לַמַּלְוָה שֶׁעָבְרָה. <להלוואה>
אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל, לַמַּלְוָה הַבָּאָה.
חַד בַּר נָשׁ אוֹבַד תְּפִלּוֹי בְּמוֹעֲדָא.
אֲתָא לְגַבֵּי רַב חֲנַנְאֵל,
וְשַׁלְחֵיהּ לְגַבֵּי רַבִּי אַבָּא בַּר נָתַן.
אָמַר לֵיהּ:
הַב לֵיהּ תְּפִלָּךְ וְזִיל כְּתֹב לָךְ!
אָמַר לֵיהּ רַב:
אֱזֵיל כְּתֹב לֵיהּ.
מַתְנֵיתָא פְלִיגָא עַל רַב:
"כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ",
הָא לְאַחֵר לֹא!
פְּתַר לַהּ בְּכוֹתֵב לְהַנִּיחַ.
"וְטוֹוֶה לְעַצְמוֹ תְכֵלֶת לְצִיצָתוֹ."
רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִֹי יוֹחָנָן:
טוֹוֶה וַאֲפִלּוּ בְּפֶלֶךְ.
רַב אָמַר:
טוֹוֶה בְּפֶלֶךְ בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר.
מַתְנֵיתָא פְלִיגָא עַל רַב:
"וְטוֹוֶה לְעַצְמוֹ תְכֵלֶת לְצִיצָתוֹ."
הָא לְאַחֵר לֹא!
פְּתַר לַהּ בְּטוֹוֶה לְהַנִּיחַ.
[מוֹעֵד קָטָן ג,ה][עריכה]
הֲלָכָה ה
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שִׁבְעָה;
שְׁמוֹנַת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים,
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ:
שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת;
רְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵין עוֹלִין.
[תַּלְמוּד]
גְּזֵרַת שִׁבְעָה, סַנְדָּל וְסָפָם;
גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים, אִחוּי וְגִהוּץ וְתִגְלַחַת.
אֵי זֶהוּ גִּהוּץ?
כְּלִי צֶמֶר מְגֹהָצִין חֲדָשִׁים,
וּכְלֵי פִשְׁתָּן מְגֹהָצִין לְבָנִים.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
חָל יוֹם שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מְגַלֵּחַ עֶרֶב שַׁבָּת.
הֵיךְ אֶפְשָׁר?
תִּפָּתֵר שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה וְנִתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקֵּשׁ.
וּתְנֵי כֵן: (שמחות)
"הֲרֵי מִי שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה,
מֵאֵימָתַי מוֹנִים לוֹ?
מִשֶּׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלְּבַקֵּשׁ.
מְצָאוּהוּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים,
מֵאֵימָתַי מוֹנִים לוֹ?
מִשֶּׁיִּמָּצֵא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַשִּׁזְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת רֻבּוֹ."
אָמַר רַבִּי אַבּוּן:
תִּפָּתֵר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל עֶרֶב שַׁבָּת מִשֶּׁחֲשֵׁכָה.
הֵיךְ אֶפְשָׁר?
אֲמַר רַבִּי אַחָא:
תִּפָּתֵר, שֶׁסְּתָמוֹ גּוֹי.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר,
שֶׁבָּאת לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַּׁבָּת.
רַבִּי אָמִי הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא, <מת לו קרוב>
וְגִלַּח יוֹם שְׁלוֹשִׁים.
אֶחָד רַבִּי, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
וְגִלַּח יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד.
אָמַר רַבִּי זְרִיקָן:
מִן מַתְנֵיתַן יָלִיף לַהּ רַבִּי אָמִי,
דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (משנה נזיר ג, ב)
"מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירִיּוֹת,
מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד,
וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד.
אִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים,
מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים;
וְאִם גִּלַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד, יָצָא."
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
תַּמָּן לְשֶׁעָבַר, וְהָכָא כַּתְּחִלָּה.
רַבִּי יִרְמְיָה הוֹרִי לְרַבִּי יִצְחָק עִטּוּשָׁיָא,
וְאִית דְּאָמְרִי:
לְרַבִּי חִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק עִטּוּשָׁיָא,
לְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלוֹשִׁים,
מִן מַתְנֵיתַן:
"שְׁמוֹנַת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵרוֹת שְׁלוֹשִׁים."
הִיא שְׁמִינִי, הִיא שְׁלֹשִׁים.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
שָׁנְיָא הִיא תַּמָּן,
שֶׁמִּפְּנֵי כְּבוֹד הָרֶגֶל הִתִּירוּ.
תֵּדַע לָךְ שֶׁהִיא כֵּן,
דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב:
חָל יוֹם שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מְגַלֵּחַ עֶרֶב שַׁבָּת.
אִן תֵּימַר, שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הָרֶגֶל הִתִּירוּ,
מֵעַתָּה,
אֲפִלּוּ חָל יוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מְגַלֵּחַ עֶרֶב שַׁבָּת.
וְעוֹד, מִן הָדָא דִתְנֵי: (שמחות ט, ח)
"עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה, <תופר תפירה גסה>
וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים."
וְיִשְׁלֹל יוֹם שִׁבְעָה,
וִיאַחֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים!
אָמַר רַבִּי חַגַּי:
דִּי הֲוָה שְׁמַעְתָּא כֵן וּשְׁמַעְתָּא כֵן.
תְּנֵי:
זוֹ דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל.
רַב יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל,
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל.
וּתְנֵי כֵן: (שמחות ז, ג)
"הֲלָכָה כִּדְבָרָיו."
רַבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב:
דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל,
בֵּין בַּיָּמִים בֵּין גְּזֵרוֹת בָּטְלוּ,
אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים,
יָמִים בָּטְלוּ, גְּזֵרוֹת לֹא בָטְלוּ.
מָה בֵינֵיהוֹן?
רַב חוּנָה אָמַר:
עֶרֶב הָרֶגֶל בֵּינֵיהוֹן:
אִם גִּלַּח עֶרֶב הָרֶגֶל,
יְגַלַּח אַחַר הָרֶגֶל;
אִם לֹא גִּלַּח עֶרֶב הָרֶגֶל,
אַל יְגַלַּח אַחַר הָרֶגֶל.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גִּלַּח עֶרֶב הָרֶגֶל, [814]
יְגַלַּח לְאַחַר הָרֶגֶל.
רַבִּי לְעָזָר הוֹרִי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא
לְגַלֵּחַ לְאַחַר הָרֶגֶל.
וְלָא יָדְעִין אִן כְּהָדָא דְאַבָּא שָׁאוּל,
וְאִן כְּהָדָא דְרַבָּנִין, דִּבְרֵי הַכֹּל.
רַבִּי לְעָזָר הוֹרִי לְשִׁמְעוֹן בַּר בָּא:
הָרֶגֶל עוֹלֶה לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה:
אַשְׁכַּחְנַן תְּלָתִין קוֹדְמִין לְשִׁבְעָה?
"הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵרוֹת שִׁבְעָה."
לֹא אָמַר אֶלָּא שְׁלֹשָׁה,
הָא שְׁנַיִם, לֹא!
הָדָא דַתְּ אָמַר, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ,
אֲבָל הָרַבִּים, אֵין הָרַבִּים מִתְעַסְקִין עִמּוֹ.
וּתְנֵי כֵן: (תוספתא מועד קטן)
"הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם הָרֶגֶל,
מַפְסִיק אֶת הָרֶגֶל,
וּמוֹנֶה חֲמִשָּׁה אַחַר הָרֶגֶל.
וְהָרַבִּים מִתְעַסְקִין בּוֹ;
וּמְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים,
וַעֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו עוֹשִׂים בְּצִנְעָה אֵצֶל אֲחֵרִים.
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּתוֹךְ הָרֶגֶל,
מוֹנֶה שִׁבְעָה לְאַחַר הָרֶגֶל.
שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים,
הָרַבִּים מִתְעַסְקִין עִמּוֹ;
אַרְבָּעָה יָמִים הָאַחֲרוֹנִים,
אֵין הָרַבִּים מִתְעַסְקִין עִמּוֹ.
וּמְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית בַּאֲחֵרִים,
וַעֲבָדָיו וּבְהֶמְתּוֹ עוֹשִׂין בְּצִנְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר."
מַהוּ לְהַרְאוֹת לוֹ פָנִים? <לבקר, בלי תנחומים>
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי בְשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
וַהֲלֹא אָמְרוּ "אֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת"?
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ "לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים"?
לֹא מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?
וְהָכָא, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
וְדִכְוָתַהּ,
יוֹם אֶחָד לִפְנֵי הָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵרוֹת שְׁנַיִם.
"אָבֵל, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין;
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, הוּא נוֹתֵן תְּפִלִּין.
אִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, חוֹלְצָן כָּל שִׁבְעָה.
דִּבְרֵי רַבִּי לִיעֶזֶר.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין;
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, הוּא נוֹתֵן תְּפִלִּין.
אִם בָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, אֵינוֹ חוֹלְצָן."
אִם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֵינוֹ נוֹתֵן תְּפִלִּין,
צָרְכָּה מֵימַר "מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו"?
אֶלָּא בְּגִין דִּתְנָא דָּא, תְּנָא דָא.
רַבִּי זְעוֹרָה, מַר עֻקְבָּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל,
רַבִּי זְעוֹרָה, רַב יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּרַבִּי לִיעֶזֶר בִּנְתִינָה,
וּכְרַבִּי יְהוֹשֻעַ בַּחֲלִיצָה.
רַבִּי זְעוֹרָה בָּעֵי:
אִם נָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּרַבִּי לִיעֶזֶר,
מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה רַבִּי לִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וְכֵנִי, אִם נָתַן בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי כְּרַבִּי לִיעֶזֶר,
נֶעֱשָׂה רַבִּי לִיעֶזֶר כְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ שֶׁלֹּא לַחֲלֹץ!
אִן כֵּנִי, נֵימַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי לִיעֶזֶר!
"הֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה לּוֹכַל,
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה;
בַּשְּׁלִישִׁי, הוּא עוֹשֶׂה בְצִנְעָה.
אֲבָל אָמְרוּ:
תָּבוֹא מְאֵרָה לִשְׁכֵנָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לְכָךְ."
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
אֲפִלּוּ בַשְּׁלִישִׁי לֹא יַעֲשֶׂה כָּל עִקָּר.
בַּר קַפָּרָא כְּדַעְתֵּיהּ, דְּבַר קַפָּרָא אָמַר:
אֵין תָּקְפּוֹ שֶׁלָּאֵבֶל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים.
רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּפִּי,
רַבִּי יְהוֹשֻעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי:
כָּל תְּלָתָא יוֹמִין, נַפְשָׁא טָיְסָא עַל גּוּפָא,
סְבִירָה דְּהִיא חָזְרָה לְגַבֵּיהּ.
כֵּיוָן דְּהִיא חָמְיָא דְאִשְׁתַּנִּי זִיוְהוֹן דְּאַפּוֹי,
הִיא שָׁבְקָא לֵיהּ וְאָזְלָה לַהּ.
לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים,
הַכֶּרֶס נִבְקַעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ:
"הָא לָךְ מַה שֶׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָתַתָּ בִּי!"
רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יֹאשִׁיָּה מַיְתֵי לַהּ מִן הָכָא:
(מַלְאָכִי ב, ג) "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם",
וַאֲפִלּוּ "פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם."
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה,
(אִיּוֹב יד, כב) "אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב,
וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל."
אֲרִיסָיו וַחֲכִירָיו וְקַבָּלָיו, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹשִׂין.
חַמָּרָיו וְסַפָּנָיו וְגַמָּלָיו, אֵינָן עוֹשִׂין.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
הָיְתָה לוֹ פָּרָה מְגַמֶּלֶת בָּעִיר, <משלימה צמד בקר>
הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
הָדָא דַתְּ אָמַר, בָּהוּא דְחַיֵּב לֵיהּ,
הָא בַּתְּחִלָּה אָסוּר.
שְׁנֵי אַחִין, שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שְׁנֵי טַבָּחִים, שְׁנֵי חֶנְוָנִים,
שֶׁאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶן דָּבָר, <מת לו קרוב>
הֲרֵי אֵלּוּ נוֹעֲלִין אֶת חֲנוּתָן.
וְחַמָּרָיו וּפוֹעֲלָיו עוֹשִׂין בְּצִנְעָה בְּמָקוֹם אַחֵר.
"אָבֵל, כָּל זְמַן שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,
אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵרוֹ;
אֵין לוֹ חָבֵר, אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר;
אֵין לוֹ בַּיִת אַחֵר, עוֹשֶׂה מְחִיצָה וְאוֹכֵל;
אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה,
הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו כְּנֶגֶד הַכֹּתֶל וְאוֹכֵל;
וְאֵינוֹ לֹא מֵסֵב וְאוֹכֵל,
וְלֹא אוֹכֵל כָּל צָרְכּוֹ וְלֹא שׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ,
וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן.
וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו,
וְאִם בֵּרַךְ, אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו. <ברכת הזימון>
וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּרְכוּ, אֵינוֹ עוֹנָה אַחֲרֵיהֶן.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בַּחֹל.
אֲבָל בַּשַּׁבָּת,
מֵסֵב וְאוֹכֵל כָּל צָרְכּוֹ וְשׁוֹתֶה כָּל צָרְכּוֹ,
וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן,
וּמְזַמְּנִין עָלָיו,
וְאִם בֵּרַךְ עוֹנִין אַחֲרָיו,
וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּרְכוּ, עוֹנָה אַחֲרֵיהֶן.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: [815]
הוֹאִיל וְהִתַּרְתָּ לוֹ אֶת כָּל אֵלּוּ,
חַיְּבֵהוּ בִּשְׁאָר מִצְווֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה!
חַיֵּי שָׁעָה הִתַּרְתָּ לוֹ,
חַיֵּי עוֹלָם, לֹא כָל שֶׁכֵּן?"
רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
"נִמְסַר לָרַבִּים, אוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן.
נִמְסַר לַכַּתָּפִים, כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לָרַבִּים."
אָבֵל, בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה, <בשבוע>
אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
בַּשְּׁנִיָּה, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ.
בַּשְּׁלִישִׁית, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר.
בָּרְבִיעִית, שָׁוֶה לְכָל אָדָם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֶפְשָׁר לוֹמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה,
שֶׁהָרַבִּים מִתְעַסְקִין עִמּוֹ?
אֶלָּא הַשְּׁנִיָּה הִיא הָרִאשׁוֹנָה,
הַשְּׁלִישִׁית הִיא הַשְּׁנִיָּה,
הָרְבִיעִית הִיא הַשְּׁלִישִׁית.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אָבֵל, בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה,
הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ;
בַּשְּׁנִיָּה, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר;
בַּשְּׁלִישִׁית, שָׁוֶה לְכָל אָדָם.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מוֹסִיף יָמִים.
הֲרֵי שֶׁבָּא וּמָצָא אֵבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
בַּשֵּׁנִי וּבַשְּׁלִישִׁי, מַשְׁלִים עִמָּהֶן;
וּבָרְבִיעִי, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ בַשִּׁשִּׁי, מַשְׁלִים עִמָּהֶן.
רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
הָדָא דַתְּ אָמַר, בְּשֶׁאֵינוֹ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה, <הגדול באבלים>
אֲבָל אִם הָיָה גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה, מוֹנֶה לְעַצְמוֹ.
כְּהָדָא:
רַבִּי מָנָא הוֹרִי לְרַבִּי יַעֲקֹב אַרְמְנָיָא:
מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה, מְנֵה לְעַצְמָךְ.
הָדָא דַתְּ אָמַר, בְּשֶׁלֹּא הָרְאוּ לוֹ רֹב פָּנִים, <ביקרו רוב המנחמים>
אֲבָל אִם הָרְאוּ לוֹ רֹב פָּנִים,
נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ. <מסיים את השבעה עם השאר>
כְּהָדָא:
רַב חוּנָא הוֹרִי לַאֲחוּי דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי:
מִכֵּיוָן שֶׁהָרְאוּ לוֹ רֹב פָּנִים,
נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ.
הֲרֵי שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
כְּגוֹן אִלַּיִן דְּקָבְרִין בְּבֵית שָׁרַיִי. <בבית שערים>
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
אֵלּוּ שֶׁכָּאן מוֹנִין מִשֶּׁיָּצָא הַמֵּת,
וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר גְּדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַב אַסֵּי:
לָחֳמָרִין. <לחומרה>
מַהוּ חֳמָרִין?
אִם הָיָה גְּדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה כָּאן,
אֵלּוּ שֶׁכָּאן מוֹנִין מִשֶּׁיֵּצֵא הַמֵּת,
וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
אִם הָיָה גְּדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה שָׁם,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹנִין מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
כְּהָדָא:
גַּמְלִיאֵל זוֹגָא, דַּמְכַת אַחָתֵיהּ.
סְלַק הִלֵּל אֲחוּהּ עִמֵּיהּ.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
כַּד תְּהֵא סָלֵק גַּבֵּי אֲחוּךְ,
הֱוֵי שָׁלֵף סַנְדָּלָךְ.
הֲרֵי שֶׁמְּפַנִּין אוֹתוֹ מִקֶּבֶר לְקֶבֶר,
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁנִי.
רַבִּי יוֹנָה, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
שְׁאַל לְרַבִּי חֲנַנְיָה חַבְרוֹן דְּרַבָּנִין.
אָמַר לֵיהּ:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן.
רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
שְׁאַל לְרַבִּי זְעוֹרָה.
שְׁאַל רַבִּי זְעוֹרָה לְרַבִּי אָמִי.
אָמַר לֵיהּ:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁנִי.
אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ:
לְחֻמְרָא הוֹרִי לָךְ.
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין:
הָדָא דַתְּ אָמַר, בְּתוֹךְ שִׁבְעָה,
אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה, כְּבָר עָבַר הָאֵבֶל.
בְּשֶׁנָּתְנוּ דַּעְתָּן לְפַנּוֹתוֹ,
אֲבָל אִם לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ,
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן.
כְּהָדָא:
גַּמְלִיאֵל דִּיקוֹנְתְּיָה קַבְרוּנֵּיהּ כּוּרְסָאיֵי גַּבּוֹן. <אנשי כורסי>
בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין,
אִמַּלְכוּן מַחְזָרָא יָתֵיהּ. <נמלכו להחזירו>
אֲתוֹן וְשַׁאֲלוּן לְרַבִּי סִימוֹן.
אֲמַר לוֹן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נְתַתֶּם דַּעְתְּכֶם לְפַנּוֹתוֹ,
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן.
יְשׁוּעַ אַחוּי דְּדוֹרַי, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
אֲתָא שְׁאַל לְרַבִּי אַבָּהוּ.
אָמַר לֵיהּ:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁנִי.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
עִמָּךְ הָיִיתִי וּשְׁאַלְתִּינָּה
לְרַבִּי אֶבְדִּימָא דְּמִן חֵיפָה, אָמַר:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן.
אָמַר לֵיהּ:
אֲנָה לָא שַׁמְעֵית;
אִן שְׁמַעְתָּ, פּוֹק וְהוֹרִי.
מִנַּיִן לָאֵבֶל מִן הַתּוֹרָה שִׁבְעָה?
(בְּרֵאשִׁית נ, י) "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים".
וּלְמֵדִין דָּבָר קוֹדֵם לְמַתַּן תּוֹרָה?
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא,
בְּשֵׁם רַבִּי זְעוֹרָה שְׁמַע לַהּ מִן הָדָא:
(וַיִּקְרָא ח, לה) "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד
תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יי".
כַּשֵּׁם שֶׁשִּׁמֵּר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה, [816]
כָּךְ אַתֶּם, שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם שִׁבְעָה!
וּמִנַּיִן שֶׁשִּׁמֵּר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה?
(בְּרֵאשִׁית ז, י) "וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים,
וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ".
וּמִתְאַבְּלִין קֹדֶם שֶׁיָּמוּת הַמֵּת?
אֶלָּא בָּשָׂר וָדָם,
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עָתִיד לִהְיוֹת,
אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַד שֶׁיָּמוּת הַמֵּת,
אֲבָל הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה עָתִיד לִהְיוֹת,
שִׁמֵּר עַל עוֹלָמוֹ תְּחִלָּה.
אִית דְּבָעֵי מֵימַר:
אֵלּוּ שִׁבְעָה יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁלִּמְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק.
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
(וַיִּקְרָא י, ז) "כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יי עֲלֵיכֶם",
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְרַוִּיתֶם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כָּל שִׁבְעָה,
כָּךְ אַתֶּם, שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם כָּל שִׁבְעָה!
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
(בְּמִדְבָּר יב, יב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת",
(בְּמִדְבָּר יב, יד) "תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".
מַה יְּמֵי הֶסְגֵּר, שִׁבְעָה, אַף יְמֵי הַמֵּת, שִׁבְעָה.
חַד בְּרַבִּי אָמַר הָדָא דְרַבִּי יוֹחָנָן
קֻמֵּי דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְלָא קַבֵּיל עֲלוֹי.
אֲמַר:
תַּמָּן הוּא עֲבַד לַהּ לְהֶסְגֵּר,
וְהָכָא הוּא עֲבַד לְהֶחְלֵט.
דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יַנַּי:
(דְּבָרִים יב, יב) "אַל נָא תְהִי כַּמֵּת",
מַה יְּמֵי הַמֵּת אֵינָן עוֹלִין,
אַף יְמֵי הֶחְלֵט אֵינָן עוֹלִין.
רַבִּי יִרְמְיָה, רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
רַבִּי אַבָּהוּ רַבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(דְּבָרִים לד, ח) "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה",
"יְמֵי", שִׁבְעָה;
"בְכִי", שְׁנַיִם;
"אֵבֶל", שְׁלֹשִׁים.
וְאִית דִּמְחַלְּפִין:
"יְמֵי", שְׁנַיִם, "בְכִי", שִׁבְעָה, "אֵבֶל", שְׁלֹשִׁים.
רַבִּי יוֹסֵה, רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
רַבִּי יוֹנָה, רַבִּי חִיָּה,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן נִשְׂיָא:
(עמוס ח, י) "וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל",
מַה יְּמֵי הֶחָג שִׁבְעָה,
אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה.
אֲמַר רַבִּי אָמִי לְרַבִּי חִיָּה בַּר בָּא:
אוֹ מַה יְּמֵי הֶחָג שְׁמוֹנָה,
אַף יְמֵי הָאֵבֶל שְׁמוֹנָה?
אָמַר לֵיהּ:
שְׁמִינִי, רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא.
אוֹ מָה הָעֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד,
אַף הָאֵבֶל יוֹם אֶחָד?
אָמַר לֵיהּ:
מִכָּן לִשְׁמוּעָה רְחוֹקָה.
וּתְנֵי כֵן:
שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, יֵשׁ לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים,
וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים,
וּרְחוֹקָה, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,
וּרְחוֹקָה, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר:
"שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים,
וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים."
הֲרֵי שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בָּרֶגֶל,
לֹא הִסְפִּיקוּ יְמֵי הָרֶגֶל לָצֵאת
עַד שֶׁשָּׁלְמוּ לוֹ שְׁלֹשִׁים.
חַבְרַיָּא אָמְרִי:
מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים,
מוֹנֶה שִׁבְעָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.
אֲמַר לוֹן רַבִּי יוֹסֵה:
מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַבֵּל,
כְּמִי שֶׁשָּׁמַע לְאַחַר שְׁלֹשִׁים,
וְאֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד.
רַבִּי אִדֵּי דְקֵיסָרִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בָּאת לוֹ שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בַּשַּׁבָּת,
קוֹרֵעַ לְמָחָר וּמִתְאַבֵּל.
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה:
אֵינוֹ מִתְאַבֵּל.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי מָנָא:
וְיֵשׁ קְרִיעָה בְּלֹא אִבּוּל?
שֶׁכֵּן עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה, חַיָּב לִקְרֹעַ.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
אֲפִלּוּ טְפֵלָה לַטְּפֵלָה, אָסוּר בְּתִגְלַחַת,
כְּהָדָא:
רַבִּי מָנָא הֲוָה בְּקֵיסָרִין.
שְׁמַע דִּדְמַךְ בַּר בְּרֵיהּ וַאֲזַל וְסִפַּר. <הסתפר>
אַמְרוּן לֵיהּ:
לָא כֵן אַלְּפַן רַבִּי,
"אֲפִלּוּ טְפֵלָה בַטְּפֵלָה, אָסוּר בְּתִגְלַחַת"?
אֲמַר לוֹן:
בְּאִנּוּן דַּהֲווֹן גַּבֵּיהּ.
אֲנַן לָא הֲוֵינַן גַּבֵּיהּ.
רַבִּי אֶבְדִּימִי בַּר טוֹבִי בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ:
וַאֲפִלּוּ טְפֵלָה לַטְּפֵלָה, חַיָּב לִקְרֹעַ,
וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
(יְחֶזְקֵאל כד, יז) "הֵאָנֵק דֹּם",
מִכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לִצְווֹחַ.
"מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה",
מִכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּל.
"פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ",
אִית דְּבָעֵי מֵימַר, אֵלּוּ הַתְּפִלִּין,
אִית דְּבָעֵי מֵימַר, זֶה הַגִּהוּץ.
מַן דְּאָמַר "אֵלּוּ הַתְּפִלִּין",
אִי מָה הַתְּפִלִּין לִשְׁנֵי יָמִים,
אַף הֶאָבֵל לִשְׁנֵי יָמִים?
מַן דְּאָמַר "זֶה הַגִּהוּץ",
אִי מָה הַגִּהוּץ שְׁלֹשִׁים יוֹם,
אַף הֶאָבֵל שְׁלֹשִׁים?
"וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ",
מִכָּן שֶׁהוּא אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
"וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם",
מִכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת פִּיו.
וִיכַסֶּנָּה מִלְּרַע! <מלמטה>
אָמַר רַב חִסְדָּא:
דְלָא יֶהֱווֹן אָמְרִין:
פֵּמֵיהּ הוּא חָשֵׁשׁ. <כואב לו הפה>
"וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל",
מִכָּן שֶׁהַקְּטַנִּים הוֹלְכִין אֵצֶל הַגְּדוֹלִים.
וּמִנַּיִן שֶׁהַגְּדוֹלִים הוֹלְכִין אֵצֶל הַקְּטַנִּים?
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
כְּתִיב:
(יִרְמְיָה טז, ה) "כִּי כֹה אָמַר יי:
אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ,
וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם,
כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה,
נְאֻם יי, אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים."
תְּנֵי:
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָבֵל אָסוּר בָּהֶן כָּל שִׁבְעָה: [817]
בִּרְחִיצָה, בְּסִיכָה, בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,
מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
מִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּמִלִּשְׁנוֹת מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת
מִשְּׁאֵלַת שָׁלוֹם וּמִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה.
מַן תְּנָא "אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָּל שִׁבְעָה"?
רַבִּי נָתָן.
רַבִּי אָמִי, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
שְׁאַל לְרַבִּי חִיָּה בַּר בָּא,
וְהוֹרִי לֵיהּ:
כָּל שִׁבְעָה, כְּרַבִּי נָתַן.
רַבִּי יוֹסֵה, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
שְׁלַח לְרַבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן גַּבֵּי רַבִּי אַחָא,
אָמַר לֵיהּ:
וְלָא כֵן:
"רַבִּי אָמִי, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
שְׁאַל לְרַבִּי חִיָּה בַּר בָּא,
וְהוֹרִי לֵיהּ:
כָּל שִׁבְעָה, כְּרַבִּי נָתַן"?
אָמַר לֵיהּ:
וְלָא כֵן אַלְּפַן רַבִּי:
"רַבִּי אָמִי הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא,
וּשְׁאַל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
וְהוֹרִי לֵיהּ:
כָּל שִׁבְעָה, כְּרַבִּי נָתָן"?
אָמַר לֵיהּ:
וְדִלְמָא תְּרַיִן עוֹבָדִין אִנּוּן?
אֲנַן אָמְרִין לַהּ עַל דְּרַבִּי חִיָּה בַּר אַבָּא,
וְאַתּוּן אָמְרִין לַהּ עַל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
וְעוֹד מִן הָדָא:
רַבִּי חֲמָא אֲבוּי דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָה, הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
שְׁאַל לְרַבָּנִין וְאַסְרוּן.
רַבִּי יוֹסֵה בְּעִי:
הַיְלֵן רַבָּנִין? <אילו חכמים>
רַבָּנִין דְּהָכָא אוֹ רַבָּנִין דְּדָרוֹמָא?
אִן תֵּימַר, רַבָּנִין דְּהָכָא, נִיחָא;
אִן תֵּימַר, רַבָּנִין דְּדָרוֹמָא,
רַבְרְבַיָּה קֻמּוֹי, וְהוּא שָׁאֵל לִזְעֵירַיָּא!
אִן תֵּימַר רַבָּנִין דְּהָכָא, נִיחָא;
אִן תֵּימַר רַבָּנִין דְּדָרוֹמָא,
אִנּוּן שָׁרַיִין וְאִנּוּן אָסְרִין!
דִּתְנֵי:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִרְחֹץ אַחַר הַמִּטָּה, מַרְחִיצִין,
וּבַדָּרוֹם מַרְחִיצִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָרְחִיצָה הַזֹּאת,
עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
הָדָא דְאַתְּ מַר, בִּרְחִיצָה שֶׁהִיא שֶׁלְּתַעֲנוּג,
אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְּתַעֲנוּג, מֻתָּר.
כְּהָדָא:
שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, עָלוּ בוֹ חֲטָטִין. <אבעבועות>
אֲתוֹן וְשַׁאֲלוּן לְרַבִּי יַסָּא:
מַהוּ דְּיִסְחֵי? <שירחץ>
אֲמַר לוֹן:
יִסְחֵי, דִּלָּא סָחֵי, מָיֵית הוּא. <שאם לא רוחץ, מת>
אִן כֵּנִי, אֲפִלּוּ בְּתִשְׁעָה בְאָב,
אִן כֵּנִי, אֲפִלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
רַבִּי יוֹסֵה בֶן חֲנִינָה, רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל.
אִן לְקִרְיוֹ, לָא יָדְעִין; <קרי>
וְאִן לְהָקֵר גּוּפוֹ,
שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנִּין רְחִיצָה, לָא יָדְעִין.
הוֹרִי רַבִּי בָּא כַהֵן תַּנָּיָא.
הוֹרִי רַבִּי אַחָא,
בַּבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֵהוֹת עָלָיו,
שֶׁמֻּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם.
תְּנֵי:
אָבֵל וּמְנֻדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ,
מֻתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.
לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ לָעִיר, יַחֲלֹצוּ.
וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְכֵן בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
תְּנֵי:
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם אֲבֵלִים בַּשַּׁבָּת,
שׁוֹאֲלִין.
וּבַדָּרוֹם, שׁוֹאֲלִין.
כְּהָדָא:
רַבִּי הוֹשַׁעְיָה רֻבָּא אֲזַל לְחַד אֲתַר,
חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא וּשְׁאַל בּוֹן.
אֲמַר לוֹן:
אֲנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם,
אֶלָּא "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!" כְּמִנְהַג מְקוֹמֵנוּ.
רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי חֶלְפְּתָה
הֲוָה מְשַׁבֵּחַ בְּרַבִּי מֵאִיר קֻמֵּי צִפּוֹרָאֵי:
אָדָם גָּדוֹל, אָדָם קָדוֹשׁ, אָדָם צָנוּעַ.
חַד זְמַן חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא, וּשְׁאַל בּוֹן.
אָמְרִין לֵיהּ:
רַבִּי! אַהֵנוּ דְּאַתְּ מְתַנֵּי שִׁבְחֵיהּ? <זה הוא שאתה מספר>
אֲמַר לוֹן:
מָה עֲבַד?
אָמְרִין לֵיהּ:
חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְּשֻׁבְּתָא וּשְׁאַל בּוֹן.
אֲמַר לוֹן:
בָּעַיִין אַתּוּן מֵידַע מַהוּ חַיְלֵיהּ:
בָּא לְהוֹדִיעַנו שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת,
דִּכְתִיב:
(מִשְׁלֵי י, כב) "בִּרְכַּת יי הִיא תַעֲשִׁיר",
זוֹ בִרְכַּת שַׁבָּת.
"וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ",
זוֹ אֲבֵלוּת.
כְּמָה דְאַתְּ אָמַר:
(שמואל ב יט, ג) "נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ".
שְׁמוּאֵל אָמַר:
פח"ז חוֹבָה, נת"ר רְשׁוּת.
פְּרִיעַת רֹאשׁ, חֲזִירַת קֶרַע, זְקִיפַת הַמִּטָּה, חוֹבָה;
נְעִילַת סַנְדָּל, תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, רְחִיצָה, רְשׁוּת.
חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ.
שְׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִקְּפַד עֲלוֹי, וּמִית.
אֲמַר:
לַהֲלָכָה אִתְאַמְרַת, דִּלְמָא לְמַעֲשֶׂה?
רַב אָמַר:
ח"ז חוֹבָה, פ"ן רְשׁוּת.
חֲזִירַת קֶרַע, זְקִיפַת הַמִּטָּה, חוֹבָה;
פְּרִיעַת רֹאשׁ, נְעִילַת סַנְדָּל, רְשׁוּת.
תְּרַיִן בְּנוֹי דְּרַבִּי נַפְקוּן,
חַד רֵישֵׁיהּ מְגַלֵּי, וּשְׁלִיחַ סַנְדָּלוֹי, <מופשט>
וְחַד רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי, וּלְבִישׁ סַנְדָּלוֹי.
רַבִּי יוֹנָה סְלַק לְגַבֵּי רַבִּי גֻרְיוֹן,
נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדָּלוֹי.
אָמַר לֵיהּ:
מָה, אַתְּ סָבַר דְּיָלְפִין עוֹבָדָא מִנָּךְ?
לָא יָלְפִין עוֹבָדָא מִן בַּר נָשׁ זְעֵיר:
"וּמִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה".
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
(אִיּוֹב ב, יג) "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר",
וַאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁלַּתּוֹרָה.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
כָּל גַּרְמֵיהּ, אִלּוּ תְנָא, לָא הֲוָה מָיֵית!
מָיִי כַדּוּן?
כַּיִי דְּאָמַר רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בְּשֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה לִפְתֹּחַ לוֹ,
אִם בְּגוּפוֹ, אִם בְּמָמוֹנוֹ, אִם בְּנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.
חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַב חִסְדָּא אִבְּאַשׁ. <חלה>
שְׁלַח לֵיהּ תְּרַיִן תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִמֵּיהּ. <שילמדו, ישנו>
אִתְעֲבֵיד קֻמֵּיהוֹן כְּמִין חִוִּי, וְאַפְסְקוּן, וּדְמַךְ. <נחש, והפסיקו, ומת>
חַד תַּלְמִיד מִן דְּבַר פְּדָיָה אִבְּאַשׁ.
שְׁלַח לֵיהּ תְּרַיִן תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִמֵּיהּ. [818]
אִתְעֲבֵיד קֻמֵּיהוֹן כְּמִין כּוֹכְבָא וְאַפְסְקוּן וּדְמַךְ. <נ"א כובא, קוץ>
תְּנֵי:
אָבֵל שׁוֹנֶה הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל.
כְּהָדָא:
רַבִּי יַסָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן תְּרַיִן תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִמֵּיהּ.
אִן מִשּׁוּם דְּשָׁרֵי, לָא יָדְעִין,
וְאִן מִשּׁוּם דְּלָא רָגִיל, לָא יָדְעִין. <חכם גדול>
וְרַבִּי יַסָּא לָא רָגִיל?
אֶלָּא כְּגוֹן אִלַּיִן מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין,
דְּבַר נָשׁ מִשְׁתְּאֵל בְּהוֹן,
וְקָיֵים לֵיהּ כְּמַן דְּלָא רָגִיל. <ועומד, נעצר>
רַבִּי יוֹסֵה בַר פֶּטְרָס,
חָמוּי דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי קַדְמָיָא, <חמיו הראשון>
הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
שְׁלַח לֵיהּ בַּר קַפָּרָא תְּרַיִן תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִמֵּיהּ.
אִן דְּשָׁרֵי, לָא יָדְעִין,
וְאִן מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה, לָא יָדְעִין.
וּתְנֵי כֵן:
"אִם הָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה, מֻתָּר."
עַל כָּל דָּבָר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כֹּהֵן מִטַּמֵּא,
יִשְׂרָאֵל מִתְאַבֵּל.
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ,
וַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה,
מִתְאַבֵּל וְאוֹנֵן, אֲבָל לֹא מִטַּמֵּא.
אֲרוּסָתוֹ, לֹא מִתְאַבֵּל וְלֹא אוֹנֵן וְלֹא מִטַּמֵּא.
תְּנֵי:
כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו, מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ.
רַב, דַּמְכַת אַחָתֵיהּ,
וּפַקֵּד לְחִיָּה בְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ:
כַּד תֵּי סָלֵיק לְגַבַּי, <כאשר תהיה עולה אצלי>
הֱוֵי שָׁלַח סַנְדָּלָךְ. <תהיה חולץ נעלך>
רַבִּי מָנָא, הֲווֹן בְּנוֹי דְּרַבִּי חֲנִינָה אַחוּי מָיְתִין.
אֲתוֹן וְשַׁאֲלוּן לְרַבִּי יוֹסֵה:
מַהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּטָּה?
אֲמַר לוֹן:
לֹא צָרִיךְ.
מַהוּ לִישָׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה כְּפוּיָה?
אֲמַר לוֹן:
לֹא צָרִיךְ.
מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל?
אֲמַר לוֹן:
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
"הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר,
וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע,
פּוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טָהֳרָה,
וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִלָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל."
"מֵאֵימָתַי כּוֹפִין אֶת הַמִּטּוֹת?
מִשֶּׁיֵּצֵא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר.
דִּבְרֵי רַבִּי לִיעֶזֶר.
וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ אוֹמֵר:
מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל.
וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
כֵּיוָן שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח הֶחָצֵר,
אָמַר רַבִּי לִיעֶזֶר לְתַלְמִידָיו:
כְּפוּ אֶת הַמִּטּוֹת.
וּכְשֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל,
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ לַתַּלְמִידִים:
כְּפוּ אֶת הַמִּטּוֹת.
אָמְרוּ לוֹ:
כְבָר כְּפִינוּם עַל פִּי זָקֵן."
"בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִטּוֹתָיו,
בְּמוֹצִיא שַׁבָּת, הוּא כוֹפָן."
תְּנֵי:
דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִכְפֵּית.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
שׁוֹמֵט קְלֵמֶנְטָרִין שֶׁלָּהּ, וְדַיּוֹ. <מצעים>
רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יַסָּא:
מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עִמָּהּ, <מוטות שלה. anákliton>
שׁוֹמְטָן וְדַיּוֹ.
אֵיזוֹ הִיא מִטָּה וְאֵי זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ?
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
כָּל שֶׁמְּסָרְגִין עַל גּוּפָהּ, זוֹ הִיא מִטָּה;
וְכָל שֶׁאֵין מְסָרְגִין עַל גּוּפָהּ, זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ.
וְהָא תְנֵינַן: (משנה כלים טז, א)
"הַמִּטָּה וְהָעֲרֵיסָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג."
אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ,
לְאֵי זֶה דָּבָר הוּא שָׁפָהּ?
אָמַר רַבִּי לְעָזָר:
תִּפָּתֵר בְּאִלֵּין עַרְסָתָא קֵיסָרְיָתָה דְּאִית לְהוֹן נֻקְבִין.
וּמִנַּיִן לִכְפִיַּת הַמִּטּוֹת?
רַבִּי קְרִיסְפִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
(אִיּוֹב ב, יג) "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ".
'עַל הָאָרֶץ' אֵין כָּתוּב כָּאן,
אֶלָּא "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ",
דָבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ.
מִכָּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹת כְּפוּיוֹת.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
אִיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָיְתָה לָךְ בְּתוֹךְ בֵּיתָךְ, <eikónion: תמונה>
וּגְרַמְתַּנִי לִכְפּוֹתָהּ,
אַף אַתְּ כְּפֵה מִטָּתָךְ!
וְאִית דְּמַפְּקִין לִשָּׁנָא:
יִכָּפֶה הַסַּרְסוּר. <המתווך>
רַבִּי יוֹנָה וְרַבִּי יוֹסֵה,
תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ,
חַד אָמַר:
מִפְּנֵי מָה הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּה כְּפוּיָה?
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וְנִזְכָּר שֶׁהוּא אָבֵל;
וָחֳרָנָה אָמַר:
מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה כְּפוּיָה,
הוּא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וְנִזְכָּר שֶׁהוּא אָבֵל.
"אָמַר "אֵינִי כּוֹפֶה אֶת הַמִּטָּה,
הֲרֵי אֲנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַסַּפְסֵל",
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁאָמַר "אֵינִי כּוֹפֶה אֶת הַמִּטָּה",
אֲבָל אִם אָמַר "הֲרֵי אֲנִי כּוֹפֶה אֶת הַמִּטָּה",
שׁוֹמְעִין לוֹ."
מַתְנֵיתָה לָא אָמְרָה כֵן, אֶלָּא: (משנה סנהדרין ב, א)
"וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, <נותנים לו אוכל>
כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ,
וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסֵל".
בְּכֹהֵן גָּדוֹל, הָא בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, לֹא;
וּבָּרַבִּים, הָא בַּיָּחִיד, לֹא.
וְלָא עָבְדִין כֵּן.
"כְּפִיַּת הַמִּטּוֹת,
פְּעָמִים עוֹשֶׂה שִׁשָּׁה, חֲמִשָּׁה, אַרְבָּעָה, שְׁלֹשָׁה.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שִׁשָּׁה;
בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה, חֲמִשָּׁה;
יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת, אַרְבָּעָה;
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שְׁלֹשָׁה."
חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַבִּי מָנָא
הוֹרִי לְחַד מִן קְרִיבוֹי דְּנַשְׂיָא: [819]
מִשֶּׁהוּא זוֹקְפָהּ, שׁוּב אֵינוֹ כּוֹפָהּ.
כַּמָּה יָמִים הָיָה לוֹ?
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יַסָּא:
שְׁנֵי יָמִים הָיָה לוֹ.
רַבִּי בָּא, רַבִּי אָמִי,
רַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק:
שְׁלֹשָׁה.
רַבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרִי
לִכְפּוֹתָהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד.
וְאִתְחֲמִי לֵיהּ:
(מלכים א יג, כא) "יַעַן כִּי מָרִיתָ".
תְּנֵי:
הַדָּר בְּפֻנְדָּק, <pandokeîon: מלון, מסעדה, בית מרזח>
אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִכְפּוֹת,
דְּלָא יֶהֱווֹן אָמְרִין "חָרָשׁ הוּא". <מכשף>
"הֲרֵי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חֲמוֹתוֹ,
אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִשְׁתּוֹ,
אֵינוֹ כּוֹפָהּ לֹא לִכְחֹל וְלֹא לִפְקֹס, <לשים כחל על העיניים ואודם על הלחיים>
אֶלָּא נוֹהֵג עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת.
וְכֵן הִיא, שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ,
אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי בַעְלָהּ,
אֵינָהּ לֹא כוֹחֶלֶת וְלֹא פוֹקֶסֶת,
אֶלָּא נוֹהֶגֶת עִמּוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג."
שְׁמוּאֵל אָמַר:
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חָמִיו אוֹ חֲמוֹתוֹ,
הָא אֶחָד מִכָּל הַקְּרוֹבִים, לֹא.
רַבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אֲמַר קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
בַּדָּר עִמּוֹ.
קָם רַבִּי יוֹסֵה עִם רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי, <פגש>
אָמַר לֵיהּ:
אַתְּ שְׁמַעְתְּ מִן אֲבוּךְ הָדָא מִלְּתָא?
אָמַר לֵיהּ:
אַבָּא לָא הֲוָה אָמַר כֵּן,
אֶלָּא אֲחוּהָ דְאִתְּתֵיהּ דְּבַר נְחֶמְיָה מִית,
אֲתוֹן שַׁאֲלוּן לֵיהּ:
מַהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּטָּה?
אֲמַר לוֹן:
לֹא צָרִיךְ.
"מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת,
וְהָרְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין."
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
שֶׁהוּא מֻתָּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. <שהרגל>
קָם רַבִּי יִרְמְיָה עִם רַבִּי יוּדָה בֵּירַבִּי סִימוֹן, <פגש>
אָמַר לֵיהּ:
הָכֵן, מִן כָּל תַּלְמִידוֹי דְּרַבִּי יוֹחָנָן,
לָא שְׁמַע בַּר נָשׁ מִנֵּיהּ הָדָא מִלְּתָא, אֶלָּא אֲבוּךְ.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא:
אִן דאִתְאַמְרַת,
לָא אִתְאַמְרַת אֶלָּא מִן אִלֵּין מִלַּיָּא דְהָכֵן הָכֵן. <דברים מסופקים>
מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי אָמַר:
שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
וַהֲלֹא אָמְרוּ "אֵין אֵבֶל בָּרֶגֶל"?
אֶלָּא שֶׁהָרַבִּים נוֹהֲגִין בּוֹ בְּצִנְעָה.
מַהוּ בְּצִנְעָה?
שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. <שהרגל>
הֲתִיבוּן:
הֲרֵי הָרֶגֶל,
הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאֵינוֹ עוֹלֶה;
אַף הַשַּׁבָּת,
הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לֹא תַעֲלֶה!
אָמַר רַבִּי בָּא:
אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה בְּלֹא רֶגֶל,
אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְשִׁבְעָה בְּלֹא שַׁבָּת.
[מוֹעֵד קָטָן ג,ו][עריכה]
הֲלָכָה ו
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כַּשַּׁבָּת.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּרְגָלִים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה,
אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים,
וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת.
[תַּלְמוּד]
דְּבֵית רַבִּי יַנַּי אָמְרִי:
עֲצֶרֶת עוֹלָה שִׁבְעָה כָּרְגָלִים.
בְּעוֹן קֻמֵּי רַבִּי יוֹסֵה:
שְׁלֹשָׁה לִפְנֵי הָעֲצֶרֶת, שְׁלֹשָׁה,
וַעֲצֶרֶת שִׁבְעָה, הֲרֵי עֲשָׂרָה?
אֲמַר לוֹן:
שְׁלֹשָׁה לִפְנֵי עֲצֶרֶת, שִׁבְעָה,
וַעֲצֶרֶת שִׁבְעָה, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
וְכֵנִי:
יוֹם אֶחָד לִפְנֵי עֲצֶרֶת,
מוֹנֶה חֲמִשָּׁה לְאַחַר הָעֲצֶרֶת;
שְׁנַיִם, מוֹנֶה אַרְבָּעָה;
שְׁלֹשָׁה בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְּזֵרוֹת שִׁבְעָה.
תְּנֵי:
אֵין מַרְאִין פָּנִים, <מבקרים את האבל בביתו>
לֹא בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא בְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק:
יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מַרְאִין בּוֹ פָנִים.
כְּהָדָא:
רַבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה לֵיהּ עוֹבָדָא.
סַלְקוּן רַבָּנִין לְגַבֵּיהּ,
מִחַמָּיָה לֵיהּ אַפִּין בְּצוֹמָא רַבָּא.
אֲמַר לוֹן:
כְּלוּם אָמְרוּ,
"אֵין מַרְאִין פָּנִים,
לֹא בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְיוֹם הַכִּפּוּרִים"
לֹא מִפְּנֵי הַתְּפִלָּה?
שָׁנְיָא הִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שָׁנְיָא הִיא יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֹל?
[מוֹעֵד קָטָן ג,ז][עריכה]
הֲלָכָה ז
אֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מַבְרִין,
אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁלַּמֵּת;
וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִטּוֹת זְקוּפוֹת.
וְאֵין מוֹלִיכִים בְּבֵית הָאֵבֶל,
לֹא בַטַּבְלָא וְלֹא בְאַסְקוּטְלָא, וְלֹא בַקָּנוֹן,
אֶלָּא בַסַּלִּים.
וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד,
אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין
וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים.
[תַּלְמוּד]
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
וּבִלְבַד קְרוֹבִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהִתְאַבֵּל.
כְּהָדָא דִתְנֵי:
"חָכָם שֶׁמֵּת, הַכֹּל קְרוֹבָיו,
וַאֲפִלּוּ קְרוֹבִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְהִתְאַבֵּל."
כְּהָדָא:
רַבִּי אַבּוּן דְּמַךְ בְּמוֹעֲדָא,
וְלָא גְמַל לֵיהּ רַבִּי מָנָא חֶסֶד.
וַהֲווֹן צִפּוֹרָאֵי אָמְרִין:
"עַד מָוֶת שְׂנָא!"
בָּתַר מוֹעֲדָא עֲבַד לֵיהּ אִיקָרֵיהּ. <הספידו>
עָאל וַאֲמַר קֻמֵּיהוֹן:
כְּהָדָא דִתְנֵי: [820]
חָכָם שֶׁמֵּת, הַכֹּל קְרוֹבָיו.
בְּאִנּוּן דַּהֲווֹן גַּבֵּיהּ;
אֲנַן לֹא הֲוֵינַן גַּבֵּיהּ.
הַקּוֹרֵעַ מִן הַמְּלָל, <חוטי שפת האריג>
מִן הַשְּׁלָל, מִן הָרְדִיד, <תפר גס; שולי הבגד>
אֵינוֹ קֶרַע;
מִן הָאִחוּי, <תפר טוב>
הֲרֵי זֶה קֶרַע.
אֵי זֶהוּ אִחוּי?
אֲמַר רַבִּי אַחָא:
כָּל שֶׁאֵין מְקוֹמוֹ נִכָּר.
"עֲשָׂרָה קְרָעִים אֲסוּרִין בְּאִחוּי:
הַקּוֹרֵעַ עַל אָבִיו, וְעַל אִמּוֹ, וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חֲכָמָה,
וְעַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אָב בֵּית דִּין, וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת,
וְעַל קִלְלַת הַשֵּׁם, וְעַל שְׂרֵפַת תּוֹרָה,
וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ."
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חֲכָמָה, מִנַּיִן?
(מְלָכִים ב ב,יא-יב) "וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם,
וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק:
אָבִי, אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו!
וְלֹא רָאָהוּ עוֹד,
וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים."
רַבִּי מָתוּן בְּעָא קֻמֵּי רַבִּי יוֹחָנָן:
וּמֵאֱלִישָׁע אָנוּ לְמֵדִין תּוֹרָה?
אֲמַר לֵיהּ:
מָתוּן, מָתוּן!
מָה הַמֵּת, מִשֶּׁהוּא מִסְתַּלֵּק,
עוֹד אֵינוֹ רוֹאֵהוּ,
כָּךְ זֶה, מִשֶּׁנִּסְתַּלַּק, עוֹד לֹא רָאָהוּ.
כַּשֵּׁם שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַחֲכָמִים,
כָּךְ קוֹרְעִין עַל תַּלְמִידֵיהֶן.
אֵי זֶהוּ תַּלְמִיד חֲכָמִין?
חִזְקִיָּה אָמַר:
כָּל שֶׁשָּׁנָה הֲלָכוֹת וְעוֹד תּוֹרָה.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵה:
הָדָא דְאַתְּ אָמַר, בָּרִאשׁוֹנָה,
אֲבָל עַכְשָׁו, אֲפִלּוּ הֲלָכוֹת.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
כָּל שֶׁהוּא מְבַטֵּל עֲסָקָיו מִפְּנֵי מִשְׁנָתוֹ.
תְּנֵי:
כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב.
אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא:
כְּגוֹן אֲנַן, דְּרַבָּנֵינַן מַשְׁגְחִין עֲלֵינַן,
וַאֲנַן מְתִיבִין לוֹ.
אָמַר רַבִּי בָּא בַּר מַמָּל:
כָּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְבָאֵר מִשְׁנָתוֹ.
וַאֲנַן, אֲפִלּוּ רַבָּנֵינַן לָא חָכְמִין מְבָאָרָה מַתְנֵיתַן.
אֵיזֶהוּ רַבּוֹ?
כָּל שֶׁפָּתַח לוֹ תְּחִלָּה.
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁרֹב תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ, אֲפִלּוּ בְּדָבָר אֶחָד.
רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר:
כָּל שֶׁרֹב תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ.
וְלָמָּה לֹא אָמַר "כְּרַבִּי יְהוּדָה"?
אִית תַּנַּי תָּנֵי וּמַחְלֵף.
רַבִּי לְעָזָר קָרַע עַל שֶׁפָּתַח לוֹ תְּחִלָּה.
שְׁמוּאֵל חָלַץ עַל שֶׁהֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ.
וּמָה הֵאִיר עֵינָיו בְּמִשְׁנָתוֹ?
אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן:
בִּ"שְׁנֵי מַפְתֵּחוֹת,
אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶׁחִי,
וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן." (משנה תמיד ג, ו)
מַהוּ יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶׁחִי?
שֶׁהָיָה שׁוֹחֶה אַמָּה עַד שֶׁלֹּא יִפְתַּח.
עַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אָב בֵּית דִּין,
וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת, מִנַּיִן?
(שְׁמוּאֵל ב א,יא-יב) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם,
וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ,
וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב,
עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ,
וְעַל עַם יי וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב."
"וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל",
זֶה הַנָּשִׂיא. [821]
"וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ", זֶה אָב בֵּית דִּין.
"וְעַל עַם יי וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב",
אֵלּוּ שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת.
עַל קִלְלַת הַשֵּׁם, מִנַּיִן?
(מלכים ב יט, א) "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ,
וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו."
מַהוּ לִקְרֹעַ עַל קִלְלַת הַגּוֹי?
מַן דְּאָמַר "רַבְשָׁקֵה, גּוֹי הָיָה", קוֹרְעִין;
וּמַן דְּאָמַר "יְהוּדִי הָיָה", אֵין קוֹרְעִין.
תָּנֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָה:
אֶחָד שֶׁשָּׁמַע קִלְלַת הַשֵּׁם מִיִּשְׂרָאֵל,
וְאֶחָד שֶׁשָּׁמַע קִלְלַת הַשֵּׁם מִן הַגּוֹי,
חַיָּב לִקְרֹעַ.
מָה טַעְמָא?
(יִרְמְיָה לב, כז) "הִנֵּה אֲנִי יי אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר,
הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?"
מַהוּ לִקְרֹעַ בַּזְּמַן הַזֶּה?
רַבִּי יוֹסֵה, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
מִשֶּׁרַבּוּ הַגּוֹדְפָנִין, פָּסְקוּ מִלִּקְרֹעַ.
מַהוּ לִקְרֹעַ עַל הַכִּנּוּיִים?
נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאִסְרָטָא. <strata: דרך סלולה>
אִזְדַּמַּן לֵיהּ חַד כּוּתַי, <הצטרף אליו>
וַהֲוָה מְגַדֵּף, וַהֲוָה קָרַע.
מְגַדֵּף, וַהֲוָה קָרַע.
נְחַת לֵיהּ מִן חֶמָרָא,
וִיהַב לֵיהּ חַד מֶרְתוֹק גּוֹ לִבֵּיהּ. <מכת אגרוף>
אֲמַר לֵיהּ:
"רָשָׁע! אִית לְאִמָּךְ מָאנִין מְסַפָּקָא לִי?"
הָדָא אָמְרָה,
שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַכִּנּוּיִין, וְקוֹרְעִין בַּזְּמַן הַזֶּה.
עַל שְׂרֵפַת הַתּוֹרָה מִנַּיִן?
(יִרְמְיָה לו, כג) "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי
שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה".
מַהוּ "שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה"?
תְּלָת אַרְבַּע פְּסִיקָן.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַחֲמִישִׁי,
(אֵיכָה א, ה) "כִּי יי הוֹגָהּ עַל רֹב פְּשָׁעֶיהָ",
מִיַּד,
(יִרְמְיָה לו, כג) "יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר,
וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח,
עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח.
(יִרְמְיָה לו, כד) "וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם,
הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו,
הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה."
"הָרוֹאֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת,
כְּרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף."
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ:
יָבֹא עָלַי, אִם טָעַמְתִּי כְלוּם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
רַבִּי יוֹנָה הֲוָה בְּצוֹר,
שְׁמַע דִּדְמַךְ בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵה.
אַף עַל גַּב דַּאֲכַל גֻּבְנָא וּשְׁתָא מַיָּא,
אַסְּקֵיהּ צוֹם הָהוּא יוֹמָא.
רַבִּי בָּא וְחוּנָא בַּר חִיָּה הֲווֹן יְתִיבִין.
אֲתָת נַעְמִיתָה, <באה בת יענה>
וְחַטְפַת תְּפִלּוֹי דְּחוּנָא בַּר חִיָּה.
צָדַהּ רַבִּי בָּא וְחַנְקַהּ.
אֲמַר לֵיהּ חוּנָא בַּר חִיָּה: [822]
עוֹד מְעַט וְהָיִינוּ בָּאִין לִידֵי שְׂרֵפַת תּוֹרָה.
אֲמַר לֵיהּ:
וַאֲדַיִן אַתְּ לְזוֹ?
כֵן אָמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב:
אֵין קוֹרְעִין אֶלָּא עַל סֵפֶר תּוֹרָה
שֶׁשְּׂרָפוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּזְּרוֹעַ.
סַלְקוּן לְבֵית רַב וְשַׁמְעוּן רַב יַסָּא בְשֵׁם רַב:
אֵין קוֹרְעִין אֶלָּא עַל סֵפֶר תּוֹרָה
שֶׁשְּׂרָפוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּזְּרוֹעַ,
כְּגוֹן יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵרָיו.
עוּלָא בִּרְיָיָא, רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף,
חַיָּב לִקְרֹעַ עַל הַגְּוִיל בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וְעַל הַכְּתָב בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
מָה טַעְמָא?
(יִרְמְיָה לו, כז) "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ
אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים",
"אֶת הַמְּגִלָּה", זֶה הַגְּוִיל;
"וְאֶת הַדְּבָרִים", זֶה הַכְּתָב.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי חֶלְבּוֹ,
עוּלָא בִּרְיָיָא רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה:
עָתִיד הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא
לֵעָשׂוֹת רֹאשׁ חוֹלָה לַצַּדִּיקִין לֶעָתִיד לָבֹא. <מוביל מחול>
מָה טַעְמָא?
(תְּהִלִּים מח, יד) "שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה",
'לחולה' כְּתִיב.
וְהַצַּדִּיקִים מַרְאִין אוֹתוֹ בָּאֶצְבָּע וְאוֹמְרִים:
(תְּהִלִּים מח, טו) "כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד,
הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת."
"עַלְמוּת", בַּעֲלִימוּת.
"עַלְמוּת", בִּזְרִיזוּת.
"עַלְמוּת", כְּאִלֵּין עוּלֵמָתָא.
תִּרְגֵּם עֲקִילָס אַתַנַסְיָא, <athanasía: אלמוות>
עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ מָוֶת.
וְהַצַּדִּיקִים מַרְאִין אוֹתוֹ בָּאֶצְבָּע וְאוֹמְרִים:
"כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד,
הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת."
"הוּא יְנַהֲגֵנוּ", בָּעוֹלָם הַזֶּה;
"הוּא יְנַהֲגֵנוּ", לָעוֹלָם הַבָּא.
"וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ", מִנַּיִן?
(יִרְמְיָה מא, ה) "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן,
שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים."
"אֶחָד שֶׁשָּׁמַע שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם,
וְאֶחָד הָרוֹאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ,
חַיָּב לִקְרֹעַ.
הָרוֹאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִן הַצּוֹפִים,
חַיָּב לִקְרֹעַ."
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
"מוֹסִיף עַל הַקֶּרַע".
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
"תְּחִלַּת הַקֶּרַע טֶפַח,
וְתוֹסַפְתּוֹ, כָּל שֶׁהוּא."
וְאִית תַּנַּי תָּנֵי:
"תְּחִלַּת הַקֶּרַע, טֶפַח,
תּוֹסַפְתּוֹ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת."
רַבִּי יוֹסֵה, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא,
רַבִּי חִזְקִיָּה רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
הֲלָכָה כְּמִי שֶׁאוֹמֵר: [823]
"תְּחִלַּת הַקֶּרַע טֶפַח תּוֹסַפְתּוֹ כָּל שֶׁהוּא".
מַהוּ לְהַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה? <שפת הצוורון>
רַבִּי יִרְמְיָה, רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ:
(שמואל ב א, יא) "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָיו",
אֵין חֲזָקָה פָּחוּת מִטֶּפַח.
"וַיִּקְרָעֵם",
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
מִכָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה.
"מֵת לוֹ מֵת, קוֹרֵעַ.
מֵת לוֹ מֵת אַחֵר,
אֲפִלּוּ שֶׁשָּׁמַע עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
וְעַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוּ חֲכָמָה,
קוֹרֵעַ קֶרַע אֶחָד לְכֻלָּן.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר:
קוֹרֵעַ עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שֶׁלְּאָבִיו וְשֶׁלְּאִמּוֹ תּוֹסֶפֶת."
וְלָא דָא הִיא קַדְמָיְתָא?
אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף,
לֹא עַל שֶׁלְּאָבִיו וְלֹא עַל שֶׁלְּאִמּוֹ.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַב מַתָּנָא, יוֹסֵה בַר מְנַשְׁיָא בְּשֵׁם רַב:
הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא.
"מֵת לוֹ מֵת, קוֹרֵעַ;
מֵת לוֹ מֵת אַחֵר,
מוֹסִיף עַל הַקֶּרַע וְקוֹרֵעַ."
עַד אֵיכָן?
אָמַר רַבִּי חֲנִינָה:
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ עַד טִבּוּרוֹ.
תְּנָא חַד סָב קֻמֵּי רַבִּי זְעוֹרָא:
אֲפִלּוּ נִתְמַנָּה לוֹ בֶּגֶד כָּל שִׁבְעָה,
חַיָּב לִקְרֹעַ.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זְעוֹרָא:
הָדָא דַתְּ אָמַר, בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה, חַיָּב לִקְרֹעַ.
"מֵת לוֹ מֵת, קוֹרֵעַ,
מֵת לוֹ מֵת אַחֵר,
מַרְחִיק שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְקוֹרֵעַ."
שָׁלְמוּ מִלְּפָנָיו, מַתְחִיל מֵאַחֲרָיו;
שָׁלְמוּ מִלְּמַעְלָן, מַתְחִיל מִלְּמַטָּן;
שָׁלְמוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ,
רַבִּי חִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַדָּא דְּיָפוֹ אָמַר:
נַעֲשָׂה כְּפוֹחֵחַ.
רַבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא סְלַק גַּבֵּי רַבִּי תַנְחוּם בֵּרַבִּי חִיָּה.
נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִיש סֵנָטוֹרַיָּה. <בגד פאר למשתה>
מַהוּ סֵנָטוֹרַיָּה?
מָאנִין דְּלָא חֲפִיתִין. <לא לפי מידה, רפויים>
אָמַר לֵיהּ:
הָדָא מִנָּן לָךְ?
אָמַר לֵיהּ:
הָכֵן הֲוָה רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי עָבֵד.
אָמַר לֵיהּ:
הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ!
אָמַר לֵיהּ:
יְסוּג תֻּרְעֲתָךְ. <תסגר פרצתך>
שֶׁכָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה,
הַדִּין מָתוּחַ כְּנֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה.
דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
כָּל שִׁבְעָה, הַחֶרֶב שְׁלוּפָה;
עַד שְׁלֹשִׁים, הִיא רוֹפֶפֶת;
לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, [824]
הִיא חוֹזֶרֶת לְתַעְרָהּ.
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְכִפָּה שֶׁל אֲבָנִים, <ערימה>
כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַעְרְעָה אַחַת מֵהֶן, נִּתְרַעְרְעוּ כֻלָּן.
וְאָמַר רַבִּי לְעָזָר:
אִם נוֹלַד בֶּן זָכָר בְּאוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה,
נִתְרַפֵּאת כָּל אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה.
מִנַּיִן שֶׁאָבֵל חַיָּב לִקְרֹעַ מֵעוֹמֵד?
דִּכְתִיב:
(אִיּוֹב א, כ) "וַיָּקָם אִיּוֹב,
וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ".
רַבִּי יוּדָה בַּר פַּזִּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
מִכָּן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרֹעַ מֵעוֹמֵד.
כַּד דְּמַךְ רַבִּי יוֹחָנָן,
הוֹרִי רַבִּי יַסָּא לִשְׁלֹל לְמָחָר. <לאחות בתפירה גסה>
כַּד דְּמַךְ רַבִּי יַסָּא,
הוֹרִי רַבִּי חִיָּה בַּר בָּא לִנְעֹל בּוֹ בַיּוֹם.
אֲמַר רַבִּי זְעוֹרָא:
וְלָא פְלִיגִין:
מַן דְּאָמַר "יִשְׁלֹל לְמָחָר", יִנְעֹל בּוֹ בַיּוֹם,
וּמַן דְּאָמַר "יִנְעֹל בּוֹ בַיּוֹם", יִשְׁלֹל לְמָחָר.
אָמְרוּ לוֹ "מֵת רְאוּבֵן", וְקָרַע,
וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ "שִׁמְעוֹן הָיָה",
כְּבָר יָצָא יְדֵי קִרְעוֹ.
אָמְרוּ לוֹ "מֵת רְאוּבֵן", וְקָרַע,
וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ "קַיָּם הָיָה, וּמֵת",
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
יָצָא יְדֵי קִרְעוֹ.
אִית תַּנַּי תָּנֵי:
לֹא יָצָא יְדֵי קִרְעוֹ.
מַן דְּאָמַר "יָצָא יְדֵי קִרְעוֹ", כְּבָר קָרַע.
מַן דְּאָמַר "לֹא יָצָא יְדֵי קִרְעוֹ",
שֶׁהֲרֵי עַל חַי קָרַע.
וְעוֹד מִן הָדָא, דִתְנֵי:
קָרַע וְחָזְרָה בּוֹ נְשָׁמָה,
אִם עַל אֲתַר, אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹעַ,
אִם לְאַחַר זְמַן, צָרִיךְ לִקְרֹעַ.
כַּמָּה הוּא עַל אֲתַר?
כְּדֵי דִבּוּר.
כַּמָּה הוּא "כְדֵי דִבּוּר"?
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי:
כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
אַבָּא בַּר בַּר חַנָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד,
וְיֹאמַר לוֹ "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי!"
רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִסְתְּמֵךְ עַל רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי,
וַהֲוָה רַבִּי לְעָזָר חָמֵי לֵיהּ וּמִטְּמַר מִן קֻמּוֹי.
אֲמַר:
הָא תַּרְתֵּין מִלִּין הָדֵן בַּבְלָיָא עָבֵד לִי.
חֲדָא, דְלָא שָׁאַל בִּשְׁלָמִי,
וַחֲדָא, דְלָא אָמַר שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמִי.
אֲמַר לֵיהּ:
כֵּן אִנּוּן נָהֲגִין גַּבּוֹן.
זְעֵירָא לָא שָׁאֵל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּה,
דְּאִנּוּן מְקַיְּמִין:
(אִיּוֹב כט, ח) "רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ,
וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ." [825]
מִי מְהַלְּכִין, <כשהיו הולכים>
חַמִּי לֵיהּ חַד בֵּית מִדְרָשׁ. <הראה לו>
אֲמַר לֵיהּ:
הָכָא הֲוָה רַבִּי מֵאִיר יָתִיב וְדָרַשׁ,
וְאָמַר שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
וְלָא אָמַר שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָה.
אֲמַר לֵיהּ:
כָּל עַמָּא יָדְעִין
דְּרַבִּי מֵאִיר תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָה.
אֲמַר לֵיהּ:
וְכָל עַמָּא יָדְעִין דְּרַבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְרַבִּי יוֹחָנָן.
וּמָה מִעְבּוּר קֻמֵּי אֲדוֹרֵי צַלְמָא? <הפסל של אדורי>
אֲמַר לֵיהּ:
וּמָה, אַתְּ פָּלֵיג לֵיהּ אִיקָר?
עֲבוֹר קֻמּוֹי וְסַמִּי עַיְנוֹי!
אֲמַר לֵיהּ:
יָאוּת רַבִּי לְעָזָר אֲבַד לָךְ, דְּלָא עֲבַר קֻמָּךְ.
אֲמַר לֵיהּ:
יַעֲקֹב בַּר אִדֵּי, יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵּס!
וְרַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְיֵימְרוּן שְׁמוּעֲתָה מִן שְׁמֵיהּ?
אַף דָּוִד בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים, אָמַר:
(תְּהִלִּים סא, ה) "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים".
רַבִּי פִּינְחָס, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן:
וְכִי עָלָת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חָיֶה לְעוֹלָם?
אֶלָּא כָּךְ אָמַר:
אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְּבָרַי נֶאֱמָרִים
בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.
וּמָה הֲנָיָא לֵיהּ?
בַּר נְזִירָא אָמַר:
הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ,
שִׂפְתוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת בַּקֶּבֶר
מָה טַעְמָא?
(שיר השירים ז, י) "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים",
כְּכֶמֶר זֶה שֶׁלַּעֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵלָיו. <ערימה>
רַבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן,
חַד אָמַר:
כַּהֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן, <conditum vinum, kondeîton: יין מתובל>
וָחֳרָנָה אָמַר:
כַּהֵן דְּשָׁתֵי חֲמַר עַתִּיק. <כזה ששותה יין ישן>
אַף עַל גַּב דְּהוּא שְׁתֵּי לֵיהּ,
טַעְמֵיהּ בְּפֵמֵיהּ.
אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים.
וּמָה הָיוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין?
הָיוּ מְהַלְּכִין אֵצֶל חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁלְּדָוִד וְאוֹמְרִים:
אִמַּת יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?
אֵימָתַי "בֵּית יי נֵלֵךְ"?
וְהוּא אוֹמֵר:
אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִתְכַּוְּנִין לְהַכְעִיסֵנִי,
יָבֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּלִבִּי:
(תְּהִלִּים קכב, א) "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי,
בֵּית יי נֵלֵךְ."
(דִּבְרֵי הַיָּמִים א יז,יא-יב) "וְהָיָה כִּי מָלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם אֲבֹתֶיךָ,
וַהֲקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ,
וַהֲכִינוֹתִי אֶת מַלְכוּתוֹ,
הוּא יִבְנֶה לִּי בָּיִת."
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן:
אָמַר הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד:
דָּוִד, יָמִים מְלֵאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ,
אֵין אֲנִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵרִים.
כְּלוּם שְׁלֹמֹה בְּנָךְ בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
לֹא לְהַקְרִיב בְּתוֹכוֹ קָרְבָּנוֹת? [826]
חָבִיב עָלַי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה
יוֹתֵר מִן הַקָרְבָּנוֹת.
מָה טַעְמָא?
(מִשְׁלֵי כא, ג) "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַיי מִזָּבַח."
[מוֹעֵד קָטָן ג,ח][עריכה]
הֲלָכָה ח
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָרְחוֹב,
שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד;
וְלֹא שֶׁלַּנָּשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה מְטַפְּחוֹת.
[תַּלְמוּד]
עַל כָּל הַמֵּתִים כֻּלָּן,
הוּא דּוֹחֶה בַּמִּטָּה, וְאֵינוֹ מַרְבֶּה בְעִסְקוֹ.
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
מַרְבֶּה בְעִסְקוֹ וְאֵינוֹ דּוֹחֶה בַּמִּטָּה,
שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בְעִסְקוֹ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
אִם הָיָה שָׁעַת דֹּחַק אוֹ עֲוֹנוֹת גְּשָׁמִים,
אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ
אֵינוֹ מַרְבֶּה בְעִסְקוֹ וְדוֹחֶה בַּמִּטָּה.
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה,
אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה,
הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁל תְּפִלּוֹת.
רַבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עַל רַבִּי יוּדָה בְּתַרְתַּיִי.
רַבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע דְּרַבִּי חֲנִינָה תַּשִּׁישׁ.
סְלַק, בְּעֵי מְבַקָּרָתֵיהּ.
גּוֹ אִסְרָטָא שְׁמַע דִּדְמַךְ. <strata: דרך סלולה>
נְחַת מִן חֶמָרֵיהּ,
וְאַפֵּיק מָנוֹי טָבַיָּא דְּשֻׁבְּתָא וּבַזְעוֹן. <והוציא בגדיו היפים של שבת וקרעם>
כַּיִי דִתְנֵינַן תַּמָּן:
כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן, וְהַהֶדְיוֹט מִלְּמַעְלָן.
רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם כָּהֲנָא:
"לְמַעְלָן", לְמַעְלָן מִקְּנֵה שָׂפָה;
"לְמַטָּן", לְמַטָּה מִקְּנֵה שָׂפָה.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:
לְמַטָּה מַמָּשׁ.
וְאָתְיָא דְרַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם כָּהֲנָא כְּרַבִּי יוּדָה.
אִן כְּרַבִּי יוּדָה,
לֹא יִפְרֹם כָּל עִקָּר!
מָיִי כַדּוּן?
חֹמֶר הוּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קְנֵה שָׂפָה.
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
אֵינוֹ מְאַחֶה עוֹלָמִית."
תְּנֵי בְשֵׁם רַבִּי נָתָן:
הָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת מִיָּד, וּמְאַחָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים;
עַל אָבִיהָ וְעַל אַמָּה, אֵינָהּ מְאַחָה עוֹלָמִית.
אֵי זֶהוּ אִחוּי? כְּאָרִיג.
"הַסֻּלָּם וְהַקֶּפֶשׁ אֵין מְעַכְּבִין." <שולי בגד קלועים; בגד לקישוט>
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד;
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה.
אֵין אֶפִּיקַרְסִין מְעַכֶּבֶת. <בגד גוף>
הָאִשָּׁה אֵינָהּ קוֹרַעַת אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד."
תְּנֵי:
"רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
הָאִשָּׁה קוֹרַעַת אֶת הַפְּנִימִי וְהוֹפַכְתּוֹ לַאֲחוֹרֶיהָ, [827]
וְחוֹזֶרֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַשְּׁאָר."
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
הוּא אָסוּר בְּגִהוּץ עַד שְׁלֹשִׁים;
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ."
אֵי זֶהוּ גִּהוּץ?
כְּלֵי צֶמֶר מְגֹהָצִין חֲדָשִׁים,
וּכְלֵי פִשְׁתָּן מְגֹהָצִין לְבָנִים.
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
הוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד שְׁלֹשִׁים;
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע,
אוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו."
כְּהָדָא:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדִּימִי,
דַּמְכַת אִמֵּיהּ קֻמֵּי מוֹעֲדָא תְּמָנְיָא יוֹמִין.
אֲתָא שְׁאַל לְרַבִּי מָנָא, אָמַר לֵיהּ:
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא תָּלוּי בְּשִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים,
הָרֶגֶל מַפְסִיק.
בְּרַם הָכָא,
עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע,
אוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו.
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
אֵינוֹ מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ,
אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדִּימִי בְּשֵׁם רַבִּי תַנְחוּם:
מִפְּנֵי שֶׁבָּטְלָה מִמֶּנּוּ מִצְוַת 'כַּבֵּד'."
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְחוֹרָה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם;
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ "צֵא עִמָּנוּ".
"עַל כָּל הַמֵּתִים,
הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בַּסְּעוֹדָה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם;
עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ,
עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אִם הָיְתָה חֲבוֹרַת מִצְוָה, אוֹ קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ,
מֻתָּר."
"הֲרֵי שֶׁהָיָה מַחֲלִיף בְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה,
חַיָּב לִקְרֹעַ אֶת כֻּלָּן."
רַבִּי חִיָּה רַבָּא וְרַבִּי חֲמָא אֲבוּי דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָה,
תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: [828]
כֻּלְּהֹן אֲסוּרִין בְּאִחוּי.
בַּר קַפָּרָא אָמַר:
אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
פַּלְגּוּ אוֹחֲרִי בֵּינֵיהוֹן:
מַן דָּמַר "כֻּלְּהֹן אֲסוּרִין בְּאִחוּי",
עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים כְּיוֹם הָרִאשׁוֹן.
אֲפִלּוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְּגָדִים,
חַיָּב לִקְרֹעַ אֶת כֻּלָּן.
מַן דָּמַר "אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד",
עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים תּוֹסֶפֶת.
אֲפִלּוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְּגָדִים,
אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד.
[מוֹעֵד קָטָן ג,ט][עריכה]
הֲלָכָה ט
וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים,
מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה,
אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת.
נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
אֵי זֶה הוּא עֵינוּי?
שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת;
וְקִינָה?
שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת, וְכֻלָּם עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ט, יט)
"וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי,
וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה".
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא מָה הוּא אוֹמֵר? (ישעיה כה, ח)
"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח,
וּמָחָה יי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ'.
[תַּלְמוּד]
רַבִּי תַנְחוּם בַּר עִלַּי דְּמַךְ בַּחֲנֻכְּתָא.
רַבִּי דּוֹסָא דְמַךְ בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן.
עָבְדִין לוֹן אִבְרָיָא. <סעודה חגיגית>
סָבְרִין מֵימַר, מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין,
וּבַדְקוּן וְאַשְׁכְּחוּן דְּלָא מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין.
רַבִּי קְרִיסְפָּא דְּמַךְ בְּמוֹעֲדָא, וְעַבְדוּן לֵיהּ אִבְרָיָא. <סעודה חגיגית>
סָבְרִין מֵימַר, מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אָמִי.
וּבַדְקוּן וְאַשְׁכְּחוּן דְּלָא מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אָמִי.
רַבִּי חֶלְבּוֹ, רַבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּשֵׁם רַב:
אֲפִלּוּ לְשָׁעָה.
מִן הָדָא:
(בְּמִדְבָּר כ, א) "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם".
וַאֲנַן חָמַיִי רַבָּנִין עָנַיִין בְּדִבּוּרָא.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה:
חֲבֵרִים זְרִיזִין הֵן, וְאֵינָן בָּאִין לִידֵי הֶסְפֵּד.
תְּנֵי:
"אֵין מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הָאֵבֶל,
אֲבָל מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הַשִּׂמְחָה וּלְבֵית הַמִּשְׁתֶּה.
סוף מועד קטן פרק ג
סוף המסכת