קטגוריה:בראשית ז י

<< | ספר בראשית • פרק ז' • פסוק י' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ

המהדורה המנוקדת:

וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃

המהדורה הדקדוקית:

וַֽ/יְהִ֖י לְ/שִׁבְעַ֣ת הַ/יָּמִ֑ים וּ/מֵ֣י הַ/מַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָ/אָֽרֶץ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַהֲוָה לִזְמַן שִׁבְעָא יוֹמִין וּמֵי טוֹפָנָא הֲווֹ עַל אַרְעָא׃
אונקלוס (דפוס):	וַהֲוָה לִזְמַן שַׁבְעָא יוֹמִין וּמֵי טוֹפָנָא הֲווֹ עַל אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַהֲוָה לִזְמַן שׁוּבְעָא יוֹמִין מִן בָּתַר דִשְׁלִים אוּבְלֵיהּ דִמְתוּשֶׁלַח חֲמָא יְיָ וְהָא לָא תָּבָן בְּנֵי נְשָׁא וּמוֹי דְטוּבְעָנָא הֲווֹ נַחְתִין רְתִיחִין מִן שְׁמַיָא עִילוֹי אַרְעָא:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(י)" ויהי לשבעת הימים". מ"ש מן פסוק ז' עד כאן היה עקר כוונתו להבדיל בין שני הצוויים, בין מה שצוה אותו ז' ימים קודם בשם הוי"ה ובין מה שהיה ביום המבול בפקודת שם אלהים, ועתה מתחיל עקר הספור לספר בפרטות מה שנעשה ביום שהתחיל המבול ומן הוא והלאה, ואגב מבאר שהמבול בכללו לא היה דבר טבעי ולא ע"י סבה טבעיית רק ההשגחיי שהרס ה' את הטבע ושינה סדרי מעשה בראשית. א] ויהי לשבעת הימים, שהדבר שיגלה ה' לנביא טרם בואו ומגביל זמן בואו מבואר שאינו טבעיי רק השגחיי וע"ז אמר שהיה מצומצם לשבעת הימים. ב] ומי המבול היו על הארץ, שלא הוחל כדרך גשם הטבעי שבא תחלה לאט ואח"כ בשטף, רק תיכף בהחלו היה מי מבול בולל ומבלה כל:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויהי לשבעת הימים. אמר רבא: אלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, ללמדך שהספדן של צדיקים מעכב את הפורענות. דבר אחר: ויהי לשבעת הימים, ששינה עליהן הקב"ה סדרי בראשית, שהיתה חמה יוצאה ממערב ושוקעת במזרח. דבר אחר: לשבעת הימים, מלמד שקבע להן זמן קטן אחר זמן גדול. דבר אחר: לשבעת הימים, שהטעימן הקב"ה מעין העולם הבא, לידע כמה טובה מנעו מהן. דבר אחר: ויהי לשבעת הימים, מלמד שתלה להן הקב"ה שבע ימי אבלו של מתושלח הצדיק כדי שיעשו תשובה, ולא עשו. דבר אחר: שבעת ימים נתאבל הקב"ה על עולמו (קודם) עד שלא הביא המבול; מה טעם? "ויתעצב אל לבו", ואין עציבה אלא אבל כמה דאת אמר: "נעצב המלך על בנו".

רבי צדוק אומר: בעשרה במרחשון נכנס לתיבה, וי"ז בו ירדו מי המבול מן השמים שהן מים זכרים, ועלו מי התהומות שהן מים נקבות, ונצמדו אלו עם אלו וגברו להחריב את העולם, שנאמר: "והמים גברו". ונמחו כל היקומים חוץ מנח, שנאמר: "וישאר אך נח", וחוץ מעוג מלך הבשן, כי ישב לו על עץ אחד תחת סולמו של תיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם. מה עשה נח? נקב חור אחד בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ונשאר גם הוא, שנאמר: "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים". וחוץ מארץ ישראל שלא ירדו עליה מי מבול, שנאמר: "בן אדם את ארץ לא מטוהרה ולא גושמה ביום זעם":

ומי המבול היו על הארץ. הן חטאו בגלגל של עין שדומה למים, אף הקב"ה לא פרע מהן אלא במים.

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

לשבעת הימים. בגימטריא לימי אבל מתושלח:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ז י.

וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים

אלוהים הודיע לנח שהגיע זמן להכנס לתיבה, ולתת לחיות להכנס בזוגות "כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (ביאור:בראשית ז ד). לאחר ההודעה הזאת, נח נבהל שהמבול עומד להגיע והוא ומשפחתו עברו לגור בתיבה (ביאור:בראשית ז ז). ואכן, כפי שאלוהים הודיע באמת קרה, ומי המבול הופיעו אחרי שבעה ימים.

וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ

עורך התורה מדייק בצורה מדהימה. לא נאמר שכל המבול היה על הארץ, שהתיבה עלתה וצפה.
כל שנאמר הוא ש"מֵי הַמַּבּוּל" היו על הארץ. טיפה אחת, שהיא חלק מכלל המים, היתה מספיקה כדי לקיים את דברי אלוהים שהמבול התחיל.