קטגוריה:במדבר יא כ

<< | ספר במדבר • פרק י"א • פסוק כ' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים

המהדורה המנוקדת: עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהוָה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם.

המהדורה המוטעמת:

עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃

המהדורה הדקדוקית:

עַ֣ד׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽ/אַפְּ/כֶ֔ם וְ/הָיָ֥ה לָ/כֶ֖ם לְ/זָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּ/קִרְבְּ/כֶ֔ם וַ/תִּבְכּ֤וּ לְ/פָנָי/ו֙ לֵ/אמֹ֔ר לָ֥/מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִ/מִּצְרָֽיִם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

עַד יְרַח יוֹמִין עַד דִּתְקוּצוּן בֵּיהּ וִיהֵי לְכוֹן לְתַקְלָא חֲלָף דְּקַצְתּוּן בְּמֵימְרָא דַּייָ דִּשְׁכִינְתֵיהּ שָׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן וּבְכֵיתוֹן קֳדָמוֹהִי לְמֵימַר לְמָא דְנָן נְפַקְנָא מִמִּצְרָיִם׃

ירושלמי (יונתן):

עַד יֶרַח יוֹמִין עַד דְתִפּוֹק סַרְיוּתָא מִנְחִירֵיכוֹן וְתֶהֱוֵי לְכוֹן לְרִיחוּק חוֹלַף דְקַצְתּוּן בְּמֵימְרָא דַיְיָ דְאִיקַר שְׁכִינְתֵּיהּ שַׁרְיָא בֵּינֵיכוֹן וּבְכִיתוּן קֳדָמוֹי לְמֵימָר לְמָא דְנַן נַפְקָנָא מִמִצְרָיִם:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עד חדש ימים" - זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואח"כ נשמתם יוצאה וברשעים הוא אומר הבשר עודנו בין שניהם כך היא שנויה בספרי אבל במכילתא שנויה חילוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלושים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם

"עד אשר יצא מאפכם" - כתרגומו די תקוצון ביה יהא דומה לכם כאילו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף

"והיה לכם לזרא" - (ספרי) שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא

"את ה' אשר בקרבכם" - אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכם ליכנס לכל הדברים הללו

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יד] עד דתקצון בו. שאין דרך האוכל לצאת מן האף, אלא שיהיה מאוס להם, והדבר המאוס יוצא מן האף, שהרי האף מואסו:

[טו] יותר ממה שקרבתם וכו'. דאם לא כן, אלא שתהיו מרחיקין אותו, זה כבר כתוב "עד אשר יצא מאפכם", ולמה לי עוד "והיה לכם לזרא", אלא שתהיו מרחיקין אותו יותר ממה שקרבתם:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

עַד חֹדֶשׁ יָמִים – זוֹ בַּכְּשֵׁרִים, שֶׁמִּתְמַצִּין עַל מִטּוֹתֵיהֶן וְאַחַר כָּךְ נִשְׁמָתָן יוֹצְאָה; וּבָרְשָׁעִים הוּא אוֹמֵר: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם" (להלן פסוק לג), כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (צג). אֲבָל בִּמְכִילְתָּא (ויסע פרשה ד) שְׁנוּיָה חִלּוּף: הָרְשָׁעִים אוֹכְלִין וּמִצְטַעֲרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַכְּשֵׁרִים – "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם".
עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דִּי תְקוֹצוּן בֵּהּ"; יְהֵא דּוֹמֶה לָכֶם כְּאִלּוּ אֲכַלְתֶּם מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִדַּאי, עַד שֶׁיּוֹצֵא וְנִגְעָל לַחוּץ דֶּרֶךְ הָאַף.
וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא – שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם (ספרי שם). וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי, שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב "זָרָא".
אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם – אִם לֹא שֶׁנָּטַעְתִּי שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, לֹא גָבַהּ לְבַבְכֶם לִכָּנֵס לְכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ (שם).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

עד אשר יצא מאפכם: כתרגומו:

למה זה יצאנו ממצרים: שאמרתם זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים, ולפי שאתם כפויי טובה תלקו, ואילו הייתם מתאוים בשר ולא נתרעמתם על יציאת מצרים לא הייתם לוקים כל כך, כמו באשר תלונות שיש מהם שלא לקו:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"והיה לכם לזרא" שתאכלו ממנו עד שיוליד בכם מותר מחליא כמו שהעיד באמרו ובחורי ישראל הכריע: " למה זה יצאנו ממצרים" שהיו לנו שם מיני מאכל רבים לא מן בלבד:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יט - כ) "לא יום אחד תאכלון", ולא לבד שתאכלו כי גם תתמידו לאכלו ימים רבים עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והגם שיהיה לכם לזרא שבזה בודאי סרה התאוה מכל וכל בכ"ז לא תתחרטו, וזה אות נאמן כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם שסבת החטא לא היה תאות הבשר רק התמוטטות השכל והאמונה בה' ובתורתו, ואף שכפי הנגלה מדבריכם בכיתם בעבור הבשר, אבל לפניו שהוא יודע תעלומות לב לפניו בכיתם לאמר למה זה יצאנו ממצרים, הוא יודע שעיקר בכיתכם היה על שיצאתם ממצרים ששם הייתם חפשים מעול תורה ומצות ונכנסתם במוסרת הברית לשמור את כל דברי התורה ומצותיה:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

עד חודש ימים. בכשרים הוא אומר "עד חודש" כשמתמצים ומתמטים על מטותיהם ואח"כ היתה נשמתם יוצאה.

ברשעים הוא אומר "הבשר עודנו בין שיניהם", כיון שהיה נותנו לתוך שיניו היתה נשמתו יוצאה:

והיה לכם לזרא. שתהו מרחיקים אותו יותר ממה שהייתם מקרבים אותו:

יען כי מאסתם את ה'. אמר להם המקום מי גרם לכם לומר דברים הללו? שנתתי שכינתי ביניכם, שאלו סלקתי שכינתי מביניכם לא נכנסתם לתוך דברים הללו, לכך נאמר "יען כי מאסתם את ה'".