מ"ג דברים א ב

<< · מ"ג דברים · א · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃

תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):	מַהְלַךְ חַד עֲשַׂר יוֹמִין מֵחוֹרֵב אוֹרַח טוּרָא דְּשֵׂעִיר עַד רְקַם גֵּיאָה׃
ירושלמי (יונתן):	מַהֲלַךְ חַדְסַר יוֹמִין מֵחוֹרֵב מֵאוֹרַח טַוְורָא דְגַבְלָא עַד רְקַם גֵּיאָה וְעַל דִּי סְטִיתוּן וְאַרְגַּזְתּוּן קֳדָם יְיָ אִיתְחַרְתּוּן אַרְבְּעִין שְׁנִין:
ירושלמי (קטעים):	מַהֲלַךְ חַד עֲשַר יוֹמִין מִן טוּרָא דְחוֹרֵב אוֹרַח טוּרָא דְגַבְלָא עַד רְקַם דְּגֵיעָא עַל דַּחֲטָתוּן וְאִרְגַזְתּוּן קֳדָמוֹי אִתְעַכַּבְתּוּן וַהֲלַכְתּוּן יַתְהוֹן לְאַרְבְּעִין שְׁנִין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אחר עשר יום מחורב" - אמר להם משה ראו מה גרמתם אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר ואף הוא מהלך י"א יום ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים שהרי בעשרים באייר נסעו מחורב שנא' (במדבר י יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש וגו' (תענית כט) ובכ"ט בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע צא מהם ל' יום שעשו בקברות התאוה שאכלו הבשר חדש ימים ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים נמצא בשלשה ימים הלכו כל אותו הדרך וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר מ' שנה 

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[י] ובכ"ט בסיון שלחו המרגלים. שהרי חזרתם היה בתשעה באב (תענית דף כט.), חשוב שמונה ימים של אב, דבלילה בכו בכיה של חנם (במדבר י"ד, א'), ונקבע בכיה לדורות (תענית דף כט.), ושלשים של תמוז, דהא תמוז דההוא שנה עברוה, כדאיתא בתענית (שם), ויום כ"ט ויום שלשים של סיון, הרי ארבעים, נמצא שנשתלחו המרגלים בכ"ט בסיון כו':

[יא] צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה. פירוש, עם היום שבאו לקברות התאוה היו שלשים, כי "חדש ימים" (במדבר י"א, כ') - דהוא חדש חסר - אכלו בשר, והוא כ"ט יום, ואכילת הבשר למחרת ביאתם לקברות התאוה, כדכתיב (במדבר י"א, י"ח) "התקדשו למחר ואכלתם בשר וגו'", נמצא שלשים יום עשו בקברות התאוה - עם יום בואם לשם:

[יב] נמצא בשלשה וכו'. פירוש, שהרי מעשרים באייר עד כ"ט בסיון ל"ט יום, הוצא שלשים יום שעשו בקברות התאוה, עם יום בואם לקברות התאוה, ושבעה להסגר מרים (במדבר י"ב, ט"ו), נמצא שבג' ימים הלכו כל אותו הדרך. וכך היה; בכ' יום באייר נסעו ובאו לקברות התאוה בעשרים יום, והתרעמו על הבשר לומר "מי יאכילנו בשר" (במדבר י"א, ד'), ואכלו חדש חסר בשר. נמצא שהיה כלה ביום כ' לחדש סיון. וביום כ"א נסעו ובאו חצירות, ושהו שם שבעה ימים, ויום בואם מן המנין. ונמצאו כלים שבעה ימים ביום כ"ז. וביום כ"ח נסעו ובאו קדש ברנע, ושלחו המרגלים ביום כ"ט:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב – אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: רְאוּ מַה שֶּׁגְּרַמְתֶּם! אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ קְצָרָה מֵחוֹרֵב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ כְּדֶרֶךְ הַר שֵׂעִיר; וְאַף הוּא – מַהֲלַךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם אוֹתָהּ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים. שֶׁהֲרֵי בְּעֶשְׂרִים בְּאִיָּיר נָסְעוּ מֵחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ" וְגוֹמֵר (במדבר י,יא), וּבְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן שָׁלְחוּ אֶת הַמְּרַגְּלִים מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ (תענית כ"ט ע"א). צֵא מֵהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁעָשׂוּ בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, שֶׁאָכְלוּ הַבָּשָׂר חֹדֶשׁ יָמִים, וְשִׁבְעָה יָמִים שֶׁעָשׂוּ בַּחֲצֵרוֹת לְהִסָּגֵר שָׁם מִרְיָם, נִמְצָא בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הָלְכוּ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכָל כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּטֶת בִּשְׁבִילְכֶם, לְמַהֵר בִּיאַתְכֶם לָאָרֶץ; וּבִשְׁבִיל שֶׁקִּלְקַלְתֶּם, הֵסֵב אֶתְכֶם סְבִיבוֹת הַר שֵׂעִיר אַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרי ב).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אחד עשר יום מחורב: ^[2] מי חכם ויבן את זאת כי פסוק זה לא נכתב אלא לפי שכתוב לפנינו ונסע מחורב ונלך את כל המדבר הגדל והנורא דרך הר האמורי ונבא עד קדש ברנע, סמוך לארץ ישראל שמקדש ברנע שלחו מרגלים ונשתהו שם ארבעים שנה, לכך הוא מפרש כן, כשנסעו מחורב ללכת דרך הר שעיר דרך ישרה היו יכולים ליכנס לארץ ישראל באחד עשר יום עד קדש ברנע, אבל לפי שחטאו ונסב את הר שעיר ימים רבים, עד ארבעים שנה וגו', וזהו שאמר לפנינו ונסע מחרב ונלך וגו' ונבא עד קדש ברנע, בימים מועטים שאין בהם כי אם מהלך אחד עשר יום, אבל מקדש ברנע שלחתי מרגלים ונשתהיתם ארבעים שנה בחטאתיכם:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"וטעם אחד עשר יום מחרב" - יודיענו הכתוב שיעור המדבר כי מחורב שיצאו משם עד קדש ברנע מהלך אחד עשר יום בלבד כי קרוב הוא בדרך הר שעיר וקדש ברנע הוא סוף המדבר בגבול הר האמורי שהוא נחלת ישראל ושם ארץ סיחון ועוג אשר שם באר התורה בגיא מול בית פעור ואחרי כן אמר שהם הלכו דרך הר האמורי כל המדבר הגדול והנורא ואחרי כן יספר כי בקדש ברנע שהוא בתחום נחלתם בקשו מרגלים ונשתבש דרכם והלכו דרך ים סוף לאחור ולא לפנים עד מלאת ארבעים שנה ובעבור שלא היו ישראל עתה במדבר כי כבר נכנסו בארץ מואב הנזכרת דרש אונקלוס כי "במדבר בערבה" רמוזים הם לתוכחות ועוד כי מדוע יזכיר כל אלה המקומות ויתן סימנים ומצרים יותר מן המוכר שדה ושיעור הכתוב לדעתו אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן דבר במדבר בערבה ובמול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב ואחד עשר יום מחורב כי הזכיר להם כל מה שעשו במקומות האלה ואחר כן אמר הכתוב כי שם בעבר הירדן הנזכר הואיל לבאר התורה אחר הוכיחו אותם ויען ויאמר ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר וכך הוא נדרש בספרי (דברים א) על דעת רבי יהודה אבל רבי יוסי בן דורמסקית עשה אותן מקומות שנקראו כן

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אחד עשר יום מחורב. גם זה מן התוכחות, ואמר יש מחורב עד קדש ברנע אחד עשר יום ואתם הלכתם אותם בשלשה ימים, ומכאן יש לכם להבין כי עונותיכם גרמו להתעכב במדבר ארבעים שנה, שאילו לא כן היה הדרך מתקצר לכם ובעונותיכם נתארך. וכיצד הלכו אותו בשלשה ימים, מצינו שבעשרים באייר נסעו מחורב שנאמר (במדבר י) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן, ובכ"ט בסיון שלחו מרגלים מקדש ברנע, ואם תוציא למפרע מכ"ט בסיון עד כ' באייר שלשים יום ששהו בקברות התאוה באכילת הבשר ושבעה ימים בחצרות להסגרה של מרים, נמצא שבשלשה ימים הלכו כל הדרך. ובמדרש אלה הדברים רבה אחד עשר יום מחורב אחד עשר יום היו ישראל מושלמים להקב"ה, כלומר מארבעים יום שהיה משה בהר היו ישראל אחד עשר יום ולא יותר בשלום עמו, וכ"ט יום לתשלום ארבעים יום חשבו לעשות העגל. וחד אמר שני ימים היו מושלמין בחורב לא יותר, שנאמר (ישעיה כח) ואותי יום יום ידרושון, וחד אמר יום אחד שנאמר (דברים ד) יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב, וחד אמר אפילו יום אחד לא היו מושלמין אלא בו ביום עשו עבודה זרה, שנאמר (ישעיה יז) ביום נטעך תשגשגי. דבר אחר אחד עשר יום מחורב, אחד שבעשרת הדברות הכעסתם אותו מחורב.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"אחד". עוד הוכיחם ב"אחד" עשר יום שמחורב עד קדש ברנע ג' פעמים, והם א] מחורב ר"ל עת שיצאו מחורב ב] כשהלכו דרך הר שעיר ג] כשבאו עד קדש ברנע, ס"ה י"א מקומות, ולפ"ז יל"פ שמ"ש אחד עשר יום נמשך על אלה הדברים אשר דבר משה אחד עשר יום, שכל תוכחה היתה ביום מיוחד עד שנמשכה התוכחה אחד עשר יום, ובאשר חשב שמונה מקומות אומר שהג' מקומות שהוכיחם עוד ג' ימים היה א' מחורב ב' דרך הר שעיר ג' עד קדש ברנע, והיל"ל אשר דבר משה אחד עשר יום במדבר בערבה וכו' והציג מלות אחד עשר יום שלא במקומו, למען נבין גם כונה שניה שמחורב עד קדש ברנע היה דרך אחד עשר יום וכמו שפי' רש"י עפ"י חז"ל אמר להם משה ראו מה גרמתם וכו':

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע - וכי מהלך י"א יום לקברות התאוה, ומקברות התאוה לחצרות? והרי אינו אלא מהלך שלשה ימים, שנאמר במדבר י ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים! רבי יהודה אומר: וכי לשלשה ימים הלכו ישראל מהלך י"א מסעות? והלא אינו מהלך אלא מ' יום, כענין שנאמר באליהו מלכים א יט ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא מ' יום ומ' לילה! אחר שאמר אי אפשר, חזור לך לענין הראשון.

ד"א י"א יום מחורב - אלו זכו ישראל, לי"א יום היו נכנסים לארץ; אלא מתוך שקלקלו מעשיהם - גילגל המקום עליהם מ' שנה, שנאמר במדבר יד במספר הימים אשר תרתם את הארץ מ' יום יום לשנה יום לשנה. ר' יהודה אומר: אלו זכו ישראל - לג' ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר במדבר י וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך ג' ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל, שנא' דברים יב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נותן לך. ר' בנאה אומר: אלו זכו ישראל - ליום אחד היו נכנסים לארץ, שנאמר שמות יג היום אתם יוצאים בחודש האביב... והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני - מיד. אבא יוסי בן חנין אומר משום אבא כהן ברדלא: אלו זכו ישראל - כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ, שנאמר דברים א עלה רש כאשר דבר אלהי אבותיך לך:

<< · מ"ג דברים · א · ב · >>

1. [הערת המעתיק הראשון: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עיכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע, ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וכמו האמור בסוף הפרשה וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו' ויעפילו לעלות אל ראש ההר וגו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וגו', וגם לפנינו ותזדו ותעלו ההרה, כל אילו הפסוקים מוכיחים כי מיד אילמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד מקדש ברנע הוא מדבר פארן כשנסעו מחרב בשנה שנייה בעשרים בחדש כמו שכתוב בפרשת בהעלתך ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ולמעלה כתב בתחלת הפרשה ויהי בשנה השנית, וכתב בתריה ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכן הענן במבדר פארן, ואחר כך הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך ויהיו השם כמתאוננים והתאוו תאוה שעל כך נקרא שפ המקום קברות התאוה, ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים, ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו וחנו במדבר פארן, וזהו וישכן הענן במדבר פארן שאמר למעלה, וזהו אחד עשר יום מחרב שהיו הולכין דרך הר שעיר, שלשה ימים שהלכו כמו שכתוב ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים ושבעה ימים שלא שלא נסעו עד האסף מרים הרי עשרה, וביום אחד עשר יום נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן היא קדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו', וגרם העון ונגזרה גזירה להשלמת עכבתם ארבעים שנה כמו שכתוב לפנינו והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו', ומה שכתב ונסב את הר שעיר ימים רבים זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים, כל זה פירשתי אני הצעיר פירוש כתב ידו של רבינו, כי ר' אליעזר מבליינצי העמידני על האמת, ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.]
2. [הערת המעתיק הראשון: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עיכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע, ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וכמו האמור בסוף הפרשה וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו' ויעפילו לעלות אל ראש ההר וגו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וגו', וגם לפנינו ותזדו ותעלו ההרה, כל אילו הפסוקים מוכיחים כי מיד אילמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד מקדש ברנע הוא מדבר פארן כשנסעו מחרב בשנה שנייה בעשרים בחדש כמו שכתוב בפרשת בהעלתך ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ולמעלה כתב בתחלת הפרשה ויהי בשנה השנית, וכתב בתריה ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכן הענן במבדר פארן, ואחר כך הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך ויהיו השם כמתאוננים והתאוו תאוה שעל כך נקרא שפ המקום קברות התאוה, ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים, ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו וחנו במדבר פארן, וזהו וישכן הענן במדבר פארן שאמר למעלה, וזהו אחד עשר יום מחרב שהיו הולכין דרך הר שעיר, שלשה ימים שהלכו כמו שכתוב ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים ושבעה ימים שלא שלא נסעו עד האסף מרים הרי עשרה, וביום אחד עשר יום נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן היא קדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו', וגרם העון ונגזרה גזירה להשלמת עכבתם ארבעים שנה כמו שכתוב לפנינו והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו', ומה שכתב ונסב את הר שעיר ימים רבים זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים, כל זה פירשתי אני הצעיר פירוש כתב ידו של רבינו, כי ר' אליעזר מבליינצי העמידני על האמת, ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.]