קטגוריה:דניאל ב יד
נוסח המקרא
באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל
בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל.
בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃
בֵּ/אדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּ/טְעֵ֔ם לְ/אַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖/א דִּ֣י מַלְכָּ֑/א דִּ֚י נְפַ֣ק לְ/קַטָּלָ֔ה לְ/חַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"התיב עטא וטעם לאריוך" - השיב עצה וטעם לאריוך שם האיש
"רב טבחיא" - שר ההורגים המחוייבים הריגהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יד) השאלות (יד - טו) וכי אפשר שדניאל שהיה בבית המלך לא ידע מכל הנעשה עד שהודיע לו אריוך?, ולמה תחלה קורא אותו רב טבחיא ואח"כ קוראהו בשם שליטא די מלכא?, ומהו הלשון התיב עצמה וטעם, והלא היה רק שאלה לא עצה וטעם?:
-(יד)"באדין, אז דניאל השיב עצה וטעם לאריוך רב טבחים של המלך שיצא להרוג לחכמי בבל," הנה דניאל שהיה בשער המלך בודאי שמע הענין וידע מכל הנעשה ובעוד שלא רצו לנגוע בו החריש, כי למה יכניס א"ע בסכנה, אולם אחר שראה שרצו להרוג גם אותו, אם היה אומר שהוא רוצה להגיד החלום ומבקש זמן, היו שואלים לו מדוע החריש עד עתה ולא בא להגיד למלך חלומותיו בעת שנקראו כל החכמים לזה, ועתה עברה השעה שעתה לא ינתן זמן, כמ"ש להם המלך שאינו רוצה ליתן זמן מפני שיש בזה רמאות כנ"ל פסוק ח', לכן התחכם ועשה א"ע כאלו אינו יודע מאומה מכל הנעשה, ושואל מאריוך את הטעם מדוע רוצים להרוג את החכמים, וזה היה עצה עמוקה, שאחר שיודיע לו אריוך את הטעם, יאמר כי הוא יגיד הפתרון ושעד עתה לא ידע מזה דבר, וא"כ ראוי ליתן לו זמן מיוחד, כי אם רוצים להרגו צריך לשאלו תחלה אם יגיד החלום כמו ששאלו ליתר החכמים והלא הוא אומר שיוכל להגידו, וז"ש "התיב עצה וטעם לאריוך" ששאל טעם ההריגה וזה היה בעצה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם לְאַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָבֶל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב יד.
אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם
אֲזַי דָּנִיֵּאל
דניאל דאג לחבריו ונגש לבדו לברר עם "אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ" מה קורה פה.
דניאל ידע שהורגים חכמים ובבל, וייתכן שגם שמע את השיחה בין המלך ליועציו, הן נאמר שדניאל הבין שהוא וחבריו עומדים להרג (ביאור:דניאל ב יג).
לְאַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ
דניאל נגש לשר הטבחים, שהורג וטובח אנשים, שר הצבא או המשטרה, כשם שנאמר על "פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו), שבביתו היה בית הסוהר לנכבדי המלך (ביאור:בראשית מ ג), וכך גם נאמר: "בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם" (מלכים ב כה ח) ושרף את העיר. דניאל הבין שהוא חייב להסתכן ולקבל מידע מה קורה כאן, ואם הוא לא יעשה משהו הוא עומד למות, ולכן העיז להתקרב לשר הטבחים, ולהפריע לו בעבודתו.
נראה ששר הטבחים לא רצה לבצע את הפקודה, וחיפש אמתלות לעכב את ההריגה.
אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם
של"ג משתמש בתרגום של רש"י, אולם התרגום לא נראה סביר - "אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם" -
- מה יש לדניאל להשיב, אף אחד לא שאל אותו דבר.
- ואם דניאל השיב דברי עצה וטעם, אז למה לא נאמר מה היתה תגובת אַרְיוֹךְ.
- בהמשך נאמר שדניאל שאל את אַרְיוֹךְ "לָמָה הַדָּת עַזָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ?" (ביאור:דניאל ב טו), אז למה שהוא ישאל פעמים.
הסברים אפשריים הם:
- ייתכן שכאשר דניאל התקרב לאַרְיוֹךְ, אַרְיוֹךְ שאל אותו מה הוא רוצה, ואז דניאל השיב שהוא רוצה עצה והסבר (טעם) להריגה.
- ייתכן שהיה צריך להיות כתוב: 'אזי דניאל חשב מה הוא ההסבר, שאַרְיוֹךְ שר הטבחים של המלך יצא להרוג את חכמי בבל'.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב יד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.