קטגוריה:דניאל ב טו
נוסח המקרא
ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל
עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִי מַלְכָּא עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל.
עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃
עָנֵ֣ה וְ/אָמַ֗ר לְ/אַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣/א דִֽי־מַלְכָּ֔/א עַל־מָ֥ה דָתָ֛/א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑/א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔/א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְ/דָנִיֵּֽאל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ענה" - ענינו הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז)
"מהחצפה" - ממהרת והוא מלשון חצוף הממהר להביש ולהחפיר את הבריות
מצודת דוד
"על מה" - מפני מה המשפט יצא כל כך במהירות מלפני המלך וכאומר מדוע לא נתן להם זמן על דבר קשה כזאת
"אדין" - אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל ור"ל סיפר לו שהשיבו שהוא מן הנמנע ולא שאלו זמןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יד) השאלות (יד - טו) וכי אפשר שדניאל שהיה בבית המלך לא ידע מכל הנעשה עד שהודיע לו אריוך?, ולמה תחלה קורא אותו רב טבחיא ואח"כ קוראהו בשם שליטא די מלכא?, ומהו הלשון התיב עצמה וטעם, והלא היה רק שאלה לא עצה וטעם?:
(טו) " ענה ואמר לאריוך שליט של המלך, על מה [יצא] הדת בחוזק כ"כ מלפני המלך, אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל," דניאל שאל אותו הטעם למה יצא הדת בתוקף כ"כ, וזה לא שאל לו מצד שהוא רב טבחים רק מצד שהוא שר ושליט של המלך, שמצד שהוא שר גדול בין השרים [חוץ מאומנתו עתה שהוא רב טבחים] יש לו לדעת טעם דבר מלך שלטון, ואז הודיע לו אריוך שזה בא ע"י חלום ששכחו המלך:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְאַרְיוֹךְ הַמְּמֻנֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ: לָמָה הַדָּת עַזָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ? אֲזַי הוֹדִיעַ אַרְיוֹךְ אֶת הַדָּבָר לְדָנִיֵּאל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב טו.
עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא?
עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְאַרְיוֹךְ הַמְּמֻנֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ
פעם שניה שנאמר: "עוֹנֶה" ובפסוק הקודם: "הֵשִׁיב", כאשר לא נאמר שאַרְיוֹךְ שאל את דניאל שאלה. ייתכן שהיתה שאלה, מה דניאל רוצה, אבל הכתוב לא הביא את התחלת השיחה.
עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא?
דניאל שואל את אַרְיוֹךְ שר הטבחים: 'מדוע המלך הוציא פקודה חריפה כזאת על החצופים שהרגיזו אותו?'
לא ברור אם דניאל היה נוכח בפגישה בין המלך ליועציו, או שהוא ידע, ממקור ראשון, מה דרש המלך מחכמיו ומה היתה תשובתם.
ניתן להבין שדניאל רצה לדעת מה אַרְיוֹךְ יודע.
נאמר שאַרְיוֹךְ סיפר לדניאל משהו, אבל לא ברור עד כמה אַרְיוֹךְ ידע, כי הכתוב לא מספר לנו.
אולם לפי הכתוב נראה שדניאל הבין שהמלך חלם משהו, המלך שכח את חלומו, דרש שהחכמים יגידו לו מה הוא חלם והם פחדו להמציא למלך חלום ופתרון.
דניאל מודה שהחכמים היו חצופים ומגיע להם עונש: כי הם התימרו לדבר בשם אלוה, והם לא מסוגלים לקבל מאלוהיהם מה המלך חלם, ולכן לפי חוק חמורבי מספר 2 מגיע להם עונש מוות.
דניאל התכוון ללכת למלך ולבקש ארכה למשך הלילה כדי להביא לו פתרון.
דניאל היה חייב לתת כבוד למלך ולאַרְיוֹךְ, ומסכים שאַרְיוֹךְ חייב לבצע את פקודת המלך.
אם דניאל לא יתיחס בכבוד למלך ולשר הטבחים, אין ספק שהוא לא יזכה לראות את פני המלך.
עַל מָה?
של"ג תרגם את המילים "עַל מָה" למילה "לָמָה".
למדתי, שהשימוש בשאלה "לָמָה" הוא מעליב, וחושף האשמה. השואל מניח שהנשאל עשה דבר רע, ולא סביר שדניאל יעשה זאת.
כך נראה בהרבה מקרים בתנ"ך, ככתוב:
- " וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ" (ביאור:בראשית ד ו).
- "לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית יב יט).
- "הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי?" (ביאור:בראשית כט כה).
- "וְלָמָה יְהֹוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז" (במדבר יד ג).
בתנ"ך המליה "מָה?" מופיעה פעמים רבות, חלקם בצורה מאשימה וחלקם פשוט כשאלה נוטרלית.
המקור בארמית "עַל מָה?" אינו מאשים, אלא רק מעוניין לדעת 'על שום מה?'
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.