ערכי לשון הקודש - טעם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכי לשון הקודשאות הטיתערך: טעם


ספר השרשים לרד"ק

מחברת מנחם

מתחלק לב' מראות:

  • טעם (עצה)
האחד - "מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ" (יונה ג ז). "מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם" (משלי כו טז). "טעמו וראו" (תהלים לד ט). "הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם" (דניאל ב יד). ענין ביאור תיבת או פועל הערך עצה המה
  • טעם (אכילה)
השני - "טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה" (שמואל א יד מג) "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים" (בראשית כז ד) "אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה" (יונה ג ז) לשון לעיטה ומאכל.

ערכי מצודת ציון

  • טעם (עצה)
"מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ" (יונה ג ז) "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ" (משלי לא יח) ענין עצה הנאמרה בטעם. "וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח" (איוב יב כ). ענין תוכן הדיבור. בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ (תהלים לד א) ענין ביאור תיבת או פועל הערך דיבור החכמה.
  • טעם (אכילה)
השני - "אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה" (יונה ג ז) עניינו אכילה מועטת:


מקורות נוספים

הערות שוליים