קטגוריה:בראשית מד ט

<< | ספר בראשית • פרק מ"ד • פסוק ט' | >>

מהדורת הכתיב:

אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.

המהדורה המנוקדת:

אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים.

המהדורה המוטעמת:

אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יִמָּצֵ֥א יִמָּצֵ֥א - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4672
מורפ': HVNi3ms אִתּ֛וֹ אִתּ֛ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp3ms מֵעֲבָדֶ֖יךָ מֵ - מילת יחס
עֲבָדֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: m/5650
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms וָמֵ֑ת וָ - ו' החיבור
מֵ֑ת - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4191
מורפ': HC/Vqq3ms וְגַם וְ - ו' החיבור
גַם - מילית, חיוב

צורת יסוד: c/1571
מורפ': HC/Ta־אֲנַ֕חְנוּ אֲנַ֕חְנוּ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 587
מורפ': HPp1cp נִֽהְיֶ֥ה נִֽהְיֶ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi1cp לַֽאדֹנִ֖י לַֽ - מילת יחס
אדֹנִ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l/113
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cs לַעֲבָדִֽים לַ - מילת יחס
עֲבָדִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: l/5650
מורפ': HR/Ncmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) יִמָּצֵ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אִתּ֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)

מֵעֲבָדֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)

וָמֵ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ זקף גדול (מלך, דרגא 2)

נִֽהְיֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) לַֽאדֹנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

לַעֲבָדִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ אצלו הגביע מֵעֲבָדֶיךָ וָמֵת, וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	דְּיִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ מֵעַבְדָּךְ יִתְקְטִיל וְאַף אֲנַחְנָא נְהֵי לְרִבּוֹנִי לְעַבְדִּין׃
ירושלמי (יונתן):	דִי יִשְׁתְּכַח עִמֵיהּ מֵעַבְדָךְ יְהִי חַיָיב קְטוֹל וְאוּף אֲנַן נְהִי לְרִבּוֹנִי לְעַבְדִין:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ח - ט) "הן כסף", הלא כסף הוא דבר שאין בו סימן. ב] "אשר מצאנו", שהיה דרך מציאה. ג] שנמצא "בפי אמתחותינו", שכליו של אדם קונות. ד] "שהשיבונו אליך "מעצמנו.

ה] שהיתה ההשבה "מארץ כנען", שכבר היינו ברשות עצמנו, וכ"ש "ואיך נגנב", שהוא הפך המציאה. ב] "מבית אדניך", שהוא הפך בפי אמתחותינו. ג] "כסף או זהב "הוא כלי

כסף שיש בו סימן, וע"ז פסקו שמי שימצא אצלו חייב מיתה והם יהיו עבדים: