ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק שלישי

פרק שלישי – כל הצלמים

כולל שיעורי שמע

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה א

מתני': כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי °רבי מאיר רבי מאיר וחכמים אומרים ^ג_אאין אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שיש בידו כל דבר.
גמ': תנן כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי °רבי מאיר רבי מאיר . אמר רבי חייה בר אבא° מפני שהן נעבדין בכרך גדול שברומי פעמיים בשבוע, מעתה במקום שנעבדין יהו אסורין ומקום שאינן נעבדין יהו מותרין. אמר רבי יוסי° בר זבידא מכיון שנאסרו במקום אחד נאסר מינן בכל מקום. מה אנן קיימין? אם דבר בריא שהן של מלכים שעשו אותם לעובדם דברי הכל אסור, אם דבר בריא שהן של שלטנות שנעשו רק לכבוד דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם, °רבי מאיר רבי מאיר אומר סתמן של מלכים ורבנן אמרי סתמן של שולטנות. אמר אשייאן נגרא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא איקוניות צורות למה הן אסורות? מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות כשמעמידים אותם. אמר רבי יוחנן° בר נפחא מותר לראותן בשעה שהן יורדות כשהיה מתחלף השילטון היו מפילים אותם. מה טעמא? דכתיב (תהלים ל"ז, ל"ד) בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או ^ג_בתחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת ולא עוד אלא ^ג_גאף בחול אין מסתכלין באיקונות, ומה טעמא? דכתיב (ויקרא קדושים יט ד) אל תפנו אל האלילים, אל תפנה לעובדן. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר אל תפנה לראותן ממש אפילו שלא לעבדן. כד דמך כשמת רבי נחום בר סימאי° חפון איקונתא מחצלן כיסו את הצורות במחצלות, אמרי כמה דלא חמתון ראה אותם בחיו לא יחמינון בדמכותיה לא יראה אותם במותו. וחכמין אינון ויודעים המתים כלום? אמר רבי שמעון בן לקיש° אין בינינו ולצדיקים שמתו אלא דיבור פה בלבד. אמר רבי זעירא° שומע הוא המת קילוסו כמתוך החלום. אמר רבי אשיין° שומע המת קילוסו כמתוך חלום. ולמה נקרא שמו °נחום איש קודש קדשים נחום איש קודש קדשים ? שלא הביט בצורת מטבע מימיו. ולמה נקרא שמו של °רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא רבינו הקדוש? שלא הביט במילתו מימיו. כד דמך כשמת °רבי אחא רבי אחא (תנא) איתחמי כוכבא בטיהרא נראו כוכבים ביום. כד דמך כשמת רבי חנן° איתכפון אנדרטיא התכופפו הפסלים. כד דמך כשמת רבי יוחנן° בר נפחא איתכפון איקונייא התכופפו הצורות, אמרין בגין דלא הוות איקונין דכוותה שלא היתה צורה יפה כמותו. כד דמך כשמת רבי חנינא דברת חוורן° איתבזע נבקע ימא דטיברייא, אמרין דכד הוה סליק לעיבורא הוה ימא מתבזע קומוי כשהיה הולך לעבר שנים היה הים נבקע לפניו. כד דמך כשמת רב הושעיה° נפל קלון חומה דטיבריא. כד דמך כשמת רבי יצחק בן אלישיב° איתעקרון שובעין איסקופין של בתים בגלילא, אמרין דהוו תליין בזכותיה. כד דמך כשמת רבי שמואל בר רב יצחק° איתעקרין ארזייא דארעא דישראל, אמרין דהוה נסיב שושיבתה נוטל הדס ומקלס קומי כלה והוון רבנן מרננין ביה. אמר לון רבי זעירא° ארפון ליה, וכי לית אהן סבא ידע מה עביד? כיון דדמך שמת נחתת אישתא מן שמייא בצורת הדס ואפסק בין ערסא לקהלא, והוון תלת שעין קלון וברקי בעלמא. ואמרין חזיא אהן סבא דעבדת ליה שושבתא, ונפקת בת קלא ואמרה: ווי דדמך שמת שמואל בר רב יצחק° גמיל חיסדא. כד דמך כשמת רבי יסא בר חלפותא° משכו צינורות דם בלדוקיא, אמרין דיהב נפשיה על גזורתא המילה. כד דמך כשמת רבי אבהו° בכן עמודיא דקיסרין, אמרין כותיא לית אינון אלא מריעין. אמר לון ישראל ידעין רחיקייא כמה דקריביא מריעין. רבי אבהו°

^[דף יח עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
מי דמך כשעמד למות עברון קומי י"ג נהרין דאפרסמון. אמר לון: כל אילין למאן? אמרו ליה: דידך. אמר לון: וכל אילין דאבהו? (ישעיהו מט ד) ואני אמרתי לריק יגעתי וגו'. הקדוש ברוך הוא מראה להן לצדיקים מתן שכרן בעולם הזה ונפשם שביעה והן ישינין להן. משל למלך שעשה סעודה וצר כל מיני סעודה במפה, כיון שנכנסו האורחין ראו אותם ונפשם שביעה וישנו להן. זבדיי בר ליואי° ורבי יוסי בר פיטרס° ורבי יהושע בן לוי° אמרין תלתא פסוקין מי דמכון כשעמדו למות: חד מינהון אמר (תהלים ל"ב, ו') על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו', וחד אמר (תהלים ה', י"ב) וישמחו כל חוסי בך וגו', וחד אמר (תהלים ל"א, כ') מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וגו'. אמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדייא ביריחו, יצתה בת קול ואמרה להן: יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש ו°הלל הזקן הלל הזקן אחד מהן. נתנו עיניהם ב°שמואל הקטן שמואל הקטן . שוב נכנסו זקינים לעלייה ביבנה ויצתה בת קול ואמרו להן: יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש ו°שמואל הקטן שמואל הקטן אחד מהן. ונתנו עיניהן ב°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס, והיו שמיחין שהסכימה דעתן על דעת רוח הקודש שפעם הראשונה חשבו שהשני זה שמאל הקטן. חד מן אילין דנשיאותא דמך מת וקלטת קרסה מערתא וסכנתן נפשתא, עאל רבי יוסי° בר זבידא ואפטר עלוי: אשרי אדם שיצא מן העולם בשלום ולא סיכן אחרים בקבורתו. כד דמך שמת רבי יסא° אסי נפל קסיטולין מגדל דטיבריה שעליו היה מוצב פסל, והוון אילין דנשיאותא חדיין שמחים שראו שגם לו קרה דבר דומה. אמר לון רבי זעירא°: לא דמייא, תמן סכנן נפשתא ברם הכא לא סכנן נפשתא, תמן לא איתעקרת עבודה זרה ברם הכא איתעקרת עבודה זרה. אמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי מי דמך כשעמד למות אמר: פנו הבית מפני הטומאה ותנו כסא לחזקיה מלך יהודה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס תלמידיה מי דמך כשעמד למות אמר: פנו את הבית מפני הטומאה ותנו כסא ל°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי . ואית דאמרי כמה דחמא רביה חמא מה שראה רבו ראה אף הוא. חד מן אילין דבי רבי פזי° הוון אילין דנשיאותא בעי מחותנתיה והוא לא מקבל עלוי, אמר דלא יהון מיתגנו בי שאני אדם פשוט. מי דמך כשעמד למות אמר: פנו את הבית מפני הטומאה ותנו מקום כסא ליהושפט מלך יהודה. אמרו: יבוא זה שרץ אחר כבוד שחיתן את בנו יהורם עם עתליה ביתו של אחאב בשביל הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד. תנן וחכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או ציפור או כדור. מקל לסמל שהיה רודה בו את העולם, ציפור שנאמר (ישעיהו י', י"ד) ותמצא בקן ידי לחיל העמים, כדור לפי שהעולם עשוי ככדור. אמר רבי יונה° אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל עשה דבר והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה, בגין כן ציירין לה בכדורא בידה ויצורינה קערה בידה. גם הם מודים שעבודה זרה אינו שליט בים, אבל הקדוש ברוך הוא שליט בים וביבשה, מציל בים ומציל ביבשה. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו° קומי רבי אלעזר° בן פדת: כתיב (תהלים קמ"ו, ה') אשרי שאל יעקב בעזרו, ומה כתיב בתריה: עושה שמים וארץ. ומה עניין זה לזה? אלא מלך בשר ודם אינו שליט אלא באיפרכיא שלו, שמא באחרת. ואם תאמר קוזמוקרטור שולט בכל העולם שליט ביבשה, שמא בים? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, שליט בים ושליט ביבשה. ולא עוד אלא אפילו חרב על צואר האדם הקדוש ברוך הוא מצילו. הוא שמשה אומר (שמות יתרו יח ד) ויציליני מחרב פרעה, מיד פרעה אין כתיב כאן אלא מחרב, שהיתה החרב כבר נתונה על צוארו והקדוש ברוך הוא הצילו. הימינה תנן הוסיפו עליהן הסייף ^ג_דוהעטרה והטבעת. הסייף שהורג בו, והעטרה שמתעטר בה, טבעת שחותם בה. טבעת שיש עליה עבודה זרה אסור לחתום בה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר: אם היה חותמה שוקע אסור לחתום בה, בולט מותר לחתום בה. °רבי חנינה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר: של בית אבא היו חותמין בפרצופות צורות בולטות. °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כל פרצופות היו בירושלם חוץ משל אדם. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שיש בידו כל דבר ובלבד דבר שהוא של כבוד. הסל והסולים והסמלים מרצע דבר של ביזיון הוא, הנייר והקולמוס דבר של כבוד הוא, קלמרון כלי לדיו צריכה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ב

מתני':

המוצא שיברי ^ג_הכלים שיש בהם צורות עבודה זרה הרי אילו מותרין, מצא תבנית ^ג_ויד או תבנית רגל הרי אילו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד.
גמ': תנן המוצא שיברי כלים שיש בהם צורות עבודה זרה הרי אילו מותרין. אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יוחנן° בר נפחא מפני שרובן באין מן

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 ג_א מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף א', סמ"ג לאוין כב :

2 ג_ב מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ז סעיף ט"ו, סמ"ג לאוין סה :

3 ג_ג מיי' פ ב' מהל' עבודה זרה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ב סעיף ט"ו, סמ"ג לאוין יד :

 [ע"ב] 
 

4 ג_ד מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף א', סמ"ג לאוין כב :

5 ג_ה מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ב':

6 ג_ו מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ב':

ירושלמי מאיר עבודה זרה יט

^[דף יט עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
הדלפקיות שלחן הגשה שאינם אלא לנוי. מעתה אפילו תבנית יד ותבנית רגל שנייא היא מפני שכיוצא בהן נעבד. כתיב (מלכים ב י"ז, ל') ואנשי בבל עשו את סכות בנות זו תרנגולתא ואפרחיה. כתיב (מלכים ב י"ז, ל') ואנשי בית שמש עשו את נרגל זה ריגליה דיעקב וריגליה דיוסף שעשו אותו סימן לברכה דכתיב (בראשית ויצא ל כז) ניחשתי ויברכיני ה' בגללך וכתיב ויברך ה' אותך לרגלי (בראשית וישב לט ה) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. (מלכים ב י"ז, ל') ואנשי חמת עשו את אשימה זו אימרא כבש, כמה דתימר (ויקרא ויקרא ה טז) והכהן יכפר עליו באיל האשם. (מלכים ב י"ז, ל"א) והעוים עשו את נבחן זו כלבא ואת תרתק זה חמרא. והספרוים שורפים את בניהם באש לאדרמך ואנמלך אלוהי ספרווים אלו טווסא ופיסיונן. עבודה זרה שנשברה מאליה רבי יוחנן° בר נפחא אמר ^ג_זאסורה, רבי שמעון בן לקיש° אמר מותרת. מה אנן קיימין? אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור, אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. אלא כי אנן קיימין בסתם, רבי יוחנן° בר נפחא אמר סתם כמי שעתיד להחזירן לכליין, רבי שמעון בן לקיש° אמר סתם כמי שאין עתיד להחזירן לכליין. אמר רבי יודן אביו דרבי מתנייה° אם היו מונחין במקומן שנפלו ולא הזיזום ממקומן ^ג_חכמי שעתידין להחזיר לכליין. מתיב ריש לקיש° ל°רבי רבי יהודה הנשיא : והא כתיב (שמואל א ה ה) על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתן דגון משמע שרק במפתן נהגו כבוד ולא בשברי דגון מכאן שאחר שנשבר הרי הוא בטל. אמר לו מלמד שהיו נוהגין במפתן יותר מדגון אבל גם את דגון המשיכו לעבוד. אמר רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא° אומות העולם עשו מפתן אחד וישראל עשו כמה מפתנות, מאי טעמא? שנאמר (צפניה א', ט') ופקדתי על כל הדולג על המפתן שלא היו דורכים על מפתן שהיתה בו עבודה זרה. המוצא עבודה זרה רב° אבא בר אייבו אמר לפני שזוכה בה ^ג_טמשברה אבר אבר והיא בטילה, ושמואל° בר אבא בר אבא אמר אינה בטלה לעולם שאין ישראל יכול לבטל עבודה זרה של נכרי. אמר רבי אבין° בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי תנן מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אילו אסורין מפני שכיוצא בהן נעבד הדא דאת אמר בשאין עליהן בסיס ונראה שכך נעשו מתחילתן, אבל יש עליהן בסיס ^ג_יאני אומר מן השברים באו וכבר בטלה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ג

מתני': המוצא כלים ועליהן צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון יוליכם לים המלח. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר: על כלים ^ג_יאהמכובדים אסורין ועל המבוזין מותרין. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר: ^ג_יבשוחק וזורה לרוח או מטיל לים. אמרו לו: אף הוא נעשה זבל ונאמר (דברים ראה יג יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם.
גמ': לא שנו אלא כלים שעליהם צורת החמה וצורת הלבנה, הא שאר כל המזלות לא. לא שנו אלא דרקון, הא כל הנחשים לא. אי זהו דרקון? כל שציצין יוצאין ^ג_יגבצוארו. ותני כן °רבי שמעון בן עזאי רבי שמעון בן עזאי אומר: אי זהו דרקון? כל שציצין יוצאין מצוארו. החלק מותר. המוצא דרקון עשויה כמין רחוש אסור, רחוש ועליו דרקון נוטל את הרחוש ומשליך את הדרקון. שמואל° בר אבא בר אבא אמר: כוס בסיס לדרקון אסור, ודרקון בסיס לכוס מותר. אמר רבי אבא° בשם רב° אבא בר אייבו שברי דרקון הרי אילו מותרין, דרקון שלם ונשבר הרי אילו אסורין

^[דף יט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
ושבורים לא מן השלם באו. אמר חזקיה° בשם רב° אבא בר אייבו כיני ראה אותן משתחוים לדרקון שלם ונשבר אסורין אבל כשלא ראו הרי אחר שנשבר הוי ספק ספיקא ומותר. תנן °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר על המכובדים אסורין ועל המבוזין מותרין. מה אנן קיימין? אם דבר בריא שנעבדין אפילו על כלים מבוזין אסור, אם דבר בריא שאינן נעבדין אפילו על כלים מכובדין מותר. אלא כי אנן קיימין בסתם. אמר רבי קריספא° והדא כוסות דבר של ביזיון הוא דרבי חייה בר אבא° הוה ליה קווקין כוסות והוות טימי עבודה זרה דרומי ציירה בגווה בתוך הכלי, אתא שאל לרבי יוחנן° בר נפחא. אמר ליה: מכיון שהמים צפין על גבה דבר של ביזיון הוא. ואהן קיתונא כד לשאיבת מים מכיון שאתה משקעו במים דבר של ביזיון הוא. ביומוי דרבי יוחנן° בר נפחא שרון ציירין על כותלא התחילו לצייר על הקירות ולא מחי בידייהו. תנן °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל ונאמר (דברים ראה יג יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם. מתיב °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא לרבנן: והכתיב (דברים עקב ט כא) ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרוף אתו באש ואכות אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר רואים שמותר לשחוק ולזרות לרוח? אמרו ליה: מלמד שהיה מבקש לבודקן כשם שבודקין את הסוטות דכתיב (שמות ל"ב, כ') ויזר על פני המים וישק את בני ישראל. אמר לון: והכתיב (דברי הימים ב טו טז) וגם מעכה אם אסה המלך הסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה וידק וישרף בנחל קדרון? אמרו לו: משם ראיה? (מלכים א ט"ו, י"ג) ויכרת אסא וישרף בנחל קדרון דווקא בנחל קידרון לפי שאינו מגדל צמחים. אמר לון: והכתיב (מלכים ב י"ח, ד') וכתת נחש הנחושת, וכי עבודה זרה היא? והלא משה עשאו! אלא מלמד שהיו ישראל תועין אחריו וחושבים שבכוחו לרפא עד שבא חזקיה והעבירו. כתוב אחד אומר (שמואל ב ה כא) ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו, וכתוב אחד אומר (דברי הימים א י"ד, י"ב) ויאמר דוד וישרפו באש. °רבי יוסי בר חלפותא רבי יוסי בר חלפותא ורבנן: °רבי יוסי בר חלפותה רבי יוסי בר חלפותה אומר מה שהיה של מתכת שאין האש מכלה וישאם דוד ואנשיו וישאם פירושו שטחנו לעפר, ומה שהיה של עץ ויאמר דוד וישרפו באש. ורבנן אמרי: מה שהיה איתי הגיתי מבטל וישאם דוד ואנשיו נטלו לעצמם, ומה שלא היה מבטל ויאמר דוד וישרפו באש. מה מקיים °רבי יוסי בן חלפותא רבי יוסי בן חלפותא וישאם דוד ואנשיו? הרי אסורים בהנאה ולמה נטלום נטלום בשפייו אחר שטחנו ובטלו נטלו את העפר.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ד

מתני':

שאל פרקלוס בן פלוסלוס את °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה בעכו כשהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי. אמר לו: כתוב בתורתכם (דברים ראה יג יח) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, ומפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו: אין משיבין במרחץ. כשיצא אמר לו: אני לא באתי בגבולה היא באת בגבולי, אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשית אפרודיטי נוי למרחץ. דבר אחר, אם נותנין לך ממון הרבה אין אתה נכנס לתוך עבודה זרה שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה, וזו עומדת על הביב וכל אדם משתינין בפניה. ולא נאמר אלא אלהיהם, את שהוא ^ג_ידנוהג בו משם אלוה אסור ואת שאינו נוהג משם אלוה מותר.
גמ': תנן אמר לו אין משיבין במרחץ. מה אנן קיימין? אם השאלה הזו נחשבת כשאלה בהילכות המרחץ היה לו להשיב, ואם בשלא שאלו בהילכות המרחץ

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

7 ג_ז מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ב', סמ"ג לאוין מה :

8 ג_ח מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ב', סמ"ג לאוין מה :

9 ג_ט מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף י"א:

10 ג_י מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ב', סמ"ג לאוין מה :

11 ג_יא מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ג', סמ"ג לאוין כב :

12 ג_יב מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ו סעיף י"ד, סמ"ג לאוין כב :

13 ג_יג טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"א סעיף ג':

 [ע"ב] 
 

14 ג_יד מיי' פ ז' מהל' עבודה זרה הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ב סעיף י"ד, סמ"ג לאוין מה :

ירושלמי מאיר עבודה זרה כ

^[דף כ עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
לא היה לו להשיב שגם לענות שאין משיבין במרחץ זו הלכה. דאמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° שואלין הילכות המרחץ בבית המרחץ, הילכות בית הכסא בבית הכסא. כהדא ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר עאל מיסחי עם °רבי מאיר רבי מאיר בשבת, אמר ליה: מהו שנדיח? אמר ליה: ^ג_טואסור. מהו שנקניח? אמר ליה: אסור. ולא כן שמואל° בר אבא בר אבא שאל לרב° אבא בר אייבו מהו לענות אמן במקום מטונף? אמר לו ^ג_טזאסור. ואסיר דאמרית לך אף זה אסיר לאומרו ולא עניתי אלא כדי להפרישך מן האיסור. אשכח תני: שואלין הילכות המרחץ ^ג_יזבבית המרחץ, הילכות בית הכסא בבית הכסא. אמר יודן אביו דרבי מתניה° מהילכות המרחץ שאלו אלא שאין דרך לענות במרחץ. אמר רבי שמואל בר אבדימי° מהילכת המרחץ שאלו אלא שהבל המרחץ רע לשינים. חברייא ורבי חמא בר יוסי° אמרו בשם רבי הושעיה° ורבי זעירא° אמר בשם רבי יהושע בן לוי° תשובת הפלג השיבו, דלא כן היה לו לפרקלוס להשיבו מבעל פעור שאין עבודתו אלא בפעירה. מאי כדון? את שהוא נוהג בו משום אלוה אסור, ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מותר.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ה

מתני': ^ג_יחהנכרים העובדים את ההרים ואת הגבעות הם מותרין ומה שעליהן אסורין, שנאמר (דברים עקב ז כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר: אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם. מפני מה אשירה אסורה? מפני שיש בה תפישת ידי אדם שאדם נטע אותה וכל שיש בה תפישת ידי אדם אסור. אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא אני אהיה אובין לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה.
גמ': רבי זעירא°, רבי יסא° אסי ורבי יוסי בר חנינה° אמרו בשם רבי הושעיה° כתוב אחד אומר (דברים עקב ז כה) לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך משמע שלא נאסר אלא מה שעליהם ממש ולא מה שלידם, וכתוב אחד אומר (דברים כי תבא כט טז) כסף וזהב אשר עמהם. אם עליהם למה עמהם? ואם עמהם למה עליהם? מה עליהם דבר שהוא מיוחד להם או תכשיט להם, אף עמהם דבר שהוא מיוחד להם או ^ג_יטתכשיט להם. אמר רבי יוחנן° בר נפחא בשם רבי ינאי° הכהן

^[דף כ עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

כל שהכניסו ^ג_כלפנים מקנקלין המחיצה אסרו אפילו אינו לנוי כגון כיסים של מעות. אמר רבי יסא° אסי סימן הוה לן שחשבנו דהדה רבי הושעיה° פליגא על דרבי ינאי° הכהן, ולית היא אלא מסייעה לרבי הושעיה°. דרבי הושעיה° דיבר על מה שאסור מפני שהוא נטפל לעבודה זרה וכך למד רבי הושעיה° מה עליהן דבר שמיוחד להן או תכשיט להן, אף עמהן דבר שהוא מיוחד להן או תכשיט להן. יצאו כיסים של מעות ורבי ינאי° הכהן דיבר על איסור תקרובת עבודה זרה ובזה גם רבי הושעיה° מודה שאם הגישו כיסים של מעות לעבודה זרה כתקרובת הם נאסרו. אמר רבי אבא° בשם רב יהודה° נשיאה כל דבר שיכניסו לעבודה זרה ואפילו ^ג_כאמים ומלח, מלח לשוף את העבודה זרה ומים להדיח את העבודה זרה. ואהין אפילו הרי זה ממש תקרובת וברור שזה נאסר אלא כגון מים ומלח. תנן התם המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו דברי °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומרין אין אדם מקדש דבר שאינו שלו. הנעבד אית תניי תני בין שלו בין של חבירו ^ג_כבאסור, ואית תניי תני שלו אסור ושל חבירו מותר. מאן דאמר בין שלו ובין של חבירו אסור? °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי. ומאן דאמר שלו אסור ושל חבירו מותר? °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי. אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי אילא° אילעא מתניתין דברי הכל היא, דבעבודה זרה אף °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מודים שאדם אוסר דבר שאינו שלו, דכמה דאת אמר בעבודה זרה דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה, ודכוותה דבר שאינו שלך אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. רבי בון בר חייה° אמר אפילו סולת שלו אסור ושל חבירו מותר אליבא דמאן אמר רבי בון° את דבריו האם כמאן דאמר בין שלו ובין של חבירו אסור? ואתא רבי בון בר חייה° מימר לך בדבר שיש בו רוח חיים הוא דאיפלגון במתניתא אבל בדבר שאין בו רוח חיים לדעת כולם מותר לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו איך יתכן הא דבר שיש בו רוח חיים אסור, דבר שאין בו רוח חיים לא כל שכן אלא שלא תאמר כמה דאת אמר תמן דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה, ודכוותה דבר שאינו שלך אף על פי שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. לכן הוא אמר שאפילו דבר שאין בו רוח חיים שאינו שלו אינו נאסר אפילו לגבוה. השתחוה לבצה מחלוקת בהמשך מה הכוונה חזקיה° אמר לא אסרה, רבי יוחנן° בר נפחא אמר אסרה. אמר רבי זעירה° בביצה פליגין, חברייא אמרין בחלוקי נחל פליגין. אמר רב הונא° קרא מסייע למאן דאמרי חבריי, דכתיב (ישעיהו נ"ז, ו') בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכתה נסך. חייליה דחזקיה° מן הדא דתני מפני מה אשירה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד בני אדם, וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור. וביצה אין בה תפיסת יד אדם. הכל מודין בחיטין שאסורות כיוון שהאדם זורע וקוצר הוי כתפיסת ידי אדם ונאסרים כמו שאשרה אסורה. אמר רבי חנינה בר יסא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה, שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. והא תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה השיכבה העליונה. אם כן מה יעשו שורשי חרוב ושרשי שקמה? אמר רבי חנינה° אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותן, מה טעמא? דכתיב (ישעיהו כ"ז, ג') אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה. ביצת עבודה זרה שנעשית אפרוח רבי חגיי° אמר בשם רבי יאשיה° איתפלגון חזקיה° וכהנא°, כהנא° אמר מותרת, חזקיה° אמר אסור על דעתיה דחזקיה° איך אפשר לביצת עבודה זרה שתיעשה אפרוח? מה אנן קיימין? אם כשפחסה שברה לפני העבודה זרה אין כאן אפרוח, אם כשהכניסה לפנים מן הקנקילין המחיצה של העבודה זרה ונהייתה תקרובת איתא חמי בא וראה אלו השתחוה לה לא אסרה, מפני שהכניסה לפנים מן הקנקילין אסרה? הרי לא עשה מעשה בגוף הביצה. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה° תפתר שגדר בה לעבודה זרה.

ירושלמי מאיר עבודה זרה כא

^[דף כא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
אגוז של ערלה שנטעו, וכן ביצת הקדש שנעשית אפרוח. אמר רבי יסא° אסי איתפלגון כהנא° ורבי יוחנן° בר נפחא, כהנא° אמר אסורה ורבי יוחנן° בר נפחא אמר מותרת. אמר רבי זעירא° קומי רבי יוסי° בר זבידא: הא דאמר רבי יוחנן° בר נפחא מותרת אין כוונתו שהיא מותרת כמות שהיא אלא אוף היא פודה אותה כשוויה בזמן זרעה כשהיתה ביצה. רבי חנינא° בר חמא ורבי יונה° ורבי אלעזר° בן פדת אמרו בשם כהנא° פודה אותה בזמן זרעה ורבי חנניא° בשם רבי פנחס° מתקן ואומר שכך הגירסא כהנא° אמר אסורה ופודה אותה כמות שהיא, ורבי יוחנן° בר נפחא אמר מותרת ופודה אותה בזמן זרעה. תנן אמר °רבי עקיבה רבי עקיבא הפסוק אומר אני אובין לפניך שהתורה מדריכה היאך נדע היכן מקום עבודה זרה כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה. אנן תנינן אובין, אית תני אוביל. מאן דאמר אובין מלשון נבון, ומאן דאמר אוביל מלשון נייבל מדריך שמוביל ומסביר. תני רבי בורקי° קומי רבי מנא° בן יונה מלמד שלא הניחו הכנענים לא הר ולא גבעה שלא עבדו עליו. ולא כן סברנן מימר דבר שיש בו רוח חיים אף על פי שאינו אסור להדיוט אסור לגבוה? אף במקומות כן אף על פי שההרים עצמם לא נאסרו להדיוט מכל מקום נאסרו לגבוה. ואם כך בית הבחירה איכן נבנה שהרי כל המקומות נאסרו? על פי נביא דכתיב (דברי הימים א כ"א, י"ט) ויעל דוד כדבר גד אשר דיבר ביד ה'.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ו

מתני':

^ג_כדמי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל אסור לבנותו, כיצד יעשה? כונס לתוך שלו ובונה. היה שלו ושל עבודה זרה ידון מחצה למחצה. אבניו ועציו ועפרו מטמאין ^ג_כהכשרץ, שנאמר (דברים עקב ז כו) שקץ תשקצנו וגו'. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר: כנדה, שנאמר (ישעיהו ל', כ"ב) תזרם כמו דוה צא תאמר לו. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא.
גמ': כתיב תועבה בנידה וכתיב תועבה בעבודת כוכבים ומזלות וכתיב תועבה בשרצים. כתיב תועבה בנידה דכתיב (ויקרא אחרי מות יח כט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. כתיב תועבה בעבודת כוכבים ומזלות דכתיב (דברים עקב ז כו) ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. וכתיב תועבה בשרצים דכתיב (דברים ראה יד ג) לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאיזה מהן הוקשה עבודה זרה. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר לתועבה שבנדה הוקשה, מה הנדה מטמא במשא אף עבודת כוכבים ומזלות מטמא במשא. אי מה הנדה מטמא באבן מסמא אף עבודת כוכבים ומזלות מטמא על גבי האבן מסמא? אמר רבי זריקן° בשם רב יהודה° נשיאה, ואית דאמרין בשם רב חסדא° מודה °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף לחכמים שאין עבודת כוכבים ומזלות מטמא על גבי אבן מסמא דלפיכך הוקש אף לשרץ למעט שאינו מטמא באבן מסמא. ורבנן אמרי לתועבה שבשרצים הוקשה, מה השרץ מטמא בהיסט הכוונה למגע אף עבודת כוכבים ומזלות מטמא בהיסט הכוונה למגע. אי מה השרץ מטמא בכעדשה אף עבודת כוכבים ומזלות מטמא בכעדשה. רבי זעירה° ורבי יצחק בר נחמן° אמרו בשם רבי אלעזר° בן פדת ורבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא כתיב (תהלים ק"ו, כ"ח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים, מה המת מטמא בכזית אף עבודת כוכבים ומזלות מטמא בכזית.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

23 ג_כג מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה ג':

 [ע"ב] 
 

24 ג_כד מיי' פ ח' מהל' עבודה זרה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ג סעיף א', סמ"ג לאוין מה :

25 ג_כה מיי' פ ד' מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ב':

ירושלמי מאיר עבודה זרה כב

^[דף כב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
אי מה המת די שיכניס ראש אצבעו לאהל המת בכדי שיטמא, אף עבודת כוכבים ומזלות די שיכניס ראש אצבעו? למד נתיצה נתיצה מבית המנוגע כתיב הכא את מזבחותם תתוצון וכתיב התם ונתץ את הבית, מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו ^ג_כואף עבודת כוכבים ומזלות עד שיכניס ראשו ורובו. אמר °רבי חנניה רבי חנניה זאת אומרת ^ג_כזשאין טומאת עבודת כוכבים ומזלות מחוורת שהיא מהתורה אלא גזרת חכמים היא, אלא האך אתה מקישה לקלים ואינך מקישה לחמורים. אמר רבי מנא° בן יונה מחוורת היא, ולמה הוא מקישה למת ולשרץ? ללמד מהם לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודת כוכבים ומזלות שבורה שהיא מדרבנן, אבל בשלימה אפילו כל שהוא. דאמר רב הונא° ורבי חמא בר גוריון° בשם רב° אבא בר אייבו הבעל ראש גוייה המילה היה וכאפון היה דכתיב (שופטים ח', ל"ג) וישימו להם בעל ברית לאלהים. ומה טעמא ד°רבי עקיבה רבי עקיבא שהעדיף להקיש עבודה זרה לנידה? דכתיב (דברים עקב ז כו) תעב תתעבנו דאף שגם בשרץ כתוב תועבה כאן כפל הלשון להדגיש התעוב כנדה. מה טעמון דרבנן שהעדיפו להקיש עבודה זרה לשרץ? דכתיב (דברים עקב ז כו) שקץ תשקצנו כמו שנאמר בשרצים. מה מקיימין רבנן טעמא ד°רבי עקיבה רבי עקיבא תעב תתעבנו? צאיהו כמו צואה, נבליהו גרום לו ניבול. מה מקיים °רבי עקיבה רבי עקיבא טעמון דרבנן שקץ תשקצנו שקציהו נבליהו? מניין לרבנן נבליהו אף בפה? שמואל° בר אבא בר אבא ורבי אבהו° אמרו בשם רבי אלעזר° בן פדת מדכתיב (ישעיהו ל', כ"ב) צא תאמר לו, צואה תאמר לו צאיהו נבליהו כיצד? את שקורין אותו פני מלך קורין אותו פני כלב, עין כוס עין קוץ, גדיא מזל גלייא גלות וחורבן. אמר רבי תנחומא° בר אבא בשם רב הונא° מאי דכתיב (יהושע ז', ב') העי אשר עם בית און מקדם לבית אל? מקדם היו קורין אותו בית אל ועכשיו קורין אותו בית און. תני בשם רבי אלעזר° בן פדת לא רצה להיקרות עמירה מקום של כבוד קורין אותה עמידה בית הכסא. דאמר רבי אבא בר כהנא° תמן צווחין לפעלה טבא עשית גדולים עמדה, וצווחין לרחוץ של מיםי רגלים עמידה. מה מקיימין °רבי עקיבה רבי עקיבא צא תאמר לו? רבי יוסי בי רבי בון° ורב הונה° אמרו בשם רב יוסף° מיכן שעבודה זרה מטמא באהל רק משיכנס ראשו ורובו שאין אומרים לאדם צא עד שיכניס ראשו ורובו. אית מתניתא אמר עבודת כוכבים ומזלות כנדה ומשמשיה כנדה, ואית מתניתא אמרה ^ג_כח עבודת כוכבים ומזלות כנדה ומשמשיה כשרץ. מאן דאמר עבודת כוכבים ומזלות כנדה ומשמשיה כנדה ניחא, ומאן דאמר עבודת כוכבים ומזלות כנדה ומשמשיה כשרץ? כל עצמו אין כתיב נדה אלא במשמשין דכתיב (ישעיהו ל', כ"ב) וטמאתם את ציפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה

^[דף כב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
תיפתר בחקוקין על גופה והא כתיב אפד. רבי יעקב דכפר חנן° אמר תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו כענין שנאמר (שופטים ח', כ"ז) ויעש אותו גדעון לאפוד. מתניתין כמאן דאמר עבודת כוכבים ומזלות כנידה ומשמשיה כנדה דתנינן ^ג_כטאבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר כנידה והרי כל אלו משמשים הם. תיפתר שהשתחוה לבית או לאבנים והעצים ואחר כך בנאו שאף שהמשתחוה להר לא אסרו בתלוש ואחר כך חיברו נאסר. דאמרו רבי זעירא° ורב הונה° בשם רב° אבא בר אייבו המשתחוה לבית ^ג_ל אסרו. רבי זעירא° ורבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן° בר נפחא המקדיש את הבית אין מועלין בו דגמרינן מתרומה שאינה במחובר. אמר רבי זעירא° הויי בה רבנן ואמרי דפליגא ביה רבי יוחנן° בר נפחא ורב° אבא בר אייבו: מאן דאמר אסרו שנחשב כתלוש מועלין בו, מאן דאמר לא אסרו שנחשב כמחובר אין מועלין בו. התיב רבי חגי° קומי רבי יוסה° אסי מתניתא פליגא על רב° אבא בר אייבו דתניא ^ג_לאהשוקת שבסלע אין ממלאין בה מפני שחקקה ואחר כך חיברו דנחשב ככלי. הא אם חיברה ואחר כך חקקה ממלאים ממנה וההן בית לאו כמי שחברו ואחר כך חקקו הוא? מה עבד לה רב° אבא בר אייבו? פתר לה כמאן דאמר דסיתותן של אבנים היא גמר מלאכתן והוי כחקקו ואחר כך חברו. תנן שלשה בתים הן: בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים הרי זה אסור. קא סלקא דעתין שנאסר על ידי שהשתחוה לבית ולית הדא פליגא על רבי יוחנן° בר נפחא? תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה. והא תנינן שלש אבנים הן: אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה וכו'. תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה. תנינן אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. °רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף אומר כנידה. לית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש° דרבי שמעון בן לקיש° אמר עבודה זרה שנשברה מותרת. וכן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. תיפתר במשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה. לית הדא פליגא על רבי יוחנן° בר נפחא דרבי יוחנן° בר נפחא אמר עבודה זרה שנשברה אסורה. וכן סברנן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור. תיפתר במשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה. לוי° אמר המשתחוה לבית אסרו, למערה לא אסרה. מה בין בית למערה? אמר רבי חנינה בי רבי הלל° בית היה לו שעת תלישה, מערה לא היתה לה שעת תלישה. רבי יוחנן° בר נפחא פתר מתניתא בגר ונכרי שירשו את אביהן נכרי. ולמה לא פתר לה בשבאת עבודה זרה ונסמכה לו? תני בית עבודה זרה ונסמכה לו ואחר כך הלכה לה מותר, אבל גר ונכרי שירשו את אביהן נכרי אסורה. תני בית עבודה זרה ונסמכה לו ואחר כך הלכה לה מותר, אבל אם בא הוא ונסמך לעבודה זרה כל הבית לשם עבודה זרה. אמר רבי יוסי° בר זבידא מתניתא אמרה כן היה שלו ושל עבודה זרה ידון מחצה למחצה.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ז

מתני': שלשה בתים הן: בית ^ג_לבשבנאו מתחילה לעבודה זרה הרי זה אסור, סיידו ^ג_לגוכיירו לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש, ^ג_לדהכניס לתוכו עבודה זרה והוציאה הרי זה מותר.
גמ': רב° אבא בר אייבו ורבי יוחנן° בר נפחא תרויהון אמרין בהכנסתן לארץ היא מתניתא. על דעתיה דרב° אבא בר אייבו דאמר המשתחוה ^ג_להלבית אסרו, בגין כן הוא פתר לה בכניסתן לארץ. על דעתיה דרבי יוחנן° בר נפחא דו אמר המקדיש את הבית אין מועלין בו ויפתרינה במשתחוה לבית. המשתחוה לבית יש לו ביטול, הכנסתן לארץ אין לו ביטול. כיצד הוא עושה? מפרק את פצימיו והוא מותר. רבי אילא° אילעא בשם רבי אלעזר° בן פדת והוא שהכניס לתוכו עבודה זרה. על דעתיה דרבי אלעזר° בן פדת שני בתים הן, והתנינן שלשה בתים. כאן לשעה וכאן לשהות.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ח

מתני': שלשה אבנים הן: אבן ^ג_לושחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה, ^ג_לזסייד וכיירה לשם עבודה זרה וחידש נוטל מה שחידש, העמיד עליה עבודה זרה וסילקה ^ג_לחהרי זו מותרת.
גמ': רבי אבא° בשם רב° אבא בר אייבו מזו נלמד המותכים לעבודה זרה נאסרים מיד. רבי ירמיה° בשם רבי אלעזר° בן פדת מזו נלמד המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. רבי הילא° אילעא בשם רבי אלעזר° בן פדת והוא שהעמיד עליה עבודה זרה. מחלפה שיטתיה דרב° אבא בר אייבו? תמן הוא אמר מזו נלמד המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד, והכא הוא אמר הכין. פתר לה כהדין תנייא דתנינן תמן ^ג_לטעבודה זרה של נכרי אסורה מיד ושל ישראל משתעבד. כלום פליגין? דילמא במשמשיו. רבי שמעון° בן לקיש בשם רבי אלעזר° בן פדת אף משמשי עבודה זרה במחלוקת. על דעתיה דרבי אלעזר° בן פדת שני אבנים הן, והא תנינן שלש אבנים הן! כאן לשעה כאן לשהות.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה ט

מתני': שלש אשירות הן: אילן ^ג_משנטעו מתחילה לשם עבודה זרה הרי זה אסור, ^ג_מאגידעו ופיסלו לשם עבודה זרה והחליף נוטל מה שהחליף, ^ג_מבהעמיד תחתיו עבודה זרה וביטלה הרי זה מותר.
גמ': רבי אמי° בן נתן בשם רבי שמעון בן לקיש° אמר פיתח בה פיתוחים אינה בטילה, לכן צריכה אפילו העביר הפיתוחים. תני הרכיב נוטל מה שהרכיב. אמר רבי ינאי° הכהן והוא שהרכיב בה לעבודה זרה. רבי הילא° אילעא בשם רבי אלעזר° בן פדת והוא שהעמיד בה עבודה זרה. מחלפא שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש°? תמן אמר רבי אמי° בן נתן בשם רבי שמעון בן לקיש° פיתח בה פיתוחים אינה בטילה וסברנן מימר אפילו העביר את הפיתוחים, והכא הוא אמר אכן חומר הוא בפיתוח. על דעתיה דרבי אלעזר° בן פדת שתי אשירות הן, והתנינן שלשה אשירות הן! כאן לשעה כאן לשהות.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה י

מתני': אי זו הוא אשירה? כל שתחתיה עבודה זרה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר: כל ^ג_מגשעובדין אותה. מעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו והיה תחתיו גל, אמר להן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי בדקו את הגל הזה. ובדקוהו ומצאו בו צורה, אמר להן: הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן.
גמ': אמר רב חסדא° בסתם חלוקין. מה אנן קיימין? אם דבר ברי שהן עובדין לצורה ולאילן דברי הכל אסור, ואם דבר ברי שהן עובדין לצורה ואינן עובדין לאילן דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר סתמן עובדין לצורה ולא לאילן, ורבנן אמרי סתמן עובדין לאילן. וקשיא °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי חלוק על החכמים ועושה מעשה כיוצא בו.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה יא

מתני': ^ג_מדלא ישב בצילה ואם ישב טהור, לא יעבור תחתיה ואם עבר תחתיה טמא. ^ג_מההיתה גוזלה את הרבים ועבר תחתיה טהור. זורעים תחתיה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה, והחזרן לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר: אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת עליהן והווה להן לזבל.
גמ': תמן אמרי בשם רב חסדא° צילה אסור, צל צילה ^ג_מומותר. אי זהו צל צילה ואי זהו צילה? תמן אמרו: כל שאילו תיפול והיא נוגעת בו זהו צילה, וכל שאילו תיפול ואינה נוגעת זהו צל צילה. מפני מה צילה אסור? משום שהוא בהנאה. הרי הקבר אסור בהנאה וצילו מותר, הרי היכל הרי הוא אסור בהנאה ו°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי יושב ושונה בצילו של היכל! הוי לית טעמא דלא משום שהוא אסור בהנאה. רבי אבין° בשם רבנן דתמן זאת אומרת שאין טומאת המתים מחוורת, דלא כן אילו קבר שהוא גזל את הרבים ועבר תחתיו טהור. גמליאל זוגא° היה מיסתמיך ברבי שמעון בן לקיש° מטון בהו תבניתא, אמר ליה: מהו מעבור קומוי? אמר ליה: עבור קומוי וסמי עיניה. רבי יצחק בר מתני° הוה מיסתמך ברבי יוחנן° בר נפחא מטון צלמא דבולי, אמר ליה: מהו ניעבור קומוי? אמר ליה: עבור קומי וסמי עיניה. רבי יעקב בר אידי° הוה מיסתמיך ברבי יהושע בן לוי° מטון לאדורי צלמא, אמר ליה °נחום איש קדש קדשים נחום איש קדש קדשים עבר ואת לית את עבר? עבור קומי וסמי עיניה. לית הדא פליגי על רבי יוחנן° בר נפחא דרבי יוחנן° בר נפחא אמר עבודה זרה ^ג_מזשנשתברה אסורה? לא כן סברנן מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר? תיפתר בעבודה זרה של ישראל. לית הדא פליגא על רב° אבא בר אייבו דרב° אבא בר אייבו אמר לצורכו בין היא בין שפייה מותרין, לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין? עוד היא תיפתר בעבודה זרה של ישראל. מפני מה הכל פורשין הימינה? מפני שניבולה רע.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה יב

מתני': ^ג_מחנטל ממנה עצים אסורין בהנייה, הסיק בהן את התנור אם חדש יותץ ואם ישן ^ג_מטיוצן, אפה בו את הפת הפת אסורה בהנייה, נתערבה באחרות כולן אסורות בהנאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר: ^ג_ניוליך הנייה לים המלח, אמרו לו: אין פדיון לעבודה זרה.
גמ': אמר רב חסדא° בסתם חלוקין. מה אנן קיימין? אם להסיק דברי הכל מותר, אם לעשן דברי הכל אסור. אלא כן אנן קיימין בסתם.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה יג

מתני': נטל ממנה ^ג_נאכרכר אסור בהנאה, ארג בו את הבגד הבגד אסור בהנאה, נתערב באחרים כולן אסורין בהנאה. רבי אלעזר° בן פדת אומר: ^ג_נביוליך הנייה לים המלח, אמרו לו: אין פדיון לעבודה זרה.
גמ': אמר רבי חגיי° כד נחתית מן אילפא אשכחית רבי יעקב בר אחא° יתיב מקשי: נטל הימינה כרכר אסור בהנייה, ארג בו את הבגד אסור בהנייה, ותנינן ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי יין נסך שבו! אמר רבי יעקב בר אחא°: חגיי קשיתא, חגיי קיימה. מאי כדון? תמן אין דרך בני אדם ליקח מן הנכרי, ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי.

ירושלמי עבודה זרה, פרק ג, הלכה יד

מתני': ^ג_נגכיצד מבטלה? קירסם זירד, נטל ממנה מקל או שרביט אפילו עלה הרי זו ביטלה. שפאה לצורכה אסורה ושלא לצורכה מותרת.
גמ': רב° אבא בר אייבו אמר: לצורכו בין היא בין שפייה מותרין, לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. שמואל° בר אבא בר אבא אמר: לצורכה בין היא בין שפייה אסורין, לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין. רבי יוחנן° בר נפחא אמר: לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין.

הדרן עלך פרק כל הצלמים