רמב"ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר המדע · הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים · פרק שמיני · הלכה א | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אף על פי שנעבד הרי זה מותר בהנאה לפיכך עובדי כוכבים העובדים את ההרים ואת הגבעות ואת האילנות הנטועין מתחלתן לפירות ואת המעיינות הנובעין לרבים ואת הבהמה הרי אלו מותרין בהנאה ומותר לאכול אותן הפירות שנעבדו במקום גדילתן ואותה הבהמה ואין צריך לומר הבהמה שהוקצת לעבודת כוכבים שהיא מותרת באכילה בין שהקצוה לעובדה בין שהקצוה להקריבה הרי זו מותרת במה דברים אמורים שאין הבהמה נאסרת בשלא עשה בה מעשה לשם עבודת כוכבים אבל עשה בה מעשה כל שהוא אסרה כיצד כגון ששחט בה סימן לעבודת כוכבים עשאה חליפין לעבודת כוכבים אסרה וכן חליפי חליפין מפני שנעשים דמי עבודת כוכבים בד"א בבהמת עצמו אבל אם שחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים או החליפה לא נאסרה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות לשם עבודת כוכבים אסרה.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

השגת הראב"ד[עריכה]

בד"א בבהמת עצמו אבל אם שחט וכו' - א"א אמר אברהם - המחבר בעל ההשגות אינו כן אלא אדם אוסר דבר שאינו שלו על ידי מעשהכדר הונא ובהכי קיימא לן שמעתא במסכת ע"ז אליבא דהלכתא מיהו דווקא בעובד כוכבים או בישראל מומר אבל בישראל אחר אמרינן לצעורים קא מכיון.