קטגוריה:מלכים ב יח ד
הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ה֣וּא׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַ/בָּמ֗וֹת וְ/שִׁבַּר֙ אֶת־הַ/מַּצֵּבֹ֔ת וְ/כָרַ֖ת אֶת־הָֽ/אֲשֵׁרָ֑ה וְ/כִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַ/נְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַ/יָּמִ֤ים הָ/הֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔/וֹ וַ/יִּקְרָא־ל֖/וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נחשתן" - כאומר מה זה הלא הוא רק נחושת ולהקטין מעלתו הוסיף הנו"ן כי כן דרך המקרא וכן (שמואל ב יג כ) האמינון אחיך
"אשר עשה משה" - בעת נשלח בישראל הנחשים השרפים צוהו ה' לעשות נחש נחושת להביט בו הנשוך וחי כמו שנאמר בתורה (במדבר כא ח)
"מקטרים לו" - בחשבם שיש בו אלהות על כי נתרפא הנשוך כאשר הביט בו
"את הבמות" - מה שהקריבו עליהם לגבוה ובאיסור נעשו כי מעת שנבנה הבית נאסרו הבמות
מצודת ציון
"וכתת" - ענין כתישה כמו (שם ב ד) וכתתו חרבותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ואשריהם תשרפון באש והא אין אדם אוסר דשא"ש, הקשה הר"ן בשם הרמב"ן דלמא לזה אסר רחמנא משום דעבד בה מעשה, ותי' דרב פליג אדעולא וס"ל דאין אדם אוסר דשא"ש במעשה, וא"כ הראשונים היו ס"ל כדעת רב, וחזקיה לשיטתו שגנז כלים של אחז שס"ל דבמעשה אוסר דבר שא"ש, לכן כתת נחש הנחושת, ועז"א ויקרא לו נחשתן היינו שנעשה כמו נחושת שלהם שיכולים לאסרו, אחר שעשו בו מעשה:
(מלכים ב יח ד): "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן"
המלבי"ם כותב שכמו שמימי משה היתה מונחת צנצנת המן לזכרון הנס, כך היה מונח נחש הנחושת לזכרון הנס שנעשה אתו. ועד עכשיו לא עבדוהו, ורק בימי אחז אביו של חזקיהו שעבד עבודה זרה, התחילו לעבוד אותו בתור אמצעי בנם לבין השם. ועבודה זרה כזו נקראת עבודה זרה בשיתוף ואסורה ליהודי.
ולכן חזקיה בער אותה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "מלכים ב יח ד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.