מצודות על מלכים ב יח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על מלכים בפרק י"ח • פסוק ד' |
א • ב • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • לא • לב • לג • לד • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב י"ח, ד':

ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃


 

מצודת דוד

"נחשתן" - כאומר מה זה הלא הוא רק נחושת ולהקטין מעלתו הוסיף הנו"ן כי כן דרך המקרא וכן (שמואל ב יג כ) האמינון אחיך

"אשר עשה משה" - בעת נשלח בישראל הנחשים השרפים צוהו ה' לעשות נחש נחושת להביט בו הנשוך וחי כמו שנאמר בתורה (במדבר כא ח)

"מקטרים לו" - בחשבם שיש בו אלהות על כי נתרפא הנשוך כאשר הביט בו

"את הבמות" - מה שהקריבו עליהם לגבוה ובאיסור נעשו כי מעת שנבנה הבית נאסרו הבמות 

מצודת ציון

"וכתת" - ענין כתישה כמו (שם ב ד) וכתתו חרבותם