לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יח ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וּא ׀ הֵסִ֣יר אֶת־הַבָּמ֗וֹת וְשִׁבַּר֙ אֶת־הַמַּצֵּבֹ֔ת וְכָרַ֖ת אֶת־הָֽאֲשֵׁרָ֑ה וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקרא לו נחשתן" - לשון בזיון כלומר מה צורך בזה אינו אלא נחש נחושת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וכתת" - ענין כתישה כמו (שם ב ד) וכתתו חרבותם 

מצודת דוד

"נחשתן" - כאומר מה זה הלא הוא רק נחושת ולהקטין מעלתו הוסיף הנו"ן כי כן דרך המקרא וכן (שמואל ב יג כ) האמינון אחיך

"אשר עשה משה" - בעת נשלח בישראל הנחשים השרפים צוהו ה' לעשות נחש נחושת להביט בו הנשוך וחי כמו שנאמר בתורה (במדבר כא ח)

"מקטרים לו" - בחשבם שיש בו אלהות על כי נתרפא הנשוך כאשר הביט בו

"את הבמות" - מה שהקריבו עליהם לגבוה ובאיסור נעשו כי מעת שנבנה הבית נאסרו הבמות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וכתת נחש הנחשת". פי' התוספות בחולין (ז א) שאסא ויהושפט לא בערום שטעו שמפני שנעשה ע"פ הדבור אסור לבערו, נראה פי' כי יש פלוגתא בחולין דף מ"א אם אדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה זוטא, ובע"ז דף נ"ד אמר עולא אר"י אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חברו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה, ולמד לה ממה שגנז חזקיה הכלי שרת ששמש בהם אחז לע"ז, שמזה מוכח שאדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה, ושם דף נ"ג ע"ב עמ"ש רב ישראל שזקף לבנה וכו' מכדי כתיב

ואשריהם תשרפון באש והא אין אדם אוסר דשא"ש, הקשה הר"ן בשם הרמב"ן דלמא לזה אסר רחמנא משום דעבד בה מעשה, ותי' דרב פליג אדעולא וס"ל דאין אדם אוסר דשא"ש במעשה, וא"כ הראשונים היו ס"ל כדעת רב, וחזקיה לשיטתו שגנז כלים של אחז שס"ל דבמעשה אוסר דבר שא"ש, לכן כתת נחש הנחושת, ועז"א ויקרא לו נחשתן היינו שנעשה כמו נחושת שלהם שיכולים לאסרו, אחר שעשו בו מעשה: