ביאור:מלכים ב יח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





(מלכים ב יח ד): "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן"

המלבי"ם כותב שכמו שמימי משה היתה מונחת צנצנת המן לזכרון הנס, כך היה מונח נחש הנחושת לזכרון הנס שנעשה אתו. ועד עכשיו לא עבדוהו, ורק בימי אחז אביו של חזקיהו שעבד עבודה זרה, התחילו לעבוד אותו בתור אמצעי בנם לבין השם. ועבודה זרה כזו נקראת עבודה זרה בשיתוף ואסורה ליהודי.
ולכן חזקיה בער אותה.