ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שביעי

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק שביעי – מי שאחזו[עריכה]

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה א[עריכה]

מתני’: ז_אמי שאחזו קורדייקוס ואמר כתבו גט לאשתי, לא אמר כלום. אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס. וחזר ואמר אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום. ז_בנשתתק אמרו לו נכתוב גט לאשתך? והרכין בראשו. בודקין אותו שלשה פעמים. אם אמר על לאו לאו, ועל הין הין, הרי אילו יכתבו ויתנו:

גמ’: אלו הן סימני שוטה. היוצא בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו, והמאבד מה שנותנין לו. אמר רב הונא רב הונא°, והוא שיהא כולהן בו. דאי לא כן אני אומר . היוצא בלילה, קיניטרוקוס טרוד במחשבות. הלן בבית הקברות, מקטיר לשדים. המקרע את כסותו, סוליקוס מפוזר. והמאבד מה שנותנים לו, קודייקוס. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ז_גאפילו באחת מהן. אמר רבי אבון רבי אבין° מסתברא מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אפילו אחת מהן, ובלבד הכוונה במאבד מה שנותנין לו. דאפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותנים לו. קורדייקוס אין בו אחת מכל אלו. מהו קורדייקוס? דתנן, מי שאחזרו קורדיקוס ואמר תנו גט לאשתי לא אמר כלום. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° המום שאין דעתו מיושבת. אתא עובדא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בחד טרסיי אורג דהוון יהבון ליה סימוק חוט אדום גו אכום בתוך שחור, והוא לעי אורג ולא שם לב. אכום גו סימוק שחור בתוך אדום והוא לעי אורג ולא שם לב. אמר דא הוא קורדייקוס על מקרה כזה אמרו חכמים. פעמים שוטה פעמים חלים, בשעה שהוא שוטה, הרי הוא כשוטה לכל דבריו. ובשעה שהוא חלים, ז_דהרי הוא כפיקח לכל דבריו. אתא עובדא קומי דשמואל שמואל (אמורא)° אמר כד הוא חלים יתן גט. מה שמואל שמואל (אמורא)° כריש לקיש ריש לקיש° ? דריש לקיש ריש לקיש° אמר לכשישתפה. דתנן, אמר כתבו גט לאשתי. ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום. מאי אין בדבריו האחרונים כלום? רבי יוחנן רבי יוחנן° סבר אין בדבריו האחרונים כלום, וכותבים ונותנים גט לאלתר. שהרי הוא כישן. וריש לקיש ריש לקיש° סובר אין כותבים אלא כשיחלים. רובא דשמואל שמואל (אמורא)° מן דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, דהוא אמר, כד דהו חלים יתן גט, אף אם ציוה לכתוב גט אחר שאחזו קורדיקוס בזמן שהוא חלים. ואילו ריש לקיש ריש לקיש° דיבר במציאות שהציווי לכתוב היה בבריאות גמורה. ורק הנתינה, הייתה לאחר שאחזו קורדיאקוס בשעה שהוא חלים. מנין שחלים פרושו מבריא מחוליו?

-----------------------------------דף לט[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין לט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד א] דכתיב (ישעיהו ל"ח, ט"ז) ותחלימני ותחייני. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר, איתפלגון רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אם אמר כתבו כשהוא בריא ואחזו קורדייקוס, עודהו קורדייקוס עליו, כותבין גט ונותנין לאשתו. ריש לקיש ריש לקיש° אמר ז_הלכשישתפה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש ריש לקיש°  האם ריש לקיש ריש לקיש° חזר בו? דאיתפלגון, הביא קרבן על חטאתו ונתחרש או נשתטה או נשתמד או שהורו בית דין לאכול חלב, ואחר כך חזר ונשתפה, והמומר חזר בתשובה, ובית דין חזרו מהוראתם. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר נדחית חטאתו כיון שנדחה שוב אינו חוזר ונראה. ריש לקיש ריש לקיש° אמר ז_ולא נדחית חטאתו דהואיל וממילא הוא חזר לבריאותו הרי זה כאילו היה ישן והתעורר מהשינה. וקשה מרבי יוחנן רבי יוחנן° על רבי יוחנן רבי יוחנן°, ומריש לקיש ריש לקיש° על ריש לקיש ריש לקיש°. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, רבי אחא רב אחא° מחליף שמועתא כי היכי דלא תהא מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° פליגא על מילתיה. דאמר רבי שמואל בר אבא רבי שמואל בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הגוסס, זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו, שהגוסס נחשב חי לכל דבר, והרי גוסס דומה לשוטה ובכל זאת לא נדחית חטאתו, לכן החליף את הגירסה. רבנין דקיסרין אמרין, רבי חייה רבי חייא רבה° ורבי יסא רבי אסי°. חד כהדין וחד כהדין. מתניתא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש° דתנן, אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום. משמע שכותבים בעודו תחת הקרודייקוס כדעת רבי יוחנן רבי יוחנן°. פתר לה לכשישתפה, ומה שאמר אין דבריו האחרונים כלום, הכוונה שכשיבריא אין צורך לשאול אותו שוב אלא סומכים על דבריו הראשונים. נתן לה את גיטה ואמר, לא יהא גט אלא למחר, ונעשה קורדייקוס. תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש° , דלריש לקיש ריש לקיש° אינו גט עד שיהיה בריא בשעה שהגט חל. זרק לה את גיטה וכשהגט באויר קדם שהגיעה לידה אחזו קורדייקוס. תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ודריש לקיש ריש לקיש° . אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, רבי אבין רבי אבין° בעי. תרם את כירייו ואמר, לא יהא תרומה אלא למחר ונעשה קורדייקוס. האם גם בזה תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ודריש לקיש ריש לקיש° ? דלריש לקיש ריש לקיש° התורם צריך שיהיה בר דעת כשתחול התרומה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° מתניתא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש° , ולית לברייתא תירוץ בשיטת ריש לקיש ריש לקיש°. דתנן, הרי שהיה צלוב או מגוייד ורמז ואמר כתבו גט לאשתו, ז_זכותבין ונותנין בחזקת שהנשמה תלויה בו. והרי ואי אפשר שלא נטרפה דעתו שעה אחת קדם שמת. אכן הדא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש° ולית לה קיום אי אפשר לישב את דברי ריש לקיש ריש לקיש°. תני, חרש שתרם, אין תרומתו תרומה. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. במה דברים אמורים שהיה חרש מתחילתו ולא יודע לכתוב. אבל אם היה פיקח ונתחרש, כותב הרי זה תרומה ואחרים מקיימין כתב ידו. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד ב] חלוקין על השונה הזה על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל וסוברים שלא מועיל ציווי בכתיבה. אמרין מה חידשו רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי חייא רבי חייא רבה° שאמרו שחלוקים חכמים על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, והא מתניתין פליגא? דתנן, ז_חנתחרש הוא, או נשטה, אינו מוציא עולמית. ואם כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שכתיבה מועילה, יכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו? קיימונה בשאינו יודע לכתוב. מותיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. והא מתניתין פליגא, דתנן, ז_טוהרי שכתב בכתב ידו, שאומר לסופר כתוב, ולעדים חתומו, אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתן לה, אינו גט. משמע שחרש אינו יכול לכתוב גט או לצוות בכתב לסופר ולעדים לכתוב ולחתום על הגט. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אמור סופה, ותמצא דלית היא פליגא. דתנן, ז_יאינו גט עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כתוב, ולעדים חתומו. והרי להלכה לא סוף דבר עד שישמעו את קולו, אלא אפילו הרכין בראשו. אלא את אמר, לית כאן דווקא דיבור, שהרי גם הרכנת הראש מועילה. אף הכא, לית כאן דיבור ואף כתב מועיל. ומה שנאמר אינו גט, מדובר שציווה על אחרים לצוות לסופר ולעדים. וזה בין שאמר ובין שכתב לא מועיל. דמילי לא נמסרו לשליח. אמר רבי מנא רבי מנא° אית כאן שלא תאמר ממה שהסיפא לא דייקא בלשונה וכתבה עד שיאמר, אף שברור שדי בהרכנת הראש. גם הרישא לא דייקא ואף כתיבה מועילה. זה אינו. שבאמת הסיפא דייקא בלשונה וכשאמרה המשנה עד שישמעו את קולו שאומר לסופר כוונת המשנה בין בדיבור ובין בהרכנת הראש דהיא השמעת קול ז_יאהיא הרכנת ראש. ואם כך אפשר לדייק מהראשה שכתיבה אינה מועילה רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°. לשיטתך שהשמעת קול הרי היא כהרכנת הראש. כמה דתימא עד שירכין בראשו ג' פעמים, ודכוותה עד שישמעו את קולו ג' פעמים? אמר לו לשמיעת הקול פעם אחת, להרכנת הראש שלשה פעמים. אמר רבי יודן רבי יודן°. המשנה בגיטין לא בהכרח חולקת על °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. תמן מה שאמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, בחרש שכותב גט, או מפריש תרומה זה מועיל, באומר בכתב כך וכך עשיתי שמעשיו מוכיחים שכשעשה היה בו דעת. והראיה, שכותב שהוא מודע למה שעשה בעבר. הכא בגיטין דתנן, הרי שכתב בכתב ידו ואמר לסופר לכתוב ולעדים לחתום, שאינו גט, באומר לאחרים כך וכך עשו בעתיד וחוששים שלא כותב בדעת. רבי בנימין בר לוי רבי בנימין בר לוי° בעי. אם יש בו דעת לשעבר, ולכן הכשרנו באומר בכתב כך וכך עשיתי, יש בו דעת להבא וצריך להכשיר באומר לאחרים כך וכך עשו. אם אין בו דעת לשעבר, אין בו דעת להבא. רבי אבדימי רבי אבדימי° אמר הסיבה שלא מועיל כשכותב לסופר לכתוב ןלעדים לחתום מפני שבחרש אנן קיימין. ז_יבואין שליחות לחרש. אבל פיקח שכתב מועיל. וכן אם יכתוב החרש בעצמו את הגט, הגט כשר אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בבריא שנתחרש וכתב מיד אנן קיימין שחוששים שמא כשנתחרש גם נשתטה. ולמה אינו גט עד שירכין ראשו שלוש פעמים? שאני אומר מתעסק בשטרותיו היה ועל זה כוונתו כשהרכין בראשו הילכך בודקין אותו ג' פעמים עד שיבינו שכוונתו לשם גט: ותני כן, במה דברים אמורים בזמן שנשתתק מתוך בוריו. כי חישינן שמא נשטתה. אבל אם נשתתק מתוך חולייו, דייו פעם אחת. ז_יגובלבד במסרגין לו. כיצד?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ז_ה מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ב', סמ"ג עשין נ :

6 ז_ו מיי' פ"ג מהל' שגגות הלכה ח':

7 ז_ז מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ח', סמ"ג עשין נ :


[ע"ב]

8 ז_ח טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ו':

9 ז_ט טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה':

10 ז_י טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה':

11 ז_יא טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה':

12 ז_יב מיי' פ"ב מהל' שלוחין ושותפין הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ח סעיף ב':

13 ז_יג מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"א סעיף ה', סמ"ג עשין נ :


-----------------------------------דף מ[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין מ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מ עמוד א] נכתוב גט לאשתך? והוא אומר הין. נכתוב גט לאמך? והוא אומר לאו. נכתוב גט לאשתך? והוא אומר הין. נכתוב גט לבתך? והוא אומר לאו. נכתוב גט לאשתך? והוא אומר הין. נכתוב גט לאחותיך? והוא אומר לאו. אף בעדיות כן? כי אתא רבי אבהו רבי אבהו°, אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. אף בעדיות כן. הדא אמרה ז_ידאדם מעיד עדותו מיושב שהרי די בהרכין ראשו. ומה שאמרה תורה (דברים יט יז) ועמדו שני האנשים, הכוונה לבעלי דין ולא על העדים. אף בנדרים כן? אם כששאלו אותו אם רוצה לנדור והרכין ראשו. תני רב ששת רב ששת°. כשם שבודקין אותו בגיטין שלשה פעמים. ז_טוכך בודקין אותו בירושות ובמקח וממכר ובמתנות

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ב[עריכה]

מתני’: ז_טזאמרו לו נכתוב גט לאשתך? אמר להן אתם כתובו. אמרו לסופר וכתב. לעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה, הרי הגט בטל. עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו:

גמ’: אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב, ולפלוני ופלוני שיחתמו. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. מעשה היה בימי °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר, הגט כשר אבל ז_יזלא יעשה כן בישראל. דחיישינן שמא האשה תשכור אנשים שיאמרו לסופר לכתוב. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, יעשה ויעשה. רב ירמיה רב ירמיה° שאל לשמואל שמואל (אמורא)°. אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי. ואמרו לסופר וכתב וחתמו הן מהו? אמר לו הרי זה גט, והדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתיה דשמואל שמואל (אמורא)°  האם שמאל חזר בו? תמן הוא אמר שאם אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב, ולפלוני ופלוני שיחתמו. יעשה ויעשה. והכא הוא אמר אכן? שנייא היא ששנו את עדותן שהרי הוא אמר שיכתבו הם, והם אמרו לסופר לכתוב. ניחא אמר לעדים וחתמו פסול, כי צריך שהבעל יצוה לעדים לחתום שיהיה לשמה. אבל אמרו לסופר וכתב למה פסול? לית הדא פליגא  האין זה חולק על רבי יוחנן רבי יוחנן°? דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אפילו כתב תרפו הרי את מותרת לכל אדם בטופס לא לשמה כשר? פתר לה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פוסל בטופסין

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ג[עריכה]

מתני’: ז_יחזה גיטך אם מתי. זה גיטיך מחולי זה. זה גיטיך לאחר מיתתי, לא אמר כלום. מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי, הרי זה גט. ז_יטמהיום לאחר מיתתי, אינו גט. ואם מת חולצת ולא מתייבמת:

גמ’: תניא, זה גיטיך אם מתי, זה גיטיך מחולי זה, זה גיטיך לאחר מיתתי, לא אמר כלום. ורבותינו אמרו הרי זה גט. מני רבותינו? °רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא ובית דינו. בשלשה מקומות נקרא °רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא רבותינו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מ עמוד ב] בגיטין דתנן אם לא באתי מכאן עד י”ב חדש, ומת בתוך י”ב חדש אינו גט. ורבותינו התירוה להנשא. שזמנו של גט מוכיח שחלות הגירושין הייתה מחיים. בשמן דתנן, ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה. חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו. והפת והשמן שלהן °רבי רבי יהודה הנשיא ובית דינו התירו. ובסנדל, דתנן. המפלת סנדל או שילייא תשב לזכר ולנקיבה ואיתמר עליה, אי זהו הסנדלר שאמרו? כל שהוא דומה לסנדל דג שבים. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שהוא דומה ללשונו של שור. נמנו עליו רבותינו לומר והוא שיהא בו מצורת אדם. מנו רבותינו? °רבי יהודה הנשיא רבי יהודה הנשיא ובית דינו. ומדבריהם משמע שאם אין בו מצורת אדם, טהורה. ולמה לא קראו לו בית דין שריא? הרי כל בית דין שהוא מתיר שלשה דברים, הוא נקרא בית דין שריא. אמר רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל°. כיוון שבית דינו חלוק עליו בגיטין. תנן, אם לא באתי מכאן עד י”ב חדש, ומת בתוך י”ב חדש אינו גט. ורבותינו התירוה להנשא. מת תוך י”ב חדש, מי אמרינן כבר התקיים התנאי דודאי לא יבא עוד ומותרת להנשא מיד. או דלמא אסורה לינשא עד לאחר י”ב חדש? רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר, מותרת לינשא. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, אסורה לינשא, שאני אומר שמא יעשו לו ניסים ויחיה ויקים תנאו. תנן, מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי, הרי זה גט. הרי זה גיטך אם מתי, אינו גט. דאין גט אחר מיתה. זה גיטיך מהיום ולאחר מיתה. על זה אמר רבי יודן בי רבי ישמעאל רבי יודן בי רבי ישמעאל° שבית דינו של °רבי רבי יהודה הנשיא חלוקים עליו. הוו ביה רבנין ורבותינו. מתיבין רבנין לרבותינו. למה אתון אמרין, זה גיטיך היום אם מתי הרי זה גט? האם בגין דאמר אם? והא בסיפא של הרישא דאמר הרי זה גיטך אם מתי, אינו גט. אלא בגין דאמר מהיום. אוף אנן כן אית לן, מהיום עיקר. ולכן כשאמר זה גיטיך מהיום ולאחר מיתה. הרי זה גט.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 ז_יד טור ושו"ע חו"מ סי' כ"ח סעיף ה':

15 ז_טו מיי' פ כ"ט מהל' מכירה הלכה ג', מיי' פ ד' מהל' נחלות הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף י"ח, טור ושו"ע חו"מ סי' רע"ט סעיף א', סמ"ג עשין פב :

16 ז_טז מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

17 ז_יז מיי' פ ב' מהל' גירושין הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

18 ז_יח מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ב, מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

19 ז_יט מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ב, מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ג', סמ"ג עשין נ :


[ע"ב]


-----------------------------------דף מא[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין מא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מא עמוד א] תניא, זה גיטיך אם מתי, לא אמר כלום. ורבותינו אמרו הרי זה גט. מני רבותינו? °רבי רבי יהודה הנשיא. מתיב °רבי רבי יהודה הנשיא לרבנין. באומר מהיום אם מתי, למה אתון אמרין הרי זה גט? בגין דאמר מהיום? והא בסיפא באומר מהיום ולאחר מיתה אתון אמרין שאינו גט. אלא ודאי טעמא בגין דאמר אם. שמע מינא דאם עיקר . אוף אנא אית לי אם עיקר, לכן באומר הרי זה גיטך אם מתי, הר זה גט. אית תניי תני מהיום ולאחר מיתה הרי זה גט ו°רבי רבי יהודה הנשיא אומר אינו גט. תמן בבבל מחלפין °רבי רבי יהודה הנשיא אומר הרי זה גט ורבנן אומרים אינו גט. אמר רבי יסא רבי אסי°, רבי יוחנן רבי יוחנן° ורב רב (אמורא)° תריהון אמרין. דברי °רבי רבי יהודה הנשיא תמן שלשיטתם סובר הרי זה גט דהוא רבנין דהכא שהם הפכו את השיטות. מכיון שאמר מהיום כמי שאמר על מנת. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יסא רבי אסי° על מנת אם מתי? או על מנת לאחר מיתה? אמר לו על מנת אם מתי שזה רק תנאי בגט. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°. דברי °רבי רבי יהודה הנשיא הכא שלשיטתנו סובר שאינו גט דהוא רבנין דתמן שהם הפכו את השיטות. מכיון שאמר מהיום ולאחר מיתה, כמי שאמר לאחר מיתה. תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו. צריך שיכתוב מהיום ולאחר מותו, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ז_כאינו צריך. מה טעמו של °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? זמנו של שטר מוכיח עליו שהתכוון מזמן הכתיבה ולא לאחר מיתה. רבי שמעון בן יקים רבי שמעון בן יקים° אעיל עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. למה מהיום לאחר מיתה מתנתו מתנה. ומהיום ולאחר מיתה אינו גט? חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° אינה איסרטה זה לא אותו רחוב. ביטוי להגיד שאין מה לדמות אחד לשני. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מתנה אינה כגיטין, וגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° במתנה, מכיון שאמר מהיום, מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה? לשייר לו אכילת פירות. ובגיטין מכיון שכתב בגט מהיום, כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה לאחר מיתה? לשייר לו אגופה, נמצא שאין כאן כריתות והגט בטל. אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. ואימא לשייר לו מעשה ידיה? אמר ליה, לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה של זה. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מקלס ליה, וצווח ליה, בנייה דאורייתא  וקרא לו בן תורה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מא עמוד ב] אף בגט שיחרור כן? שאם אמר האדון לעבד הרי גט שחרורך מעכשיו לאחר שלשים יום. על דעתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא הרי זה גט. כמו שאמר בגט אישה, שכל האומר מהיום, כאומר על מנת והרי זה גט. על דעתין דרבנין אינו גט? אף בהבקר כן. שאם אמר שדי מובקרת מעכשיו לאחר שלשים יום. על דעתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא מובקרת. על דעתין דרבנין אינה מובקרת? אף בהקדש כן? שאם אמר הרי זה הקדש מעכשיו ולאחר שלושים יום, האם גם בזה יחלקו? שונה הקדש דכל עמא מודיי, משום שאמירתה לגבוה כמסירתו להדיוט, ואין חזרה בהקדש שכיוון שאמר מהיום שוב לא יכול לחזור בו. אף בקידושין כן? שאם אמר לאישה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלושים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלושים יום, האם גם בזה יחלקו? אשכח תני °רבי רבי יהודה הנשיא אומר מקודשת קידושין גמורין כמו שהוא אמר בגיטין

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ד[עריכה]

מתני’: ז_כאזה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה. ועמד והילך בשוק, וחלה ומת. אומדין אותו, אם מחמת חולי הראשון מת, הרי זה גט. ואם לאו, אינו גט. ז_כבלא תתייחד עמו אלא בפני עדים אחרת תצטרך גט חדש שמא בעל לשם קידושין. אפילו עבד אפילו שפחה. חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה. ומה היא באותן הימים? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, כאשת איש לכל דבר. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מגורשת ואינה מגורשת:

גמ’: אכל גריסין אפילו אכלן אכילה גסה ומת, אף על פי שאכילה כזו מזיקה, אפילו הכי הוי כמי שמת מאותו חולי.

-----------------------------------דף מב[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין מב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מב עמוד א] אכל פונדקאות יש אומרים הקליפות של פולים עצמן ולא עמד, כמי שלא מת מאותו חולי. שאכילה זו ודאי קירבה את מיתתו. ז_כגאם מתי מחולי זה. ונפל עליו גל או שנשכו נחש. אינו גט, שלא מת מאותו החולי. אם לא עמדתי מחולי זה. ונפל עליו גל או שנשכו נחש. הרי זה גט, שלא עמד מאותו החולי. תנן, לא תתייחד עמו אלא בפני עדים. תני אף המסוכן. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° מעשה היה שבעל ומת. תנן לא תתייחד עמו אלא בפני עדים אפילו עבד אפילו שפחה. ועבד ושפחה נאמנין להעיד? לא שעבד ושיפחה מעידים אלא שהעדים מעידים שבשעה שנתייחדה עמו שהיה שם עבד ושפחה. במקרה כזה לא חוששין שמא שימשו. כהדא דתנן, ז_כדנתייחדה עמו בפני שנים, צריכה הימינו גט שני, שהם עדי יחוד הם עדי ביאה. באחד, אינה צריכה ממנו גט שני. באחד בשחרית ובאחד בין הערבים? זה היה מעשה. ושאל °רבי אליעזר בן תרדיון רבי אליעזר בן תרדיון לחכמים ואמרו, אין זה יחוד. תנן, נתייחדה עמו כדי בעילה. חוששין לה משום בעילה, ואין חוששין לה משום קידושין. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, ז_האף חוששין לה משום קידושין. רבי ירמיה רבי ירמיה° פתר מתניתא. נתייחדה עמו כדי בעילה. חוששין לה משום בעילת זנות, ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה. לא נתייחדה עמו כדי בעילה, אין חוששין לה משום כלום. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר . נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין אף משום קידושין בבעילה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° פתר לה מתניתא. נתייחדה עמו כדי בעילה. חוששין לה משום בעילת זנות, ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה. לא נתייחדה עמו כדי בעילה. אין חוששין לה משום קידושין בכסף. °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר. אף בלא נתייחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום קידושין בכסף. תנן התם, המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. °בית שמאי בית שמאי אומרים אינה צריכה הימנו גט שני, ו°בית הלל בית הלל אומרים צריכה ממנו גט שני. אמר רבי אבין רבי אבין°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מב עמוד ב] אתיא ד°בית שמאי בית שמאי כרבנין שלא חוששים שמא בעל לשם קידושין. ו°בית הלל בית הלל כ°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה שחושש. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, הרי היא כאשת איש לכל דבר . ליידא מילה? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר ליורשה. דתנינן תמן. ז_כווזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. זאת אומרת שהיא כאשת איש לכל דבר. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו? תמן הוא אמר, מיתה מצויה דאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אף אישה אחרת מתקינים לו לכהן גדול קדם יום הכיפורים שמא תמות אשתו. ולא יוכל לעבוד שנאמר (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו, ביתו זו אשתו. משמע שחושש למיתה. והכא הוא אמר אין מיתה מצויה? שהרי אמר הרי היא כאשת איש לכל דבריה. משמע שלא חוששים שמא מת? תמן בעבודת כהן גדול ביום הכיפורים שעושה עבודת ציבור שכל ישראל תלויים בה החמירו. כאן ביחיד. והא אשכחנא דאף ביחיד °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי חושש למיתה. דתניא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. לא היה שופר קינים בירושלים, מפני התערובת. שמא תמות אחת מהן, ונמצאו דמי חטאות מתות מעורבת בהן. משמע שגם ביחיד חושש °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי למיתה? האומר לאשתו, הרי זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, ובא אחד עליה ואחר כך מת בעלה. מהו? מי הויא כודאי מגורשת ופטור. או באשם תלוי קאי. אית תניי תני בעילתה ברורה. דכשמת איגלאי מילתא דגרושה הואי בשעת ביאה, ואם לא מת, הבא עליה בחטאת. ואית תניי תני בעילתה ספק. דרק שעה סמוך למיתה חייל הגט ומספקא לן על שעת ביאה אי סמוכה למיתה היתה וגרושה הואי או לא ואינה גרושה. מאן דאמר בעילתה ספק, מביא אשם תלוי. ומאן דאמר בעילתה ברורה אם מת פטור, לא מת מביא חטאת.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

23 ז_כג מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ה סעיף ו', סמ"ג עשין נ :

24 ז_כד מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ז, מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ט סעיף ב':

25 ז_כה מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ז, מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ט סעיף ב':


[ע"ב]

26 ז_כו מיי' פ ג' מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פי"א מהל' נדרים הלכה ו', מיי' פ י"ז מהל' גזלה ואבדה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף י"ד, טור ושו"ע חו"מ סי' ע"ר סעיף ב', סמ"ג עשין מח, סמ"ג עשין עד, סמ"ג לאוין רמב :


-----------------------------------דף מג[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין מג


ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ה[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד א] מתני’: ז_כזהרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הרי זו מגורשת ותתן. ז_כחעל מנת שתתני לי מיכן ועד שלשים יום. נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת ואם לאו אינה, מגורשת. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. מעשה בציידן. שאמר אחד לאשתו, הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי איצטליתי. ואבדה איצטליתו. אמרו חכמים, תתן לו את דמיה:

גמ’: תני, האומר לאישה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאה זוז ולֹא הספיקה ליתן עד שמת. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, תינתן לאביו או לאחיו, והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. אף בקידושין כן? כיצד? אמר לה, הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז. ולא הספיק ליתן לה עד שמת. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום? תנן, מעשה בציידן. שאמר אחד לאשתו, הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי איצטליתי, ואבדה איצטליתו. אמרו חכמים, תתן לו את דמיה. אמר רבי יודן רבי יודן°. בשנאבדה באונס אנן קיימין. דמדינה פטורה כשומר חינם והחידוש הוא שאף משבועה תקנו חכמים שתהיה פטורה כאילו התנתה עימו להיות פטורה כדתנן, מתנה שומר חנם להיות פטור מן השבועה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, וכי הכא אתינן למימר  האם כאן באנו ללמוד ששומר חינם יכול להתנות להיות פטור מן השבועה? הרי חידוש כזה מקומו בהלכות שומרים ולא פה. אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אמר, דמים עשו אותה כאיצטלית לכן תיתן דמיו ותיפטר . רבנין אמרין. ז_כטאחת זו ואחת זו בין שאבדה בפשיעה בין באונס, צריכה להחזיר לו את האיצטלה דווקא. דמשום תנאי בגט נגעו בה

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ו[עריכה]

מתני’: ז_להרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא. על מנת שתניקי את בני. כמה היא מניקתו? שתי שנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שמנה עשר חדש. מת הבן או שמת האב, הרי זה גט. על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים. ועל מנת שתניקי את בני שתי שנים. מת הבן או שאמר האב אי איפשי שתשמשיני שלא בהקפדה, אינו גט. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כזה גט. כלל אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. כל עכבה שאינה ממנה, הרי זה גט:

גמ’: תנן, הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא. על מנת שתניקי את בני. אמר רבי חייה ברבי אבא רבי חייה ברבי אבא°. בחייו אם האב חי והוא שתשמשינו כל צורכו אפילו כל חיו. אם התינוק חי והוא שתניקי כל צורכו שנתים. לאחר מיתה אם מת התינוק קדם שנתים אפילו לא הניקתו כל צורכו. אם מת האב אפילו לא שימשתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת הרי זה גט. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. ז_לאבחייו אפילו לא שימשתו כל צורכו. אפילו לא הניקתו כל צורכו. אלא אפילו שימשתו שעה אחת. אפילו הניקתו שעה אחת. לאחר מיתה אפילו לא שימשתו ולא הניקתו כלום. מתניתא פליגא על ריש לקיש ריש לקיש° . דתנן כמה היא מניקתו? שתי שנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שמונה עשר חדש, והרי לריש לקיש ריש לקיש° די בשעה אחת. אמר רבי אבין רבי אבין°, במשנה בשכר מניקה שנו שהתנה עימה שתשלם שכר למנקת, ונחלקו כמה שכר תשלם. לשיטת חכמים שתי שנים ולשיטת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי י”ח חדשים. ואילו ריש לקיש ריש לקיש° דיבר שהתנה עימה שתניק היא עצמה את בנו. ובזה אפילו הניקה שעה הרי זה גט. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סדר סימפון שטר תנאי ביטול חוזה של קידושין כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלן. על מנת ליתן ליך מיקמת  ממון פלן. ומיכנסך ליום

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד ב] פלן. דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך, לא יהוי לי עליך כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ז_לבאונסא כמאן דלא עבד לא קים התנאי ובטלו הקידושין, שאין טענת אונס בקידושין. ריש לקיש ריש לקיש° אמר אונסא כמאן דעבד והקידושין תופסים. על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש° . כיצד יכתוב סימפון שלא יוכל לטעון טענת אונס? ואין אתא יום פלוני ולא כנסתה תתרצי לי, לא יהוי לי עליך כלום, כך שאם יעבור הזמן האשה תוכל לומר שאינה רוצה והיא משוחררת. {{אמורא-ירו"מ|רבי יוחנן}} מי דמיך כשעמד למות, פקיד לבנתיה די יהווין עבדן כריש לקיש ריש לקיש° . אמר, שמא יעמד בית דין אחר ויסבר דכוותיה שיש טענת אונס בקידושין והרי היא אשתו של ראשון. ונמצאו בניה משני באין לידי ממזירות. חד בר נש אקדם פריטין לאילפא ונגב נהרא  נתן שכר ספינה ויבש הנהר אתא עובדא קומי רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. והוא פסק שאין בעל הספינה צריך להחזיר את הכסף. שיש טענת אונס, ויכול בעל הספינה לטעון הא אילפא, אייתי נהרא  הנה הספינה תביא נהר. אמר אבא בר הונא, רבי אבא רבי אבא° כאשר שילם לספינה והתחרט הוה מצלי דייגב נהרא, בגין דניסב פריטוי.  היה מתפלל שיבש הנהר ויחזירו לו את הכסף שהוא סבר שאין טענת אונס והכסף חוזר. אשכחת אמר. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי אבא רבי אבא° לא סברין כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל שאמר כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט ויש טענת אונס. ריש לקיש ריש לקיש° ורב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב° סברין כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. חתכה דדה כדי שלא תוכל להניק כמי שעכבה ממנה שהרי היא עשתה זאת לעצמה. נחתך דדה כמי שלא עיכבה

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ז[עריכה]

מתני’: הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום. היה הולך מיהודה לגליל. הגיע לאנטיפטרס וחזר, בטל התנאי כגון שהתנה שני תנאים, אם אגיע לגליל, לאלתר יהיה גט. ותנאי שני, אם לא אגיע לגליל, אם אחכה ל' יום ולא אבוא, יהיה גט, ואם לא, לא יהיה גט. והלך והגיע לאנטיפרס שהוא סוף ארץ יהודה וחזר קודם שלשים יום, בטל הגט. דלא לגליל בא, ולא חיכה ל' ימים.. הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום. היה הולך מגליל ליהודה. והגיע לכפר עותני וחזר, בטל התנאי. הרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום. היה הולך למדינת הים. הגיע לעכו וחזר, בטל התנאי. ז_לגהרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום. היה הולך ובא, הולך ובא. הואיל ולא נתייחד עמה, הרי זה גט:

גמ’: תנן אם לא באתי מיכן ועד שלשים יום. ליידא מילא, מה בדיוק היה התנאי? רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר אם לא יחזור לביתו תוך ל’ יום. שהיה רוצה ללכת מיהודה, לגליל. אפילו הגיע לאנטיפטרס שהוא סוף ארץ יהודה, וחזר לביתו קודם ל' יום ביטל תנאו. כי עיקר הקפידה הייתה שלא יחזור לביתו עד ל' יום. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר למקומות לגליל או ליהודה שהתנה שני תנאים אם יגיע למקומות האלה שהתנה כגון גליל או חוץ לארץ מיד יחול הגט. או אם לא יחזור לביתו שלושים יום גם אז יחול הגט. מתניתין מסייעא למאן דאמר לביתו. דתנן הגיע לעכו וחזר בטל התנאי, והרי הגיעה לעכו שהיא בחוץ לארץ, וכיוון שחזר תוך שלושים יום הגט בטל אף שהיה בחוץ לארץ. משמע שהיה רק תנאי אחד והוא אם לא יגיע תוך שלושים לביתו. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תיפתר כמאן דאמר עכו כארץ ישראל לגיטין אם כך הוא לא הגיעה לחוץ לארץ, ולכן לא חל הגט מיד. אפילו תימר עכו כארץ ישראל לגיטין ולא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם כיוון שמצוים שיירות ובקיאים לשמה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

27 ז_כז מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

28 ז_כח מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

29 ז_כט טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ו':

30 ז_ל מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ח', סמ"ג עשין נ :

31 ז_לא מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ג סעיף ח', סמ"ג עשין נ :


[ע"ב]

32 ז_לב מיי' פ"ז מהל' סנהדרין הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' כ"א:

33 ז_לג מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ד סעיף ז', סמ"ג עשין נ :


-----------------------------------דף מד[עריכה]

ירושלמי מאיר גיטין מד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד א] שמא לתנאי גיטין? הרי ודאי לעניינים אחרים הרי עכו כחוץ לארץ. ואם התנאי היה שיהיה גט כשיגיע לחוץ לארץ, כיוון שהגיע לעכו היה צריך לחול הגט. תנן, הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום. אסור להתייחד עמה מרגע כתיבת הגט, שמא יבוא עליה ותתעבר ואחר כך יעבור מכנגד פניה ל' יום והרי זה גט מאותה שעה ונמצא גיטה גדול מבנה. ויאמרו שנולד כשהייתה פנויה לאחר שנתגרשה. ואף על פי שאינו פסול, פגם יש כאן.

ירושלמי גיטין, פרק ז, הלכה ח[עריכה]

מתני’: ז_לדהרי זה גיטיך אם לא באתי מיכן עד שנים עשר חדש. מת בתוך שנים עשר חדש, אינו גט. ז_להמעכשיו אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש. מת בתוך שנים עשר חדש, הרי זה גט. ז_לואם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש, כתבו גט ותנו לאשתי. כתבו בתוך שנים עשר חדש, ונתנו בתוך שנים עשר חדש, אינו גט. כתבו ותנו גט לאשתי, אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש. כתבו בתוך שנים עשר חדש, ונתנו לאחר י"ב חדש, אינו גט. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כזה גט. ז_לזכתבו לאחר י"ב חדש, ונתנו לאחר שנים עשר חדש ומת. אם גט קדם למיתה, הרי זה גט. ואם מיתה קדמה לגט, אינו גט. אם אינו יודע. זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת:

גמ’: תנן, כתבו ותנו גט לאשתי, אם לא באתי מיכן ועד שנים עשר חדש. כתבו בתוך שנים עשר חדש, ונתנו לאחר י”ב חדש, אינו גט. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כזה גט. מה טעמא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא דאמר כזה גט? דאמר לרבנן, למה אתון אמרין אינו גט? בגין דאקדים כתיבה. הרי לא אקדים נתינה. רבי חייה רובה רבי חייא רבה° בעי קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. הרי זה גיטיך אם לא באתי עד לאחר החג. כמה זמן לא יבוא אחר החג ויהיה גט? אמר ליה. כל שלשים יום שלאחר החג, כלאחר החג הן. רבי ביבון בר חייה רבי ביבון בר חייה° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. הרי גיטיך אם לא באתי עד ערב הפסח ובא בתוך ל' יום שלפני הפסח והלך שוב, מה הדין? האם אפילו למאן דאמר כל שלשים שלאחר החג כלאחר החג הן. כל שלשים שלפני הפסח אינו כלפני הפסח ולא נתבטל התנאי. או, כיון של' יום אחר הפסח כלאחר הפסח, הוא הדין ל' יום לפני הפסח כלפני הפסח הם? רבי זעירא רבי זעירא° בעי קומי רבי יסא רבי אסי°. אמר קונם יין שאני טועם במוצאי שבת. עד מתי נקרא מוצאי שבת? אמר ליה, במוצאי שבת אסור. ערב שבת מותר. ימים שבנתים צריכה ספק. אף הכא לעניין גט אם אמר כתבו ותנו גט לאשתי במוצאי שבת. אם כתבו מוצאי שבת הרי זה גט. ערב שבת אינו גט. ימים שבנתים צריכה ספק

הדרן עלך פרק מי שאחזו

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_גיטין/פרק_שביעי&oldid=2816295"