שולחן ערוך אבן העזר קכא ג
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מי שהוא עתים חלים (פירוש: בריא, מן "ותחלימני והחייני" (ישעיהו לח, טז)) עתים שוטה, כשהוא חלים, הרי הוא כפקח לכל דבריו, ואם גרש באותה שעה גטו גט. ואפילו חלים בעלמא, שאינו שפוי לגמרי ועיין לעיל סימן קי"ט סעיף ו':
מפרשים
(ג) וע"ל סימן קי"ט: כלומר דלעיל פסק באשה שהיא עתים חלומה אינה מגורשת אא"כ שהיה נראה שתשאר כך אבל ביש לה עת קבוע לחלימתה ולשטותה וגירשה בעת חלימותה וידע שתחזור לשטותה אינה מגורשת לדעת קצת פוסקים כמ"ש בתשובת מהרי"ו בשם הרשב"א ובתשוב' מהרש"ל האריך בזה והיינו דוקא באשה גזרו חכמים משום גרירה ואף שהיא עתה חלומה מ"מ שייך בה גרירה כשתחזור לשטות' אבל באיש המגרש אם הוא פקח לשעתו מה לנו שיחזו' לשטותו:
(ד) עתים חלים וכו': היינו כשידוע הזמן כשהוא חלים אז דינו כפקח אף על גב אשה שהיא עתים חלים ועתים שוטה אין מגרשים אות' כמ"ש בסי' קי"ט שם הטעם משום זנות:
(ג) חלים: היינו כשידוע הזמן כשהוא חלים אז דינו כפקח עיין ח"מ.