שולחן ערוך אבן העזר לז יד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לז · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
קטנה שהלך אביה למדינת הים, והשיאוה אחיה ואמה, הוו קידושין וצריכה מיאון. וכי אתי אביה לא בעיא קידושין אחרים. ויש אומרים שאינן קידושין, ואפילו מיאון אינה צריכה. ומכל מקום אין לאסרה עליו משום דתיחשב כפנויה ועומדת אצלו בזנות, כיון שדרך קידושין ונישואין היא אצלו.
- הגה: ואפילו בא האב ומיחה, אין לאוסרה עליו ואין ביאתו ביאת זנות, ויכול לעכבה אצלו עד שתגדיל ויגמרו קידושיה, אלא שאם קידשה האב לאחר קודם שתגדיל, צריכה גט מתרווייהו (ריב"ש סימן קצ"ג, ושם כתוב דצריכה גט מהשני, והרב פסק דצריכה מתרווייהו). ויש להחמיר כסברא הראשונה. ויש מחמירים עוד לומר דכל שאביה במדינת הים, אפילו קידשה קטנה עצמה חיישינן שמא אם שמע האב הוי מתרצה, והוי ספק מקודשת (מרדכי פרק האיש מקדש).
- מעשה באחד שגירש אשתו, ופסק עמה שהיא תטפל בבנותיו לזונן ולהגדילן ולהשיאן, וכן עשתה, ובא האב ומיחה בנישואי בנותיו הקטנות. ופסקו דאם ציוה להשיאן ולהגדילן, מה שעשתה עשוי ואינו יכול למחות, ובלבד שציוה כן לפני עדים, כי שליח קבלה צריך עדים, כמו שנתבאר לעיל סימן ל"ה סעיף ג'. אבל אם אמר שיהא כח בידה להשיאן כשיגדלו, והיא השיאן בקטנותן, אין במעשיה כלום ויוכל למחות, דהרי שינתה ממה שציוה לה (ריב"ש סימן קצ"ג):
מפרשים
(כו) והשיאוה אחיה ואמה: כלומר קידשה והשיאוה הוו קידושין וצריכה מיאון דכשם דתקנו רבנן קידושין ביתומה ה"ה בהלך אביה למד"ה:
(כז) ומ"מ אין לאוסרה עליו: אבל יש מחמירין לאסור מטעם אחר דילמ' יקבל אביה קידושין במד"ה וא"כ הוי א"א וכתב הר"ן דראוי להחמיר:
(כח) צריכה גט מתרוייהו: לא ידעתי למה צריכה גט מהראשון הא אפילו לסבר' ראשונה אינה מקודשת רק למיאון ואפילו למאן דחייש שמא נתרצה האב היינו באינו כאן אבל אם בא ומיחה וקידשה לאחר ודאי דקמא לא הוו קידושין רק למיאון לדעת ה"ג בעל סברא ראשונה:
(כט) ויש להחמיר כסבר' הראשונה: כלו' דאם נתקדש' דצריכה מיאון וכבר כתבתי דיש להחמיר ג"כ כסבר' האחרונ' דלכתחלה אין לקדשה דאולי יקבל אביה קידושין במד"ה וכמו שכתב הר"ן:
(ל) והוי ספק מקודשת: כלו' וצריכה גט ולא סגי לה במיאון וזה לשונו שם במרדכי ועתה לפי דרכינו יועילו קידושין אלו שלא תצא ממנו אלא בגט ומיאון או שיבא אביה בימי קטנות וימחה מיד שישמע וכו':
(לא) דאם צוה להשיאן ולהגדילן: אעפ"י שהזכיר בציוויו לגדלן ולהשיאן אין הכונ' להשיאן אחר שיגדלו דוקא אלא שני דברים הן לגדלן לחוד ולהשיאן לחוד עיין שם בגוף התשובה:
(לב) כמו שנתבאר לעיל סי' ל"ה: כבר כתב הרב בעצמו לעיל שם דגם בשליחות האשה בלא עדים יש להחמיר וחוששין לקדושין רק דאם היו עדים הוו קידושין גמורין:
(לג) אין במעשיה כלום: ויכול למחות אף שלא מיחה אין כאן קידושין מאחר שעברה על דבריו והוי קפידא דומיא דאומר לשליח קדש לי אשה במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר דהוי קפידא (וכמו שנתבאר לעיל סי' ל"ו סעיף ג'):
(כח) אחיה ואמה וכו': הוי קידושין, כמו בקידש ונשא' ע"י אמה אחר מות אביה כמ"ש בסימן מ"ג וסימן קנ"ה ושם איתא דיורשה ומטמא לה ועיין שם לדעת הפוסקים דא"צ דעת אמה ואחיה ואם נשאת מדעת עצמה הוי נישואין וכן ה"נ כשאביה במ"י כן משמע בתו' וכ"פ בת"ה סימן ר"ח:
(כט) לא בעיא קידושין אחרים: עיין בהרא"ש בשם ה"ג כ' וכי גדלה גדלה הקדושין עמה ואם אתי אביה א"צ קידושין משמע דוקא אם אתי אחר שגדלה אבל אם בא בקטנותה צריכה קידושין אחרים כי היכא דלהוי א"א גמורה מיהו מדתליא מלתא בדאתי אביה ש"מ דהיא ברשות אביה ומ"מ א"צ קידושין אחרים:
(ל) ומ"מ אין לאוסרה וכו': עיין בתוס' כתבו דאסורא לזה שמא יקדש' אביה לאחר אף על גב במת אביה מותרת להנשא ולא חיישינן שמא קידש כבר אותה מ"מ כל זמן שאביה חי חיישינן שמא יקדש אותה וכ"פ הר"ן וריב"ש בתשו' סימן קנ"ג מיהו אם ידע אביה דהיא מקודש' לא חיישינן שמא יקדש אותה דאל יכשל אותה שם בריב"ש והא דכתב בסימן א' קודם י"ג לא ישאנה דהוי כזנות כ' בט"ז שם איירי דאביה כאן וכאן דאין אביה כאן תקנו חכמנו ז"ל נישואין דלא תהוי הפקר:
(לא) ואפילו בא האב כו': אף על גב הריב"ש כ"כ בקידש אמה ואביה במ"י מ"מ כיון דכ"כ לדעת הפוסקים דלא תקנו חז"ל נישואין א"כ גם כשאב כאן נמי הדין כן:
(לב) עד שתגדיל ויגמרו: היינו בבעל אחר שתגדיל אבל אם לא בעל י"ל לכ"ע לא אמרינן בזה דגדלה הקדושין עמה מאחר שמיחה האב כן הוא בריב"ש סימן קכ"ג אף לדעת ה"ג שתקנו חז"ל נישואין מ"מ בערעור האב עקר הקדושין:
(לג) צריכה גט מתרוייהו: לכאורה תמוה למה צריכה גט מראשון כיון דאב כבר קדשה לאחר וכן הק' בח"מ:
(לד) במ"ה אפילו קדשה וכו': ס"ל הא דרבינ' לא חייש שמא התרצה האב היינו כשאביה כאן אבל אם הוא במ"י חיישינן ולי"א שהבי' בהג"ה ס"ז לית' דין זה:
(לה) ולהגדילן ולהשיאן: אמרינן דלאו קפיד' הוא להשיאן דוק' אחר שגדלה אלא תרי מילי הוא אף על גב באומר לשליח טול חפץ ותן גט קפיד' הוא שאל יגרש עד שתתן לו החפץ שליח שאני ע"ש בריב"ש:
(לו) כמש"ל: ע"ש שכתב לחומר' חיישינן אפילו בלא עדים אלא עדים בעינן לענין שיהיה קידושין ודאי:
(לז) ויכול למחות: באמת נראה אפילו בלא מחאתו בטלו מעשיה כיון ששינתה כמו דקי"ל בכל שיש בו קפיד' וכ"כ בח"מ:
אין ביאתו ביאת זנות ואע"ג דבסי' א' כ' הטור דקודם י"ג שנה לא ישיאום דהוי כזנות שם מיירי דהאב אצלה לא ישיאנ' בקטנותה אבל כאן דאינו אצלה תקנו נישואין דלא תהוי כהפקר כנ"ל וכבר כתב רמ"א בסעיף ח' מנהג זמן הזה:
אלא שאם קדשה אב פי' שידוע שקדשה אבל מסתמא לא חיישינן שמא קדשה דמוקמינן לה בחזקת פנויה דאל"כ כל קטנה שמת אביה במ"ר תהיה אסורה להנשא לעולם שמא קדשה אביה לאיזה אדם אלא ע"כ דלא חיישינן לזה כתב התוספות בפ"ב בשם ר"ת שהשיב לרבינו מנחם:
מה שעשתה עשוי נר' פשוט דכ"ז שלא עשתה כלום יכול למחות להבא שלא תקדשנה בקטנות' דהא איתא לעיל שהמשלח יכול לבטל השליח ששלח לקדש וה"ה נמי כאן שמבטל מה שצוה לה:
(כא) ואמה: ל"ד אחיה ואמה אלא אפילו אחרים מהר"י ווייל סי' קי"ב. ח"ה סי' א"ח.
(כב) אחרים: אפילו אם בא האב כשהיא עדיין בקטנותה א"צ קדושין אחרים ב"ש.
(כג) כפנויה וכו': ותוס' כתבו דאסורה לזה שמא יקדש אביה לאחר וכ"פ הר"ן וריב"ש. מיהו אם ידע אביה דהיא מקודשת לא חיישינן שמא יקדש אותה דלא יכשל אותה והא דכתב בסי' א' קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות כתב בט"ז שם איירי דאביה כאן. וכאן דאין אביה כאן תקנו חז"ל נשואין דלא תהוי הפקר ב"ש. כתב מהר"ש מכאן דקטנה שנשאת באונס שלא מדעת אביה דאין הבעילות בעילות זנות כיון דדרך קדושין ונישואין היא אצלו וכ"כ הרדב"ז ח"א סי' נ"ז. אבל מהר"י בי רב כתב דוקא בשנישאת שלא בפני אביה אבל אם נשאת בפני אביה ובעל כרחו הוי בעילת זנות עיין כנה"ג דף ס"ז ע"ב.
(כד) ויגמרו: היינו בבעל אחר שתגדיל ב"ש ע"ש.
(כה) מתרווייהו: תמו' למה צריכה גט מראשון כיון דאב כבר קדשה לאחר ח"מ ב"ש.